החלטה 1. בין בעלי הדין קיימת מחלוקת בשאלת יכולתו של הקטין הנפגע להשתמש בתחבורה ציבורית לצורך נסיעה מביתו למקום לימודיו "מרכז אלון" שבסמוך לצומת "אלונים". כדי להכריע בשאלה זו ביקשתי לקבל את עמדתו של המומחה לפסיכיאטריה פרופ' אהוד קליין, שהגיש חוות דעת לתיק בית המשפט. 2. בעלי הדין הציגו שאלות הבהרה למומחה זה והמומחה עצמו, במכתב שהיפנה ביום 3.3.02 לב"כ התובע (עם העתק לבעל הדין שכנגד) ביקש מידע נוסף הקשור באפשרויות הנסיעה מביתו של התובע למקום לימודיו. 3. עיינתי בתיעוד הכתוב שהגישו בעלי הדין בהקשר זה ואני מבקש מהמומחה הנכבד להשיב, לפי מיטב הבנתו, על כל השאלות שהוצגו לו על ידי שני הצדדים בהסתמך על הנתונים הספציפיים של הקטין הנדון. ככל שהובא בפני המומחה, אם הובא, מידע שאין לו ביסוס עובדתי בנתוני התיק הנוכחי, חזקה על המומחה שיתעלם ממנו. 4. ב"כ התובע ישיב למומחה על מכתבו מיום 3.3.02 (העתק במישרין לבעל הדין שכנגד) לפי מיטב ידיעתו והבנתו, ויעשה כן בתוך 10 ימים מהיום. ב"כ התובע יקבל מבית הספר דיווח על איחורים וחיסורים של הקטין מאז תחילת לימודיו שם ועד יום מתן התשובה ויצרף דיווח זה במלואו למכתב תשובתו למומחה. 5. אני דוחה את הבקשה של הנתבעים לתת הוראות למומחה מעבר לדברים שאמרתי לעיל. 6. בעלי הדין טענו בפניי בהרחבה, בכתב ובע"פ, בשאלת מימון ניתוח נוסף לקטין התובע שיתבצע בארצות-הברית. עניין זה נדון כבר בהחלטותיי מהתאריכים 14.5.01, 24.6.01, 27.6.01, 2.7.01, 31.10.01, שמן הראוי לקרוא כחלק בלתי נפרד מהחלטתי הנוכחית. בקיצור אציין, כי הרופא, שטיפל בקטין במרכז הרפואי רמב"ם ד"ר ז'אן פ. סוסטיאל המליץ במכתב מיום 10.10.00 כדלקמן: "יניב ליכט עבר כזכור שני ניתוחים פלסטיים על מנת לכסות את החסר הגרמי הפרונטלי הגדול מימין. על אף השיפור הקוסמטי שבעקבות הניתוחים, עדיין לא הושגה תוצאה מושלמת וזאת בשל הקושי הידוע בשחזור מבנה בסיס הגולגולת בכלל וארובות העיניים בפרט. "לא ניתן להבטיח בצורה רגילה תוצאה קוסמטית טובה יותר אלא רק באמצעות שחזור ממוחשב. על כן ממליץ להפנותו לד"ר מיכאל דוכובני ב- USA - Michigan, Detroit המתמחה בשחזור ממוחשב של מבני הגולגולת." מומחה בתחום הרפואה הפלסטית שמונה בתיק הנוכחי (לא על ידי) ד"ר ש. מייבלום אמר (18.1.01) בתשובה לשאלת הבהרה שהציג לו ב"כ התובעים, כי הניתוח המוצע מוכר לו וכי נראה לו כי ניתן לבצע ניתוח מהסוג האמור במחלקה נויורוכירוגית בישראל בשיתוף מחלקות רפואיות נוספות. בהחלטתי מיום 14.5.01 אמרתי שאינני בטוח שתשובה זו יש בה משום מענה על השאלה שהוצגה מכיוון שהשאלה הטעונה החלטה אינה אם באופן עקרוני ניתן לבצע את הניתוח המוצע, אלא אם בנסיבות המיוחדות של התובע 1, ניתן לאור עברו הרפואי של תובע-קטין זה, לבצע בישראל ניתוח כאמור עם סיכויי הצלחה סבירים. הרשיתי, איפוא, הצגת שאלות הבהרה נוספות לד"ר מייבלום, שלא זכו למענה. במצב דברים זה החלטתי למנות מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט לצורך מתן תשובה לשאלה שבמחלוקת. בשלב ראשון התמנה פרופ' דן מלר (24.6.01), כאשר הועבר למומחה זה התיעוד הרלוונטי למתן תשובה לשאלה. פרופ' מלר, אחרי שעיין בחומר, כתב לבית המשפט כי הוא אינו מומחה בתחום הספציפי הנדרש ולכן ביקש למנות במקומו מומחה אחר. לפי המלצת פרופ' דן מלר, מונה בהקשר זה פרופ' מנחם-רון וכסלר מהמחלקה לכירורגית פלסטית ואסטתית בהדסה עין כרם ירושלים. פרופ' וכסלר כתב לבית המשפט ביום 10.7.01 כי אינו עוסק יותר בכירורגיה קרניופציאלית וכן אינו עוסק בשאלות של קרניופלסטיה ולכן אינו יכול לחוות דעתו בעניין זה. אחרי שעיינתי בתיעוד הכתוב שהוגש לי בהקשר זה על ידי בעלי הדין ולאור עמדות המומחים הרפואיים אליהם פניתי, אני סבור, כי יש בעמדתם משום תמיכה לטענתו העיקרית של ב"כ התובעים, כי הניתוח המוצע אינו מוכר דיו בישראל ועל כן נמנעים המומחים מלחוות את דעתם בהקשר זה. התוצאה היא לענייננו, כי בשלב זה בפני בית המשפט עמדתו הברורה של ד"ר סוסטיאל, שטיפל בקטין במרכז הרפואי רמב"ם, ואשר המידע הרלוונטי לגבי התובע נמצא בידיו, ואשר הציע את עריכת הניתוח בארצות-הברית. כן אינני יכול להתעלם מכך שהתובע עבר כבר סידרה של ניתוחים בישראל, שלא שיפרו את מצבו. 7. אני מאמץ, איפוא, לצורך ההחלטה הנוכחית את טענותיו של ב"כ התובעים ובהסתמך עליהן אני מאשר את מימון הניתוח המוצע על ידי ד"ר סוסטיאל בארה"ב כחלק מהתשלום התכוף המוטל על הנתבעים. 8. היו בפניי טענות, כי ניתן לבצע ניתוח כאמור גם במדינות אחרות בעלות נמוכה יותר לבד מטענות מלומדות של עורכת הדין הנכבדה המייצגת את הנכבדים לא הובאה בפניי כל ראיה של ממש בהקשר זה. הנושא הנדון שנוי במחלוקת מזה זמן רב ואם היה ממש בטענה, כי אז אפשר היה להביא נתון ברור בפני בית המשפט מבעוד מועד. 9. כפי שציינתי, נושא ביצוע הניתוח בארה"ב, נדון כבר מזה זמן בבית המשפט. אפשר היה להמשיך ולדון בו עוד תקופה ממושכת. אפשר לערוך מחקר בין מרכזים רפואיים ברחבי תבל ולבקש חוות דעת נוספות ללא סוף. אינני יכול להתעלם, בהקשר זה מכך, שמדובר בתובע קטין שנפגע בצורה קשה וכי לפי הנתונים שהובאו בפני בית המשפט, יש סיכוי (לא יותר מכך) שהניתוח המוצע ישפר את מצבו. 10. בישיבה הקודמת בבית המשפט הצהירו שני הוריו של הקטין התובע, התובעים מס' 2 ו3-, כי הם נכונים למסור התחייבות כתובה לנתבעות 2 ו3-, כי אם בסופו של הליך יקבע בית המשפט כי הניתוח המוצע בארה"ב לא היה חיוני לטיפול בתובע 1, או שלא היתה הצדקה להטיל את מימונו על הנתבעים במסגרת ההליך הנוכחי, כי אז יחזירו התובעים 2 ו3- את הסכומים שקיבלו מאת הנתבעים בהקשר זה. מסירת התחייבות בכתב כאמור של התובעים 2 ו3- בשמם הם ובשם בנם הקטין התובע 1 לב"כ הנתבעים היא תנאי מוקדם למימון הוצאות הניתוח בארה"ב בהתאם להחלטה זו. 11. התוצאה היא שאני מאשר עקרונית את מימון הניתוח בארה"ב לתובע 1 בהתאם להנחיות דלעיל ובשים לב להערכת ההוצאות בהקשר זה כמובא בסעיף 8 לטענות בכתב של ב"כ התובעים מיום 26.11.00. התובעים ימציאו לבעל הדין שכנגד נתונים מדוייקים על עלות הניתוח, פירוט ההוצאות הנילוות כולל נסיעה לארה"ב ושהייה שם יחד עם תיעוד המבסס פירוט זה ללא דיחוי. הוראה זו מתייחסת הן למצב קודם הניתוח והן לאחריו. 12. מאליו יובן, כי הדברים שאמרתי באשר לנחיצותו של הניתוח נכתבו על סמך המידע שהובא בפניי בשלב הנוכחי. אין בהם כדי למנוע עיון מחדש בנושא זה במשפט עצמו. 13. היה והתובעים יחליטו שהניתוח המוצע לא יבוצע, ידווחו על כך לבית המשפט ללא דיחוי. 14. בין הצדדים היתה גם מחלוקת בשאלת התשלום התכוף הנוכחי בשים לב לנתונים חדשים שהביאו הנתבעים בפני בית המשפט. בנתונים אלה גם העובדה שמשרד החינוך משתתף בשכר הלימוד בגובה של 1300 ש"ח. עוד מתברר שב"כ הנתבעים חולקת על נחיצות השימוש בהסעה מיוחדת לתובע 1 למקום לימודיו, כאשר הטענה היא, שדי בתחבורה ציבורית. נושא אחרון זה, כמו גם נושאים נילווים שהזכירה הפרקליטה המלומדת בטענותיה דלעיל, תלויים בתשובות לשאלות הבהרה של המומחה פרופ' א. קליין. בדעתי להמתין לתשובותיו של פרופ' קליין ולאחר שאקבל אותן אתן החלטה משלימה, במידת הצורך בנושא התשלומים התכופים. כל טענותיהם של בעלי הדין זה שמורות לרבות עמדתו של ב"כ התובעים, כי התשלומים התכופים שנפסקו אינם כוללים שכ"ט עו"ד. קטיניםתחבורה ציבוריתתחבורה