החלטה 1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט צ' סגל) מיום 29.10.03 לפיה נדחתה בקשת המבקש למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור. 2. יצויין כי כנגד המבקש הוגשה תביעה לסילוק יד מנכס בו הוא מחזיק כדייר מוגן. המבקש לא הגיש כתב הגנה וניתן כנגדו פסק דין ביום 10.10.02. המבקש הגיש בקשה לביטול פסק-הדין בטענה שפסק-הדין ניתן עת התנהל בין הצדדים משא ומתן לגיבוש הסדר ביניהם. המבקש נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו טיעוניהם. בית משפט השלום (כב' השופטת מ' אביב) החליט כי דין הבקשה להידחות. 3. למען שלמות התמונה, אביא בקליפת אגוז את הגלגולים השונים שעבר התיק עד הגיעו לפתחו של בית משפט זה. ביום 10.10.02 ניתן בבית משפט השלום בירושלים פסק-דין בהעדר הגנה שכאמור הורה למבקש לסלק את ידו מנכס המשיב. ביום 1.6.03 נדחתה בקשתו של המבקש לביטול פסק-הדין שניתן בהעדר הגנה, הן מהטעם שהנסיבות לאי הגשת כתב ההגנה לא מצדיקות את קבלת הבקשה, והן מהטעם שסיכויי הצלחתו של המבקש לזכות בהליך הם קלושים. המבקש ביקש לערער על החלטה זו, ואולם איחר את המועד. בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים נדחתה ביום 10.8.03, על-ידי כבוד השופט י' שפירא, רשם בית המשפט המחוזי, משום שבנוסף לכך שהוגשה באיחור, לא פורטו בה טעמים מיוחדים ולא נטענה בה כל טענה באשר לסיכויי ההצלחה בערעור. המבקש ביקש להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 10.8.03, ואולם, גם הפעם אחר את המועד. המבקש הגיש בקשה למתן הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, ואף הפעם נדחתה בקשתו ביום 29.10.03, שכן לנוכח מחדלי העבר לא מצא לנכון בית המשפט (כב' השופט צ' סגל) לאפשר את הארכת המועד בגין "טעות משרדית" בספירת הימים. 4. המבקש לא אמר נואש, ופנה בבקשת רשות ערעור זו. ראוי לציין, כי בקשה זו אף היא הוגשה תוך חריגה מן המועדים הקבועים בדין, לאחר נטילת רשות. חרף ההשתלשלות המתוארת לעיל, מצא לנכון כב' הרשם שחם בהחלטתו מיום 25.2.04 לקבל את הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, שכן המדובר היה במתן ארכה של יום אחד, ומאחר שהמבקש הסתמך על דברים שנאמרו לו במזכירות בית המשפט. 5. עתה מונחת בקשת רשות הערעור בפני. דא עקא, אין בידי להיעתר לה. המבקש חוזר ומגולל את מסכת המחדלים שהביאוהו עד הלום, ואולם, אף אם נקבל את טענתו כי מחדלים אלו נעשו בשוגג, הרי שיש במשקלם המצטבר כדי להעיב על הטענות המועלות על-ידו לגופו של עניין. יתר על כן, ובעיקר, אין ספק כי הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית החורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123), ומשכך, ולנוכח מחדליו החוזרים ונשנים של המבקש, אין מקום לקבלה. הבקשה ליתן רשות לערער נדחית. משלא נתבקשה תשובה - אין צו להוצאות. הארכת מועד להגשת רשות ערעורהארכת מועדרשות ערעור (בזכות או ברשות)ערעור