פסק דין תביעה כספית בשל לשון הרע, פגיעה בפרטיות ועשיית עושר ולא במשפט; ותביעה שכנגד. התובעת, גב' ש', עברה טיפול מתיחת-פנים אצל רונית רפאל בע"מ, חברה המתמחה בטיפולי קוסמטיקה וניתוחים פלסטיים. לימים, פורסמה בעיתון לאישה כתבה בה סיפרו ש' ומטופלת אחרת "בגילוי לב, על ההתלבטות שלפני, והאושר שאחרי" (כך, על-פי כותרת המשנה של הכתבה, נספח א' לכתב התביעה). בכתבה פורסמו תמונותיה של גב' ש' לפני הטיפול ולאחריו, לטענתה, בלא רשותה. בתמונה ש"לפני" כוערה התובעת; בתמונה ש"אחרי" יוּפתה. הנתבעות 1 ו- 2, רונית רפאל בע"מ וגב' טליה שי (שם-עט) טוענות כי הראיון עם גב' ש', ופירסומו, וכן גם השימוש בתמונותיה, נעשו בהסכמתה, וכנגד הבטחה לקבלת טיפולים אצל רונית רפאל בע"מ ללא תשלום. בתביעה שכגנד טוענות רונית רפאל בע"מ וגב' טליה שי על פגיעה קשה במוניטין, הוצאות כספיות ועוגמת נפש בעצם הגשת התביעה. בתשובתה ביקשה גב' ש' לסלק על הסף את התביעה שכנגד, באשר בעצם הגשת תביעתה-שלה, אין כדי לבסס עילה לתביעה שכנגד. לטענת גב' ש', התביעה שכנגד נבובה, ולא נועדה אלא לנסות לשכנעהּ לחזור בה מתביעתה. לטענתה, ניתנה הסכמתה בשעתו אך ורק לציטוט דבריה בעיתון הפנימי של רונית רפאל בע"מ, אך בשום פנים ואופן לא בעיתון לאישה. גב' ש' לא נשאלה, וממילא כלל לא הסכימה לפירסום תמונותיה. לטענתה, גם לא ביקשה תמורה כלשהי. בתשובה לתשובה, טוענות רונית רפאל בע"מ וגב' טליה שי כי תביעתן אינה משותתת רק על תביעתה של גב' ש', אלא גם על כך שהפרה את ההסכמה הנטענת עימן, וגרמה לפגיעה ביחסי העבודה של רונית רפאל בע"מ וגב' טליה שי עם לאישה. הנתבעות 3-5, לאישה, גב' אורנה נגר וניצן בע"מ טוענות להעדר כל יריבות בין גב' ש' לבינן. לטענתן, קיבלו את הפירסום כמות שהוא מאת רונית רפאל בע"מ וגב' טליה שי מכיוון שלא ידעו, ולא יכלו לדעת, כי הפירסום לא נעשה בהסכמתה של גב' ש'. בכתב ההגנה להודעת צד ג' טוענות רונית רפאל בע"מ וגב' טליה שי כי אין לאפשר ללאישה, לגב' אורנה נגר ולניצן בע"מ לפרוק מעל עצמן את האחריות. במקרה של פגיעה בפרטיות בשל פירסום בעיתון כנטען בתביעה, נושאים באחריות עורך העיתון, מי שהחליט בפועל על הפירסום, והמוציא לאור של העיתון. רונית רפאל בע"מ וגב' טליה שי אף הגישו הודעת צד ג' מטעמן, נגד לאישה, גב' אורנה נגר וניצן בע"מ בטענה כי עליהן מוטלת הייתה האחריות לאמת את תוכן הפירסום, לקבל את הסכמתם של המרואיינים ו/או המצולמים, ולבדוק כי אין בפירסומים כדי לפגוע בשמו ו/או בפרטיותו ו/או ברגשותיו של אדם. בכתב ההגנה מאת לאישה, גב' אורנה נגר וניצן בע"מ להודעת צד ג', נטען כי רונית רפאל בע"מ וגב' טליה שי מסרו את התמונות ואת הראיון עם גב' ש' בידיעה כי אֵלו אמורים להתפרסם, ותוך מצג כי הדברים ראויים לפירסום וכי אין בהם משום פגיעה בשום זכות של צדדים אחרים. עוד כהנה וכהנה טענו הצדדים. לא אפרט, אסתפק בהפנייה לכתבי הטענות, מכיוון שב"כ הצדדים השֹכילו להגיע להסכמה בהליך של גישור (בפני כב' השופט בדימוס י' בצלאל), וממילא אין צורך גם בקביעת מימצאים. הנני נותן, איפוא, בזה, תוקף של פסק דין להסדר הגישור שבין הצדדים כדלקמן: 1. לסילוק סופי מלא ומוחלט של תביעת התובעת כנגד כל אחד מהנתבעים, וכן לחיסול ההודעה לצד ג' והתביעה הנגדית, תשלם הנתבעת 1 בלבד (רונית רפאל בע"מ) - לפנים משורת הדין ובלי הודאה בחבות כלשהי מצד הנתבעת 1 כלפי התובעת - לתובעת, סך כולל של 22,000 ₪ (עשרים ושניים אלף ₪). הסכום הנ"ל ישולם בתוך 30 יום מהיום. 2. התביעה כנגד כל הנתבעות, פרט לנתבעת 1, וכן התביעות הנגדיות וההודעה לד ג' - נדחות. אין צו להוצאות. החזר מלוא האגרה בתביעה, בהודעה לצד ג' ובתביעה שכנגד, בהתאם לתקנות. לשון הרע / הוצאת דיבה