פסק דין 1. התובעת הגישה נגד הנתבעים תביעה כספית בסך 4100 ₪. העובדות 2. התובעת מנהלת עסק של תיקון מחשבים בחנות אלקטרוניקה ברח' שינקין 81בגבעתיים [להלן: החנות]. 3. ביום 15.3.95, ערכה משטרת ישראל [נתבעת מס' 1] חיפוש בחנות התובעת על סמך חשד של אחזקת רכוש גנוב ותפסה 4 מחשבים, דיסקים ושקיות ניילון. 4. בין המחשבים שנתפסו, נתפס מחשב מסוג מארז 486 עם מסך ותוכנה [להלן: המחשב], אשר מופיע בדו"ח התפיסה [נספח ב' לתצהיר מנהל התובעת, ת/1], במספר 93. 5. אין מחלוקת כי מחשב זה נמסר לתובעת על ידי רואה החשבון יגאל שגיא, אשר מסר אותו לתיקון. 6. מאחר והיתה תלונה מטעם נתבעת מס' 3 אודות גניבת מחשבים השייכים לה, הזמינה המשטרה את מנהל הנתבעת מס' 3, מר אריאל ברקת, לשם זיהוי מחשבים שנגנבו ממנה והוא זיהה את המחשב נשוא הדיון כמחשב ששייך לחברה, והמשטרה מסרה אותו לידיו. 7. התובעת מייחסת מעשה רשלנות לנתבעת מס' 1, בכך שתפסה את המחשב, על אף טענת מנהלה, אוחנה פרנסיס, כי המחשב שייך לרו"ח שגיא ונמסר למעבדה לתיקון. כמו כן, התרשלה בכך שמסרה את המחשב לנתבעת מס' 3, בלי שזו תגיש הוכחה כלשהי או חשבונית קניה על זכותה לקבל את המחשב. 8. מנהל התובעת הועמד לדין בביהמ"ש המחוזי בת"א בת.פ. 150/95 והורשע במספר עבירות, אך זוכה מן העבירה של גניבת המחשב המופיעה בפריט 60 לכתב האישום [ראה: נ/1 + נ/2], הוא המחשב נשוא הדיון. 9. העיד בפני מנהל התובעת והגיש תצהיר בחקירה ראשית, ת/1, עליו נחקר ע"י ב"כ הנתבעים. 10. מטעם הנתבעים, לא העידו עדים והוגשו חמישה מוצגים. 11. ביום 4.3.02, החלטתי כי על הצדדים להגיש סיכומים בכתב וב"כ התובעת אכן הגיש סיכומיו, אך ב"כ הנתבעים 1+2 לא הגיש סיכומים ואי הגשתם כמוה כויתור על הגשתם. 12. נתבעת מס' 3 לא התייצבה לדיון והחלטתי לדון בהעדרה, ואף היא לא הגישה סיכומים. 13. העיד כאמור מנהל התובעת, כי בעת התפיסה חזר וטען כי המחשב אותו מעוניינים לתפוס שייך לרו"ח שגיא, שנמסר לתובעת לשם תיקון, וכן יש להתקשר אליו על מנת לברר שאלה זו, אך המשטרה סירבה לעשות כן. 14. המשטרה מסרה את המחשב לנציג הנתבעת 3 בלא לקבל הוכחה לכך או חשבונית המבססת את זכותה והסתפקה בזיהוי בלבד, אשר נעשה כאמור על ידי מנהל הנתבעת מס' 3. 15. נתבעת מס' 3 טעתה בזיהוי המחשב ולא הביאה ראיה לכך כי אכן המדובר במחשב אשר שייך לחברה והתנהגה ברשלנות בזיהוי המחשב. 16. עדותו של מנהל התובעת לא נסתרה ואין לי כל סיבה שלא לקבלה כעדות אמת, לפיה חזר וטען כי המחשב נמסר לו לתיקון ע"י רואה החשבון שגיא וביקש להתקשר עם רואה החשבון על מנת לוודא את טענתו. 17. הנתבעים לא הביאו עדים כדי לסתור את עדות מנהל התובעת ואף לא מצאו לנכון להגיש סיכומים כדי להזים את סיכומי התובעת. 18. אני מקבל את עדותו של מנהל התובעת ואת תצהירו, כי התובעת פיצתה את ראוה החשבון שגיא בערך המחשב בסכום של 3300 ₪. 19. לא שוכנעתי כי יש לפצות את התובעת בפיצוי נוסף בסך 800 ₪ עבור עגמת נפש. 20. לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעות-הדדית, לשלם לתובעת את הסך 3300 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה, 6.11.96, ועד התשלום בפועל. בנוסף, תשלמנה הנתבעות לתובעת אגרת התביעה וסך נוסף של 750 ₪, שכ"ט, סכומים אשר ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל. משטרהפיצוייםרכוש גנובשחרור תפוס