החלטה לאחר שלא התבקשה חקירת מצהירים בבקשה זו, התברר לפי הבקשה והתשובה והתגובה לתשובה, כי צו העיקול הומצא באיחור ואף נשלח בדואר חרף ההוראה למסרו במסירה אישית. הפרת החובה למסור את צו העיקול במסירה אישית תוך 3 ימים, היא רבת חשיבות בתקופתנו בעידן החוקתי, שבו צו עיקול פוגע בזכות הקניין ויש לבצעו ולהפעילו באופן מידתי, בזהירות ובמידה התואמת והולמת במדויק את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי. צו העיקול הוטל ביום 20.6.03 ונמסר רק ביום 4.7.03. מהלך כזה מנוגד לתקנות הקובעות בתקנה 370(3) כי צו העיקול פוקע אם לא תבוצע מסירתו תוך 3 ימים. המזכירות איננה חייבת להודיע דבר בעניין זה וחובת מבקש העיקול לברר אם ניתנה החלטה בעניינו, הניתנת בענייני עיקולים באותו יום שבו הוגשה הבקשה או למחרת היום. בעניין ההכבדה הנדרשת לפי תקנה 374(ב), נאמר בתשובה כי זו נובעת מחוסר יכולתם הכלכלית של הנתבעים האחרים ומאי פרעון החוב הנטען עד כה. בשני אלה אין כדי לספק את יסוד ההכבדה, שכן אין בצידם כל טענה כי המשיב שעל נכסיו הוטל העיקול, אינו מסוגל לפרוע את החוב או כי נקט מעשי הברחת נכסים המצדיקים הטלת העיקול. ברע"א 5935/97 רוני סיני נ' יעקב גלנץ ואח', פ"ד נב(1) 193, נקבע כי: "עיקול זמני אינו ניתן 'על דרך השגרה' (רע"א 5242/95 סינגל שירותי אלקטרוניקה (1975) בע"מ נ' דנבאר בע"מ, דינים עליון, כרך מג, 456). עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שהכיר בזכות הקנין כזכות חוקתית, על בית המשפט לייחס חשיבות רבה יותר מבעבר לאיכותן של הראיות הבאות לתמוך בבקשת העיקול ובכמותן. כך נקבע ברע"א 8420/96 הנ"ל, הדבר אף מוצא חיזוק בתיקונים מתשנ"ז של התקנות. הנני סבור, שגם בהיעדר תצהיר נגדי, אין בנסיבות שלפנינו כדי ללמד על חשש כי אין מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין במובן תקנה 360 לתקנות. הנטל להוכיח חשש זה מוטל על מבקש העיקול, ולדעתי, במקרה דנן, לא הורם נטל זה. דרישה זו, לפיה על מבקש העיקול להראות כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין, איננה סתמית. גם טרם שתוקנו התקנות בתשנ"ו נשמעו קולולת בבית משפט זה שקראו להחלת דרישה זו כתנאילהטלת עיקול זמני (ראו למשל דברי חברתי השופטת דורנר בבש"א 4459/94 סלמונוב נ' שרבני, פ"ד מט(3) 479). מקריאת תצהירו של גלנץ לא שוכנעתי כי קיים חשש כאמור. ואולי ההיפך הוא הנכון. גלנץ מציין בתצהירו (סעיף 12.11) כי 'הנתבעים בנו וילות מפוראות, ופנטהאוזים יוקרתיים, נוסעים במכוניות מותג סלוניות והדורות, נוסעים לנופשים בחו"ל אחת למספר חודשים, נהנים והוללים...'. אם אכן זהו המצב, ולמבקשים רכוש ונכסים רבים, אינני רואה כיצד זה יתקשו המשיבים לגבות את חובם, היה ויזכו בתביעתם". כך המצב גם במקרה שבפני, שבו לא נטענה כל טענת הכבדה משכנעת. באין הכבדה, נופל הצידוק להטלת העיקול וצו העיקול מבוטל, הן מטעם זה והן מטעם איחור במסירת הצו. הוצאות הבקשה בסך 7,500 ₪ + מע"מ יחולו על המשיב 1 לטובת המבקש. צוויםעיקול