בית המשפט המחוזי קבע כי לאחר עיון בתיעוד המלא שהוגש עולה כי ארע פגם דיוני בהליכים בבית משפט השלום המצדיק, הוא לבדו, את התערבות ערכאת הערעור: להלן פסק דין בערעור בנושא פגם דיוני: פסק דין 1. בפסק דינה נשוא הערעור של השופטת המלומדת בבית משפט השלום קריות נדחתה טענת התובע, כי ביום 4.6.97 סמוך לשעה 15.00 היה מעורב בתאונת דרכים. בסעיף 5 לפסק הדין הוסבר כי "מאחר ולגבי נסיבות אירוע התאונה מדובר בעדות יחידה, ולאור כל התמיהות והסתירות שציינתי לעיל, לא אוכל לבסס עליה דבר. התובע לא הוכיח במידה הנדרשת כי ארעה לו תאונת דרכים כנטען על ידו..." 2. ב"כ בעלי הדין הביאו בפנינו טענות מלאות באשר לדיון שהתקיים בבית משפט השלום וב"כ המלומד של המשיבה אף טרח והגיש לנו יחד עם תיק המוצגים את הסיכומים שהגישה המשיבה / הנתבעת על נספחיהם לבית משפט השלום. לאחר עיון בתיעוד המלא שהוגש לנו כאמור לעיל, אנו סבורים כי ארע פגם דיוני בהליכים בבית משפט השלום המצדיק, הוא לבדו, את התערבותנו. כפי שציין בית משפט השלום לא הביאה הנתבעת בפניו כל ראיות. חרף זאת מצאה הנתבעת לנכון לכתוב את הדברים הבאים בסיכומיה (שם, סעיף 2.6): "נתוני הבסיס שהיו בידי הנתבעת וחיזוק להם בחקירות הנגדיות: צודק התובע בסיכומיו כי לא הובאו חוקרים מטעם הנתבעת לעדות. חקירות החוקרים למצער היו בבחינת עדויות שמיעה. (כעדותו של האח סוכן הביטוח ושל הפועל במוסך שאין בהם לחזק גרסת התובע) ועל כן הנתבעת עשתה מאמץ תוך כדי הליך הראיות בחקירותיה להגיע לחקר האמת. להלן כלשונו קטע מדו"ח החקירה: דו"ח זה מובא כלשונו על מנת להיראות כי חיזוק לדו"ח נמצא דווקא בחקירות התובע ועדיו. הדו"ח כלשונו: "הפעלת "מקור": במהלך חקירתנו קיבלנו מידע מ"מקור" אודות האירוע הנ"ל. ה"מקור" מסר כי מישהו ממשפ' הנפגע מסר לו כי הרכב המבוטח נקנה זמן קצר לפני התאונה מקרוב משפחה ממש' רינאוי. לאחר הקניה התברר כי המנוע והגיר של הרכב במצב לא טוב ואז הנפגע רצה להיפטר מהאוטו. נמסר כי באירוע הנ"ל הנפגע היה עם בחור נוסף, מכונאי משפרעם אשר הוא עצמו נהג באוטו וגרם לו לנזק מכוון. ה"מקור" ציין כי שמע שבעת האירוע הנפגע היה מחוץ לרכב וכמובן שכלל לא נפגע. תביעת הגוף נועדה ל"חזק" את הטענה בדבר הנזק לרכוש וגם כמובן להוציא כספים מחברתכם". הנתבעות מודעות לעובדה כי ברשום לעיל מדובר בעדות שמיעה אולם מפרוטוקול החקירה של התובע ועדיו עולה כדלקמן:..." מדברים אלה עולה, שהמשיבה מצאה לנכון להביא בפני השופטת המלומדת דברים עובדתיים, שלא רק שהם בגדר עדות שמיעה ולכן לא היו יכולים להוות ראיה, אלא שהובאו בסיכומים של עורך הדין דברים שלא היה להם זכר בחומר הראיות, ובשלב שבעל הדין שכנגד לא יכול היה להגיב עליהם. 3. אמת הדבר, שסגן הנשיא המלומדת בבית משפט השלום לא התיחסה כלל לעניין זה בפסק דינה. עם זאת, לאור תוכן הדברים שהובא בפני בית משפט השלום איננו משוכנעים, שהשופטת המלומדת התעלמה מהם כאשר פסקה לגופו של עניין. בעניננו מדובר בהכרעה עובדתית של בית משפט השלום, שעיקרה הערכה של עדות התובע שהובאה בפניה. במצב דברים זה לגירסה העובדתית הפוגעת, שהביאה הנתבעת בפני בית משפט השלום, אפשר והיתה השפעה, שאת מידתה אין אנו יכולים להעריך. בעל דין הנוהג בהליך המשפטי, כפי שנהגה המשיבה בעניננו צריך לקחת בחשבון, שהוא פוגע בהליך פגיעה קשה. לאור הפגיעה האמורה איננו משוכנעים, כאמור, שניתן היה בבית משפט השלום להעריך כיאות את הראיות שבאו לפניו. 4. הנושא האמור לא נטען בעיקרי הטיעון של המערער, אך במהלך הדיון בערעור הבאנו אותו בפני ב"כ המשיבה, לו ניתנה אפשרות להתייעץ מחוץ לאולם המשפטים, והוא גם התיחס לעניין בטענותיו המשלימות בעל פה. בהתחשב בכך שמדובר בנושא מהותי להליך המשפטי מצאנו לנכון להתיחס אליו ביוזמתנו ולפסוק על פיו אחרי שניתנה לצדדים אפשרות תגובה. 5. בשים לב לשיקולים דלעיל, אנו מקבלים את הערעור מבטלים את פסק הדין וההחלטה מיום 12.12.01 ומחזירים את העניין לבירור מחודש, מתחילתו, לבית משפט השלום קריות, בפני שופט אחר. אנו מחייבים את המשיבה לשלם למערער את הוצאות המשפט +(בשתי הדרגות) וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח (עשרת אלפים) + מע"מ, להיום. הפקדון בערעור יוחזר למי שהפקידו. פגם דיוני