בית המשפט ציין בפסיקתו כי הטענה לגבי חיוב המבקשים לשאת במימון ביניים של שכר המומחה, אינה מצדיקה מתן רשות לערער. לאחר קבלת חוות דעת המומחה, על בית המשפט להכריע על מי לשאת בשכרו. כך נקבע בתקנה 16 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות הדרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 הקביעה הסופית על מי מהצדדים לשאת בנטל שכר המומחה, תיעשה לאחר קבלת חוות הדעת. להלן החלטה בנושא מימון ביניים שכר מומחה החלטה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה ועיון בתשובת המשיב ובנספחיה - נחה דעתי, כי אין מקום להתערב בשיקול דעת הערכאה הקודמת, שמצאה לנכון למנות למשיב מומחה רפואי בתחום האורטופדי. המסמכים שצורפו לבקשה גילו ראשית ראיה מספיקה לצורך המינוי. מהימנות התלונות, לאחר 5 ימים ויותר מעת התאונה, תיבחן על-ידי בית המשפט בהליך לגופו. גם הטענה לגבי חיוב המבקשים לשאת במימון ביניים של שכר המומחה, אינה מצדיקה מתן רשות לערער. לאחר קבלת חוות דעת המומחה, על בית המשפט להכריע על מי לשאת בשכרו. כך נקבע בתקנה 16 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות הדרכים (מומחים), תשמ"ז1986- (וראו גם סעיף 6א(ב)(3) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, תשל"ה1975-). ממיקום התקנה ומטיבו של הנושא, מובן כי הקביעה הסופית על מי מהצדדים לשאת בנטל שכר המומחה, תיעשה לאחר קבלת חוות הדעת. דא-עקא, שהמומחים אינם מקבלים הסדר זה ועומדים על קבלת שכרם בטרם ימסרו את חוות הדעת. בנסיבות אלו, ועל-מנת שהרופאים המיומנים ביותר ימשיכו במתן חוות דעת לבית המשפט, נוצרה פרקטיקה, לפיה בעת המינוי קובע בית המשפט גם את נטל תשלום מימון הביניים, עד לקביעה דלעיל. תקנה 7(ב) לתקנות האמורות המחייבת תובע להפקיד פקדון להבטחת שכרו של המומחה, אינה מתייחסת למימון הביניים האמור, אלא להבטחת השכר, אם לבסוף יוטל על התובע לשלם את שכרו של המומחה. האינטרס המוגן כאן הנו של המומחה, לבל ימצא מצב שהגיש את חוות-דעתו, אך לא ניתן לפרוע את חשבונו. לפיכך, בנסיבות שלפי הפרקטיקה אשר נוצרה לעיל מימון הביניים מוטל על הנתבעים, ולהנחת דעת בית המשפט ניתן יהיה להבטיח את שיפויים מתוך כספי הפיצויים - אם לבסוף יוחלט להטיל את השכר על התובע - מתייתר למעשה ההכרח להורות על הפקדת הפקדון. מכל מקום, כמבואר לעיל, אין המדובר בנטל תשלום שכר המומחה החל על התובע, ועל-כן טענת המבקשים בדבר היעדר הצדקה ל"שינוי הנטל שהטיל המחוקק..." (סעיף 7 לבקשה), אינה במקומה. טענה נוספת לגבי נטל תשלום הביניים מתייחסת לקלישות הראיות, המשמשות כבסיס למינוי המומחה, אולם, כאמור בנושא זה לא מצאנו פגם כלשהו בשיקול דעת בית-משפט קמא. לאור האמור, אין הצדקה למתן רשות לערער והבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עו"ד, בסך של 1,500.- ש"ח בצירוף מע"מ. מומחהמימון