פסק דין א. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית העליונה מיום 18.11.02, אשר דחתה את ערעור המערער על החלטת הוועדה מדרג ראשון, קבעה כי לא חלה החמרה במצב הברך של המערער והותירה על כנה את החלטת הוועדה מדרג ראשון לפיה נקבעו למערער אחוזי נכות כדלהלן: בגין מ.א. שבר בשוק עם התפתחות שינויים ארטרוטיים בברך ימין - 20% נכות לפי פרט 35(1)ג. בגין קיצור שוק ימין ב- 3 ס"מ - 5% נכות לפי פרט 47(5)ב. ב. העובדות העיקריות הצריכות לענייננו הן כדלהלן: המערער, יליד 1935, מוכר כנכה צה"ל בגין פגיעת ירי בשוק ימין שאירעה בשנת 1954. בעבר, נקבעו למערער אחוזי נכות על פי מצבו הרפואי. ביום 5.3.02 נבדק המערער על ידי וועדה רפואית חוזרת. הוועדה הרפואית החוזרת בדקה את המערער וקבעה כי "בגין השינויים הארטורטיים הקשים שהופיעו בברך עקב הפציעה, קובעת הוועדה נכות בגובה 20% לפי סעיף 35(1)ג. הוועדה מבטלת את הסעיף המדבר על חולשת קו החיבור בשוק הימני, מאחר שלא נמצאה חולשה. אך מאידך קיים דלדול עקב הפגיעה בברך. גם הסעיף המדבר על חיבור גרוע בשוק מבוטל מאחר והתובע עבר חיתוך טיבאלי גבוה לתיקון הציר. הוועדה מוסיפה סעיף בגין קיצור הגפה לפי 47(5)ב - 5% נכות." (עמ' 2 להחלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 5.3.02). על החלטה זו של הוועדה הרפואית מדרג ראשון ערער המערער בפני הוועדה הרפואית העליונה. הוועדה הרפואית העליונה בדקה את המערער ודחתה את ערעורו על החלטת הוועדה מדרג ראשון ועל כך הערעור שבפני. ג. לטענת המערער, ממצאה הוועדה מדרג ראשון אצל המערער "קיצור גיד ימין ב- 3 ס"מ" "ברך לא יציבה" "קיימת אי יציבות מדיאולטרלית וקדמית אחורית" "מבחן ADS + מימין יחסית 1 + משמאל" "קיים דלדול שרירי ירך ימין" (סעיף לכתב הערעור). לפיכך, לטענת המערער, היה על הוועדה הרפואית לקבוע כי חלה החמרה במצבו של המערער, ולשנות את אחוזי הנכות. עוד לטענת המערער, ציינה הועדה כי "סביר להניח שבעתיד ואין אנו יודעים לדייק מתי בעתיד מצבו יוחמר עוד" (חלק 3 להחלטת הוועדה הרפואית העליונה מיום 18.11.02). לטענת המערער, דברים אלה של הוועדה מעוררי תמיהה, שהרי אין הוועדה אמורה לקבוע דיאגנוזה רפואית עתידנית, אלא אך ורק לקבוע את מצבו של המערער ואת אחוזי הנכות שהוא זכאי להם בגינו. עוד טוען המערער, כי הוועדה התעלמה מהמסמך שנכתב על ידי ד"ר ישראלי ביום 3.10.01. לטענת המשיב, מצאה הוועדה הרפואית העליונה כי יציבות הברך תקינה, כן מצאה ממצאים חיוביים המתבטאים בדלדול שרירי הירך . לאור ממצא זה התלבטה הוועדה, אך קבעה כי הנכות שקיבל המערער משקפת את מצבו. ד. סבורה אני כי מן הראוי לקבל את הערעור. הוועדה הרפואית מדרג ראשון מצאה כי למערער "אי יציבות מדיאולטרלית וקדמית אחורית..." אי יציבות זו לא נמצאה בבדיקת הוועדה הרפואית העליונה אשר מצאה כי "יציבות הברך למעשה תקינה...". הוועדה הרפואית העליונה מצאה, אכן, ממצאים חיובים המתבטאים בדלדול שריר הירך , אולם "לאחר דיון ושיקול דעת של הוועדה אנו מחליטים כי ממצאים אלו אינם מספיקים בכדי להעלות את הנכות בשלב זה...". נראה לי, כי קשה לקבל את מסקנת הוועדה הרפואית העליונה, במיוחד כך, משהוועדה עצמה ערה לכך שסביר להניח כי מצבו של המערער יורע. משוועדה רפואית אחת מצאה ממצא של אי יציבות הברך ומנגד הוועדה הרפואית העליונה לא מצאה אי יציבות, נראה לי כי זכאי המערער לבדיקה מחודשת, אשר בה תבוא, בין היתר, התייחסות לדו"ח הרפואי של ד"ר ישראלי, שלא נמצאה בהחלטת הוועדה הרפואית העליונה. בנסיבות הענין, למרות שברור כי הוועדה הרפואית העליונה מוסמכת ורשאית לקבוע ממצאים השונים ממצאי הוועדה מדרג ראשון, נראה לי, כי ההגינות מחייבת בדיקה מחודשת של המערער על מנת שיבדקו שוב טענותיו ותלונותיו. ה הערעור מתקבל. התיק יחזור לוועדה הרפואית העליונה לבדיקה מחודשת של המערער. אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. ברכייםרפואההחמרת מצבועדה רפואית (ערעור)ערעורועדה רפואית