##האם ניתן להמיר ערבון ב"התחייבות עצמית" (ערבות עצמית) ?## הלכה היא כי התחייבות עצמית של בעל דין אינה מהווה "ערובה" כאמור בתקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, ומשמעותה של הבקשה היא למעשה פטור מן החובה להפקיד ערבון (י' זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש' לוין, בעמ' 821). הכלל הוא, כי על בעל דין המגיש ערעור מוטלת החובה להבטיח את הוצאות המשיב בערעור ולהעמיד לשם כך בטוחה אמינה וזמינה. מטעם זה לא הוכרה בעבר אף הפקדת התחייבות מטעם חברת ביטוח כחלופה הולמת להפקדת ערבות בנקאית או כסף מזומן (וראו, לדוגמא: ע"א 7764/98 תדיראן נ' גרשון רוזט, תקדין עליון 99 (2) 1097). לא כל שכן שיעבוד כספיים עתידיים העשויים להתקבל ממימוש נכס. ##להלן החלטה בסוגיית המרת ערבון:## החלטה בפני בקשתם המבקשים להמרת ערבון בערבות עצמית, או לחלופין בערבות צד ג'. בבקשה שבפני ובתצהיר שצורף לה, טוענים המבקשים, כי כיום מצבם הכספי הינו בכי רע ואינו מאפשר להם להפקיד את הסכום של 50,000 ש"ח, שהוא סכום הערבון, בקופת בית המשפט. לטענתם מפעלה של המבקשת מס' 1 נשרף והתובעת עדיין מנהלת תביעה ביחס לפיצוי נגד חברת הביטוח, דבר שגרם למבקשים קשיים כספיים במימון. עוד טוענים המבקשים כי סיכויי ערעורם להתקבל ממשיים שכן פסק הדין של בית משפט קמא נובע ממחדליו של בא כוח המבקשים. עדי ההגנה מטעמו לא התייצבו לדיון מאחר שלא נרשם תאריך הדיון ביומנו של בא כוח המבקשים עקב טעות משרדית. מכאן, שטענות התביעה וההגנה לא נבחנו ע"י בית משפט קמא לגופו של עניין לצורך קבלת ההחלטה. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה מועד הגשת בקשה זו חלף שכן היה על המבקשים לצרפה להודעת הערעור. עוד טוענת היא כי דין בקשת המבקשים להידחות מהטעם שהמבקשים לא פירטו בבקשתם מיהו אותו צד שלישי שאת ערבותו הם מבקשים להגיש, ומהי יכולתו הכלכלית. עוד טוענים הם כי המבקשים לא הניחו בפני בית המשפט תמונה מלאה לעניין חוסר יכולתם הכלכלית. ראשית יש לציין כי אין ממש בטענתה של המשיבה לפיה המבקשים איחרו את מועד הגשת בקשתם ועל כן על הבקשה להידחות. הודעת המזכיר הראשי על הפקדת הערבון ניתנה ב31.1.00- ובה הוראה להפקדת הסכום של 50,000 ש"ח תוך 30 יום. בקשת המבקשים, להמרת הערבון בערבות עצמית או ערבות צד ג' הוגשה ביום 21/2/00, בתוך המועד שנקבע לכך. אין מדובר במועדים הקבועים בחוק אלה במועדים הנקבעים ע"י המזכיר הראשי של בית משפט העליון ומשום כך מועדים אלא ניתנים להארכה על פי שיקול דעתו של בית המשפט ללא צורך בטעם מיוחד, אולם, כאמור במקרה זה הבקשה הוגשה במועד. (ראו תקנות 428 ו429- לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד1984- (להלן התקנות)). דין הבקשה להידחות, באשר להתחייבות העצמית אותה הציעו המבקשים כתחליף להפקדת ערבון: הלכה היא כי התחייבות עצמית של בעל דין אינה מהווה "ערובה" כאמור בתקנה 429 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, ומשמעותה של הבקשה היא למעשה פטור מן החובה להפקיד ערבון (י' זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעריכת ד"ר ש' לוין, בעמ' 821). הכלל הוא, כי על בעל דין המגיש ערעור מוטלת החובה להבטיח את הוצאות המשיב בערעור ולהעמיד לשם כך בטוחה אמינה וזמינה. מטעם זה לא הוכרה בעבר אף הפקדת התחייבות מטעם חברת ביטוח כחלופה הולמת להפקדת ערבות בנקאית או כסף מזומן (וראו, לדוגמא: ע"א 7764/98 תדיראן נ' גרשון רוזט, תקדין עליון 99 (2) 1097). לא כל שכן שיעבוד כספיים עתידיים העשויים להתקבל ממימוש נכס. המבקשים הסתפקו באמירה כי סיכויי ערעורם להתקבל ממשיים. אין די בכך. על בעל דין המבקש פטור מהפקדת ערבון להוכיח כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשאת בהפקדת ערבון וכן להראות כי טובים סיכוייו לזכות בערעור (וראו בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383). המבקשים לא עמדו בנטל זה. טענותיהם באשר למצבם הכלכלי הן כוללניות ואינן נתמכות במסמכים. לא נמסר כל מידע אודות נכסים המצויים בבעלות המבקשים, אודות נסיונותיהם (אם היו) להיעזר בקרובים ובידידים (וראו לדוגמה: רע"א 5975/98 גנאיים נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, תקדין עליון 99(1) 1033). באשר לבקשה להמרת ערבון בערבות צד ג', קיומם של ערבים אשר לא נמסרו פרטים על מצבם הכלכלי אינו מהווה תחליף מספק להפקדת ערבון זמין ויעיל (ראו: בע"א 5578/98 אוחיון נ' בלסקי, תקדין עליון 99 (1) 670). בנסיבות אלה, המבקשים לא הראו, ולו לכאורה, כי הערבות המוצעת, אכן יכולה לשמש תחליף נאות לערבון שנקבע. בסיכומו של דבר, אני דוחה את בקשת המבקשים להמרת ערבון בערבות עצמית או ערבות צד ג'. על המבקשים להפקיד את סכום הערבון בגובה 50,000 ש"ח תוך 45 יום מיום המצאת החלטה זו. ערבון