1. לפנינו תביעתה של התובעת לפסק דין הצהרתי המכיר בה כידועה בציבור של המנוח לצורך קבלת קצבת שאירים מהנתבעת. 2. אלה העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת - 2.1. התובעת היתה נשואה למנוח משנת 1966 ועד שנת 2005. התובעת והמנוח התגרשו ביום 20/7/05. 2.2. למנוח ולתובעת נולדו 4 ילדים משותפים, אשר כיום הינם בגירים ונשואים. 2.3. בשלב מסוים לאחר נישואי הילדים חלתה התובעת במחלת הסרטן. 2.4. התובעת נפרדה מהמנוח ועברה לגור אצל אמה כשנה לפני הגירושין. 2.5. המנוח חלה בשנת 2007 ונפטר ביום 30/4/09. 2.6. התובעת מבוטחת בקרן מקפת ושולמה לה קצבת נכות מיום 1/1/00 ועד ליום 1/10/08. 2.7. החל מיום 1/10/08 התובעת הינה פנסיונרית של קרן מקפת ומקבלת קצבת זקנה מקרן מקפת. 2.8. התובעת טוענת כי סמוך לאחר הגירושין שבה להתגורר עם המנוח עד ליום מותו והיתה לידועה בציבור שלו. המחלוקת הינה האם שבה התובעת להתגורר עם המנוח והאם היו ידועים בציבור ומאיזה מועד. לטעמנו התשובה על שאלות אלה שלילית. 7. מוכנים אנו להניח כי התובעת והמנוח שמרו על יחסי רעות אף לאחר הגירושין, ובילו יחדיו באירועים משפחתיים וכי התובעת אף טיפלה במנוח ועזרה לו להתמודד עם מחלתו שהכריעה אותו כעולה מהאישור הרפואי של דר' עפרוני (נספח ט' לתצהיר התובעת) אך אין בכל אלה כדי ללמד על יחסים של ידועים בציבור ובעיקר אין ללמד על מגורים משותפים. 8. לא התעלמנו מן העובדה כי התובעת והמנוח היו נשואים זה לזה במשך 39 שנים, וכי הם נפרדו לעת קשישות, אלא שמדובר בפרידה מרצון ולא מאונס ובטרם הגיעו שני בני הזוג לגיל זקנה. 9. התובעת לא הוכיחה כי לאחר הגירושין שבה להתגורר עם המנוח וכי היתה ידועה בציבור שלו. ביום 17/2/05 הודיעה התובעת לקרן מקפת על שינוי כתובת לבית אימה (נספח 4 לכתב ההגנה). ביום 25/2/07 הגישה התובעת הצהרה לקרן מקפת ובה לא מילאה את פרטי בין הזוג (נ/2). בהצהרה זו רשמה התובעת כי מצבה המשפחתי "גרושה". 15. לא התעלמנו מהעובדה כי על מצבת המנוח נרשם "בעלי" וכי התובעת הוזכרה בהספד ביחד עם בני המשפחה הקרובים כמי שאהבתו של המנוח היתה נתונה לו. אין באלה כדי לענות על המבחן האובייקטיבי של ניהול משק בית משותף, אלא יש בכך כדי לתת כבוד ל-39 שנות נישואים, אשר הגם שהסתיימו בגירושין נותרו הצדדים בקשרים מסוימים. כמו כן לא התעלמנו מהעובדה כי כתובתה של התובעת לא שונתה מעולם בתעודת הזהות, אלא שלא נתנו לכך כל משקל שכן אף התובעת מעידה כי בשנת 2004-5 נפרדה מהמנוח פרידה שהסתיימה בגירושין וכי לא התגוררה עמו. אלא שגם לו היתה התובעת עוברת משוכה זו של ניהול משק בית משותף, לא התקיים התנאי של "גרה עמו", וזאת בין אם נאמר שהיתה לבת זוגו לפני חודש הזכאות הראשון של המנוח לקצבת זקנה ובין לאחריו שכן התובעת לא הוכיחה כי גרה עם המנוח, לפחות שנה אחת רצופה עד למועד שנפטר. 16. אין לטעמנו ללמוד מהנפסק על ידי סגנית הנשיא בע"ע 1232/04 שושנה פרלמוטר נ' מבטחים וזאת ללא צורך להכנסה לשאלה האם מבחן "המגורים המשותפים" הוא טכני כפשוטו אם לאו שכן בני הזוג שם לא התגרשו וכי לפי קביעת סגנית הנשיא מדובר היה בפרידה זמנית וכי סמוך לפטירת המבוטח ניהלו בני הזוג משק בית משותף. לא זה המקרה שלפנינו בו נפרדו בני הזוג ואף מיסדו את הפירוד בגירושין עליו הודיעה התובעת ושבה והודיעה למבטחים. אין בעובדה כי בני הזוג שמרו על יחסי רעות למרות הפרידה כדי להתגבר על העדר מגורים משותפים. 17. עוד מבקשת התובעת להסתמך על הנפסק בע"א 7654/06 רוזנשטראוך נ' קרן הגמלאות של חברי אגד (להלן - פסק דין רוזנשטראוך). באותו פסק דין מדובר היה בבני זוג שחיו יחדיו 40 שנה, הבעל פרש לגמלאות 26 שנה לפני שינוי התקנון. בני הזוג נפרדו 17 שנים לפני שינוי התקנון. כמו-כן עוגנו שם זכויות האישה בפסק בוררות ובפסק דין שניתנו שנים רבות טרם שינוי התקנון. בית המשפט העליון התמודד עם הסתירה על ידי הרחבת המונח "מזונות" גם למי שזכאי בקצבת הפרישה. אלא שאין פסק דין רוזנשטראוך דומה לנדון ועל האבחנה ניתן ללמוד מהנפסק בע"ע 496/09 ורדה בר און נ' קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע"מ ואח', לפיו ענינו של פסק דין רוזנשטראוך כפי שנאמר בו הוא "מקרה קצה" ובית המשפט העליון הגביל את הכרעתו למקרה קצה בשונה מענייננו. התובעת לא הוכיחה כי היתה סמוכה על שולחנו של המנוח בעת הפטירה. על תכליתה של קצבת השאירים נאמר: "קצבת השאירים מכח חוק הגמלאות באה להחליף את הכנסת התא המשפחתי של המנוח ולמנוע מחסור ממי שהיתה סמוכה על שולחנו של המנוח ותלויה בו למחייתה". (ע"ע 183/99 סנדה אהרון נ' הממונה על תשלום הגמלאות) התובעת התקיימה לאחר הגירושין מקצבת נכות עצמאית ולאחר מכן מקצבת זקנה. 18. המקרה שלפנינו אינו שונה מכל מקרה של מי שהיתה אשת עמית וחדלה להיות אשתו ולפיכך אינה נכללת בהגדרת אלמנת פנסיונר. 19. סוף דבר - התביעה נדחית. אין צו להוצאות. 20. זכות ערעור על פסק הדין תוך 30 יום. קצבת שאריםידועים בציבור