בקשה למחיקה על הסף של הודעה לצד שלישי

החלטה פתח דבר 1. זוהי בקשה למחיקתה על הסף של הודעה לצד שלישי ששלחה המשיבה, הדר חברה לביטוח בע"מ (להלן - הדר) למדינת ישראל, מחלקת עבודות ציבוריות (להלן- המדינה) במסגרת תיק א 122/05 (להלן - התיק העיקרי). 2. בתיק העיקרי נתבעה הדר יחד עם אחד אנואר אלנסארה (להלן - אלנסארה) בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב תאונת דרכים, אשר בכתב התביעה נטען כי ארעה כתוצאה מרשלנותו של אלנסארה. הדר נתבעה כמי שביטחה את הרכב בו נהג אלנסארה בביטוח מקיף וצד שלישי. התביעה בתיק העיקרי הוגשה במסגרת הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] ולא לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, התשל"ה - 1975 (להלן - חוק הפלת"ד), וזאת משום שהתובע נפגע עת שרכב על אופנועו מבלי ששימושו באופנוע היה מבוטח בביטוח בהתאם להוראות פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל - 1970. ר' סעיפים 7(5) ו- 8 לחוק הפלת"ד. 3. כתב התביעה בתיק העיקרי הוגש ביום 11.1.05. כתב הגנתה של הדר הוגש ביום 10.5.05. ביום 27.10.05, היינו בחלוף חמישה וחצי חודשים מעת שהגישה את כתב הגנתה, הגישה הדר הודעה לצד שלישי כנגד המדינה. 4. לענייננו חשוב לציין כי בגין תאונת הדרכים הועמד אלנסארה לדין פלילי והורשע ביום 19.4.05 בכל העבירות שיוחסו לו (תיק תד 2560/03 בבית משפט לתעבורה בפתח תקוה, מפי סגנית-הנשיא השופטת וישקין). בהכרעת הדין במשפט הפלילי הנ"ל (להלן - פסק הדין בהליך הפלילי) נקבע כממצא עובדתי כי התאונה ארעה בכביש 444 עת שאלנסארה פנה עם הרכב שמאלה במטרה להשלים פניית פרסה לכיוון הישוב הבדואי הסמוך. נקבע כי ביצוע פניית הפרסה נעשה במקום בו מצוי קו הפרדה רצוף במרכז הכביש, במקום חשוך, ומבלי שנקט באמצעים להשלמת הפניה בבטחה. כתוצאה מהפניה חסם אלסארה את נתיב ההתקדמות של התובע דבר שהביא להתנגשות. ר' עמודים 1, 3, 9, 11 לפסק הדין בהליך הפלילי. 5. בכתב הגנתה מכחישה הדר את נסיבות התאונה כפי שנטענו בכתב התביעה וכן מכחישה היא את חבותה. בהודעה לצד שלישי ששלחה למדינה, טוענת הדר כי במידה ותימצא חייבת בפיצוי התובעים, זכאית היא לשיפוי מהמדינה בגין מלוא הסכומים שתשלם לתובעים. נטען על ידי הדר כי אלנסארה ביצע את הפניה בכביש על מנת להכנס לשכונת מגורים של תושבים בדואים אליה אין דרך גישה מסודרת (סעיף 5 להודעה). בקווים כלליים, טענתה העיקרית של הדר כלפי המדינה הינה כי רשלנותה של זו באה לידי ביטוי בכך שלא דאגה לבניית כניסה מסודרת לשטחי מגורים של תושבים באזור; בכך שלא דאגה לבניית מסלול מסודר לפנייה לשכונת המגורים; בכך שלא דאגה לשילוט מתאים; ובכך שלא דאגה לבניית צומת מסודרת ומרומזרת שהיתה מסדירה את הפניה לשכונת המגורים (סעיפים 6א, 6ב, 6ד, 6ה להודעה לצד שלישי). הבקשה דנן 6. הבקשה דנן הוגשה על ידי המדינה ביום 4.12.05. תגובתה של הדר לבקשה הוגשה ביום 12.12.05. בהתאם להחלטתי מיום 26.12.05, השלימו הצדדים בכתב את טיעוניהם. העתק מפסק הדין בהליך הפלילי צורף כנספח להשלמת טיעון שהגישה המדינה, והדר מצידה לא חלקה על דיוקו של ההעתק או על כך שאינו חלוט. בהחלטתי בקדם המשפט ביום 26.12.05 קבעתי כי ממצאיו של פסק הדין בהליך הפלילי יהיו קבילים גם בהליך זה. ר' סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א - 1971 (להלן - פקודת הראיות). 7. על פי המדינה, דינה של ההודעה לצד שלישי ששלחה הדר להידחות על הסף משני טעמים חלופיים: האחד, ההודעה הוגשה באיחור ושלא על פי המועדים הקבועים לכך בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי) מבלי שהדר ביקשה או קיבלה מבית המשפט היתר לכך. הטעם השני הינו שההודעה אינה מגלה עילת תביעה כנגד המדינה, וזאת גם אם יוכח כל האמור בהודעה. נטען כי הטענה שהמדינה לא הסדירה דרך גישה מסודרת ליישוב הבדואי באזור אין לה כל רלבנטיות באשר לאחריותו של אלנסארה לתאונה ואין ביניהם קשר סיבתי. העובדה הרלבנטית היחידה היא ביצוע פנית הפרסה על ידי אלנסארה מבלי לבחון האם הכביש פנוי, כפי שנקבע בפסק הדין בהליך הפלילי (שממצאיו קבילים גם במשפט דנן). על פי המדינה גם אם היה מחדל מצידה בהסדרת דרך גישה לישוב הבדואי, אין בכך לפטור את אלנסארה מהחובה לבחון, טרם ביצוע פנית פרסה, האם הכביש פנוי. לחילופין מבקשת המדינה כי הדר תמציא פרטים נוספים וטובים יותר באשר לטענותיה כנגד המדינה וכי יוארך המועד להגשת כתב הגנה מטעם המדינה. 8. הדר מתנגדת לבקשת המדינה וטוענת שיש לדחותה. באשר לטעם הראשון - הוא הטעם הפרוצדורלי של אי העמידה במועדים - טוענת הדר כי יחד עם כתב הגנתה הגישה בקשה להארכת מועד למשלוח הודעה לצד ג'. העיכוב בהגשת ההודעה לצד שלישי נבע מכך שהדר היתה זקוקה לזמן על מנת לברר את הנתונים ולהחליט על זהות הצדדים השלישיים להם יש לשלוח הודעה. משכך, מדובר בעיכוב מוצדק. למדינה אין זכות לטעון טענה כלשהי באשר למועד בו הוגשה ההודעה, שכן התובעים בתיק העיקרי לא הגיבו ולא התנגדו לבקשה להארכת המועד להגשת ההודעה למדינה. באשר לטעם השני שהעלתה המדינה - הטעם של היעדר עילת תביעה - טוענת הדר כי גם אם אלנסארה אשם בתאונה, הרי אין לשלול שלמדינה אחריות כלשהי לכך בשל אי הכנת צומת מסודרת שהיתה מאפשרת לו פניה שמאלה בכביש. על כן, אין לומר שההודעה אינה מגלה עילה כנגד המדינה. 9. אקבע כבר עתה כי הדר לא הגישה בקשה להארכת מועד להגשת הודעה לצד שלישי למדינה. בקשה שכזו אינה מצויה בתיק בית המשפט ולא מצורפת לכתב ההגנה שהגישה הדר. יתרה מזו, במערכת המחשב של מזכירות בית המשפט אין רישום בדבר הגשת בקשה כאמור על ידי הדר. דיון והכרעה 10. בין המקרים המצדיקים מחיקה על הסף של הודעה לצד שלישי ניתן למנות את היעדרה של עילת תביעה וכן את הגשתה של ההודעה שלא בהתאם למועדים הנקובים לכך. מכיוון שדרך המלך להכרעה בסכסוכים הינה לאחר שאלה נשמעו לגופם, תיעשה מחיקתה על הסף של הודעה לצד שלישי רק במקרים יוצאי הדופן שבהם ברור כי אין המודיע יכול לקבל את הסעד המבוקש על סמך טענותיו. במקרים אלה, משרתת המחיקה על הסף את אינטרס היעילות בכך שנמנע הצורך לנהל הליך משפטי שתוצאותיו ידועות מראש. ר' ע"א 796/80 אוחנה נ' אברהם, פ"ד לז(4) 337, 340-341. 11. דין הבקשה להתקבל. בהתאם לתקנה 220(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, היה על הדר להגיש למדינה את ההודעה לצד שלישי לא יאוחר מהמועד בו היה עליה להגיש את כתב הגנתה, אלא אם קבע בית המשפט מועד אחר. הדר חרגה ממועד זה במספר חודשים מבלי שקיבלה לכך היתר ומבלי שהגישה בקשה כלשהי בענין זה. המועד הקבוע בתקנה 220(ב) הנ"ל להגשת הודעה לצד שלישי הינו מועד שנקבע בחיקוק. אילו רצתה הדר להאריך את המועד להגשת הודעת צד שלישי למדינה, היה עליה, לפני פקיעת המועד הקבוע להגשת ההודעה למדינה, להגיש בקשה מתאימה (הנתמכת בתצהיר) המפרטת את הטעמים המיוחדים המצדיקים את מתן הארכה. זאת לא עשתה הדר, ודי בכך כדי למחוק את ההודעה לצד שלישי שהגישה למדינה. 12. אולם לא רק טעמים פרוצדורלים מצדיקים לסלק על הסף את ההודעה לצד שלישי ששלחה הדר למדינה. יש לעשות כן גם מטעמים מהותיים. 13. כאמור, בענייננו קיים ממצא בפסק הדין הפלילי לפיו אלנסארה ביצע פניית פרסה בקטע כביש בו היה קו הפרדה רצוף מבלי שהכביש היה פנוי. בהתאם לסעיף 42א לפקודת הראיות ובהתאם להחלטתי מיום 26.12.05, ממצאים אלו קבילים בהליך, כפי שמבחינה ראייתית יש להם משקל גבוה, שכן יכולתו של בעל דין לסתרם מצומצמת ומותנית בתנאים המצטברים של קבלת רשות מבית המשפט; קיומם של טעמים מיוחדים שיירשמו; והיות הדבר נדרש למנוע עיוות דין. ר' סעיף 42ג לפקודת הראיות וכן י' קדמי על הראיות (חלק שלישי, 2004) 1364. בתגובתה ובעיקרי הטיעון שהגישה בבקשה כאן לא הצביעה הדר, ולו לכאורה, על קיומם של התנאים שיצדיקו הבאת ראיות לסתירת הממצאים הנ"ל, למרות שטענה לקיומה של זכות כזו. 14. מקובלת עלי טענת המדינה לפיה אין קשר סיבתי בין מעשי ומחדלי המדינה, ככל שהיו, לבין התאונה. העובדה שהמדינה לא הסדירה דרך גישה ליישובים הבדואים באזור בו ארעה התאונה, גם אם נניח שמחובתה היה להסדיר דרך כזו, אינה יכולה להצדיק את מעשיו ומחדליו של אלנסארה כפי שנקבעו בפסק הדין בהליך הפלילי - ביצוע פניית פרסה על גבי קו הפרדה רצוף כאשר הכביש אינו פנוי. אלנסארה היה צריך לבצע את הפניה במקום אחר בכביש, בו הדבר מותר ובטוח, כגון - בצומת המאפשרת פנית פרסה או פניה שמאלה - גם אם הדבר כרוך היה בנסיעה נוספת. אם תתקבל טענתה של הדר בדבר אחריות המדינה בנסיבות דנן, נִמָּצֵא עומדים בפני מדרון חלקלק בו תוצדקנה התנהגויות עברייניות בהיעדר השקעת משאבים על ידי המדינה. חובתו של אדם להימנע מעבור עבירה פלילית היא חובה מוחלטת (בכפוף לסייגים שבפרק ה'1 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977) ואין להטיל את האחריות בגין הפרתה על מעשי ומחדלי המדינה אשר מבחינת הקשר הסיבתי "רחוקים" מרחק רב מדי. אכן, מעורבותה של המדינה בחיינו היום-יומיים רבה היא ועל כן לא יהיה זה נדיר למצוא קשר סיבתי עובדתי בין מעשי ומחדלי המדינה לבין נזק נתון. אולם משאבי המדינה מוגבלים. חלוקתם בין הצרכים השונים - תוך שחלקם האחד זוכה לעדיפות על פני האחרים -הינה מחוייבת המציאות. מכיוון שהקצאת משאבים זו היא ענין למחוקק ולרשות המבצעת, וכאשר הסיבה המכרעת לנזק אינה התנהגות המדינה, הרי ששיקולי מדיניות מחייבים לנקוט זהירות בקביעת קיומו של קשר סיבתי משפטי בין אופן הקצאת המשאבים על ידי המדינה לבין נזק שבגינו נתבעים פיצויים. ר' סעיף 64(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. בענייננו אין לומר כי קיים קשר סיבתי משפטי: המדינה לא היתה צריכה לצפות כי בהיעדר צומת או דרך גישה מסודרת לישוב הבדואי, יבחר אלנסארה לבצע פנית פרסה על גבי קו הפרדה רצוף כאשר הכביש אינו פנוי וזאת במקום להמשיך בנסיעתו ולבצע את הפניה במקום מותר ובטוח. 15. יודגש כי אינני שוללת באופן גורף מקרים בהם תימצא המדינה חבה באחריות בגין מעשיה ופעולותיה. בעניננו, למשל, ייתכן והייתי מגיעה למסקנה שונה אילו נטען שהמדינה לא תיחזקה כראוי את הכביש בו ארעה התאונה וניתן היה לייחס את קרות התאונה למצבו של הכביש - למשל בור שנפער בו. אולם לא זהו המקרה כאן כפי שעולה מממצאי פסק הדין בהליך הפלילי. גם לא נטען כך על ידי הדר (ר' סעיף 9 להשלמת טיעון שהגישה ביום 22.1.06). טענתה של הדר, בעצם, היא כי היה על המדינה לבנות דרך גישה ולהסדיר צומת דווקא בנקודה שבה אלנסארה בחר לבצע את הפניה המסוכנת. 16. לאור היעדר קשר סיבתי משפטי בין המעשים והמחדלים המיוחסים למדינה על ידי הדר לבין התאונה, ולאור קיומם - כבר בשלב מוקדם זה של ההליך - של ממצאים עובדתיים קבילים בעלי משקל גבוה באשר לנסיבות התאונה אשר נקבעו בפסק הדין בהליך הפלילי, אני קובעת כי ההודעה לצד שלישי ששלחה הדר למדינה אינה מגלה עילה, ודינה להימחק. המקרה דנן נמנה על אותם מקרים יוצאי הדופן המצדיקים סילוק על הסף. אציין כי בדבריי אלו לגבי אחריות המדינה אין כדי להביע עמדה לגבי רשלנותו התורמת של התובע, אשר אחריותו לתאונה - בשונה מזו של המדינה - אינה "רחוקה" במידה המצדיקה אי-דיון בה. 17. אשר על כן הבקשה מתקבלת, באופן שההודעה לצד שלישי ששלחה הדר למדינה נמחקת על הסף. אין צו להוצאות. הודעה לצד שלישימחיקה על הסף