## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה:## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע, מר _________ ת.ז. _________, הינו אזרח ותושב ישראל, בעל רכב מסוג _________ מ.ר. _________ (להלן: "הרכב"). 2. הנתבעת, חברת "איתורן שירותי איתור בע"מ" ח.פ. _________, הינה חברה פרטית הרשומה בישראל, העוסקת במתן שירותי איתור ומיגון לרכבים (להלן: "הנתבעת" או "איתורן"). ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. סך של 12,500 ש"ח בגין מחצית סכום הכופר ששולם לגנבים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 18.3.2004 ועד לתשלום בפועל. ב. סך של 7,244.5 ש"ח בגין מחצית נזקי הרכב, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. ג. סך של 5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. ד. סך של 12,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק, בגין שכר טרחת עורך דין. ה. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגין הליך זה. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 4. ביום 5.1.1997, התקין התובע ברכבו מערכת איתוראן, אשר נועדה לספק שירותי איתור ומיגון לרכב במקרה של גניבה, וזאת בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים. 5. ביום 18.3.2004, גילה התובע כי רכבו נגנב. התובע הודיע על הגניבה לנתבעת, אך מערכת האיתוראן לא שידרה כל אות אזעקה, והרכב לא אותר על ידי הנתבעת. 6. לאחר הגניבה, קיבל התובע פנייה טלפונית מגורמים עברייניים שדרשו תשלום כופר בסך 25,000 ש"ח תמורת השבת הרכב. התובע, בניסיון להקטין את נזקיו ולהשיב את רכבו המשמש אותו לפרנסתו, שילם את סכום הכופר לגנבים. 7. הרכב הושב לתובע במצב קשה, עם נזקים משמעותיים שדרשו תיקונים רבים. התובע נאלץ לשאת בעלויות תיקונים אלו. 8. התובע טוען כי הנתבעת התרשלה במילוי חובותיה החוזיות והחוקיות כלפיו, בכך שלא דאגה לתקינות מערכת האיתוראן, לא יידעה אותו בדבר הצורך בבדיקות ותחזוקה תקופתיות, ובכך גרמה לכך שהמערכת לא פעלה בעת הגניבה. 9. עילת התביעה נולדה ביום 18.3.2004, מועד גניבת הרכב וכישלון מערכת האיתוראן באיתורו, וכן עם גילוי מחדלי הנתבעת. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 10. סכום התביעה הכולל, העומד על סך של 44,744.5 ש"ח, מקנה סמכות עניינית לבית משפט השלום. 11. מקום מגוריו של התובע, _________, ומקום התקשרות הצדדים, מקנים סמכות מקומית לבית משפט נכבד זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת השתדלות ורשלנות ## 12. הנתבעת, כספקית שירותי איתור ומיגון לרכב, התחייבה כלפי התובע בחוזה השתדלות לספק שירותי איכון וניסיון לאיתור הרכב במקרה של גניבה, אך הפרה חובה זו באופן בוטה ורשלני. 13. הנתבעת לא עמדה בחובת ההשתדלות המוטלת עליה, שכן לא נקטה באמצעים סבירים לוודא את תקינות מערכת האיתוראן שהותקנה ברכב התובע, ובכך סיכלה את מטרת ההתקשרות. 14. הנתבעת התרשלה בכך שלא הודיעה ולא התריעה בפני התובע על הצורך בבדיקה תקופתית ותחזוקה שוטפת של המערכת, למרות שידעה כי בהעדר בדיקות כאלה, קיימת סבירות גבוהה לכשל בתפקוד המערכת. 15. מחדלה של הנתבעת ליידע את התובע בדבר חשיבות הבדיקות התקופתיות והמשמעות של העדר תחזוקה, מהווה רשלנות חמורה, שכן מידע זה חיוני לתפקוד המערכת ולשמירה על יעילות השירות. 16. הנתבעת, כבעלת המומחיות והידע המקצועי, הייתה צריכה וצריכה הייתה לצפות כי מערכת איתוראן שאינה מתוחזקת כראוי עלולה שלא לתפקד בעת גניבה, ובכך להגדיל את הסיכוי להצלחת הגניבה. ## אי-יידוע הלקוח בדבר חשיבות התחזוקה התקופתית ## 17. הנתבעת לא יידעה את התובע באופן מפורש וברור בדבר הצורך בטיפול תקופתי למערכת האיתוראן, ולא הזמינה אותו להביא את רכבו לבדיקה, למרות שהדבר היה באחריותה ובסמכותה החוזית. 18. הנתבעת לא ציינה בפני התובע את ההשלכות החמורות הצפויות בעקבות העדר טיפול ותחזוקה למערכת, ובכך מנעה ממנו לקבל החלטות מושכלות בנוגע לשמירה על תקינות המערכת. 19. פניותיה הספורות והאקראיות של הנתבעת לתובע, באמצעות חשבונית מס ו"דיוור ישיר", לא היו מספקות ולא עמדו בחובת היידוע, שכן לא הדגישו באופן ברור את חשיבות הבדיקה התקופתית. 20. הנתבעת לא הוכיחה כי התובע קיבל את הודעותיה הכלליות והבלתי מספקות בדבר הצורך בבדיקה, ולא טרחה לוודא את קבלת ההודעות, ובכך כשלה בחובתה להעביר מידע חיוני. 21. נוכח פערי המידע המשמעותיים בין הנתבעת המקצועית לבין התובע ההדיוט, חלה על הנתבעת חובה מוגברת להעמיד את התובע על חשיבות הטיפול התקופתי באופן ברור ומפורש, כבר בעת כריתת החוזה. ## מחדל בפיקוח על תקינות המערכת ## 22. הנתבעת לא עשתה דבר על מנת לעקוב ולוודא כי מערכת האיתוראן שהותקנה ברכב התובע מתפקדת באופן תקין, למרות שהדבר חיוני לאפקטיביות השירות שהיא מספקת. 23. הנתבעת לא עשתה שימוש בכוח החוזי שנמסר לה, לחייב את הלקוח להביא את רכבו לבדיקה תקופתית, ובכך זנחה חובה מהותית שהייתה כרוכה בזכות זו. 24. מומחה הנתבעת עצמו העיד כי המערכת מחייבת בדיקה ותחזוקה תקופתית, לפחות אחת לשנתיים, ורצוי אחת לשנה, וכי מערכת לא תקינה לא תשדר דבר, עובדה המדגישה את מחדל הנתבעת. 25. העובדה שהמערכת הותקנה בשנת 1997 ומאז לא נבדקה מעולם, מעידה על מחדל מתמשך ורשלנות מצד הנתבעת בפיקוח על תקינות המערכת. 26. הנתבעת לא יכולה לגלגל את חובת התחזוקה על הלקוח ולפטור עצמה בלא כלום, שכן היא הספקית בעלת הכלים המקצועיים והמידע החיוני הקשור להפעלת המערכת ולתקינותה. ## הפרת הסכם ## 27. הנתבעת הפרה את התחייבותה החוזית כלפי התובע לספק שירות איתור אפקטיבי, שכן שירות זה מותנה בתקינות המערכת, והנתבעת לא פעלה לוודא תקינות זו. 28. הפרת ההסכם מתבטאת במחדל הנתבעת למסור לתובע מידע מהותי בדבר הצורך בטיפול תקופתי ובסיכון הכרוך בהעדר טיפול, ובכך סיכלה את יעילות העסקה. 29. הנתבעת התקשרה בהסכם בעל אופי נמשך, כאשר בלב השירות עומדת חובתה לנסות ולאכן את הרכב לצורך סיכול גניבה, אך היא לא עמדה בחובה זו עקב מחדליה. 30. הנתבעת לא כיבדה את חלקה בהסכם, בכך שלא וידאה כי השירות שהיא נותנת אינו עקר, שכן מערכת שאינה תקינה הופכת את השירות לחסר ערך לחלוטין. 31. הפטור מאחריות ותקרת האחריות שנקבעו בהסכם המקורי, אינם חלים במקרה זה, שכן הנתבעת עצמה הודתה כי הוראות אלו נשללו על ידי בית הדין לחוזים אחידים. ## קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק ## 32. קיים קשר סיבתי ישיר בין מחדלי הנתבעת לבין הנזקים שנגרמו לתובע, שכן לו פעלה המערכת באופן תקין, סביר להניח שהיה מתקבל שידור במוקד הנתבעת בשעת הפריצה ממש. 33. העיכוב בקבלת ההודעה על הגניבה, שנבע מכשל המערכת, הקטין באופן משמעותי את היכולת ללכוד את הרכב בשטח, כפי שהודה מנהל מרכז הבקרה של הנתבעת. 34. מחדל הנתבעת בוידוא תקינותה של המערכת הקטין בפועל את הסיכוי ללכידת הרכב, ובכך הגדיל את הסיכוי להצלחת הגניבה ולגרימת הנזקים לתובע. 35. הנתבעת יכולה וצריכה הייתה לצפות את פעולת הגניבה ואת האפשרות כי זו תצליח, אם הרכב לא יאותר, שכן מערכת איתוראן נועדה מלכתחילה לתכלית של הפחתת הסיכון לגניבה. 36. בהתבסס על הערכת מומחה הנתבעת, קיימת הסתברות של 50% כי המערכת שהותקנה ברכב התובע לא עבדה בעת הגניבה, דבר המבסס את הקשר הסיבתי בין מחדל הנתבעת לנזק. ## נזקי התובע ## 37. התובע נשא בתשלום כופר בסך 25,000 ש"ח לגנבים, מהלך לגיטימי שנועד להקטין את נזקיו ולהשיב את רכבו המשמש אותו לפרנסתו, וסכום זה מהווה נזק ישיר שנגרם לו. 38. הרכב הוחזר לתובע במצב קשה ועם נזקים משמעותיים, והתובע נאלץ לשאת בעלויות תיקונים בסך 14,489 ש"ח (קרן), אשר מהווים נזק ישיר שנגרם לו עקב הגניבה. 39. התובע סבל עוגמת נפש רבה כתוצאה מגניבת רכבו, מצבו הקשה של הרכב לאחר שהוחזר, והטרחה הרבה הכרוכה בתיקונים, וזאת במיוחד לאור העובדה שהרכב שימש אותו לפרנסתו. 40. האפשרות הריאלית כי מערכת האיתוראן כלל לא עבדה פגעה בלב ציפייתו החוזית הסבירה של התובע, אשר שילם עבור שירות איתור ומיגון, ובכך תרמה לעוגמת הנפש שנגרמה לו. 41. הנתבעת אינה חברת ביטוח, אך מוטלת עליה החבות לוודא כי השירות שהיא מספקת אפקטיבי וכי התחייבותה כלפי הלקוח מקוימת, וכישלונה בכך גרם לנזקים אלו. ## היעדר אשם תורם מצד התובע ## 42. אין מקום להטיל על התובע אשם תורם כלשהו, שכן לא הוכח כי התובע ידע על הצורך בטיפול תקופתי למערכת והזניח אותו. 43. הנתבעת לא הודיעה לתובע על הצורך בטיפול, לא הזמינה אותו לביקורת, ולא העמידה אותו על חומרת ההשלכה שבאי טיפול, ולכן לא ניתן לצפות ממנו לדעת על כך. 44. התובע, כהדיוט בתחום, לא יכול היה לדעת על הצורך בטיפול מקצועי למערכת, מבלי שעניין זה יובהר לו במפורש על ידי הנתבעת, שהיא בעלת המקצוע והמידע. 45. מחדלה של הנתבעת ליידע את התובע בדבר חיוניות הבדיקה שולל כל ממצא של הזנחה מצד התובע, ומונע הטלת אשם תורם עליו. 46. הטלת אשם תורם על התובע במקרה זה תהווה הטלת אחריות בלתי סבירה על הלקוח, ותפטור את הנתבעת מחובותיה המקצועיות והחוזהיות. ## אחריות הנתבעת כספקית שירותים ## 47. הנתבעת, כספקית שירותים מקצועית, נושאת באחריות מוגברת כלפי לקוחותיה, במיוחד כאשר מדובר בשירותים חיוניים לביטחון רכושם. 48. חובת הנתבעת כלפי התובע נגזרת מאופי ההתקשרות ביניהם, שהינה אספקת שירות נמשך, ולא רק אספקת מוצר חד פעמי. 49. הנתבעת היא בעלת הכלים המקצועיים והמידע החיוני הקשור להפעלת המערכת ולתקינותה, ולכן עליה מוטלת האחריות לוודא את תקינותה. 50. אי-הסימטריה במידע בין הנתבעת לבין התובע מחייבת את הנתבעת להציג מידע חיוני באופן ברור ומפורש, כבר בשלב המשא ומתן להתקשרות. 51. מדיניות שיפוטית ראויה מחייבת להמריץ את הנתבעת לנקוט באמצעים סבירים לפיקוח על תקינות המערכת שהיא מספקת, שכן תקינות המערכת היא תנאי לתקינות השירות. ## תשלום כופר כהקטנת נזק ## 52. תשלום הכופר על ידי התובע לגנבים מהווה ניסיון לגיטימי וסביר להקטין את נזקו, במיוחד כאשר מדובר ברכב המשמש אותו לפרנסתו. 53. אין לקבל את טענת הנתבעת כי תשלום כופר מהווה "סיוע לפשע", שכן התובע הוא קורבן הפשע, ופעל מתוך מצוקה ורצון להשיב את רכושו. 54. "תקנת הציבור" דווקא מחייבת את חיוב הנתבעת בנזקי התובע, שכן חיוב זה ייצור תמריץ חיובי כלפי הנתבעת ליידע את לקוחותיה בדבר חשיבות הטיפול התקופתי. 55. חיוב הנתבעת בגין תשלום הכופר יקדם את תקינות מערכות האיתוראן ויפחית את כמות המקרים בהם המערכת אינה תקינה ומהווה אשליה של ביטחון. 56. התובע פעל בתום לב ובסבירות בנסיבות העניין, כאשר ניסה להשיב את רכבו בכל דרך אפשרית, לאחר שהנתבעת כשלה באיתורו. ## נזקים לרכב ## 57. הנזקים שנגרמו לרכב התובע לאחר שהושב, כפי שפורטו בחשבוניות התיקון, מהווים נזק ישיר שנגרם כתוצאה מהגניבה וממחדלי הנתבעת. 58. התובע נאלץ לתקן את הנזקים בהדרגה, עקב מצבו הכלכלי הקשה לאחר תשלום הכופר, אך אין בכך כדי לגרוע מאחריות הנתבעת לנזקים אלו. 59. הנתבעת אחראית לנזקים אלו, שכן לו פעלה המערכת כנדרש, ייתכן והרכב לא היה נגנב כלל, או שהיה מאותר לפני שנגרמו לו נזקים כה משמעותיים. 60. סכום התיקונים הרלוונטיים, לאחר ניכוי מע"מ ופריטים שאינם קשורים לגניבה, עומד על סך של 14,489 ש"ח (קרן), ועל הנתבעת לפצות את התובע בגין מחצית מסכום זה. 61. הנזקים לרכב, כפי שתוארו על ידי התובע, היו קשים ומשמעותיים, ודרשו השקעה כספית ניכרת מצדו, אשר נבעה ישירות ממחדלי הנתבעת. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.ביטוח גניבת רכבכתב תביעהרכבמסמכיםגניבת רכב