## סוג התביעה: ## ___ ## הסעד המבוקש: ## ___ ## אגרה:## ___ ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## ____[כן/לא] ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע שכנגד: מר דוד כהן, ת.ז. _________, המתגורר ברחוב _________, תל אביב (להלן: "התובע שכנגד" או "הנתבע המקורי"). 2. הנתבעת שכנגד: חברת "אורות הבניין בע"מ", ח.פ. _________, מרחוב _________, ירושלים (להלן: "הנתבעת שכנגד" או "התובעת המקורית"). ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש להורות על קבלת התביעה שכנגד במלואה, ולחייב את הנתבעת שכנגד בתשלום פיצויים בסך של 500,000 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לתובע שכנגד כתוצאה מהפרת הסכם, רשלנות והתנהלות בחוסר תום לב, כמפורט להלן. 4. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת שכנגד בהוצאות המשפט של התובע שכנגד, לרבות שכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. 5. כבוד בית המשפט מתבקש להורות על קיזוז סכומים אלו מכל סכום, אם בכלל, שייפסק לטובת הנתבעת שכנגד בתביעה המקורית, וזאת על מנת להביא לסיום יעיל ושלם של המחלוקות בין הצדדים. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 6. התובעת המקורית הגישה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבע המקורי. 7. בהסכמת הצדדים, ניתנה לנתבע המקורי רשות להתגונן, בכפוף להפקדת ערובה כספית, אשר הופקדה כדין. 8. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט. 9. ביום 18/12/02 הגישה התובעת המקורית בקשה לתיקון כתב התביעה מטעמה. 10. ביום 25/12/02, וטרם מתן תגובת הנתבע המקורי לבקשה לתיקון כתב התביעה, הגיש הנתבע המקורי תביעה שכנגד. 11. הנתבע המקורי התנגד לבקשה לתיקון כתב התביעה, בתגובה שהוגשה ביום 05/01/03. 12. עילת התביעה שכנגד נולדה כתוצאה מהתנהלותה של הנתבעת שכנגד לאורך ההתקשרות בין הצדדים, אשר כללה הפרות חוזיות, מצגי שווא וגרימת נזקים כספיים משמעותיים לתובע שכנגד, והתגבשה במלואה עם התגבשות הנזקים. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 13. עניינה של תביעה זו בסכום כסף, והיא מצויה בסמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה. 14. הסמכות המקומית נתונה לבית משפט נכבד זה מכוח מקום מגוריו של התובע שכנגד ומקום התרחשות העובדות המהוות את עילת התביעה. 15. התביעה שכנגד מוגשת בהתאם להוראות תקנה 53(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ובהתאם להחלטת בית המשפט מיום 03/10/02, אשר התירה את תיקון כתב התביעה המקורי, ובכך פתחה פתח להגשת כתב הגנה מתוקן ועימו תביעה שכנגד. ## ה. פירוט הטענות ## ## זכות הנתבע להגיש תביעה שכנגד ## 16. הנתבע המקורי, כנתבע בתביעה המקורית, זכאי להגיש תביעה שכנגד כנגד התובעת המקורית, וזאת בהתאם להוראות תקנה 53(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת לנתבע המסתייע בנימוק שיש בו כדי לבסס תביעה שכנגד להגיש כתב תביעה שכנגד. 17. הפסיקה קבעה כי תביעה שכנגד אינה חייבת להיות קשורה לאותו עניין או לנבוע מאותה עסקה כמו התביעה המקורית, ודי בזהות בעלי הדין כדי להצדיק את הגשתה, ובענייננו מתקיימת זהות מלאה בין הצדדים. 18. הגשת התביעה שכנגד על ידי הנתבע המקורי, גם אם הוגשה לאחר הגשת תצהיר הגנה, מוצדקת לאור בקשת התובעת המקורית לתיקון כתב התביעה, אשר פותחת פתח להגשת כתב הגנה מתוקן ועימו תביעה שכנגד, כפי שאף נקבע בהחלטת בית המשפט. 19. מטרת התביעה שכנגד היא לאפשר לבית המשפט להכריע בשלמות וביעילות בפלוגתאות שבין הצדדים, ובכך למנוע פיצול דיונים והליכים מיותרים, ולקדם את עקרון היעילות הדיונית. 20. הנתבע המקורי פעל בתום לב ובהתאם להוראות הדין כאשר הגיש את התביעה שכנגד, וזאת על מנת להציג את מלוא טענותיו ומכלול המחלוקות בינו לבין התובעת המקורית בפני בית המשפט הנכבד. ## תיקון כתב התביעה המקורי כעילה להגשת תביעה שכנגד ## 21. בקשת התובעת המקורית לתיקון כתב התביעה מטעמה יצרה נסיבות חדשות המצדיקות את הגשת התביעה שכנגד, שכן תיקון כתב תביעה מאפשר לנתבע להגיש כתב הגנה מתוקן ללא נטילת רשות, ועימו גם תביעה שכנגד. 22. בהתאם לתקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, כאשר מוגש כתב תביעה מתוקן, רשאי הנתבע להגיש כתב הגנה מתוקן, וזכות זו כוללת גם את הזכות להגיש תביעה שכנגד, המהווה חלק אינטגרלי מהגנתו. 23. החלטת בית המשפט הנכבד מיום 03/10/02, אשר התירה את תיקון כתב התביעה המקורי, אישרה למעשה את זכותו של הנתבע המקורי להגיש כתב הגנה מתוקן ועימו תביעה שכנגד, ובכך נתנה תוקף משפטי להליך זה. 24. משהתירה בית המשפט את תיקון כתב התביעה, הרי שאין מניעה לאפשר לנתבע המקורי להגיש את תביעתו שכנגד, שכן הדבר תורם לבירור מקיף של כלל המחלוקות בין הצדדים ומשרת את עקרונות הצדק והיעילות. 25. התובעת המקורית אינה יכולה לטעון כנגד הגשת התביעה שכנגד, שכן היא זו שיזמה את הליך תיקון כתב התביעה, ובכך יצרה את התשתית המשפטית המאפשרת את הגשת התביעה שכנגד על ידי הנתבע המקורי. ## יעילות דיונית ובירור שלם של המחלוקות ## 26. הגשת התביעה שכנגד תורמת ליעילות הדיונית בכך שהיא מאפשרת לבית המשפט לדון במכלול הטענות והסעדים ההדדיים של הצדדים במסגרת הליך אחד, ובכך למנוע כפל דיונים והוצאות מיותרות. 27. בירור שלם ויעיל של הפלוגתאות שבין הצדדים מחייב שכל הטענות ההדדיות יובאו בפני בית המשפט באותו הליך, וזאת על מנת למנוע הכרעות סותרות ולקדם את עקרון סופיות הדיון. 28. הפסיקה הכירה בחשיבות של צירוף תביעות שכנגד לתביעות מקוריות, גם אם אינן נובעות מאותה עסקה, וזאת על מנת לאפשר הכרעה כוללת ויעילה במכלול הסכסוך בין הצדדים. 29. אי-התרת הגשת התביעה שכנגד תגרום לפיצול מלאכותי של הדיון, תכביד על הצדדים ועל בית המשפט, ותפגע ביכולת להגיע לפתרון צודק ומקיף של הסכסוך. 30. כיוון שהצדדים מצויים עדיין בהליכים מקדמיים, כפי שצוין בהחלטת בית המשפט, הרי שזהו השלב המתאים ביותר לאפשר את הגשת התביעה שכנגד, על מנת שכל המחלוקות יתבררו היטב וכראוי. ## נזקים שנגרמו לתובע שכנגד ## 31. הנתבעת שכנגד גרמה לתובע שכנגד נזקים כספיים משמעותיים כתוצאה מהפרת התחייבויותיה החוזיות, אשר באו לידי ביטוי באי-עמידה בלוחות זמנים, ביצוע עבודה לקויה ואי-אספקת שירותים כנדרש. 32. הנזקים כוללים, בין היתר, הפסד רווחים, הוצאות מיותרות שנגרמו לתובע שכנגד לצורך תיקון ליקויים, ופגיעה במוניטין העסקי של התובע שכנגד כתוצאה מהתנהלותה הרשלנית של הנתבעת שכנגד. 33. הנתבעת שכנגד פעלה בחוסר מקצועיות ובחוסר זהירות, ובכך הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי התובע שכנגד, וגרמה לו נזקים ישירים ועקיפים הניתנים לכימות. 34. התובע שכנגד נאלץ להשקיע משאבים רבים, הן כספיים והן בזמן עבודה, על מנת לתקן את הליקויים שנוצרו כתוצאה מהתנהלותה של הנתבעת שכנגד, וזאת בנוסף לעוגמת הנפש והטרחה שנגרמו לו. 35. סך הנזקים שנגרמו לתובע שכנגד, כפי שיפורט ויוכח במהלך הדיון, עולה על הסכום הנתבע בתביעה המקורית, ומצדיק את קבלת התביעה שכנגד במלואה. ## הפרת הסכם על ידי הנתבעת שכנגד ## 36. הנתבעת שכנגד הפרה באופן יסודי את ההסכם שנכרת בינה לבין התובע שכנגד, בכך שלא עמדה בתנאים המהותיים שנקבעו בו, לרבות איכות העבודה, לוחות הזמנים והיקף השירותים. 37. הפרות אלו מהוות הפרה יסודית של ההסכם, המזכה את התובע שכנגד בסעדים שונים, לרבות פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מההפרה. 38. הנתבעת שכנגד לא הגיבה לפניות חוזרות ונשנות של התובע שכנגד בנוגע להפרות ההסכם, ובכך התעלמה מחובותיה החוזיות וגרמה להחמרת הנזקים. 39. התובע שכנגד עמד בכל התחייבויותיו על פי ההסכם, וציפה כי הנתבעת שכנגד תעמוד אף היא בחלקה, אך ציפייה זו נכזבה באופן מוחלט. 40. הפרת ההסכם על ידי הנתבעת שכנגד היא הגורם הישיר והבלעדי לנזקים שנגרמו לתובע שכנגד, ועל כן היא נושאת באחריות מלאה לפיצוי בגינם. ## רשלנות הנתבעת שכנגד ## 41. הנתבעת שכנגד פעלה ברשלנות חמורה בביצוע עבודתה, בכך שלא נקטה בזהירות הנדרשת ובסטנדרטים מקצועיים מקובלים, וגרמה בכך נזקים לתובע שכנגד. 42. חובת הזהירות המוטלת על הנתבעת שכנגד כללה, בין היתר, ביצוע העבודה במיומנות, הקפדה על איכות החומרים ופיקוח נאות על העובדים, חובות שהופרו באופן בוטה. 43. התנהלותה הרשלנית של הנתבעת שכנגד באה לידי ביטוי בליקויים מהותיים בעבודה, אשר חייבו את התובע שכנגד להשקיע משאבים נוספים לתיקונם, ובכך נגרמו לו הפסדים כספיים ניכרים. 44. הנתבעת שכנגד הייתה צריכה לצפות כי התנהלותה הרשלנית תגרום לנזקים לתובע שכנגד, ועל כן היא נושאת באחריות נזיקית מלאה בגין נזקים אלו. 45. התובע שכנגד הסתמך על מומחיותה וכישוריה של הנתבעת שכנגד, אך זו לא עמדה בציפיות אלו ופעלה באופן רשלני, אשר פגע בו באופן ישיר. ## חוסר תום לב בניהול ההתקשרות ## 46. הנתבעת שכנגד פעלה בחוסר תום לב לאורך כל תקופת ההתקשרות עם התובע שכנגד, בכך שהציגה מצגי שווא, הסתירה מידע מהותי וניסתה להתחמק מאחריותה. 47. חובת תום הלב חלה על צדדים לחוזה לא רק בשלב המשא ומתן אלא גם בשלב קיום החוזה, והנתבעת שכנגד הפרה חובה זו באופן עקבי. 48. התנהלותה של הנתבעת שכנגד כללה ניסיונות חוזרים ונשנים להטעות את התובע שכנגד בנוגע למצב העבודה ולליקויים שהתגלו, ובכך פגעה באמון שניתן בה. 49. הנתבעת שכנגד ניצלה את מעמדה ואת חוסר הידע של התובע שכנגד בתחום מסוים, על מנת להשיג יתרון בלתי הוגן, ובכך פעלה בניגוד לעקרונות הצדק וההגינות. 50. חוסר תום הלב של הנתבעת שכנגד מהווה עילה עצמאית לפיצויים, בנוסף לעילות החוזיות והנזיקיות, וזאת לאור הפגיעה בעקרונות היסוד של המשפט האזרחי. ## עוגמת נפש וטרחה ## 51. כתוצאה מהתנהלותה של הנתבעת שכנגד, נגרמו לתובע שכנגד עוגמת נפש רבה, טרחה והוצאות בלתי צפויות, אשר פגעו בשגרת חייו ובעסקיו. 52. הצורך להתמודד עם ליקויים חוזרים ונשנים, עם התחמקות מאחריות ועם הצורך לנקוט בהליכים משפטיים, גרם לתובע שכנגד סבל רב ופגיעה באיכות חייו. 53. התובע שכנגד נאלץ להשקיע זמן רב ומשאבים נפשיים בהתמודדות עם המצב שנוצר, במקום להקדיש את זמנו לעיסוקיו הרגילים, וזאת כתוצאה ישירה מהתנהלות הנתבעת שכנגד. 54. הפסיקה הכירה בזכות לפיצוי בגין עוגמת נפש וטרחה במקרים של הפרת חוזה ורשלנות, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה משמעותית באיכות החיים ובשגרת העבודה. 55. סכום הפיצוי בגין עוגמת נפש וטרחה, כפי שייקבע על ידי בית המשפט, ישקף את מידת הסבל וההפרעה שנגרמו לתובע שכנגד כתוצאה מהתנהלות הנתבעת שכנגד. ## חובת הקטנת נזק ## 56. התובע שכנגד פעל באופן סביר ומידתי על מנת להקטין את נזקיו ככל הניתן, לרבות פניות חוזרות ונשנות לנתבעת שכנגד וניסיונות לפתור את המחלוקות מחוץ לכותלי בית המשפט. 57. למרות מאמציו של התובע שכנגד, הנתבעת שכנגד לא שיתפה פעולה ולא נקטה בצעדים הנדרשים לתיקון המצב, ובכך מנעה את הקטנת הנזקים. 58. התובע שכנגד נאלץ לשאת בהוצאות נוספות לצורך תיקון הליקויים שנוצרו, וזאת לאחר שהנתבעת שכנגד סירבה לבצע את התיקונים הנדרשים בעצמה. 59. פעולותיו של התובע שכנגד להקטנת הנזק מעידות על תום ליבו ועל רצונו לפתור את הסכסוך באופן יעיל, אך נתקלו באטימות מצד הנתבעת שכנגד. 60. על כן, אין לזקוף לחובת התובע שכנגד כל טענה בדבר אי-הקטנת נזק, שכן הוא עשה כל שביכולתו בנסיבות העניין. ## אחריות הנתבעת שכנגד ## 61. הנתבעת שכנגד נושאת באחריות מלאה ובלעדית לנזקים שנגרמו לתובע שכנגד, וזאת מכוח הפרת ההסכם, רשלנותה וחוסר תום ליבה. 62. אין כל גורם אחר האחראי לנזקים אלו, והם תוצאה ישירה ובלעדית של מעשיה ומחדליה של הנתבעת שכנגד. 63. הנתבעת שכנגד לא עמדה בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים ממנה, ובכך הפרה את חובותיה כלפי התובע שכנגד, הן מכוח דיני החוזים והן מכוח דיני הנזיקין. 64. אחריותה של הנתבעת שכנגד מתבססת על העובדות והראיות שיוצגו בפני בית המשפט, אשר יוכיחו את הקשר הסיבתי בין התנהלותה לבין הנזקים שנגרמו. 65. על הנתבעת שכנגד לשאת במלוא הפיצויים בגין הנזקים שגרמה, וזאת על מנת להשיב את המצב לקדמותו ככל הניתן ולמנוע התעשרות שלא כדין מצידה. ## סעדים נוספים ## 66. כבוד בית המשפט מתבקש להורות על כל סעד נוסף ו/או חלופי שייראה לו צודק ונכון בנסיבות העניין, וזאת על מנת להביא לפתרון מלא של הסכסוך. 67. התובע שכנגד שומר על זכותו לתקן את כתב התביעה שכנגד ו/או להרחיב את סכום התביעה ו/או לכלול סעדים נוספים, ככל שיתגלו נזקים נוספים או עובדות חדשות. 68. כבוד בית המשפט מתבקש להפעיל את סמכותו הטבועה ולהעניק לתובע שכנגד את הסעדים המלאים והראויים בנסיבות המקרה, וזאת על מנת להבטיח צדק. 69. התובע שכנגד יבקש מבית המשפט הנכבד להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ככל שיידרש, על מנת לאמוד את היקף הנזקים שנגרמו לו. 70. כל סעד שייפסק לטובת התובע שכנגד יכלול הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל, וזאת על מנת לשמור על ערך הכסף. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.כתב תביעהמסמכיםתביעה שכנגד