פסק-דין לפני ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (השופט ע' עיילבוני), מיום 24.01.01, שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בת.א. (נצרת) 3960/00. 1. המערער מנהל תובענה אזרחית בבית המשפט השלום בנצרת. הליכי קדם המשפט התנהלו בפני השופטת א' הלמן. ביום 20.12.00 הורתה השופטת הלמן על קביעת דיון לשמיעת הראיות בפני השופט ע' עיילבוני. בעקבות החלטה זו הגיש ב"כ המערער, לשופטת הלמן, "בקשה לשינוי החלטה" בה הוא מבקש כי השופטת תשנה את החלטתה כך שהתיק לא יידון בפני השופט עיילבוני. בבקשתו, מציין ב"כ המערער כי בינו לבין השופט עיילבוני התגלע סכסוך אישי לפני מספר שנים, עת שימש השופט עיילבוני כעורך-דין. בשנת 1992 הפנה ב"כ המערער תיק לעורך הדין עיילבוני (כתוארו אז). בעקבות הטיפול בתיק התגלעו בין עורכי הדין חילוקי דיעות. בעקבותם אף הגיש עורך-הדין עיילבוני תלונה בפני לשכת עורכי הדין וקובלנה בפני בית-הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בחיפה (בד"מ 421/96). ב"כ המערער ציין בבקשתו כי שמיעת התיק טרם החלה, ולא ייגרם נזק רב, בהעברתו לשמיעה בפני מותב אחר. 2. ביום 14.01.01, הורתה השופטת הלמן על העברת הבקשה - שהיא בקשה לפסלות שופט במהותה - לדיון בפני המותב הקבוע בתיק, כלומר לידי השופט עיילבוני. ביום 24.1.01 הורה השופט עיילבוני על דחיית הבקשה. בהחלטתו, ציין בית המשפט כי חששו של בא-כוח המערער מופרך מיסודו. הוא ציין, כי מדובר בסכסוך שאירע לפני שנים ארוכות, שענייננו נשכח מן העולם. וכך אמר בית המשפט: "חששו של [ב"כ המערער] מופרך מבסיסו. אין אני ואין אחר ממני שיעלה בדעתו כי שופט בישראל יפגע בעו"ד או באינטרסים של בעל דין שאותו עו"ד מייצג, בשל חילוקי דעות שנשכחו מן העולם, מלפני שנים ארוכות. היעלה כדבר הזה בדעתו של שופט, והתעמוד למול עיניו מחשבה פסולה וזולה שכזו? אלף לאו ולאו". באותו יום, הורה בית המשפט על דחייה מוסכמת של השמיעה בתיק על מנת לאפשר לב"כ המערער להגיש ערעור, בפני בית משפט זה, על החלטתו לדחיית בקשת הפסלות. 3. ביום 4.2.01 הגיש ב"כ המערער את הערעור שבפני. בערעורו, שב ב"כ המערער על טענותיו כפי שהועלו בבקשת הפסלות. הוא מציין כי מדובר בסכסוך שנמשך על פני שנים והוביל להתבטאויות חריפות בינו לבין השופט עיילבוני. עוד הוא מציין, כי מראית פני הצדק מחייבת כי התיק יועבר לשמיעה בפני מותב אחר. הוא מציין את הקושי הרב שיש לו להופיע בפני שופט עמו היה מסוכסך בעבר, קושי העלול לפגוע בחובת נאמנות שהוא חב כלפי לקוחו. על בסיס זה מבקש ב"כ המערער כי אבטל את החלטת בית המשפט קמא ואורה על העברת ההליך לשמיעה בפני מותב אחר. 4. לאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיק נחה דעתי כי דין הערעור להדחות. הלכה היא כי היכרות קודמת בין השופט היושב בדין לבין בא כוח אחד הצדדים אין בה, לכשעצמה, כדי לבסס עילת פסלות (ראו: ע"א 4687/00 מיכאל רוזנטל נ' שגיא סימי רוזנטל (לא פורסם); ע"א 133/99 זייד סמיר נ' חאמד מוסטפא בע"מ ואח' (לא פורסם)). בית המשפט שופט את בעלי הדין, לא את באי כוחם. גם אם אכן קיימת הכרות מוקדמת בין השופט לבין עורך הדין, הכרות שהיה בה כדי לפסול את השופט לו היה עורך הדין צד לסכסוך, הרי שחזקה על בית המשפט כי מקצועיותו תאפשר לו לדון את בעלי הדין ולא את שלוחיהם. בענייננו, מדובר היה בסכסוך בין השופט לבין עורך הדין. הסכסוך אירע לפני שנים. השופט עיילבוני ציין בהחלטתו כי עניין הסכסוך ננטש על ידו זה מכבר. אין בכל אלה כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים בהליך השיפוטי המחייב את פסילת בית המשפט. הערעור, אפוא, נדחה. שופטיםפסלות שופטסכסוך