לפני תביעה לתשלום הפרשי שכר בגין גמול ליווי טיולים. העובדות הצריכות לעניין אשר אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים הן אלה: [א] התובעת הינה מורה בהכשרתה. [ב] בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה שימשה התובעת כמורה לגיאוגרפיה והיסטוריה וכן כמחנכת כיתה י' בתיכון "אלון" ע"ש גינסבורג בעיר יבנה, אשר הינו בית ספר שש שנתי בבעלות הנתבעת. [ג] במסגרת תוכנית חילופי בני נוער יצאה התובעת כמלווה של משלחת שמנתה 20 בני נוער משכבת כתה יוד לעיר שפייר אשר בגרמניה – העיר התאומה של העיר יבנה. למשלחת התלוותה מורה נוספת אשר שימשה כראש המשלחת. [ד] המשלחת שהתה בגרמניה בחופשת חג הסוכות בין התאריכים 3 -13 באוקטובר, 2006. [ה] בגין ימי השהייה בגרמניה שולם לתובעת שכר מלא. כן מימנה הנתבעת את הוצאות הטסתה של התובעת לגרמניה, הוצאות שהייתה שם וכן כלכלתה. [ו] עם חזרתה של התובעת ארצה פנתה לנתבעת בבקשה לשלם לה, פרט לשכרה 'הרגיל' ולהוצאות ששולמו כאמור, גמול ליווי טיולים, בהתאם לתקנון שירות עובדי ההוראה. [ז] הנתבעת מצדה העבירה את הבקשה לבירור במחלקה לתנאי שרות במשרד החינוך ונענתה על ידי גזברית מחוז המרכז, הגב' פרידה ריייצס, במכתבה מיום 8.3.2007, כי "המשרד מאשר תשלום ליווי רק למורים היוצאים באישור לפולין בלבד". משכך, הודיעה הנתבעת לתובעת כי כל עוד לא ימומן הגמול על ידי משרד החינוך אין בדעתה לשלמו. [ח] התובעת, כחברת הסתדרות המורים, פנתה גם אל נציגי ההסתדרות בבקשה כי יסייעו לה בעניין. הדבר לא צלח ולפיכך הגישה את התביעה דנא, במסגרתה עותרת היא כאמור, לתשלום גמול ליווי המשלחת. ההליך בבית הדין - מלכתחילה נתבעו במסגרת ההליך הן עיריית יבנה והן ההסתדרות. במסגרת ישיבתו המקדמית של בית הדין נמחקה ההסתדרות מן ההליך, בהסכמת התובעת. בתום הישיבה ניתנה לצדדים שהות על מנת לבחון אפשרות להביא את ההליך לידי סיום בהסכמה אולם הניסיון לא צלח. או אז הודיעו הצדדים, כי הם מוותרים על הליך של הבאת ראיות ומבקשים כי הכרעה בהליך תנתן על יסוד כתבי בי –דין שהוגשו במסגרתו. הנתבעת הוסיפה וביקשה לצרף להליך גם את היועץ המשפטי לממשלה. בית הדין נעתר לבקשה והורה על המצאת כתבי בי-דין ליועץ המשפטי לממשלה על מנת שיודיע האם מבקש הוא להתייצב בהליך . ביום 3.2.2009 הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי אין בדעתו להתייצב בהליך. עם זאת, ביקש להדגיש כי על פי הכללים החלים על עובדי הוראה במשרד החינוך, גמול ליווי לטיולים אינו משולם בגין משלחות ליווי לחו"ל, למעט משלחות לפולין אותן מעודד משרד החינוך. כן הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי בהתאם לאמור, משרד החינוך אינו מתקצב או משפה את הרשויות המקומיות עבור גמול ליווי טיולים בחו"ל. להודעת היועץ המשפטי לממשלה צורפה, בין היתר, החלטה ברוח עמדה זו אשר התקבלה ביום 24.5.2008 בישיבה משותפת בין נציגי משרד החינוך והסתדרות המורים. טענות הצדדים – התובעת בתביעתה כמו גם בתגובתה להודעת היועץ המשפטי לממשלה מפרטת את השתלשלות העניינים, לרבות מגוון המטלות שנדרשו ממנה עובר ליציאת המשלחת לגרמניה, במהלכה ולאחריה. התובעת מסכמת כי אין המדובר ב"מסע תענוגות" כי אם בעבודה קשה המזכה בגמול ליווי טיולים בגובה ארבע שעות בגין יום חול ושמונה שעות בגין יום מנוחה. לטעמה של התובעת קיימת זיקה ברורה בין משלחות היוצאות לפולין לבין משלחות לגרמניה. יתר על כן, ליווי תלמידים בחו"ל הוא קשה יותר מליווי תלמידים בארץ ועל כן אין להבין מדוע אינו מזכה בגמול. לבסוף מציינת התובעת כי סיכום הדברים מישיבת נציגי משרד החינוך והסתדרות המורים מיום 24 במאי, 2008 אינו רלוונטי לעניין, שכן התקבל מעל שנתיים ימים לאחר המסע. מנגד סוברת הנתבעת כי דין התביעה להדחות על הסף ולחילופין לגוף העניין. בתוך כך מציינת הנתבעת, כי התובעת לא מפנה להסכמי העבודה החלים על הצדדים והמקימים את זכותה הנטענת לגמול ליווי וזאת, מעבר לשכרה בגין ימי השהייה בגרמניה אשר שולם לה במלואו ובצירוף מימון כל הוצאותיה, לרבות עלויות טיסה, לינה וכלכלה. כן נטען כי לא הבהירה כיצד כומתה התביעה לכדי 5000 ₪. לטענת הנתבעת משהוברר על ידי המדינה כי משרד החינוך אינו מתקצב ואינו משפה את הרשויות המקומיות בגין גמול ליווי טיולים למשלחות בחו"ל פרט לפולין, דין התביעה דחייה. שאם לא כן יהא בתשלום הגמול משום תוספת הנוגדת את חוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985. הנתבעת מסכמת כי התובעת לא חויבה ללוות את המשלחת אלא נבחרה מבין מספר מורים אשר ביקשו להתלוות אל בני הנוער. לשם שלמות הדברים אטעים, כי טרם מחיקתה של ההסתדרות מן ההליך הודיעה האחרונה כי גם לגישתה על פי נהלי משרד החינוך במועד נסיעתה של התובעת לגרמניה לא הייתה היא זכאית לגמול ליווי טיולים אלא לשכר בלבד, אשר כאמור שולם לה במלואו. כן ציינה ההסתדרות, כי פעלה אל מול משרד החינוך בעניינה של התובעת, וממשיכה לפעול בעניינם של כל המורים המלווים משלחות לארצות שאינן פולין, במטרה לשנות את ההסדר הקיים. אלא שנוכח העלות התקציבית הכרוכה בעניין אין המדובר בעניין פשוט או שהטיפול בו הוא קצר מועד. דיון והכרעה המסגרת הנורמטיבית - ההסכם הקיבוצי לעובדי הוראה מפנה בעניין ליווי טיולים לתקנון שירות עובדי ההוראה (ראה: עב (ב"ש) 2421/00 ביר אלי – מועצה מקומית עומר (ניתן ביום 10.7.2003). פרק 1.10 לתקנון עניינו ליווי תלמידים בטיולים ופעילויות חוץ בית ספרית. על פי סעיף 1 (ט) לפרק האמור: "כל מורה במערכת החינוך (יסודי, חטה"ב, על יסודי) המלווה כיתה בטיול או בפעילות חוץ בית ספרית, ביום מנוחה ו/או ביום שבו אינו מלמד, יהא זכאי, נוסף לתשלום המקובל בעד הליווי, גם לתמורה בגובה 4 שעות בעבור אותו יום...". בהמשך מפורטים הקריטריונים לתגמול מורים המועסקים ביום הטיול באופן חלקי גם בהוראה ודינם של מנהלים המלווים טיולים ומשמשים גם כמרכזי הטיול או המסע (סעיף 1(י)). בסעיף 1(יא), שהוא הסעיף הצריך לענייננו, נקבע כי "מלווי טיולים לפולין זכאים לאותו גמול, לפי אותם קריטריונים". כידוע, את חלקו הנורמטיבי של הסכם קיבוצי יש לפרש בדרך שמפרשים חוק (דב"ע לא/ 4-1 בנק אוצר החייל בע"מ – מרכז הסתדרות הפקידים פד"ע ב' 260). הכרעה פרשנית במשמעותו של דיבור בחוק תיעשה בבחירה מבין האפשרויות הלשוניות האפשריות, לפי המטרה או התכלית המונחת בבסיסו של הדיבור העומד לפרשנות. ובלשונו של כב' השופט (כתוארו אז) ברק: "אין לך משמעות נכונה של דיבור, אם אין לה עיגון לשוני ולו מינימאלי בתורת הלשון. חייבת להיות נקודת אחיזה ארכימדית לפירוש הנכון בלשון החוק ..., אלא אם כן כל משמעות המעוגנת בלשון מביאה לאבסורד. בהעדר 'אבסורד' חייבת המשמעות ה'נכונה' להיות אחת מהאפשרויות המעוגנות בלשונה של ההוראה. הלשון היא איפוא נקודת המוצא. אך היא אינה נקודת הסיום. לעולם יש לפתוח בלשון החוק, אך לעולם אין לסיים בה. מבין האפשרויות השונות שהלשון פותחת יש לבחור באחת ויחידה כאפשרות 'נכונה'. בחירה זו נעשית על-פי מטרת ההוראה ועל-פי תכליתה." (ע"א 165/82 קיבוץ חצור נ' פקיד שומה רחובות, פ"ד לט (2) 70, 74). 10. טענת התובעת בפנינו היא למעשה כי יש להחיל בענייה את סעיף 1(ט). לחילופין, יש לקרוא אל סעיף 1(יא) גם מלווי מסעות לארצות אחרות שאינן פולין. זאת משאין, לשיטת התובעת, הבדל אמיתי בין המסעות או המטלות המוטלות על המורה המלווה מסעות אלה. 11. אין מנוס מאם דחיית הפרושים המוצעים על ידי התובעת. מעיון בפרק 1.10. עולה כי עניינו של סעיף 1(ט) הוא גמול בגין ליווי טיולים בארץ בלבד. הגמול המבוקש על ידי התובעת הינו בגין ליווי משלחות בחו"ל ועל כן אין סעיף זה רלוונטי לענייננו. הפרוש לפיו סעיף 1(ט) מתייחס לגמול בגין ליווי טיולים בארץ בלבד זוכה למשנה תוקף נוכח הוראות סעיף 1(יא) המתייחס לליווי משלחות לפולין. בהקשר זה אטעים שתיים אלה: ראשית, אילו סעיף 1(ט) בכללו היה חל גם על ליווי טיולים לחו"ל לא היה מקום וצורך להתקין את סעיף 1(יא) החל על ליווי טיולים לפולין. שנית, מכלל הן נשמע הלאו. לאמור, מתקין התקנון קבע מפורשות כי רק מורים המלווים מסעות לפולין זכאים לגמול ליווי טיולים כמו מורים המלווים טיולים בארץ. מכאן שמורה המלווה טיול למדינה אחרת, שאינה פולין, אינו זכאי לגמול הקבוע בגין ליווי טיולים בארץ. ברי, כי לו רצה מתקין התקנון לכלול בסעיף הוראה הנוגעת לליווי מסעות לארצות פרט לפולין היה עושה כן. משכך, לא ניתן לקרוא אל סעיף 1(יא) את שנקבע מפורשות שאינו בא בגדרו, קרי, ליווי טיולים לארצות שאינן פולין. לעניין זה יפים דברי בית המשפט העליון, מפי כב' השופטת נאור, בעניין ע"א 8569/06, מנהל מיסוי מקרקעין חיפה נ' אלברט אברהם פוליטי (ניתן ביום 28.5.2008) כך:  אין ליתן למילות החוק משמעות שאין הן יכולות לשאת. השופט מפרש טקסט שנוצר על ידי המחוקק וגם הגשמת מטרה נעלה ככל שתהיה מחייבת נקודת אחיזה "ארכימדית" בלשונה של החקיקה. סטייה מעקרון זה יורדת לשורשם של דברים ואינה עולה בקנה אחד עם עקרונות הפרשנות המקובלים".   דברי כב' בית המשפט העליון נפסקו בהקשר לדיני המס אך יפים הם גם לענייננו. על כן, אף לו אניח כי אין אבחנה אמיתית בין ליווי טיול בארץ או ליווי מסע לפולין לבין ליווי מסע לגרמניה, על אף שעניין זה לא הוכח בפנינו עד תום, וכי ראוי שיתוגמלו באופן דומה, הרי שנוכח לשונו הברורה של תקנון שירות עובדי ההוראה כמבואר לעיל, אין מנוס מדחיית התביעה. סעיף 1(יא) אינו יכול לשאת פירוש לפיו מסע לפולין משמעו מסע גם לכל ארץ אחרת בחו"ל ובפרט לגרמניה. סוף דבר – על יסוד כל האמור, הריני מורה על דחיית התביעה. בנסיבות העניין המיוחדות, לא יעשה צו להוצאות. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 15 ימים, ממועד המצאת פסק הדין. תוספות שכרדיני חינוךמורים