החלטה 1. זהו ערעור על החלטת קצין תגמולים מיום 14.2.01 ולפיה לא קיימת למערער נכות בעמוד השדרה המותני. 2. המערער נולד ביום 15.5.54 והתגייס לשירות חובה באוגוסט 73'. המערער המשיך לשירות קבע, ממנו השתחרר בשנת 1999. המערער שירת, בין היתר בתפקיד בודק של גדרות התראה ולאחר מכן כבוחן אמצעי לחימה וגדרות התראה. 3. המערער מוכר כיום כנכה בגין חבלה אקוסטית וגירוי שורשי מותני עם החלשת אכילס מימין - סה"כ 6% נכות. 4. אשר לנכות בעמוד השדרה המותני בדקה את המערער ועדה רפואית ביום 23.1.00, אשר ציינה, מפי המערער, כי הוא סובל מכאבים בגב תחתון וסמפטומים נוספים. הועדה בדקה את המערער ועיינה בבדיקות הדמיה. הועדה סיכמה כי עפ"י EMG מ - 6.7.99: "קיימת עדות לנזק כרוני 1S מימין". ב- MRI מיום 11.7.99 מצאה הועדה: "שינויים דיסקוגניים L5-S1 הכוללים בלט דיסק מלווה אוסטאופיטים והצרות המרווח הדיסקלי, אמפרסיה קלה על השק מרכזית ולשמאל, שינויים דיסקוגניים D12-L1 עם לחץ קל על השק". הועדה עיינה גם ב - C.T. עמוד שדרה מותני מיום 25.2.98 ומצאה "הצרות התעלה הספינאלית L4-5,L5-S1 בלט דיסק דיפוזי עם לחץ קל על השק ובלט דיסק מרכזי עם לחץ על השק ועל מוצא שרוול השורש מימין". 5. בבדיקה שעשתה הועדה הרפואית היא לא מצאה בעיה תפקודית בגב התחתון. בסיכום היא כתבה: "לדעת הועדה, הממצא הנוירולוגי שהוכר למעשה ע"י ק. התגמולים לאור חוות דעת בתיק הוא תוצאה של הממצאים בעמוד שדרה מותני (ניווניים). מבחינה נוירולוגית תפקודית, אין דלדול שרירים, אין ירידה בכח גס, החזר אכילס מימין מוחלש אך מופק. הועדה מציינת כי החלשת אכילס אינה מהווה נכות לכשעצמה". 6. מן הראוי לציין, כי הועדה הרפואית לפני החלטתה בחנה שתי חוות דעת. האחת, של ד"ר ארבל, מטעם המערער, מיום 18.4.99, אשר מצא "הגבלה בינונית בתנועות עמוד שדרה מותני. עיקר ההגבלה בתנועות הכיפוף והיישור", והשניה, של ד"ר ליובושיץ, מטעם המשיב, מיום 9.10.99, אשר לא מצא כי המערער סובל מבעיה כלשהי בעמוד השדרה המותני. ד"ר ליובושיץ מציין עוד, כי בשנת 1991 ארעה למערער פריצת דיסק, אך עפ"י בדיקת התהודה המגנטית משנת 1999 הפריצה נספגה. 7. ועדה רפואית עליונה, שבדקה גם היא את המערער, ביום 7.12.00, מצאה גם היא כי אין נכות בעמוד שדרה מותני וזאת לאחר שביצעה בדיקה פיזיקלית של המערער. 8. ב"כ המשיב בדיון בפנינו ויתר על חקירתו של המערער והמומחה מטעמו ולפיכך שמענו רק את חקירתו של המומחה מטעם המשיב. דיון והכרעה 9. השאלה העומדת בפנינו על פי החלטת קצין התגמולים היא, האם סובל המערער מנכות בעמוד שדרה מותני. ב"כ המשיב העלה גם את השאלה, באם קיימת נכות - האם הנכות קשורה לשירות. 10. בשאלת הנכות נראה לנו כי בתיק זה, נתהפכו במקצת היוצרות. לרוב, בתיקים אורטופדים, מופיע מערער, אשר בדיקה קלינית מצביעה על ממצאים, אולם, בבדיקות ההדמיה אין כל הסבר לממצאים הקלינים או שאין מימצאים, כלל. במילים אחרות, בהדמייה לא מוצאים לחץ ממשי על שורשים או הצרות של התעלה ולכן דוחה ק"ת את התביעה, בהעדר, מה שקרוי, "ממצאים אוביקטיבים". תיק זה שונה, משום שקיימים ממצאים אוביקטיבים למכביר, למשל, בבדיקת ה - MRI מיום 11.7.99 מודגמת בחוליות L5-S1 אמפרסיה קלה על השק מרכזית ולשמאל והצרות המרווח הדיסקלי, וכן מודגם לחץ קל על השק בין החוליות D12-L1 וכך ב - C.T. נמצאו ממצאים דומים. 11. המערער ביצע לאחרונה ביום 7.5.04, MRI נוסף ובו מודגם בקע דיסק קל לאחור ולמרכז עם לחץ קל על השק בחוליותD12-L1 ; ובקע דיסק אחורי והצרות פורמינלית דו צדדית בולטת יותר מימין בחוליות L5-S1. 12. כאשר מסכמים את מכלול הממצאים בגבו של המערער, נכון להיום, ובהתחשב בבדיקות שביצע במהלך השנים אי אפשר להתעלם מן הממצאים, שהיו בגבו של המערער וזאת בכל הבדיקות במהלך חמש השנים האחרונות. אמנם ד"ר ליובושיץ והועדות הרפואיות מעלים ספקות לגבי אמינותו של המערער, אולם, לא ברור כיצד ניתן להעלות ספק, לנוכח הממצאים האוביקטיבים המצויים בבדיקות ההדמיה. 13. לפיכך, הועדה מוצאת כי יש די נתונים "אוביקטיביים", כדי להצביע על נזק אובייקטיבי ולכן אנו קובעים, כי המערער סובל מנכות בעמוד שדרה מותני. אשר לשיעור הנכות, אשר, כידוע, יכול לעמוד גם על 1% - ישלח המערער לועדה רפואית, אשר תבדוק אותו שוב ותמצא עפ"י הסימנים הקלינים, מה הוא שיעור נכותו. 14. נזכיר עוד, כי מן התיק הרפואי עולה כי המערער התלונן גם בשנים שלאחר שנת 1993 על כאבי גב ואף קיבל טיפול פיסיוטרפי. החל משנת 1998 חזרו הכאבים ביתר שאת והחלו בירורי ההדמייה (ר' עמ' 174-175 לת"ר). 15. אשר לטענות הצדדים בסיכומיהם בסוגיית קיומו או העדרו של ממצא אורגני, הרי שלדעת הועדה קיים ממצא אורגני, ולכן אין צורך לפסוק בטענות אלה. 16. גם טענת ד"ר ליובושיץ, כי פריצת הדיסק הגדולה, שהיתה למערער בשנת 1991 נספגה ואינה נראית עוד - אינה מונעת את קיומם של הממצאים הנוכחיים ומתן נכות על פיהם. 17. אשר לטענת ב"כ המשיב, כי לא קיים קשר סיבתי בין הנכות האורטופדית לבין השירות הצבאי, הרי שהעובדה שהמשיב הכיר בנכות הנוירולוגית, שגם מקורה בגב תחתון, כקשורה לשירות, היא הנותנת, שגם הבעיה האורטופדית המצויה באותו איבר בגוף - נובעת מן השירות. נוסיף לכך, כי אין מחלוקת שהמערער הרים משאות כבדים, ומתצהירו עולה, שהוא המשיך בהרמת המשאות גם בעבודתו בבדיקת גדרות ההתראה, באשר היה צריך לשאת נשק אישי, סולמות וציוד בדיקה בעת הליכה ברגל, בשל היות חלק מן הדרכים המובילות לגדרות ההתראה משובשות ולא עבירות לרכב (ר' ס' כ"ב לתצהיר). נציין שבשנת 87' חזר המערער לבחינת הגדרות לאחר תקופה ששהה בארה"ב, ולכן יש רציפות בין העבודה לבין ההחרפה בכאבי הגב. לסיום נקודה זו, נציין, כי ק. התגמולים בהחלטתו לא קבע, כי לא קיים קשר סיבתי בין השירות לבין עמוד השדרה המותני, אלא רק, כי לא קיימת נכות בעמוד השדרה המותני, וכך היתה גם התייחסות המומחה מטעם המשיב ואף התייחסות הועדות הרפואיות. נזכיר, כי לו סבר קצין התגמולים כי אין קשר סיבתי, הרי לא היה שולח את המערער מלכתחילה לועדה הרפואית. מכאן שעפ"י החלטת ק. התגמולים עולה, כי הסוגיה שעומדת לדיון היא, אך ורק שאלת קיומה או העדרה של נכות, ואילו באשר לקשר הסיבתי אין מחלוקת. 18. לפיכך, הועדה קובעת, כי היא מקבלת את הערעור. סוף דבר הערעור מתקבל ונקבע כי המערער סובל מנכות בעמוד שדרה מותני. למען הסר ספק ולמרות שלדעת הועדה הנושא כלל לא במחלוקת, הועדה קובעת כי קיים קשר סיבתי בין מצב עמוד השדרה המותני לבין תנאי השירות. המשיב ישלם למערער את הוצאות חוות הדעת (עד לסכום של 3,000 ₪) כנגד קבלה מקורית וזאת בתוך 30 יום מיום שתוגש למשיב הקבלה המקורית. המשיב ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה ע"י ב"כ המשיב. התיק הרפואי מוחזר למשיב. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה. צבאנכותקצין התגמוליםערעור