להלן פסק דין העוסק בסוגיית הגשת עתירה ללא עורך דין והחלטה למחוק את העתירה תוך ציון כי מחיקת העתירה אינה חוסמת, את דרכם של העותרים לשוב ולפנות לבית-המשפט, אך אם ברצונם לעשות-כן שומה עליהם לשנות מדרכם ולנסח עתירה במתכונת המקובלת. כמו כן צוין כי כי ייטיבו העותרים לעשות אם ישאלו בעצתו של עורך-דין אשר יוכל להנחותם בדבר הדרך הראויה לניסוחה של עתירה. פסק-דין העתירה שלפנינו פורשת עצמה על פני נושאים רבים ומגוונים: סבה היא על תשלומי דמי חכירה ועל היטלי השבחה, על סילוק יד ממקרקעין ועל מתן תמיכות לחקלאים, על הקצאת מכסות מים ועל עוד ועוד נושאים מנושאים שונים. ראשיתה של העתירה היתה בעתירה קודמת, רחבה-הימנה, בה ביקשו העותרים סעדים אין-ספור, למיצער מתשע רשויות שונות. לעת עיון בעתירה המקורית נמצא לאחד מאיתנו (השופט חשין) כי בית-המשפט לא יוכל להידרש לעתירה במתכונת בה הוגשה, ועל-כן הונחו העותרים לעשות לצמצום עתירתם. וכך אמר השופט חשין בהחלטתו מיום 4.3.2001 (בג"ץ 1773/01): עתירתם של העותרים פורשת עצמה מקצה הארץ ועד קצה, ונסבה היא על נושאי מי קולחין ומי שפירים, על תשלומי דמי חכירה ועל היטלי השבחה וארנונה, על העסקת עובדים זרים ועל עוד ועוד. נושאים ונשאי-מישנה. אין פלא בדבר שהמשיבים לעתירה תשעה הם במספר: שר החקלאות, שר התשתיות הלאומיות, שר העבודה והרווחה, מנכ"ל שירות התעסוקה, רשות הביוב הארצית, נציג המים, חברת מקורות, מינהל מקרקעי ישראל והיועץ המשפטי לממשלה. כן אין פלא בדבר, שהעתירה מחזיקה 27 עמודים צפופים אליהם מצורפים נספחים המתפרשים על פני 384 עמודים. בית-משפט אינו ערוך לטפל בעתירה כגון זו, ואין לקבל כי העותרים יותרו להטריח בעניינם, בה-בעת, כל כך הרבה רשויות. העותרים חייבים לבור את דרכם ולצמצם את עתירתם לנושא אחד, או - לכל היותר - לשני נושאים הקשורים זה בזה. אם לא יעשו כן תישקל אפשרות למחוק את העתירה אך מפאת סירבולה הכבד. אני מחליט, לעת הזו, שלא לבקש את תגובת המשיבים ושלא להעביר את העתירה לדיון לפני מושב שלושה. העותרים יקבלו החלטה זו ויחליטו בנפשם מהו אותו נושא או אותם שני נושאים שברצונם לבור לעצמם ולהעלותם לפני בית-המשפט. משיחליטו כן, יגישו העותרים עתירה מתוקנת לבית-המשפט כמבואר. ניתנת לעותרים שהות בת 30 ימים כדי לתקן את עתירתם על-פי המוצע לעיל. אם לא יעשו כן, כי אז, כאמור, תישקל אפשרות למחוק את עתירתם על הסף. למעלה מן הצורך אציע לעותרים כי ישאלו בעצתו של עורך-דין אשר יוכל לייעץ להם באשר לדרכם הראויה. בעקבות החלטה זו פיצלו העותרים את עתירתם למספר עתירות-מישנה. העתירה הנוכחית היא אחת מאותן עתירות-מישנה. עיון בעתירה הנוכחית לימד את הקורא, כי העותרים לא שעו לעצה שקיבלו והחליטו להמשיך וללכת בדרכם. תחת אשר שיצמצמו את עתירתם, או יתחמו את מסגרת הסעדים המבוקשת על ידם, שבים הם ומגוללים בכתב עתירה אחד את כל מסכת טענותיהם וטרוניותיהם כלפי רשויות המינהל השונות, ומבקשים הם לעצמם סעדים רבים מספור. משעמד על כך, החליט השופט חשין ביום 13.3.2001 כך: העותרים צמצמו אמנם את עתירת-הנפיל הראשונה שלהם, אך בקשותיהם לצו על-תנאי, כמותן כעתירתם הראשונה, פורשות עצמן על פני שטחים רחבי ידיים יתר על המידה. הוא הדין בצווי הביניים שהעותרים מבקשים לעצמם. העותרים מתבקשים אפוא לנסח בקשותיהם לצווים על-תנאי וצווי ביניים כמקובל, ואו-אז אוכל להידרש לבקשותיהם לגופן. למרבית הפליאה, גם זו הפעם לא נשמעו העותרים לעצה שקיבלו. אמנם, העותרים מחקו מעתירתם את פרק הסעדים, אך הוסיפו ושתלו תחתיו אותו פרק תחת כותרת חדשה "בקשה מתוקנת לצווים על תנאי וצווי ביניים". מסכת טענותיהם של העותרים נותרה בעינה - רחבה מני-רחבה - והסעדים המבוקשים מאיתנו נותרו כשהיו. למעט פעולת מחשב של גזירה והעתקה - בתיקוני נוסח שאינם מהותיים - לא עשו העותרים דבר. אנו, כאמור, איננו יכולים להידרש לעתירה במתכונת מעין-זו, ועתה לא נותרה בידינו ברירה אלא להורות על מחיקת עתירתם של העותרים. מחיקת העתירה אינה חוסמת, כמובן, את דרכם של העותרים לשוב ולפנות לבית-המשפט, אך אם ברצונם לעשות-כן שומה עליהם לשנות מדרכם ולנסח עתירה במתכונת המקובלת בבית-משפט זה. דומה כי ייטיבו העותרים לעשות אם ישאלו בעצתו של עורך-דין אשר יוכל להנחותם בדבר הדרך הראויה לניסוחה של עתירה. כן ייטיבו העותרים עשֹה אם יטלו עצה מיודע-דין, ויסתבר להם כי חלק ניכר מן העניינים המועלים בעתירה מקומם לא יכירם בבית-המשפט הגבוה לצדק אלא בבית-המשפט האזרחי המוסמך לדבר. העתירה נמחקת. עורך דין