הכרה בוותק של אזרח עובד צה"ל לצורך תשלום מענק יובל

לפנינו תביעתו של מר שלום ביטון (להלן – התובע), גמלאי של עיריית נשר (להלן – העירייה) להכיר בתקופות העסקתו כ"אזרח עובד צה"ל", לצורכי וותק ולהורות לעירייה לשלם לו רטרואקטיבית "מענק יובל" החל ממועד פרישתו לגמלאות בחודש 12/89 ואילך. להלן העובדות הדרושות לענייננו: התובע, יליד 1930, הועסק כ"אזרח עובד צה"ל" בתקופה שמיום 13/10/1959 עד ליום 10/3/1962 וכן בתקופה שמיום 22/3/1965 עד ליום 12/8/1965 (סה"כ 2.81 שנים) ( ר' אישור צה"ל המחלקה לשירותי הפרט והתשלומים מתאריך 5.2.07 - מוצג ת/1) (להלן – תקופות השרות). התובע הועסק במועצה מקומית נשר מיום 16/9/1966 עד ליום 31/12/1989 ( במשך כ- 23.5 שנים), עת פרש לגמלאות בהתאם להסכם פרישה מתאריך 5/10/1989 (ראו נספח 2 לסיכומי העירייה). ביום 3/6/2007 ובחלוף למעלה מ- 17 שנים ממועד פרישתו לגמלאות (12/89) הגיש התובע את תביעתו זו אשר בפנינו, זאת לאחר שהעירייה דחתה את בקשתו לתשלום רטרואקטיבי של מענק יובל ממועד פרישתו ואילך. הצדדים חלוקים ביניהם, בין השאר, באשר למועד בו יידע התובע את העירייה בדבר התקופות בהן הועסק כ"אזרח עובד צה"ל". העירייה משלמת לתובע מענק יובל החל מחודש ספטמבר 2007. מדינת ישראל – משרד הפנים, צורפה כנתבעת נוספת לפי החלטת כב' הנשיא כהן מתאריך 18/10/2007. עיקר טענות התובע: התובע זכאי לתשלום מענק יובל ממועד פרישתו ואילך, הואיל ובמועד זה צבר למעלה מ- 25 שנות עבודה – 23.5 שנים בעירייה ו- 2.5 שנים כאזרח עובד צה"ל; בעת פרישתו התובע לא היה מודע לזכאותו למענק היובל ואף העירייה לא הביאה לידיעתו דבר זכאותו בעת פרישתו; רק מאוחר יותר, עם היוודע לו זכותו, פנה התובע אל העירייה בעניין זה ולבקשתה המציא אישור באשר לתקופות העסקתו כ"אזרח עובד צה"ל". דא עקא, כי בעירייה נמסר לו שאישור זה בתוקף רק ממועד הגשתו לעירייה, לשיטתו כבר ביום קבלתו לעבודה בעירייה (16/9/66) הצהיר על כך. עיקר טענות העירייה: דין תביעת התובע לתשלום מענק יובל להידחות מחמת התיישנות. בהתאם להוראות הסכם קיבוצי מיום 20/12/89 [נספח 3(1) לסיכומי העירייה] ונוהל משרד הפנים (מוצג נ/1) משולם מענק יובל לעובדים אשר היו בעלי ותק של 25 שנים ומעלה ביום 1/4/1989 וזהו המועד בו נקבעת זכאותו של עובד למענק. הואיל ובמועד זה לא היה התובע בעל וותק של 25 שנים ומעלה, הוא אינו זכאי למענק יובל. רק ביום 3/6/2007, עת הגיש התובע את תביעתו זו לבית הדין, נודע לעירייה כי קודם לעבודתו אצלה, הועסק התובע, בתקופות שונות, כ"אזרח עובד צה"ל" ומשכך, זכאותו למענק יובל קמה רק מיום הפנייה בלבד (3/6/2007) ללא כל תשלום רטרואקטיבי, זאת בהסתמך על נוהלי משרד הפנים לתשלום פיצוי עבור תשלום שכר רטרואקטיבי (ר' מוצג נ/2). עיקר טענות המדינה: דין תביעת התובע לתשלום מענק יובל להידחות מחמת התיישנות, הואיל ובעילת התביעה למענק יובל קמה רק לעובד שקיבל את המענק הנ"ל בתוך תקופת עבודתו ובטרם פרש לגמלאות. ההסכם הקיבוצי מתאריך 20/12/89 אשר עניינו "מענק יובל ותיקי השירות הציבורי" חל אך ורק על העובדים בדירוג האחיד אשר בתאריך 1/4/89 היו בעלי ותק של 25 שנה ומעלה; "ותק" לענין זה הוגדר בהסכם הקיבוצי הנ"ל כותק המוכר לצורך תשלום שכר לרבות ותק שרות חובה בצה"ל ואינו כולל במפורש ותק של "אזרח עובד צה"ל". הנהלים לתשלום פיצוי עבור תשלומי שכר רטרואקטיבי המעוגנים בפרק 4.5 לאוגדן תנאי השירות (חובות וזכויות) של עובדי השלטון המקומי קובעים כי במקרה בו העובד לא הביא לידיעת הרשות עובדות ופרטים הרלוונטיים לשכרו, הוא אינו זכאי לתשלום פיצוי עבור תשלומי שכר רטרואקטיבי וזכאותו תהא מיום פנייתו בלבד; משכך, והואיל והתובע לא הביא במהלך תקופת עבודתו ועד שנת 2007, את הפרטים הרלוונטיים לצורך שכרו, הרי שאין עליו להלין, אלא על עצמו. דיון והכרעה:- השאלות שבמחלוקת הינן: האם תביעת התובע התיישנה? המועד בו הובא לידיעת העירייה דבר העסקתו של התובע כ"אזרח עובד צה"ל". זכאותו של התובע להכרה בתקופות העסקתו כ"אזרח עובד צה"ל" כוותק נגרר לצורך תשלום מענק יובל, ממועד פרישתו לגמלאות ואילך. טענת התיישנות טענת העירייה והמדינה - בדבר התיישנות תביעת התובע בכל הקשור למענק היובל – דינה להידחות באשר לתקופה שמחודש יולי 2000 עד חודש יוני 2007 - מועד הגשת התביעה, וזאת נוכח ההלכה הפסוקה לפיה הזכות למענק יובל מתחדשת מדי שנה בשנה; יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת וירט-ליבנה בפרשת פיליפ טיברמן: "בעילת התביעה ל"מענק יובל" נסובה על הסכמי העבודה החלים על הצדדים ולפיהם כל עובד המגיע לוותק של 25 שנים זכאי למענק יובל, דהיינו, לתשלום "משכורת 13" אחת לשנה. המערער, בהתבסס על הטענה כי נתקיימו בינו לבין מקורות יחסי עובד ומעביד גם בתקופה הראשונה, טוען כי הוא זכאי למענק יובל החל מ-1.7.96 ומאחר ומקורות לא ראתה בו עובד בתקופה הראשונה, הרי שהמענק לא שולם לו. תביעתו היא עבור שבע שנות עבודתו האחרונות. בעילת התביעה "למענק יובל" נוצרה לראשונה ביום 1.7.96, הוא המועד בו לגרסת המערער מלאו עשרים וחמש שנים לעבודתו במקורות. המערער בחר להחריש ולא לעורר את שאלת מערכת היחסים בינו לבין מקורות בתקופה הראשונה עד שפנה במכתב בתאריך 19.11.01 ופנייתו נדחתה. או אז בחר המערער להמתין עד לאחר פרישתו לגמלאות ואז להגיש את תביעותיו. הזכות ל"מענק יובל" מתחדשת מדי שנה בשנה ואין כל מניעה כי המערער יתבע את זכותו עבור שבע שנים לאחור ממועד הגשת התביעה. אומנם נכון כי בעילת התביעה מתבססת על מערכת היחסים בתקופה הראשונה, שנים רבות קודם לכן אולם אין לצפות מן העובד ששינה את מעמדו בתקופת העבודה להגיש תביעה לסעד הצהרתי במהלך תקופת עבודה מראש ועוד בטרם הגיע המועד לתשלום הזכות הכספית. כאן המקום להבחין בין תביעה להפרשי פנסיה שלגביה מקורות נדרשה לבצע פעולה פוזיטיבית של הפרשה כספית באותן שנים שנסתיימה בשנת 1980 על מנת להקנות את הזכויות הנתבעות על ידו ולכן על המערער היה לתבוע ממקורות כי תבצע הפרשות עבורו בגין אותה תקופה תוך שבע שנים ממועד סיומה. מה שלא חל ברכיב תביעה זה שאז המחויבות לתשלום החלה בשנת 1996, לטענת המערער והיתה קיימת מדי שנה בשנה ולמה הדבר דומה? לתשלום "תוספת שכר" שלא שולמה לעובד ועם סיום עבודתו תבע אותה רטרואקטיבית עבור שבע שנים מיום הגשת תביעתו." (ע"ע 1616/04 פיליפ טיברמן – מקורות חברת מים בע"מ (טרם פורסם) (פס"ד ניתן ביום 8/1/2006). הנה כי כן, הזכות למענק היובל מתחדשת מדי שנה בשנה ובנסיבות אלה אין מקום לטענת ההתיישנות לתקופה שמחודש יולי 2000 עד חודש יוני 2007. אשר על כן דין טענת ההתיישנות להידחות באשר לתביעת התובע למענק יובל לתקופה שמחודש יולי 2000 עד חודש יוני 2007; באשר לתקופה שקדמה לחודש יולי 2000 – דין טענת ההתיישנות להתקבל ותביעת התובע בקשר לתקופה זו נדחית מחמת התיישנות. המועד בו הובא לידיעת העירייה דבר העסקתו של התובע כ"אזרח עובד צה"ל" התובע העיד כי לפני חמש שנים פנה אל העירייה בבקשה לקבלת מענק היובל, מזכיר העירייה ביקש מהתובע להמציא אישור מצה"ל בדבר העסקתו כ"אזרח עובד צה"ל". התובע העיד כי לקח לצה"ל מזן רב להמציא לו את האישור (פ' מיום 31.3.08, עמ' 3 ש' 19-16). מאישור צה"ל מתאריך 5/2/2007, בדבר העסקת התובע כ"אזרח עובד צהל" (מוצג ת/1) עולה, כי התובע פנה לצה"ל בתאריך 8/1/2007. מר יוחאי ויינשטיין, מזכיר העירייה, העיד כי התובע פנה לעירייה בבקשה לקבלת מענק יובל מספר חודשים לפני שהוא קיבל את האישור מצה"ל (2/07) וכי אישור כזה לא היה בתיקו האישי של התובע לפני כן (פ' הנ"ל, עמ' 4 ש' 22-15). בנסיבות אלה אנו קובעים, כי המועד בו הובא לידיעת העירייה, דבר שירות התובע כ"אזרח עובד צה"ל" - הוא המועד בו הגיש לה התובע את האישור מצה"ל מיום 5/2/2007 (מוצג ת/1). זכאות התובע למענק יובל התובע טוען כי הוא זכאי לתשלום מענק יובל ממועד פרישתו ואילך, הואיל ובמועד זה צבר מעל ל- 25 שנות עבודה – 23.5 שנים בעירייה ו- 2.5 שנים כאזרח עובד צה"ל. נבחן עתה האם התובע זכאי למענק יובל. "מענק יובל ותיקי השירות הציבורי" (להלן – מענק היובל), משולם לעובדים ברשויות המקומיות המדורגים בדירוג האחיד מכוח סעיף 5 להסכם הקיבוצי הכללי מיום 20/12/1989 (להלן – הסכם קיבוצי מיום 20/12/89 ) הקובע כך: "5. מענק יובל ותיקי השירות הציבורי עובדים אשר היו בעלי ותק של 25 שנים ומעלה במועד הקבוע בס"ק (ב) להלן, יקבלו במועד תשלום משכורת חודש ספטמבר (של אותה שנה ובאותו מועד כל שנה לאחר מכן), מענק בגובה של 60% משכרו המשולב של כל עובד והתוספות המהוות בסיס לחישוב ערך שעה לצורך שעות נוספות שישולמו לעובד באותו חודש (להלן: "מענק היובל"). המענק ישולם יחסית לחלקיות המשרה ומשך זמן עבודתו של העובד באותה שנה. המועד בו נקבעת זכאותו של עובד למענק הוא 1 באפריל של אותה שנה וזאת החל מ- 1.4.89. ותק לענין סעיף זה הוא ותק המוכר לצורך תשלום שכר לרבות ותק שרות חובה בצה"ל. מוסכם כי הוראות סעיף זה יחולו גם על מקבלי גימלה תקציבית." מההסכם הקיבוצי מיום 20/12/89 עולים הדברים הבאים: הוראות ההסכם חלות גם על מקבלי גימלה תקציבית. ותק לענין תשלם מענק יובל - הוא ותק המוכר לצורך תשלום שכר לרבות וותק שירות חובה בצה"ל. ברי כי וויתקו של התובע כ"אזרח עובד צה"ל" לא נכלל במסגרת ההסכם הקיבוצי מיום 20/12/89; על כן במועד צאתו לגימלאות (12/1989) תקופת שירותו בעירייה היתה בת 23.5 שנים בלבד ומשלא ניתן היה לצרף את תקופת שירותו כ"אזרח עובד צה"ל", לא היה זכאי למענק יובל במועד צאתו לגימלאות. ההכרה ב"וותק נגרר" לעניין מענק יובל, נעשתה בהסכם משנת 1998 בין מרכז השלטון המקומי לבין מרכז הסתדרות הפקידים; בהודעה לענייני עובדים מס' 815/98 מתאריך 2/6/1998, החתומה על ידי מר יעקב אגמון ממרכז השלטון המקומי וע"י מר איציק רוכברגר ומר שלמה שטרן ממרכז הסתדרות הפקידים, צויינו הדברים הבאים (ר' נספח ב' להודעת המדינה מ-27/2/2008): "הנדון: ותק נגרר לפורשי צה"ל, משטרת ישראל, משמר הגבול ושירות בתי הסוהר הננו להבהיר בזאת כי, חייל, איש מג"ב, שוטר או סוהר אשר פרש מצה"ל, מן המשטרה, ממשמר הגבול או משירות בתי הסוהר ונתקבל לעבודה ברשות המקומית יקבל את משכורתו בצירוף כל שנות הוותק שצבר טרם פרישתו מן הגופים הנ"ל. למען הסר ספק מובהר בזאת כי סך כל שנות הוותק הנגרר הינו לצורך שכר, חישוב ימי הבראה ומענק היובל בלבד. בתחולה מיום 1/5/98." הנה כי כן, גם ההכרה ב"וותק נגרר", מושא ההסכם משנת 1998, לעניין מענק יובל, אינה מועילה לתובע, מששירות כ"אזרח עובד צה"ל" לא הוכר כ"וותק נגרר" לעניין מענק יובל. "פורשי צה"ל" ששירותם הוכר לצורך וותק הם: "חייל" ו"לוחם מג"ב" והתובע אינו נמנה על אלה. משאלה פני הדברים, אין לראות בתובע כמי שעומד בתנאים הקבועים בסעיף 5 להסכם הקיבוצי מיום 20.12.89 וכמי שעומד בתנאים הקבועים בהסכם משנת 1998; משכך, אין לראות בתקופות בהן הועסק כ"אזרח עובד צה"ל" כתקופות הנחשבות כ"וותק" ברשות המקומית. בנסיבות אלה אנו קובעים כי התובע לא השכיל להוכיח את זכאותו למענק יובל. אשר על כן, תביעת התובע להכרה בתקופות העסקתו כ"אזרח עובד צה"ל" כ"וותק נגרר" ברשות המקומית, לצורך תשלום רטרואקטיבי של מענק יובל - נדחית בזאת. משעסקינן בתביעה של גימלאי – אין אנו עושים צו להוצאות. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. צה"למענקמענק יובלותק בעבודהצבא