כאשר צד לתביעה מגיש בקשה המוגדרת כ:"בקשה בהסכמה" לבית המשפט עליו לבקש הסכמה מהצד שכנגד לתביעה, מה הדין במקרה שבו עורך דין מגיש לבית המשפט "בקשה מוסכמת" מבלי לקבל את ההסכמה מהעורך דין של הצד שכנגד ? עורך דין הגיש "בקשה מוסכמת" לבית המשפט לדחיית מועד דיון וציין בבקשה כי "הח"מ פנה לב"כ המשיבות וזה נעתר בטובו להגשת הבקשה כבקשה מוסכמת". עוד ציין העו"ד בבקשתו כי "התאריכים נוחים ומוסכמים על הצדדים". בניגוד לאמור בבקשה, הומצאה לבית המשפט תגובה מפורטת של הצד שכנגד - המתנגד נחרצות לבקשת הדחייה. להלן החלטת בית המשפט הסוגיית הגשת בקשה מוסכמת ללא הסכמת הצד שכנגד החלטה 1. ב"כ המבקש, הגיש לבית המשפט בקשה, שכותרתה: "בקשה מוסכמת ודחופה לדחיית מועד הדיון". המדובר במועד הוכחות, שנקבע לשמיעת עדויותיהם של שורה שלמה של עדים, ולשם כך הוקדש כמעט יום מלא (החל משעה 09:30 ועד תום). המועד נקבע בהחלטה שנתתי ביום 22/03/05. לדברי העו"ד הומצאה ההחלטה למשרדו ביום 30/03/05. הבקשה נשלחה לבית המשפט בפקס' ביום 10/05/05, ומשום מה לא הועלתה אלי. העו"ד שב והגיש את הבקשה ישירות ללשכתי ביום 16/05/05. הנימוק לבקשה הוא, שבאותו מועד נקבעו לו שני דיונים בחיפה. אלה נקבעו עוד קודם שנקבע המועד כאן. בגוף הבקשה (סעיף 5) הוסיף העו"ד: "הח"מ פנה לב"כ המשיבות וזה נעתר בטובו להגשת הבקשה כבקשה מוסכמת". עוד טרח העו"ד וציין בבקשתו (סעיף 6) "תאריכים נוחים ומוסכמים על הצדדים". בניגוד לאמור בבקשה, הומצאה לבית המשפט תגובה מפורטת של ב"כ המשיבות המתנגד נחרצות לבקשת הדחייה. בין השאר, צוין בתגובה, כי שני עדים, שזומנו מטעם המשיבות, ביטלו את נסיעתם המתוכננת לחו"ל, כדי להעיד במועד הקבוע. בהחלטתי, מיום 16/05/05, נדרש העו"ד להבהיר את הסתירה בין האמור בבקשתו לגבי הסכמת ב"כ המשיבות לבין התנגדותו האמורה בתגובה שהגיש. כן נדרש לפרט מתי נקבעו הדיונים האחרים ולצרף אסמכתא מתאימה. עוד נדרש לנמק מדוע הגיש את בקשתו ימים ספורים בלבד לפני המועד הקבוע. 2. העו"ד בהודעתו מהיום, שב וביקש דחיית הדיון. באשר לשאלתי הראשונה, תשובתו של העו"ד רק הרבתה את המבוכה, שכן עולה ממנה, כי בקשתו הוגשה לאחר שב"כ המשיבות השיב בשלילה מפורשת לבקשתו. מכל מקום, אין ספק שב"כ המשיבות לא נתן מעולם הסכמתו לבקשה, הסכמה שצוינה, כאמור, הן בכותרת לבקשה והן בתוכה, בשני מקומות. ודאי וודאי, ששעה שהעו"ד הגיש שנית בקשתו ללשכתי ביום 16/05/05 היה ברור לו היטב, שהאמור בה לעניין זה אינו נכון. למרות כל זאת, לא נמנע העו"ד מהגשת בקשתו, כאמור. אני רואה את הדברים האמורים בחומרה רבה. התנהלות המשפט מבוססת רבות על מידת האימון שנותן בית המשפט להצהרותיהם של עורכי הדין, אף בלא לבקש ראיה או אסמכתא מתאימה. כך, לכל הפחות, אני נוהג. התנהגותו של העו"ד פוגמת רבות בהתנהלות זו, ומוטב היה אילו העו"ד היה מודה בכך שהתנהגותו לא היתה ראויה, במקום להוסיף ולהביא נימוקים שלא מן העניין. 3. העו"ד צירף אסמכתאות, לפיהן אכן המועדים בבתי המשפט בחיפה נקבעו עוד קודם שנקבע המועד כאן. לפיכך, ולאור עקרון הכיבוד ההדדי שבין הערכאות, קודמות קביעותיהן של בתי המשפט בחיפה. כיוון שהעו"ד הוא עורך דין יחיד במשרדו, אני נאלץ, אם כן, לדחות את המשפט, למרות שבכך ירד לטמיון יום שלם, שניתן היה להקדישו לשמיעת משפטים אחרים, הממתינים לתורם, ועקב סמיכות הגשת הבקשה למועד שנקבע, אין עוד אפשרות לקביעת משפטים אחרים באותו יום, ולמרות נימוקיו הצודקים של ב"כ המשיבות בהתנגדותו לדחייה. 4. כאמור, המועדים בחיפה והמועד דנן נקבע עוד בשלהי חודש מרץ. מדוע המתין העו"ד בהגשת בקשתו זו, עד ליום 10/05/05, וכעשרה ימים בלבד לפני המועד שנקבע? העו"ד נימק זאת ב"בעיה בעדכון יומן המשרד". כמובן, שאין בנימוק זה הצדקה ממשית. 5. לאחר כל אלה, אני קובע, כדלקמן: א. ההחלטה, בצירוף שתי בקשותיו של העו"ד, ובצירוף תגובתו של ב"כ המשיבות, על צרופותיהן, יועברו לוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה, על מנת שתשקול את ההשלכות האתיות הנובעות מהתנהגותו של העו"ד, לאור כל האמור לעיל. ב. הדיון הקבוע ליום 19/05/05 מבוטל. ב"כ הצדדים יודיעו מיד לעדים שזומנו. ב"כ הצדדים ימציאו, בתוך 7 ימים, רשימת מועדים מוסכמת לאחר הפגרה. ג. ב"כ המשיבות רשאי לטעון לעניין הנזקים שנגרמו לו מביטול הדיון לשם קביעת ההוצאות המתאימות, ובתוך 7 ימים. ב"כ המבקש רשאי להשיב בתוך 7 ימים נוספים. ד. ב"כ המבקש ישיב בתוך 14 יום, מדוע לא יוטלו עליו הוצאות אישיות לטובת המדינה לאור כל האמור לעיל. בקשה מוסכמת