הפסקות בזמן העבודה

##מהי הגדרת "הפסקה" בעבודה ?## במסגרת פסק הדין בע"ע (ארצי) 131/07 גלעד גולדברג - אורטל שירותי כח אדם בע"מ, פירט בית הדין הארצי את המבחנים לפרשנות המונח "הפסקה", מונח שהינו תלוי נסיבות: "המונח "הפסקה" הקבוע בסעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה, ויש להעמיד כל מקרה במבחן "עמידה לרשות העבודה", וזאת בשים לב לתפקידו של העובד, מקום עבודתו, חובת נוכחות במקום העבודה, מיקום המפעל, האם העובד רשאי לצאת מהמפעל, האם העובד ישן במקום העבודה כעניין שבשגרה ועוד. יש מקרים בהם העובד ישן, נח או אוכל במקום העבודה בזמן "הפסקה", אך רק לפי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה ניתן להכריע האם מדובר בשעות עבודה אם לאו". ## מתי ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה ?## הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, מחייבות את המעביד להעניק הפסקה לעובד, העובד מעל שש וחצי שעות, לפי המפורט להלן: ביום עבודה של שש שעות ולמעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל-3/4 שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות; ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג ההפסקה היא של חצי שעה לפחות. הלא תעלה על שלוש שעות. חשוב לזכור כי, בעת הפסקה הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי העובד לצאת מהמקום שבו הוא עובד, אלא אם נוכחותו במקום העבודה היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והעובד נדרש על ידי מעבידו להישאר במקום העבודה, ובמקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה - במקרה כזה על העובד להוכיח כי נאסר עליו לצאת ממקום העבודה במהלך ההפסקה ואם חויב עובד לחזור מן ההפסקה על פי דרישה, על המעביד לשלם את שכרו עבור אותו פרק זמן שנשלל ממנו. ##החוק לגבי תשלום עבור הפסקות בעבודה:## סעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, כולל את ההגדרה הבאה של שעות עבודה: "שעות עבודה" פירושו - הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואויר ולרבות הפסקות לפי סעיף 20 א(א), חוץ מהפסקות על פי סעיף 20". פרק ה' לחוק, שכותרתו " הפסקות" כולל שורה של הוראות נוספות בדבר זמני ההפסקה. כך, בסעיף 20 נקבע ההסדר הבא: 20. (א) ביום עבודה של שש שעות ולמעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל- 3/4 שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה של חצי שעה לפחות... (ג) בעת הפסקה לפי סעיף קטן (א) הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי העובד לצאת מהמקום שבו הוא עובד, אלא אם נוכחותו היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והעובד נדרש על ידי מעסיקו להישאר במקום העבודה, ובמקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה". עוד קובע פרק ה' לחוק חובה למעסיק לאפשר לעובדו להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לדרישות דתו ( סעיף 20( ד) לחוק), וכן חובה לאפשר לעובד הפסקות בעבודה לשם שימוש בחדר השירותים בהתאם לצרכיו ( סעיף 20( א)). ולבסוף, סעיף 23 לחוק מסמיך את שר העבודה להתיר סטייה מהוראות סעיף 20. בהתאם לסמכות זו, פורסם ביום 30.6.77 היתר כללי בדבר הפסקות בעבודה שאינה עבודת כפיים, לפיו מותר להעסיק עובד בעבודה שכזו עד שמונה שעות ללא הפסקה. עם המעבר לשבוע עבודה בן חמישה ימים, תוקן ההיתר ונקבע בו שמותר להעסיק עובד המועסק במתכונת זו עד תשע שעות ברציפות ללא הפסקה ( תוקן בי"פ 3599, התשמ"ט, עמ' 450). ##ההיתרים הכלליים לסטייה מהוראות סעיף 20 חוק שעות עבודה:## ההיתרים הכלליים לסטייה מהוראות סעיף 20 חוק שעות עבודה ומנוחה בדבר מתן הפסקות בעבודות שאינן עבודות כפיים, ניתנו בשנות ה-70 וה-80, דהיינו לפני עשרות בשנים. במהלך התקופה מאז ניתנו היתרים אלה חלו שינויים דרמטיים בשוק העבודה. לכך התייחס באחת הפרשות בית הדין האזורי בירושלים, כאשר העיר ביחס לפרשנותו של המושג "עבודת כפיים" כי "חלוף הזמן והמיכון המודרני החכם והאוטונומי הופכים את המושג לבלתי-רלוונטי" ביחס לחלק לא מבוטל משוק העבודה (ראו: סעש 56067-07-14 נירנברג נ' גולד טכנולוגיות (8.1.17, מותב בראשות כב' השופט רועי קרת)). בעקבות שינויים אלה, בימינו אנו רוב רובם של העובדים במשק מועסקים בעבודות שאינן עבודות כפיים , כך שהחריג שנקבע בזמנו ביחס לעובדים שכאלה, בדבר אי מתן הפסקות גם במשמרות ארוכות יותר, הפך לכלל. מאידך, נכנסו בשנים האחרונות לשימוש בשוק העבודה טכנולוגיות מעקב חדשות – דוגמת אלה שמפעילה ביפר – המאפשרות למעסיקים לעקוב אחרי רבים מעובדיהם כמעט בכל דקה נתונה, ולדעת האם הם עובדים או נמצאים בהפסקה (לשינויים הרדיקליים בטכנולוגיות המעקב של מעסיקים אחרי עובדים, כמו גם למגבלות החוק תיות החלות על השימוש בטכנולוגיות אלה, בראש ובראשונה על מנת להגן על זכותו של העובד לפרטיות, ראו: עסק 7541-04-17 הסתדרות העובדים נ' עיריית קלנסווה (15.3.17); עע 90/08 איסקוב נ' מדינת ישראל (8.2.11); מיכאל בירנהק, מרחב פרטי – הזכות לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה (הוצאת נבו, תשע"א) פרק ט"ו "מעקב בעבודה")). במצב דברים זה, נדרש בית דין זה להקפיד הקפדה יתירה על זכותם החוקית של עובדים , גם בעבודות שאינן עבודות כפיים , לקבלת הפסקות קצרות בתשלום להחלפת כוח ואוויר , ולצורך שימוש בשירותים. על כן, כך לדעתנו, במקרים גבוליים, שבהם קיים ספק בשאלה האם לסווג הפסקה קצרה מסוימת כהפסקה להחלפת כוח ואוויר, או כהפסקה "לפנים משורת הדין" שאינה חייבת בתשלום שכר עבודה, הנכון הוא ל פרש בפרשנות מרחיבה, לטובת העובד, את זכות העובד להפסקות קצרות בתשלום. במילים אחרות, במקרה של ספק ביחס לשאלה האם הפסקה קצרה שקיבל עובד במהלך משמרת צריכה להיות מסווגת כהפסקה בתשלום אם לאו, יש לפרש את הוראות משפט העבודה המגן הרלוונטיות לטובת העובד, ולשלם לו עבור אותן הפסקות. הפסקות בעבודה