עונש על הפצת מחלה | עו"ד רונן פרידמן

##במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש עולה השאלה מה העונש על הפצת וירוס קורונה בישראל ?## ##(1) מה העונש על הפצת מחלה ? ## העונש על הפצת מחלה קבוע בהוראות סעיף 218 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, שכותרתו "מעשה העלול להפיץ מחלה" והוא כמפורט להלן: העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו - מאסר 3 שנים; עשה את המעשה במזיד, דינו - מאסר 7 שנים. ##(2) האם הפצת נגיף או מחלה ללא ידיעה מהווה עבירה פלילית ?## לצורך התגבשותה של העבירה נדרש כי המעשה אשר עלול להפיץ מחלה ייעשה בהתרשלות או במזיד (בכוונה). לצורך התגבשותה של העבירה נשוא דיוננו אין צורך שהמחלה אכן תופץ בפועל, אלא די בעשיית מעשה אשר יש בו משום סיכון להפצתה (ע"פ (ב"ש) 560/96 פלנסיה נ' מדינת ישראל). ##(3) ההבחנה בין "במזיד" לבין "בהתרשלות":## היסוד הנפשי של "במזיד" בסעיף 218 - מעשה העלול להפיץ מחלה - מנותח כך ע"י כב' השופט קדמי בסיפרו "על הדין בפלילים": 1) נראה כי משמעות הדרישה "במזיד" כאן תהיה - "בפזיזות". 2) לעניינה של חלופת הסיפא, נדרשת, אפוא, מודעות סובייקטיבית לקיומו של סיכון ממשי של הפצת מחלה כאמור; ואין די ב"רשלנות" גרידא, המתבטאת באי ראיית הסיכון האמור, בנסיבות שבהן אדם סביר בנעלי הנאשם היה ער לו". (חלק שלישי - 1377). עמדה זו תואמת הנכתב ע"י פרופ' פלר בסיפרו "יסודות בדיני עונשין": "יש מקרים בהם משתמשת ההלכה החקוקה והפסוקה במונחים "במזיד" "בזדון" wilfully, malice, בלע"ז - כדי להביע בהם את היסוד הנפשי הדרוש להתהוות עבירה נתונה. אין חולקין על כך שמשמעות מונחים אלה היא זו של מחשבה פלילית; כלומר, גם של קלות-דעת או אדישות, ולא של כוונה פלילית בלבד; אולם, בשום פנים ואופן אין הרשלנות נתפסת במושג של "זדון" או "במזיד". גישה זו מוצאת את ביטויה גם בהלכה החקוקה. כך, בסעיף 218 לחוק העונשין אסורה העבירה של הפצת מחלה, כאשר ברישא מוגדר ביצוע העבירה ברשלנות, ואילו בסיפא נאמר "עשה את המעשה במזיד"...". (חלק א' עמ' 515). ##(4) דוגמאות מהפסיקה לגבי מדיניות הענישה בעבירות הפצת מחלה:## מדיניות הענישה בגין עבירות של עשיית מעשה שיש בו כדי להפיץ מחלה נעה בין מאסר לריצוי בעבודות שירות למאסר קצר בפועל: ##(א) ## בתפ"ח (ת"א) 1137/03 מדינת ישראל נ' סרפו, הנאשם הורשע בשלוש עבירות של מעשה העלול להפיץ מחלה (איידס), על-פי סעיף 218. בית המשפט גזר עליו בין היתר, את העונשים הבאים: בגין העבירה לפי סעיף 218 סיפא לחוק העונשין, שבאישום השני - 7 שנות מאסר לריצוי בפועל. בגין העבירה לפי סעיף 218 סיפא לחוק העונשין, שבאישום השלישי - 7 שנות מאסר לריצוי בפועל. בגין העבירה לפי סעיף 218 סיפא לחוק העונשין, שבאישום הרביעי - 5 שנות מאסר לריצוי בפועל. ##(ב) ## ת"פ (שלום י-ם) 5689/07 מדינת ישראל נ' אוחיון (03.01.2010)-בגין הרשעת נאשם בעבירות של מעשה העלול להפיץ מחלה, שיווק ביצים שלא כדין והובלה והחזקה של ביצי מאכל שאינן מוחתמות וללא תעודת משלוח נגזרו עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מע"ת, וקנס בסך 30,000 ₪ (עבודות השירות הופקעו למאסר בפועל בבימ"ש העליון במסגרת רע"ב 2112/03 בשל מעצרו ומאסרו בתיק אחר). ##(ג) ## עפ"ג (ב"ש) 35986-03-14 אברהם נ' מדינת ישראל משרד החקלאות (מיום 26.5.14)- המערער הורשע ב- 33 אישומים שעניינם שיווק ביצים שלא כדין, עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה, הובלת ביצי מאכל שאינן מוחתמות, ויבוא מוצרים מבעלי חיים ללא היתר, שנעברו בשנים 2008 -2013. בית המשפט השית עליו עונש של 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס בסך 65,000 ₪ והתחייבות בסך 20,000 ₪. בימ"ש המחוזי קיבל את ערעורו והקל את עונשו ל - 10 חודשי מאסר בפועל, מע"ת, וקנס ע"ס 40 אלף ש"ח. ##(ד) ## ע"פ (מחוזי ירושלים) 8912/04 חברת ביצת הכסף בע"מ נ' מדינת ישראל (02.07.2007)- המערער הורשע בעבירות של מעשה העלול להפיץ מחלה, זיוף, שיווק ביצים והובלה בלי תעודת משלוח. בבימ"ש השלום הושתו עליו חמישה חודשי מאסר בפועל ובהחלטה משלימה נקבע כי מחצית התקופה תהיה לריצוי בפועל ומחציתה בעבודות שירות, מע"ת וקנס בסך של 50,000 ₪. על החברה בבעלותו הוטל קנס בסך 50,000 ש"ח. בערעור הקל בימ"ש המחוזי בעונשו של המערער כך שמאסר של 5 חודשים ירוצה כולו בעבודות שירות, ויתר המרכיבים נותרו על כנם. ##(ה) ## ת"פ (שלום פ"ת) 44532-11-11 מדינת ישראל נ' איסטחרוב (05.03.2012) - הנאשם הורשע בעשיית מעשה העלול להפיץ מחלה, בשיווק ביצים שלא כדין, בהובלת ביצי מאכל שאינן מוחתמות וללא תעודת משלוח ובייבוא מוצרים מבעלי חיים ללא היתר כשהוביל ברכב ב-19 הזדמנויות שונות, עשרות אלפי ביצים. הושת עליו מאסר בפועל למשך 5 חודשים, מע"ת, התחייבות וקנס בסך של 40,000 ₪. ##(ו) ## ת"פ (י-ם) 4514-08-11 מדינת ישראל נ' חמוד ואח' (מיום 4.4.12) , הנאשם שם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בריבוי עבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים ועשיית מעשה העלול להפיץ מחלה, בעניין הברחת ביצים מאזור יהודה ושומרון לישראל. הנאשם שירת כקצין בשירות קבע במשמר הגבול, ובשל קשרי ידידות בינו לבין נאשם 2, תושב מזרח ירושלים, בין החודשים אפריל לאוקטובר 2010 הבריחו יחד משטחי יהודה ושומרון לתחום ישראל, במספר רב של הזדמנויות, אלפי ביצים של תרנגולות תוך שהנאשם ניצל את מעמדו כשוטר כדי להקל על המעבר שלו ושל נאשם 2 במחסומים, ובכל ההזדמנויות, למעט אחת, עשה זאת בתמורה לתשלום. בימ"ש מחוזי השית עליו 4 שנות מאסר בפועל ומאסר מותנה. ##מתי מעשה עלול להפיץ מחלה מהווה עבירה פלילית?## עבירה של מעשה העלול להפיץ מחלה לפי סעיף 218 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 אינה דורשת הדבקה בפועל, אלא די בהתנהגות הטומנת בחובה סיכון להפצת מחלה שיש בה סכנת נפשות או פגיעה בבריאות הציבור. בתי המשפט מיישמים סעיף זה הן במצבים של העברת נגיפים ומחלות והן במסגרת שיווק מזון ללא פיקוח תברואתי, תוך קביעת ענישה בהתאם לנסיבות ולרף הפסיקה. ##יסודות העבירה של מעשה העלול להפיץ מחלה לפי חוק העונשין## עבירת עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה מעוגנת במסגרת ##סעיף 218 לחוק העונשין, תשל"ז-1977##. מהוראות החוק עולה הבחנה בין חלקיו השונים של הסעיף, לרבות ##סעיף 218 רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977## וכן ##סעיף 218 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977##, הנוגע למעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה משום סכנת נפשות. במסגרת הדיון המשפטי ביסודות העבירה, במקרה שבו נדונה חומרת העבירה במסגרת ##ע"פ 2932/06 (עליון)##, צוין כי לצורך התגבשותה של העבירה אין צורך שהמחלה תופץ בפועל, אלא די בעשיית מעשה אשר יש בו משום סיכון להפצתה. דברים אלו הובאו בהסתמך על מה שצוין בעבר במקרה של ##ע"פ (ב"ש) 560/96## וכן במסגרת ##ע"פ 1538/02 (עליון)##. המשמעות המשפטית המרכזית העולה מכך היא שהעבירה אינה מותנית בתוצאה פיזית של הדבקה ממשית, אלא מתמקדת בעצם יצירת הסיכון לבריאות הציבור או לנפשו של אדם. הערך החברתי המוגן העומד בבסיס האיסור הפלילי הוא ההגנה על בריאות הציבור ומניעת חשיפתו למפגעים תברואתיים או ביולוגיים. היבט זה הודגש במקרה שבו נגזר דינה של נאשמת במסגרת ##ת"פ 29952-12-12 (שלום פתח תקווה)##, שם הובהר כי הערך החברתי אשר נפגע מביצוע העבירה הוא סיכון בריאותו של הציבור. ##הדבקה במחלות והפצת נגיפים בהקשר של עבירות מין## הפסיקה נדרשה ליישום סעיף 218 לחוק העונשין בנסיבות שבהן מעשים כרוכים בהעברת נגיפים קטלניים, ובפרט נגיף האיידס. בנסיבות אלו, העבירה מיוחסת לעיתים כחלק ממסכת עבריינית רחבה הכוללת עבירות מין ואלימות חמורות. במקרה שנדון במסגרת ##ע"פ 2932/06 (עליון)##, הורשע מערער בעקבות הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירות שכללו מעשה מגונה, ניסיון למעשה סדום ואינוס במסגרת אישום ראשון, וכן בעבירה של מעשה העלול להפיץ מחלה לפי ##סעיף 218 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977## במסגרת אישום שני, בהיותו נשא איידס. במסגרת הודעת הערעור, הטענות לא הופנו כנגד עבירת המין כשלעצמה, אלא התמקדו בעניין העבירה של עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, כאשר הובהר כאמור כי עצם המעשה שיש בו פוטנציאל סיכון מבסס את יסודות העבירה. היבט נוסף של נסיבות חמורות אלו נדון במקרה של ##ע"פ 11699/05 (עליון)##, אשר עסק בעבירות של מעשה העלול להפיץ מחלה והדבקה מכוונת בנגיף האיידס. באותו הליך צוינו דברי בית המשפט המחוזי שלפיהם נסיבות המקרים וחומרת תוצאות המעשים בהפצת המחלה היו מזעזעים ולא נתנו מנוח, ועל כן ככלל נדרשה ענישה מחמירה ביותר. עם זאת, באותו מקרה נבחן היחס שבין העונש שהושת על המערער בגין האישומים לפי ##סעיף 218 לחוק העונשין, תשל"ז-1977## (באישומים שלוש, ארבע וחמש) לבין רף הענישה המקובל בפסיקה שהייתה קיימת עד לאותה עת. צוין כי אף שלא רבים המקרים שהובאו להכרעה בעבירה זו בנסיבות דומות, הפסיקה הקיימת שיקפה באותה עת ענישה מקלה יותר מזו שהוטלה על המערער. במסגרת השוואת רף הענישה, אוזכר מקרה נוסף, ##ת"פ 8271/05 (מחוזי באר שבע)##, שבו נאשם הורשע בעבירות של ניסיון שוד, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה, הפרת הוראה חוקית ואיומים, והוטל עליו עונש כולל של 30 חודשי מאסר בפועל. בחינת רף הענישה הובילה להפחתה מסוימת בעונש המאסר של המערער. ##שיווק מזון ללא פיקוח תברואתי כמעשה העלול להפיץ מחלה## מעבר למקרים של הדבקה ישירה בנגיפים, העבירה של מעשה העלול להפיץ מחלה מיושמת באופן תדיר בהקשרים של עבירות כלכליות ותברואתיות, ובמיוחד בתחום שיווק מוצרי מזון מן החי כגון ביצים ללא פיקוח. במקרה של ##רע"פ 7023/07 (עליון)##, נדונה הרשעתם של תאגיד ומנהלו אשר החזיק במחצית ממניותיו. בית משפט השלום הרשיע את החברה ואת המנהל בביצוע מספר עבירות: 1. מעשה העלול להפיץ מחלה לפי ##סעיף 218 לחוק העונשין, תשל"ז-1977##. 2. זיוף לפי ##סעיף 418 בצירוף סעיף 414(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977##. 3. שיווק ביצים בניגוד ל##כלל 8(ב) לכללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), התשכ"ח-1968##. 4. הובלה בלי תעודת משלוח בניגוד ל##כלל 45(1) לכללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), התשכ"ח-1968##. באותו עניין, ההרשעה התבססה על שקריו של המנהל ועל אמרות חוץ של שני עדים שקשרו אותו לאירוע ואשר לא העידו במשפט לאחר שהמנהל הניעם שלא לעשות כן. על התאגיד נגזר קנס בסך 50,000 ש"ח, ועל המנהל נגזרו במקור 5 חודשי מאסר (מחציתם בעבודות שירות), שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 50,000 ש"ח והתחייבות כספית בסך 3,000 ש"ח להימנע מעבירה. נקבע כי מאחר שהמנהל פעל מתוקף תפקידו ולמען רווחי התאגיד, קמה אחריות פלילית ישירה גם לחברה. עם זאת, התקבלה הטענה להקלה בעונשו של המנהל כך שמלוא עונש המאסר בן 5 החודשים ירוצה בעבודות שירות. היבטים דומים של היקף הפעילות ומשכה נדונו במקרה של ##עפ"ג 35986-03-14 (מחוזי באר שבע)##. באותו מקרה הורשע מערער ב-33 אישומים שעניינם שיווק ביצים שלא כדין, עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה, הובלת ביצי מאכל שאינן מוחתמות, ויבוא מוצרים מבעלי חיים ללא היתר, עבירות שבוצעו לאורך השנים 2008 עד 2013. בית המשפט ציין כי אין להקל ראש בעבירות אלו מצד הסכנות הטבועות בהן לציבור, היקפן ומשכן, ובשים לב להרשעות קודמות שבעקבותיהן נגזרו בעבר עונשי מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי. נקבע כי עונש מאסר בפועל, ולו בדרך של עבודות שירות, מהווה קפיצת מדרגה בענישה על עבירות של שיווק ביצים בניגוד לכללים ובאופן העלול לגרום להפצת מחלה, ובסופו של דבר הופחתו רכיבי עונש המאסר והקנס. לעומת זאת, במקרים שבהם היקף הפעילות מוגבל יותר, מוטלת ענישה מקלה יותר. כך, במקרה של ##ת"פ 29952-12-12 (שלום פתח תקווה)##, הנאשמת הורשעה בהתאם להודאתה בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה לפי ##סעיף 218 רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977## בגין שיווק ביצים ללא פיקוח תברואתי, ונגזר עליה קנס כספי בסך 3,500 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו בלבד. בפנקסי הפסיקה מופיעים הליכים נוספים שבהם עלו סוגיות דומות, כגון ##ת"פ 4514-08-11 (מחוזי ירושלים)##, אך ללא פירוט נסיבות נוסף בחומר הגלם. ##צעדים מעשיים בהתמודדות עם אישום בעבירת הפצת מחלה ושיווק לא מפוקח## 1. בדיקת יסוד הסיכון התברואתי בכתב האישום: יש לבחון האם המעשים המיוחסים מקימים סיכון ממשי להפצת מחלה כנדרש בהוראות סעיף 218 לחוק העונשין, שכן גם ללא הפצה בפועל נדרש כי המעשה יהיה בעל פוטנציאל להפצת המחלה. 2. בחינת סיווג סעיף החיקוק: יש לבדוק האם האישום מיוחס לפי הרישא של סעיף 218 או לפי הסיפא (הנוגעת למחלה שיש בה סכנת נפשות), שכן לסיווג זה השפעה ישירה על חומרת הענישה הצפויה. 3. בדיקת קיומן של עבירות אסדרתיות נלוות: כאשר מדובר בשיווק תוצרת חקלאית כגון ביצים, יש למפות את הוראות החיקוק הספציפיות המיוחסות בכתב האישום, דוגמת כלל 8(ב) וכלל 45(1) לכללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), התשכ"ח-1968. 4. בחינת אחריות נושאי משרה בתאגיד: במקרים שבהם מעורבת חברה, יש להעריך את שאלת ההפרדה בין אחריות התאגיד לבין אחריותו האישית של המנהל הפועל במסגרת תפקידו. 5. איסוף נתונים אודות היקף הפעילות ומשכה: מאחר שבתי המשפט מייחסים משקל משמעותי למספר האישומים, להיקף השיווק ולשאלת קיומו של עבר פלילי קודם, יש להציג נתונים מדויקים לצורך מיתון רף הענישה. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם נדרש להוכיח כי אדם נדבק בפועל כדי להרשיע בעבירה לפי סעיף 218 לחוק העונשין? ##ת:## לא. כפי שנקבע במקרה של ע"פ 2932/06 בהסתמך על ע"פ 1538/02, אין צורך שהמחלה תופץ בפועל כדי לגבש את העבירה, אלא די בעשיית מעשה אשר יש בו משום סיכון להפצתה. ##ש:## באילו תחומים מיושמת העבירה של מעשה העלול להפיץ מחלה בפסיקה? ##ת:## העבירה מיושמת הן בהקשרים של הדבקה בנגיפים ומחלות מסכנות חיים (כגון נגיף האיידס) במסגרת עבירות מין ואלימות, והן בהקשרים תברואתיים-כלכליים של שיווק מוצרי מזון ללא פיקוח, כגון שיווק והובלת ביצים ללא פיקוח תברואתי או ללא היתר. ##ש:## מהי האחריות המוטלת על מנהל חברה בגין שיווק מוצרים העלולים להפיץ מחלה? ##ת:## כפי שעלה במקרה של רע"פ 7023/07, כאשר מנהל חברה פועל מתוקף תפקידו ולמען רווחי התאגיד בשיווק מוצרים ללא פיקוח, קיימת אפשרות להרשיע הן את המנהל באופן אישי והן את החברה עצמה בביצוע העבירות לפי סעיף 218 לחוק העונשין ועבירות נלוות. ##ש:## מהם שיקולי הענישה המרכזיים בעבירות של שיווק ביצים העלול להפיץ מחלה? ##ת:## בתי המשפט בוחנים את הסכנות הטבועות לציבור, את היקף השיווק ומשכו (כגון ריבוי אישומים לאורך שנים), וכן את עברו הפלילי של הנאשם בעבירות דומות, כאשר עונש מאסר בפועל (אף בעבודות שירות) מהווה החמרה בענישה ביחס לעבירות אלו. רפואהמעשה העלול להפיץ מחלה