##כתב תביעה לדוגמא - פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתקיפה אלימה## ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע, מר _________ ת.ז. _________, יליד 1944, תושב _________, _________, אשר נפגע באורח קשה כתוצאה ממעשי התקיפה המתוארים להלן. 2. הנתבע 1, מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________, אחיו של התובע, אשר היה מעורב באופן פעיל בתקיפה. 3. הנתבע 2, מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________, בנו של הנתבע 1, אשר היה מעורב באופן פעיל בתקיפה. 4. הנתבע 3, מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________, בנו של הנתבע 1, אשר היה מעורב באופן פעיל בתקיפה. ## ב. הסעד המבוקש ## 5. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצויים בסך כולל של 350,000 ₪ בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, כאביו וסבלו, אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות והוצאות נלוות. 6. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשאת בהוצאות המשפט של התובע, לרבות שכר טרחת עורך דין בשיעור של 15% בתוספת מע"מ מסכום הפיצויים שייפסק, וכן בתשלום אגרת בית המשפט בהתאם לתקנות. 7. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובע ריבית והצמדה על סכומי הפיצויים וההוצאות מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. 8. כבוד בית המשפט מתבקש ליתן כל סעד נוסף ו/או אחר אשר יראה לנכון בנסיבות העניין, על מנת להשיב את מצבו של התובע לקדמותו ככל הניתן. 9. כבוד בית המשפט מתבקש להורות על מתן פסק דין הצהרתי הקובע את אחריותם המלאה של הנתבעים לנזקי התובע. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 10. עילת התביעה נולדה ביום 8.6.1995, עת הותקף התובע באלימות קשה על ידי הנתבעים, אשר גרמו לו לחבלות גופניות חמורות ונזקים נפשיים מתמשכים, כפי שיפורט להלן. 11. התקיפה האלימה התרחשה על רקע סכסוך ממושך וקשה בין התובע לבין הנתבע 1, אחיו, אשר התגוררו בשכנות ביישוב _________. 12. הנתבעים, תוך שימוש בכלי חפירה, מקלות עץ וברזלים, היכו את התובע בראשו, הפילוהו לקרקע והמשיכו להכותו עד שאיבד את הכרתו, ובכך גרמו לו לפצעי קרע מעל עין ימין, מתחת לעין שמאל, שטפי דם בעיניים ושבר בעצם הזיגומה. 13. בעקבות התקיפה, אושפז התובע בבית חולים מיום 8.6.1995 ועד ליום 11.6.1995, ושוחרר עם המלצות למנוחה, מעקב רפואי ובדיקות אצל מומחים בתחום א.א.ג. ופה ולסת, ובהמשך הופנה למעקב נוירולוגי ופסיכיאטרי. 14. הנתבעים הורשעו בפלילים בגין מעשיהם בת.פ. _________ בעבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ותקיפה בנסיבות מחמירות שגרמה לחבלה ממשית, והרשעתם הפכה חלוטה לאחר שערעורם לבית המשפט העליון נדחה. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 15. סמכותו של בית משפט נכבד זה לדון בתביעה זו נובעת מסעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שכותרתו "סמכות אזרחית נגררת להרשעה בפלילים". 16. בהתאם לסעיף 77(א) לחוק בתי המשפט, משעה שהנתבעים הורשעו בבית משפט זה בעבירות פליליות חמורות, והרשעתם הפכה חלוטה, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו לדון בתביעה האזרחית המוגשת נגדם בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשעו. 17. התביעה האזרחית הוגשה נגד הנתבעים בלבד, והיא מבוססת על אותן עובדות אשר שימשו יסוד להרשעתם הפלילית, ובכך מתקיימים כל התנאים הקבועים בסעיף 77 לחוק בתי המשפט. 18. אף אם שווי התביעה היה בתחום סמכותו של בית משפט שלום, הרי שבהתאם לסעיף 77(א) סיפא, מוסמך בית משפט מחוזי לדון בתביעה זו, וזאת לאור הרשעת הנתבעים בפלילים בבית משפט זה. 19. התובע מבקש כי כבוד בית המשפט יפעיל את סמכותו הנגררת וידון בתביעה זו, על מנת להשלים את הליך הצדק ולפסוק לו את הפיצויים המגיעים לו בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה ממעשי האלימות של הנתבעים. ## ה. פירוט הטענות ## ## אחריות הנתבעים בגין תקיפה ## 20. הנתבעים אחראים באופן ישיר ומלא לנזקי הגוף שנגרמו לתובע, שכן הם אלו שתקפו אותו באלימות קשה, תוך שימוש בכלי תקיפה שונים, וגרמו לו לחבלות חמורות, כפי שהוכח בהליך הפלילי וכפי שיפורט להלן. 21. הרשעתם החלוטה של הנתבעים בהליך הפלילי בגין עבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ותקיפה בנסיבות מחמירות, מהווה ראיה מכרעת וחותכת לאחריותם האזרחית לנזקי התובע, ומונעת מהם לטעון כנגד עובדות אלו. 22. מעשי התקיפה של הנתבעים היו מכוונים וזדוניים, ובוצעו מתוך כוונה לגרום נזק לתובע, ועל כן הם נושאים באחריות מלאה לכל התוצאות הישירות והעקיפות של מעשיהם, לרבות הנזקים הפיזיים והנפשיים. 23. הנתבעים פעלו במשותף ובתיאום, כ"יחידה אחת", על מנת לתקוף את התובע, ועל כן הם אחראים ביחד ולחוד לכלל הנזקים שנגרמו לו, ואין להטיל אחריות חלקית על מי מהם בנפרד. 24. התנהגותם האלימה והברוטלית של הנתבעים חרגה מכל נורמה חברתית ומשפטית, והיא מצדיקה הטלת אחריות מלאה עליהם וחיובם בפיצויים הולמים שישקפו את חומרת מעשיהם ואת היקף הנזק שנגרם לתובע. ## נזקי גוף פיזיים ## 25. התובע סבל מפצעי קרע מעל עין ימין ומתחת לעין שמאל, שטפי דם בעיניים ושבר בעצם הזיגומה, פגיעות פיזיות קשות אשר דרשו אשפוז וטיפול רפואי מיידי, והותירו בו צלקות פיזיות ונפשיות. 26. חוות דעתו של ד"ר נ. רזון, המומחה בתחום הנוירוכירורגי, קבעה כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 5% בגין כאבי ראש נוירולוגיים ו-10% בגין כאבים טריגימינליים והפרעות בתחושה בפנים משמאל, נכויות המעידות על פגיעה משמעותית ומתמשכת. 27. הכאבים הנוירולוגיים והטריגימינליים מהם סובל התובע מאז התקיפה, פוגעים באופן ניכר באיכות חייו, ביכולתו לתפקד באופן יומיומי ובשגרת חייו, וגורמים לו סבל רב ומתמשך. 28. אף על פי שחוות דעתה של ד"ר א. סער, המומחית בתחום העיניים, לא קבעה נכות צמיתה בגין התקיפה, היא אישרה כי התובע סבל מחבלה קהה באזור הראש וארובת העין השמאלית שגרמה לשבר בקיר הארובה ולשטפי דם, עובדות המעידות על חומרת הפגיעה. 29. הנזקים הפיזיים שנגרמו לתובע אינם רק אסתטיים או זמניים, אלא מדובר בפגיעות בעלות השלכות ארוכות טווח על בריאותו, תפקודו ורווחתו הכללית, המצדיקות פיצוי הולם. ## נזקים נפשיים ופסיכיאטריים ## 30. התובע אובחן כסובל מ-Acute Stress Disorder בעקבות התקיפה, מצב נפשי חמור אשר דרש מעקב במרפאה לבריאות הנפש של בית החולים בטירת הכרמל, ומהווה עדות לחומרת הטראומה שחווה. 31. פרופ' א. קליין, המומחה בתחום הפסיכיאטרי, העריך את נכותו הפסיכיאטרית של התובע בשיעור של 30% לצמיתות, בגין "סימנים קליניים ברורים המגבילים באופן ניכר את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה", נכות המעידה על פגיעה נפשית קשה ומתמשכת. 32. הנכות הפסיכיאטרית משפיעה באופן דרמטי על יכולתו של התובע לנהל חיים תקינים, על יחסיו החברתיים והמשפחתיים, ועל יכולתו לחזור למעגל העבודה, ובכך גורמת לו לאובדן הנאה מהחיים ופגיעה קשה באיכות חייו. 33. הסבל הנפשי והטראומה שחווה התובע כתוצאה מהתקיפה האלימה, אינם ניתנים לכימות מלא בכסף, אך יש לפסוק לו פיצויים משמעותיים שישקפו את עומק הפגיעה ואת ההשלכות ארוכות הטווח על נפשו. 34. הטיפול הפסיכיאטרי והמעקב הנפשי הנדרשים לתובע, מעידים על הצורך בהתמודדות מתמשכת עם השלכות התקיפה, ועל כן יש לפסוק לו פיצויים שיכסו את עלויות הטיפול העתידיות ואת הסבל הנפשי המתמשך. ## אובדן כושר השתכרות ## 35. הנכות המשוקללת של התובע, העומדת על 40.15% לצמיתות, משפיעה באופן ישיר ומהותי על יכולתו להשתכר ולהתפרנס, וגורמת לו לאובדן כושר השתכרות ניכר, הן בעבר והן בעתיד. 36. הנכות הפסיכיאטרית בשיעור 30% לצמיתות, אשר מגבילה באופן ניכר את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה, פוגעת באופן קשה ביכולתו של התובע למצוא עבודה מתאימה ולשמור עליה, ובכך גורמת לו להפסדי שכר משמעותיים. 37. גם הנכויות הנוירולוגיות והטריגימינליות, בשיעור כולל של 15% לצמיתות, תורמות לאובדן כושר ההשתכרות של התובע, שכן הכאבים וההפרעות בתחושה מקשים עליו לבצע עבודות פיזיות או עבודות הדורשות ריכוז ממושך. 38. יש לחשב את אובדן כושר ההשתכרות של התובע על בסיס שכרו עובר לתקיפה, תוך התחשבות בנכויותיו הצמיתות, בתוחלת חייו וביכולתו המוגבלת לחזור לשוק העבודה, וכן בקידומו הפוטנציאלי אילולא התקיפה. 39. התובע נאלץ להפסיק את עבודתו או לצמצם אותה באופן משמעותי בעקבות התקיפה, ועל כן יש לפסוק לו פיצויים בגין הפסדי שכר בפועל מיום התקיפה ועד היום, וכן פיצויים בגין אובדן כושר השתכרות עתידי. ## כאב וסבל ## 40. התובע חווה כאב וסבל פיזי ונפשי עצומים כתוצאה מהתקיפה האלימה, אשר כללו מכות קשות, אובדן הכרה, פצעים, שברים, שטפי דם, אשפוז, טיפולים רפואיים, כאבים כרוניים וטראומה נפשית. 41. הכאב והסבל של התובע אינם רק תוצאה של הפגיעות הפיזיות הישירות, אלא גם של ההשלכות ארוכות הטווח של הנכויות הצמיתות, אשר פוגעות באיכות חייו, ביכולתו ליהנות מפעילויות יומיומיות ובתחושת הרווחה הכללית שלו. 42. יש לפסוק לתובע פיצויים משמעותיים בגין כאב וסבל, אשר ישקפו את חומרת הפגיעות, את משך הסבל, את הנכויות הצמיתות ואת הפגיעה הבלתי הפיכה באיכות חייו, וזאת בהתאם לפסיקה המקובלת. 43. הנתבעים, במעשיהם האלימים והברוטליים, גרמו לתובע סבל בל יתואר, ועל כן יש לחייבם בפיצויים הולמים שישמשו גם כגורם מרתיע מפני מעשים דומים בעתיד. 44. התובע נאלץ להתמודד עם השלכות התקיפה במשך שנים ארוכות, והוא ימשיך לסבול מכאבים ומגבלות עד סוף ימיו, ועל כן יש לפסוק לו פיצויים שישקפו את הסבל המתמשך והבלתי הפיך. ## הוצאות רפואיות ועזרת צד ג' ## 45. התובע נשא ויישא בעתיד בהוצאות רפואיות רבות בגין טיפולים, תרופות, בדיקות, ייעוצים רפואיים, פיזיותרפיה, טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים, וכל טיפול אחר הנדרש לו כתוצאה מהתקיפה. 46. יש לפסוק לתובע פיצויים בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, על בסיס קבלות והערכות מומחים, וכן בגין הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים, אשר נגרמו וייגרמו לו כתוצאה מהפגיעה. 47. התובע נזקק וייזקק לעזרת צד ג' בביצוע פעולות יומיומיות, עקב מגבלותיו הפיזיות והנפשיות, ועל כן יש לפסוק לו פיצויים בגין עזרת צד ג' בעבר ובעתיד, בין אם בתשלום ובין אם בעזרה שניתנה על ידי בני משפחה. 48. יש להעריך את עלות עזרת צד ג' על בסיס שעות העבודה הנדרשות ועלות שעת עבודה סבירה, תוך התחשבות בהיקף המגבלות של התובע ובצרכיו המיוחדים. 49. הנתבעים אחראים לפצות את התובע על כל ההוצאות שנגרמו לו וייגרמו לו בעתיד כתוצאה ישירה מהתקיפה, לרבות הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, עזרת צד ג' והוצאות נלוות אחרות. ## פגיעה באוטונומיה ובאיכות חיים ## 50. התקיפה האלימה פגעה באופן חמור באוטונומיה של התובע, ביכולתו לנהל את חייו באופן עצמאי וחופשי, ובזכותו לשלמות גופנית ונפשית, וגרמה לו לתחושת חוסר אונים ופגיעות. 51. איכות חייו של התובע נפגעה באופן דרמטי כתוצאה מהנכויות הפיזיות והנפשיות, אשר מונעות ממנו ליהנות מפעילויות פנאי, תחביבים, חיי חברה ומשפחה, ובכך גורמות לו לאובדן הנאה מהחיים. 52. הפגיעה באוטונומיה ובאיכות החיים של התובע היא נזק בלתי ממוני משמעותי, אשר יש לפסוק בגינו פיצויים הולמים, מעבר לפיצויים בגין כאב וסבל, וזאת על מנת לשקף את עומק הפגיעה בזכותו לחיים מלאים ומספקים. 53. התובע נאלץ לשנות את אורח חייו באופן קיצוני בעקבות התקיפה, והוא אינו יכול עוד לבצע פעולות רבות שהיו חלק משגרת יומו, ועל כן יש לפצותו על אובדן היכולת ליהנות מהחיים כפי שהכיר אותם. 54. הנתבעים, במעשיהם, פגעו בזכותו הבסיסית של התובע לביטחון אישי ולשלמות גופנית, ועל כן יש לחייבם בפיצויים שישקפו את חומרת הפגיעה בזכויות יסוד אלו. ## אחריות ביחד ולחוד ## 55. הנתבעים פעלו במשותף ובתיאום מלא בתקיפת התובע, ועל כן הם אחראים ביחד ולחוד לכלל הנזקים שנגרמו לו, ואין להטיל אחריות חלקית על מי מהם בנפרד. 56. העובדה כי הנתבעים הורשעו יחדיו בהליך הפלילי בגין אותן עבירות, מחזקת את הטענה בדבר אחריותם המשותפת והמלאה לנזקי התובע, ומונעת מהם לטעון לחלוקת אחריות ביניהם. 57. בהתאם לדין, כאשר מספר גורמים גורמים במשותף לנזק, הם אחראים ביחד ולחוד כלפי הניזוק, ועל כן התובע זכאי לתבוע את מלוא נזקיו מכל אחד מהנתבעים בנפרד או מכולם יחדיו. 58. מטרת האחריות ביחד ולחוד היא להבטיח שהניזוק יקבל את מלוא הפיצוי המגיע לו, וכי הנתבעים לא יוכלו להתחמק מאחריותם על ידי הטלת האשמה זה על זה. 59. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם את מלוא סכום הפיצויים לתובע, על מנת להבטיח את מיצוי זכויותיו ואת קבלת הסעד המלא המגיע לו. ## עקרון השתק פלוגתא ## 60. הרשעתם החלוטה של הנתבעים בהליך הפלילי בגין עבירות של גרימת חבלה חמורה ותקיפה, יוצרת השתק פלוגתא ביחס לעובדות המהוות את העבירות, ומונעת מהם לטעון כנגדן בהליך האזרחי. 61. עקרון השתק הפלוגתא קובע כי כאשר עניין מסוים נדון והוכרע לגופו בהליך שיפוטי קודם, לא ניתן לדון בו מחדש בהליך שיפוטי אחר בין אותם צדדים או חליפיהם, וזאת על מנת למנוע הכרעות סותרות ולייעל את ההליכים המשפטיים. 62. במקרה דנן, העובדות המהוות את עילת התביעה האזרחית הן אותן עובדות אשר נדונו והוכרעו בהליך הפלילי, ועל כן הנתבעים מושתקים מלטעון כנגדן או לנסות להוכיח גרסה עובדתית שונה. 63. הרשעתם של הנתבעים בהליך הפלילי מהווה ראיה חותכת ובלתי ניתנת לערעור בדבר מעורבותם בתקיפה ובגרימת הנזקים לתובע, ועל כן אין צורך להוכיח עובדות אלו מחדש בהליך האזרחי. 64. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי הנתבעים מושתקים מלטעון כנגד העובדות שנקבעו בהליך הפלילי, וכי יש לקבל את העובדות כפי שנקבעו בהכרעת הדין הפלילית כבסיס לקביעת אחריותם האזרחית. ## נזקים עתידיים ## 65. התובע ימשיך לסבול מנזקים פיזיים ונפשיים גם בעתיד, כתוצאה מהנכויות הצמיתות שנגרמו לו, ועל כן יש לפסוק לו פיצויים בגין נזקים עתידיים, לרבות אובדן כושר השתכרות עתידי, הוצאות רפואיות עתידיות וכאב וסבל עתידי. 66. יש להעריך את הנזקים העתידיים של התובע על בסיס תוחלת חייו, מצבו הרפואי הנוכחי והצפוי, והמלצות המומחים הרפואיים, וזאת תוך התחשבות בעקרונות הפיצוי המקובלים. 67. הפיצויים בגין נזקים עתידיים נועדו להבטיח את רווחתו הכלכלית והרפואית של התובע לאורך כל חייו, וזאת לאור הפגיעה הבלתי הפיכה ביכולתו לתפקד ולהתפרנס באופן עצמאי. 68. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובע פיצויים בגין כל ראשי הנזק העתידיים, לרבות אובדן פנסיה, אובדן הטבות סוציאליות, והוצאות נלוות אחרות שייגרמו לו בעתיד כתוצאה מהתקיפה. 69. יש להביא בחשבון את העובדה כי התובע יאלץ להתמודד עם מגבלותיו ונכויותיו עד סוף ימיו, ועל כן יש לפסוק לו פיצויים שישקפו את מלוא היקף הנזק העתידי. ## עוגמת נפש ופגיעה בשם הטוב ## 70. התקיפה האלימה גרמה לתובע עוגמת נפש רבה, השפלה, בושה ופגיעה קשה בכבודו ובשמו הטוב, וזאת מעבר לכאב ולסבל הפיזי והנפשי הישירים. 71. התובע נאלץ להתמודד עם ההשלכות החברתיות והאישיות של התקיפה, אשר פגעו במעמדו בקהילה וביחסיו עם סביבתו, וגרמו לו לתחושת בידוד וניכור. 72. יש לפסוק לתובע פיצויים בגין עוגמת נפש ופגיעה בשם הטוב, אשר ישקפו את חומרת הפגיעה בכבודו ובמעמדו, ואת הסבל הנפשי הנוסף שנגרם לו כתוצאה מכך. 73. הנתבעים, במעשיהם האלימים, לא רק פגעו בגופו של התובע, אלא גם בנפשו ובכבודו, ועל כן יש לחייבם בפיצויים שישקפו את מלוא היקף הפגיעה. 74. הפיצוי בגין עוגמת נפש נועד לפצות את התובע על הפגיעה ברגשותיו, בכבודו ובשלוותו הנפשית, וזאת כחלק בלתי נפרד מהפיצוי הכולל המגיע לו. ## נסיבות מחמירות ## 75. התקיפה בוצעה בנסיבות מחמירות, תוך שימוש בכלי תקיפה שונים, באכזריות רבה, ועל ידי מספר תוקפים כנגד אדם אחד, עובדות המצדיקות הטלת פיצויים עונשיים או מוגברים. 76. העובדה כי הנתבעים הורשעו בעבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, מעידה על חומרת מעשיהם ועל הצורך להטיל עליהם אחריות מוגברת ופיצויים שישקפו את חומרת הנסיבות. 77. הסכסוך הממושך בין הצדדים, והעובדה כי הנתבעים הם בני משפחה של התובע, מחמירים את מעשיהם ומעידים על כוונת זדון ועל חוסר כבוד מוחלט כלפי התובע. 78. כבוד בית המשפט מתבקש להתחשב בנסיבות המחמירות של התקיפה בעת קביעת גובה הפיצויים, וזאת על מנת להעביר מסר ברור כי מעשי אלימות מסוג זה לא ייסלחו. 79. יש לפסוק לתובע פיצויים מוגברים בגין הנסיבות המחמירות, אשר ישמשו גם כגורם הרתעה וימנעו הישנות מקרים דומים בעתיד, וזאת בהתאם לפסיקה המקובלת. ## אחריות הנתבעים לתקיפת בת התובע ## 80. אף על פי שהתביעה הנוכחית מתמקדת בנזקי התובע עצמו, יש לציין כי הנתבעים הורשעו גם בעבירת תקיפה כלפי בתו של התובע, עובדה המעידה על דפוס התנהגות אלים ועל חוסר מעצורים מצידם. 81. תקיפת בתו של התובע, אשר התרחשה באותו אירוע אלים, מחזקת את הטענה בדבר אופיים האלים והמסוכן של הנתבעים, ועל הצורך להטיל עליהם אחריות מלאה ופיצויים הולמים. 82. העובדה כי הנתבעים לא היססו לתקוף גם את בתו של התובע, מעידה על חוסר כבוד מוחלט לחיי אדם ולשלמות הגוף, ועל כן יש להתייחס לכך בחומרה יתרה. 83. אף אם התביעה הנוכחית אינה עוסקת בנזקי הבת, הרי שהתנהגותם האלימה כלפיה מהווה חלק בלתי נפרד מהאירוע הכולל, ומשליכה על חומרת מעשי הנתבעים ועל הצורך להטיל עליהם אחריות מלאה. 84. כבוד בית המשפט מתבקש להתחשב בהתנהגותם האלימה של הנתבעים כלפי בתו של התובע, כחלק ממכלול הנסיבות המחמירות, בעת קביעת גובה הפיצויים לתובע. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.פיצוייםתביעה אזרחית