פסק דין לפני תביעה בדיון מהיר, על סך של 17,155 ש"ח מיום 04.12.02. 1. העובדות: ביום 30.11.01 נהג עוז שמואל (להלן- "נתבע 1") במשאית (להלן- "המשאית"), הנושאת מיכל מים, ליד בית מספר 47 ברחוב מיכאל בכפר ביאליק, (להלן - "מקום התאונה"). תוך כדי מעבר המשאית ברחוב, נפגע עמוד חשמל ונקרע כבל חשמל (להלן - "התאונה"), שהיו חלק ממתקן השייך לחברת חשמל (להלן- "התובעת"). מיד לאחר שהנתבע גילה את דבר הקריעה ואירוע התאונה, עצר במקום והזעיק את אנשי חברת החשמל, אשר ביצעו את המוטל עליהם ותיקנו את התקלה. נתבעת 2 היא חברת ההובלות של נתבע 1, ונתבעת 3 היא חברת הביטוח של המשאית 2. טענות התובעת: התובעת טוענת כי התאונה נגרמה מפאת רשלנותו של נתבע 1, שהפר חובות שבחוק (סעיף 10 לכתב התביעה), בכך שהעמיס את המשאית בצורה מסוכנת ומעל לגובה המותר. לטענתה של התובעת סיבה זו היא שגרמה לקריעת הכבל. בנוסף, התובעת טוענת כי נתבע 1 חתם עובר ליום ומועד האירוע עצמו על כתב התחייבות לתשלום הנזק שנגרם. 3. טענות הנתבעים: נתבע 1 הכחיש בכתב ההגנה את הטענה כי המשאית הייתה עמוסה מעל לגובה המותר, ולעומת זאת טוען הוא, כי דווקא כבלי החשמל היו נמוכים מהמותר ולכן האחריות רובצת לפתחה של התובעת. 4. דיון: הכרעה במקרה זה תיעשה בראשונה על ידי בדיקת הדין: מהו הגובה בו כבל חשמל צריך להתפרס מעל כביש? ומה הגובה המקסימאלי המותר של מטען המשאית? תקנה 85 ד' לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961: "על אף האמור בתקנת משנה (א) מותר להוביל ברכב מסחרי שמשקלו הכולל המותר עולה על 15,000 ק"ג , מטען שהוא יחידה אחת שאינה ניתנת לחלוקה או שהוא מכולה המשמשת להובלה ימית והוא חורג בגובה, כמפורט להלן: (1) עד 4.80 מטר - בכפוף להוראות התמרורים ולמעט בדרכים ובקטעי דרכים שהודיע עליהם המפקח על התעבורה ברשומות; (2) עלה גובה המטען על 4.80 מטר - לא יובילו אדם ברכב אלא אם כן קיבל היתר לכך מאת קצין משטרה ובהתאם לתנאי ההיתר; בתקנת משנה זו, "גובה מטען" -גובה הנמדד מפני הדרך עד לנקודה הגבוהה ביותר של המטען או של הרכב." לגבי הגובה הקבוע לכבלי חשמל נאמר בתקנות החשמל (התקנת כבלים) תשכ"ז 1966, בתקנה 101: "הגובה המזערי במטרים של כבל עילי מעל פני הקרקע, לאחר חישוב שקיעתו בטמפרטורה של 60 מעלות צלסיוס לא יפחת מהמפורט בזה : מעל דרך שרוחבה המוכרז עד 30 מטרים ועד כלל -5.5 מעל דרך שרוחבה המוכרז מעל 30 מטרים -6.0 מעל קום עביר לכלי רכב שאינו דרך מוכרזת ואינו חצר - 4.5 בחצר עבירה לכלי רכב - 4.0 במקום שאינו עביר לכלי רכב -3.0 במבנה מקורה (מעל רצפה) -2.5" כלומר, גובה כבל חשמל החולף מעל הכביש הוא: 5.5 מטר, ואילו גובה מטען של המשאית העמוסה לא יעלה מעל לגובה של 4.80 מטר. 5. במקרה שלפנינו שתי אפשרויות: אפשרות ראשונה :- היא שאכן כבל החשמל היה מתוח בגובה הרצוי ואילו המשאית הייתה עמוסה בגובה מעל המותר, וכאשר עבר נתבע 1 עם המשאית נגרם הנזק הנטען. אפשרות שנייה: היא כי כבל החשמל היה רפוי במידה כזו, שיצר מעין קשת, שגובהו מעל הכביש היה נמוך מהגובה הקבוע והמותר וכאשר עברה המשאית הנהוגה בידי נתבע עמוסה בגובה מותר, נגרם הנזק. האפשרות השנייה סבירה יותר בעיני וזאת מכמה טעמים: דבר ראשון : העובדה כי המשאית הספיקה לעבור בדרכה כמה וכמה כבלי חשמל ולחלוף על פניהם, מבלי שתגרום כל נזק. דבר שני : מעדותו של נתבע 1, שלא נסתרה גם בנק' זו, עולה התמונה שגובה המשאית העמוסה במיכל המים לא היה יותר מ- 4.5 מטר. דבר שלישי : המשאית לא נמדדה על ידי עובדי חברת החשמל אשר הגיעו למקום האירוע לאחר דווח הנתבע על הפגיעה, ואחד מהם אף העיד כי אין זה מתפקידו אף אם הייתה בידו האפשרות למדוד את המשאית העמוסה - ראה עדותו של מר דניאל אילון ביום 19.10.03 בעמ' 9 האומר: "ש. ...צריך לציין את גובה מטען מהכביש. כשאתה מקבל הודעות כאלה, אתה מודד. ת. לא מודד, אני לא חייב למלא את הטופס. בשביל זה יש את גיל גולן". מר גיל גולן בעדותו אומר כי ההנחיות הקיימות בחברת חשמל חייבו למדוד את המטען הגרם לקריעה בכבל חשמל. ביום 19.10.03 בעמ' 10 אומר מר גולן: "ש. כאחד שמטפל בתחום, אם היה למשגיח אפשרות לבדוק את המטען ואת המשאית, היה חייב לעשות את הבדיקה זאת. ת. בוודאי. ש. אלה ההנחיות. ת. כן." טענותיה של התובעת היו כי לא ניתנה למשגיח מטעמה האפשרות למדוד את המשאית שהוזזה כ-200 מטר מהמקום, אולם כפי שראינו גם אם אפשרות כזו הייתה קיימת היא לא הייתה מבוצעת, יען כי המשגיח אשר הגיע למקום כלל לא ידע כי עליו לפי ההנחיות למדוד את המשאית עם המיכל. כל אלו מביאים למסקנה כי התובעת לא הרימה את הנטל והוכיחה כי גובה המשאית עם המיכל עבר את הגובה של 4.5 מטר וכי בכבל שלה לא היה כל פגם שהביא ליצירת קשת, שבנקודה מסוימת גובה הכבל פחת מהגובה המותר. דבר נוסף המחייב התייחסות, נוגע לצילומים המצורפים לתצהירו של מר גיל גולן ואשר מעידים לטענת התובעת כי גובה הכבלים במקום אינו פחות מהגובה המותר של 5.5 מטר. לעניין זה נאמר כי הצילומים המצורפים הם מיום 18.06.03, כאשר יום האירוע הוא 30.11.01, כלומר כמעט שנתיים לאחר יום האירוע. אין בצילומי מקום התאונה זמן כה רב לאחר מועד אירוע התאונה, כדי להעיד על מצב הכבלים ביום אירוע התאונה עצמו. בנוסף, ברור לכל כי אין לקבוע עובדות ולהסיק מסקנות עובדתיות על גובה כבלי חשמל ביום התאונה על בסיס מצב הכבלים המתוקנים. הדעת נותנת כי כבלי החשמל המתוקנים הם מתוחים יותר, וגבוהים יותר, מכבלים ישנם ורפויים. עובדה זו דווקא תומכת בטענות נתבע 1 ביחס לגובה הכבל ולא בטענת התובעת. יתר על כן, אם נעיין בתצלומיו של מר גיל גולן נראה כי אותו כבל חשמל שנמתח בעקבות התאונה הוא רפוי ויוצר במידה מסוימת צורה של קשת. כבל זה אם נצא מנקודת הנחה כי הכבל הנידון שנקרע היה מאותו אב ואם, נראה כי סביר מאוד לאומר כי הכבל הקודם שהיה מתוח קרוב לוודאי זמן רב, היה רפוי עוד יותר, דבר שתומך גם כן, בעדות הנתבע שגובה הכבל היה נמוך ופחות מהגובה המותר ובדרך זו גרמה המשאית העמוסה במטען בגובה המותר, לקריעתו. כתימוכין אנו מוצאים בעדותו של מר גיל גולן, שם בעמ' 11 נאמר על ידו: "ש. לגבי הכביש המסוים הזה, כשבאת ומדדת לאחר מעשה. יש מספר כבלים מהכניסה לכביש, ישנם מספר כבלים נוספים? ת. נכון. ש. מדדת מה הגובה. ת. בסביבות 5.20 עד 5.50 מטר." ובהמשך אמר : "ת. יש התרופפות מעטה של הכבלים ולכן הגובה הוא פחות מ-5.5 מטר." כלומר, גם אליבא מר גיל גולן, אשר משמש כראש מדור נזקים לרכוש בחברת חשמל במחוז חיפה, קיימת התרופפות של כבלי החשמל עם הזמן, כנראה התרופפות זו גורמת לכבלים להיות נמוכים מתחת לגובה המותר של 5.5 מטר. כל אלה מביאים אותי למסקנה כי התובעת לא הוכיחה את תביעתה במידה הדרושה במשפט אזרחי. אשר על כן, אני דוחה את התובענה . 6. בהערת אגב נאמר כי: בתקנות הבזק והחשמל (התקרבויות והצטלבויות בין קווי בזק לבין קווי חשמל), התשמ"ו-1986 בתקנה 5 נאמר: "התקרבויות בין קו בזק לקו חשמל עילי במתח גבוה (א) המרחק האופקי בין ציר קו חשמל עילי במתח גבוה לבין קו בזק עילי יהיה 10 מטרים לפחות, אולם במקומות בהם יש קושי מיוחד לשמור על מרחק אופקי כאמור, ניתן להקטין את המרחק בין הנקודה הקרובה ביותר של קו החשמל לבין קו הבזק עד ל-4 מטרים, ובלבד שקו החשמל בנוי כאמור בתוספת. לעניין תקנת משנה זו, כאשר קיים בקו החשמל עוגן עם מבודד, ייחשב הקטע שבין המבודד לקו כחלק מקו החשמל." מעיון בתצלומים שהוגשו על ידי התובעת נראה כי אותם כבלי טלפון המצוינים בתצהירו של מר גיל גולן, שכזכור משמש - ראש מדור נזקי רכוש בחברת חשמל במחוז חיפה, אינם מרוחקים כ-10 מטרים האחד מן השני, ואף ישנן מקומות שהכבלים נוגעים האחד בשני, מצב הנוגד את האמור בדין. לכן, ראוי שהנוגעים בדבר ייקחו לתשומת לבם עניין זה, לבחון אותו ולפעול לתיקונו ולהתאמתו לדרישות החוק, במידה ואכן התמונות משקפות נכונה את המצב בפועל. על יסוד האמור לעיל אני מחליט לדחות את התביעה ולחייב את התובעת לשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד לרבות הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪, סכום זה כולל מע"מ. נזקי רכושמשאיתחשמל