##האם אפשר לקבל פיצויים על נפילה במדרגות ?## בתביעות פיצויים בגין נפילה במדרגות, יש לאבחן נכונה בין מדרגות תקינות ללא תקינות (ללא מעקה בטיחות או פסים למניעת החלקה), ירידה במדרגות בזרועות פנויות, המאפשרות אחיזה במעקה, לבין ירידה בזרועות לא פנויות כאשר הידיים מחזיקות חפץ כלשהו העלולות להסתיר או לשבש את רצף קשר העין אל המדרגה הבאה, כדי להניח עליה בבטחה את מדרך הרגל. סיכון נוסף הינו בעצם ירידה במדרגות עם נעליים "לא תקינות" כאשר לדוגמא סוליית הנעליים שחוקה או קרועה. ##נפילה במדרגות ללא מעקה בטיחות:## בת"א 39497-04-16 פלוני נ' רשות ניקוז כנרת, בית המשפט פסק לעניין מעקה הבטיחות כי, עצם העובדה שהמדרגות היו נתמכות במעקה אמצעי, מלמדת על כך, כי סכנת ההחלקה הייתה ידועה לנתבעת ולמי מטעמה, ובשל כך נועד המעקה למנוע סכנה זו. אי קיומו של מעקה בטיחות עד סוף גרם המדרגות מהווה סיכון בלתי סביר. התקנת מעקה עד סוף המדרגות, מהווה אמצע זהירות סביר שהנתבעת יכלה לנקוט בו ובעלות נמוכה, ואשר היה בו כדי למנוע החלקה ונפילה של המשתמשים במדרגות. כך שאין ספק כי מדרגות רטובות ומתחת למים מהוות משטח היוצר סיכון גבוה למשתמשים בהן. יש לציין כי גם במקרים שהעדר מעקה ומאחזי יד במדרגות מהווים הפרה של חובת זהירות או חובה חקוקה, עדיין יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין אותה הפרה לבין התרחשות התאונה. ##מתי תוטל אחריות לפיצויים בגין נפילה במדרגות?## תביעות נזיקין בגין פגיעות גוף שנגרמו כתוצאה מנפילה או החלקה במדרגות תלויות בהוכחת קיומו של מפגע בטיחותי, רטיבות או היעדר אמצעי בטיחות, אל מול טענות לחוסר תשומת לב או סתירות עובדתיות. שאלת הטלת האחריות וגובה הפיצוי נבחנת לפי נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, כאשר הוכחת מפגע עשויה להוביל לפסיקת פיצויים משמעותית בעוד שאי-הוכחת הנסיבות תוביל לדחיית התביעה. סוגיות אלו נדונו בהרחבה בהליכים שונים, כגון ##ת"א 25817-12-16 (שלום פתח תקווה)##. ##חובת פיצוי בעקבות מפגע בטיחותי בכניסה למבנה מגורים## במקרה שנדון במסגרת ##ת"א 25817-12-16 (שלום פתח תקווה)##, עלתה תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לטענת התובע בעת שנפל במדרגות כאשר ביקש להיכנס לבניין מגורים. עילת התביעה נשענה על קיומו של מפגע בטיחותי שגרם לאירוע הנפילה. במסגרת הדיון בתיק זה נבחנו נזקיו של הנפגע ומגבלותיו בעקבות האירוע. לתובע נקבעה נכות רפואית בשיעור של 10% בגין הפגיעה. על בסיס נכות זו, מגבלותיו כתוצאה ממנה ובשים לב לגילו, הועמד הפיצוי בגין ראש הנזק של כאב וסבל על סך של 50,000 ש"ח. בסופו של ההליך, בית המשפט הטיל חובת פיצויים וחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובע סך כולל של 184,280 ש"ח בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב הנפילה במדרגות בשל אותו מפגע בטיחותי. ##אחריות בעלי זכויות במקרקעין ונפילה במדרגות רטובות ביציאה מאולם אירועים## במקרה שתואר במסגרת ##ת"א 63366-11-16 (שלום פתח תקווה)##, נדונה עתירתה של תובעת לתשלום פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה בעקבות פגיעה שאירעה לה בעת נפילה במדרגות ביציאה מאולם אירועים. על פי המתואר בתיק, המדרגות היו רטובות, וכתוצאה מכך מעדה התובעת ונפלה לאורך 10 מדרגות, אירוע שהוביל לפגיעה ברגלה הימנית. על פי פסק הדין, הוטלה אחריות על בעלי זכויות במקרקעין בגין נזקי הגוף שנגרמו בעקבות הנפילה במדרגות הרטובות. עם זאת, במסגרת חישוב הסכומים נקבע כי יש מקום לייחס לתובעת אשם תורם. על בסיס הנתונים שנפרשו בהליך, הפיצוי הכולל לו נמצאה התובעת זכאית עמד תחילה על סך של 486,803 ש"ח. לאחר הפחתת שיעור האשם התורם כפי שנקבע, הועמד סכום הפיצוי לתשלום על סך של 389,443 ש"ח. ##החלקת עובד במדרגות במקום העבודה בהיעדר מעקה וגומי מונע החלקה## במסגרת ##ת"א 21117-07-21 (שלום חדרה)## נדונה תביעה לפיצוי עובד על נזקי גוף שנגרמו לו עקב נפילה במדרגות במקום עבודתו. התובע העיד בעדותו על השתלשלות האירועים ותיאר כי עלה על המדרגה הראשונה והשנייה, רגלו החליקה, וכשניסה לשים את הרגל על המדרגה השלישית נפל. התובע הדגיש כי לא היה גומי על המדרגות, לא היה מעקה, והמדרגות היו חלקות ושקופות עקב מי גשם, וזאת על אף שהמפעל היה מלא בפועלים והוא עצמו ניסה לנהוג בזהירות רבה. גרסת התובע נתמכה בעדותו של עובד נוסף שצפה באירוע הנפילה. העד תיאר כי מזג האוויר היה גשום בשעת האוכל, וכי בעת שיצא מחדר האוכל לעשן סיגריה ליד הקיר הבחין בנפילה ובכך שהעובד היה כאוב. עוד עלה מעדותו כי הגג במקום לא היה מכוסה ולא היה מקורה, הרצפה לא הייתה ישרה וללא שיפוע, ובשל כך מים עמדו במקום שבו מצויות המדרגות החשופות. העד הוסיף כי לאחר האירוע פנו עובדים להנהלה בבקשה להתקין מעקה למדרגות, והמנהל הפנה את הנושא למנהל הבטיחות במפעל, אך הדבר לא הוסדר. אף שהנתבעות ניסו להצביע בסיכומיהן על סתירות ופערים בין הגרסאות בנוגע לנסיבות האירוע, הורה בית המשפט לנתבעות לשלם לתובע סך של 55,750 ש"ח בגין נזקיו. ##החלקה במדרגות רטובות תוך כדי מילוי הוראות עבודה בעת נפילת חשמל## במקרה שנדון במסגרת ##ת"א 29671-10-23 (שלום נצרת)##, הוטלה אחריות נזיקית על מעסיק בעקבות תאונת עבודה שבמהלכה עובד החליק ונפל במדרגות רטובות. התאונה אירעה כאשר העובד עשה את דרכו במהירות מהקומה השנייה במפעל, בה שהה בחדר האוכל בזמן הפסקה, לעבר חדר המכונות בקומה הראשונה. הירידה המהירה נעשתה במטרה לכבות במהירות מכונה שהופעלה על ידו ולהפעילה מחדש עקב נפילת חשמל, וזאת בהתאם להוראות עבודה מפורשות שקיבל מהממונים עליו לשם מניעת נזק למכונה ולמוצר שהיה מצוי בתהליך ייצור. בעת הירידה המהירה, עובדת אחרת עסקה בשטיפת המדרגות שחיברו בין הקומות. תוך כדי ירידתו, החליק העובד ונחבל במרפק ידו הימנית. התביעה התקבלה ובית המשפט חייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצויים בסך של 28,555 ש"ח. ##דחיית תביעה עקב סתירה בעדויות ואי-הוכחת נסיבות הנפילה במדרגות## לעומת מקרים שבהם התקבלה התביעה, במסגרת ##ת"א 44280-10-16 (שלום ירושלים)## נדחתה תביעת פיצויים בגין נזקי גוף עקב אי-הוכחת נסיבות נפילה במדרגות או התמוטטות קיר במהלך עבודה. לטענת הנתבע, התאונה אירעה בשל כך שהתובע לא שם לב למדרך רגלו בעת שירד במדרגות וכתוצאה מכך מעד ונפל, ללא כל גורם חיצוני. עד ראייה, שהינו בעל הבית ששופץ וגיסו של הנתבע, הצהיר כי ראה את התאונה מתרחשת בעת שהתובע החזיק בידיו דליים מלאי חצץ במהלך ירידה במדרגות שביל הגישה לבית, ומעד ככל הנראה מחוסר תשומת לב. בחקירתו תיאר העד כי שביל הכניסה יורד ב-5 או 6 מדרגות משופעות, וכי לאחר שהתובע הגיע מבחוץ עם הדליים, הוא החליק ונחבל בירך ובראש מהדליים שנפלו עליו. עדות זו ביחס לנסיבות האירוע עמדה בסתירה חזיתית לעדותו של עד הראייה שהובא מטעם התובע. לנוכח אי-הוכחת הנסיבות נדחתה התביעה, והתובע חויב בהוצאות המשפט של הנתבע (חלקו בשכר המומחה) וכן בשכר טרחת עורך דין בסך של 5,850 ש"ח. באשר להליכים נוספים המופיעים ברשימות ללא פירוט נסיבתי לגוף הפסיקה, צוין במסמכים ההליך ##ת"א 4939-07-21 (שלום חיפה)##. ##נפילה במדרגות ישנות:## בית המשפט ציין בפסיקתו כי מי שבונה בנין לפי היתר שניתן כדין, לפי הנורמות התכנוניות שהתקיימו בעת מתן ההיתר, אינו הופך לעבריין או למעוול, רק מפני שהתקנות שונו ואילו ביקש לבנות היום, היה נדרש לעמוד בתנאים אחרים למתן היתר הבניה. לא קיים מקור נורמטיבי כלשהו המחייב את המדינה להתאים מעת לעת את מבנה המדרגות לנורמה הנוכחית. לעתים מחייב שינוי נורמטיבי התאמה של מבנים לנורמה החדשה – כך נעשה, למשל, כאשר נקבעו חובות הנגשה של מבני ציבור לנכים – אלא שזה אינו המצב השגרתי, אלא דווקא יוצא הדופן, וכאשר הוא מתרחש הדבר מוסדר בהוראות דין ברורות. עם זאת, בת"א 9624/02 - לוי נ' מדינת ישראל, בית המשפט פסק לתובע שנפל במדרגות במהלך עבודתו פיצויים לאחר שנטען כי המדרגות משמשות במיוחד בשעת חירום והן נבנו בתקופה בה חל פטור מדרישות ההיתר שבחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965 ובטרם כניסתה לתוקף של פקודת הבטיחות בעבודה, התש"ל – 1970 ושל תקנות התכנון והבניה (בקשת היתר ואגרות), התש"ל – 1970, בהן מופיעות המידות הנדרשות לשם קבלת היתר. בית המשפט קיבל את עמדת התובע להיותן של המדרגות על פי מידותיהן סוטות ממידות המתיישבות עם נורמה של זהירות מצד הנתבעת כמעבידה, בפרט שאיפשרה קיומן של מדרגות גבוהות וצרות (במועד הרלונטי) מן המתחייב ממעבידה סבירה וזהירה. ##מה הדין בסוגיית נפילה במדרגות ?## האחריות בעוולת הרשלנות בגין נפילה במדרגות כוללת בחובה חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. משמעותה של חובת הזהירות הקונקרטית היא , האם בין המזיק הספציפי לבין הניזוק הספציפי , בנסיבותיו המיוחדות של המקרה , קיימת חובת זהירות קונקרטית בגין הנזק שהתרחש. כמו חובת הזהירות המושגית, כך גם חובת הזהירות הקונקרטית נקבעת על פי מבחן הצפיות. השאלה היא, האם אדם סביר יכול היה לצפות, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה את התרחשות הנזק . בעניין זה נקבע ככלל, כי כל אדם ההולך בדרך או יורד במדרגות עשוי אמנם לעיתים למעוד ולהחליק , אולם אלה סיכונים סבירים, אשר יש להכיר בהם ולחיות עימם בחיי היומיום, וכעניין של מדיניות משפטית אין להטיל בגינם אחריות בנזיקין (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח'; ע"א 169/89 רחל בלייכפלד נ' אונ' בר אילן). ניסיון החיים מלמד כי תאונות יכולות להיגרם גם ללא קיומו של מפגע וגם ללא הפרתה של חובת זהירות. כך שגם לא ניתן לומר כי המדובר כאן בסיכון בלתי סביר שהתממש; מדובר בירידה במדרגות ונפילה שלא כתוצאה ממפגע או מסיכון (השוו: עניין ועקנין עמ' 126). מעבר לתובנה כי "תאונות יכולות לקרות" וכי אדם יכול ליפול במדרגות ללא גורם חיצוני וללא הימצאות מפגע, במקרה ספציפי זה יכולים להיות הסברים אפשריים לנפילה , הנעוצים בנתוניו של התובע. הנתבע לא יחויב רק משום שהתובע החליק במקרקעיה משמעה הטלת אחריות מוחלטת על בעל מקרקעין תוך טשטוש ההבחנה בין דיני הנזיקין לדיני הביטוח החוזי והסוציאלי (ע"א 9073/09 אסותא נ' שרף). מי שהולך בדרך או יורד במדרגות עשוי לעיתים למעוד ולהחליק, אלה הם סיכונים סבירים, אשר יש להכיר בהם ולחיות עמם בחיי היום-יום. סיכוני חיים ובריאות אורבים לפתחנו כל העת, ובהולכנו אל מקום פלוני לא נדע אם נגיע אליו. לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט. לא כל נזק שניתן לצפותו (באורח תיאורטי), המשפט מטיל בגינו אחריות נורמאטיבית. על התובע להראות כי מתקיימים עקרונות היסוד בדיני הנזיקין – שהנתבע התרשל או הפר חובה חקוקה, שקיים קשר סיבתי בין התנהלותו לבין התאונה ושניתן היה למנוע את התאונה באמצעים סבירים. ##אחריות המעביד לפיצויים על נפילה במדרגות:## מעביד התובע ובעל הנכס נושאים בחובת זהירות מושגית כלפי התובע (ע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אמסלם; ע"א 663/88 שיריזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ). במסגרת חובה זו על הנתבעת כמעבידה לדאוג שתנאי העבודה ושיטות העבודה יהיו בטוחים, להדריך את עובדי ה מפני סיכונים ולפקח על נקיטת אמצעי הזהירות הדרושים (ראו גם: ע"א 5850/ 10 חברת דפרון בע"מ נ' עזבון המנוח יבגני גולובין; ע"א 655/80 מפעלי קירור בצפון בע"מ נ' מרציאנו). דיני הנזיקין אכן מרחיבים את אחריותו של המעביד, אשר עליו החובה לנקוט באמצעים סבירים הדרושים לבטיחותם של עובדיו אולם אין משמעות הדבר כי העובד משוחרר מכל אחריות. ברוח זו נפסק, כי "אשם תורם של עובד קיים כאשר מחמת אי-נקיטת אמצעי זהירות הנדרשים ממנו בנסיבות המקרה הוא גורם נזק לעצמו" (ע"א 417/75 בן דוד נ' מפעלי טקסטיל כרדאנה בע"מ), ובעניין אחר נפסק, כי "ניתן לצפות שאדם השקוע בעבודתו, יפחית במידת מה את זהירותו כלפי עצמו, ואין לראות בכך אשם תורם, זאת בתנאי שבהתנהגותו אין הוא נוטל על עצמו סיכון בלתי סביר, או מתעלם מסיכונים וודאיים" (ע"א 4114/90 שושן נ' כריכיה קואופרטיבית). בחינת הטלת האשם התורם נבחנת, כמו בכל שאלות של חלוקה האחריות על פי מבחן האשמה המוסרית. על פי מבחן זה יש להשוות את מעשי רשלנותם של הצדדים או מחדליהם זה מול זה, תוך התבוננות אל נסיבות המקרה. ##צעדים מעשיים לניהול תביעה בגין נפילה במדרגות## 1. תיעוד מפורט של מצב המדרגות ומקור המפגע – יש לתעד בהקדם האפשרי את המדרגות שבהן אירעה הנפילה, תוך התמקדות בקיומם של מים עומדים, רטיבות משטיפה או גשם, היעדר פסי גומי מונעי החלקה, היעדר מעקה תקין או פגמים בשיפוע המדרגות והמשטח. 2. איסוף עדויות ראייה מזמן אמת – יש לאתר עדי ראייה שנכחו במקום, כגון עובדים או מבקרים, אשר יכולים לאשר את נסיבות ההחלקה, מצב התחזוקה של המקום, תנאי מזג האוויר והעובדה שלא ננקטו פעולות לתיקון המפגע. 3. בירור הוראות עבודה ונסיבות קונקרטיות – במקרים של תאונות עבודה, יש לברר האם הירידה או העלייה במדרגות נעשתה בעקבות הוראה ישירה של גורם ממונה (כגון צורך תפעולי דחוף למניעת נזק למכונות), שכן עובדה זו משליכה על בחינת התנהלות הנפגע. 4. גיבוש מסמכים רפואיים לקביעת נכות – יש לרכז את מלוא התיעוד הרפואי בדבר אופי הפגיעה (כגון פגיעות ברגליים, מרפקים או מכות יבשות) לשם הוכחת הנכות הרפואית והמגבלות התפקודיות שנוצרו בעקבות הנפילה. 5. היערכות לטענות בדבר חוסר תשומת לב או אשם תורם – יש לבסס תשתית ראייתית המלמדת על נקיטת זהירות מצד הנפגע, על מנת להתמודד מול טענות הנתבעים המייחסות את המעידה לחוסר תשומת לב של הצועד או הדורשות הפחתת פיצוי בגין אשם תורם. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם נפילה במדרגות רטובות עשויה להקים אחריות נזקית לפיצויים? ##ת:## על פי המתואר בפסיקה, החלקה במדרגות רטובות עקב מי גשם, שטיפה או רטיבות ביציאה ממבנה הובילה להטלת אחריות ופסיקת פיצויים, בין אם על בעלי זכויות במקרקעין, על מעסיקים או על גורמים המנהלים את המקום, בכפוף לבחינת נסיבות האירוע והוכחתן. ##ש:## האם בית המשפט עשוי להפחית אשם תורם מנפגע שנפל במדרגות? ##ת:## כן. כפי שעלה במקרה שנדון במסגרת ##ת"א 63366-11-16 (שלום פתח תקווה)##, אף שהוטלה אחריות על בעלי המקרקעין בגין נפילה במדרגות רטובות ביציאה מאולם, נקבע אשם תורם לתובעת והפיצוי שנפסק לה הופחת בהתאם מ-486,803 ש"ח ל-389,443 ש"ח. ##ש:## מה עשויה להיות ההשלכה של סתירה בין עדויות ראייה לגבי אופן הנפילה? ##ת:## אי-הוכחת נסיבות הנפילה בשל סתירה חזיתית בין גרסת עדי התובע לעדי הנתבע עלולה להביא לדחיית התביעה. כך למשל, במסגרת ##ת"א 44280-10-16 (שלום ירושלים)## נדחתה התביעה לאחר שעד ראייה העיד כי התובע מעד מחוסר תשומת לב בעת שירד עם דליים, והתובע חויב בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. ##ש:## כיצד משפיע היעדר מעקה או פסי גומי על תביעת נפילה במדרגות בעבודה? ##ת:## היעדר מעקה ואמצעי בטיחות כמו גומי מונע החלקה, לצד משטח ללא שיפוע הגורם להצטברות מי גשמים, שימשו כבסיס ראייתי לקבלת תביעת עובד שנפגע בעבודה, כפי שהוכרע במסגרת ##ת"א 21117-07-21 (שלום חדרה)## שבו נפסקו לעובד פיצויים.מדרגותפיצוייםתאונות נפילהנפילה במדרגותנפילה