המלצת מומחה בית משפט על מינוי מומחה בתחום אחר

פסק דין ככלל, המלצת מומחה שמונה על מינוי מומחה בתחום אחר מהווה ראשית ראיה או השלמה לראשית ראיה לצורך מינוי המומחה הנוסף, הגם שאינה מחליפה את שיקול דעתו של בית המשפט במינוי (רע"א 1338/90 שיק נ. מטלון , פ"ד מד(2)216, 219-220). לעניין זה נאמר בספרו של א. ריבלין, "תאונת דרכים, סדרי דין בחישוב הפיצויים", (מהדורה חדשה ומעודכנת, תש"ס - 1999) בעמ' 558, כי בהלכת שיק נ. מטלון ברך בית המשפט העליון על השענות על המלצת מומחה. עוד נקבע שם כי בדרך כלל יש תועלת בהפניית שאלה זו למומחה בתחום רפואי קרוב דווקא, למשל, לבקש מן המומחה הניורולוג שיחווה את דעתו אם יש צורך במינוי של מומחה לפסיכיאטריה. (ראה בנוסף: רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. שמור, פ"ד מט(4)865, 876). הלכה פסוקה היא, כי לצורך מינוי מומחים רפואיים יש להתחקות אחר המצב הרפואי של הנפגע מאז התאונה ועד ליום שמיעת הבקשה... אין המבקש צריך להסתפק בהגשת המסמכים הרפואיים הסמוכים ליום האירוע. יש ופגיעות ראשוניות מרובות ואולי אף קשות, חולפות עם הזמן ומבלי להשאיר סימנים. (כב' השופטת שטרסברג-כהן בעניין ת"א 1533/89 ) (המ' 428/89) ליפשיץ נ' שמיר חברה לביטוח בע"מ , צלטנר 718(ו)1). דא עקא, ששיקול הדעת השיפוטי אינו ניטל מעצם המלצתו של מומחה אחד לגבי מינויו של אחר, הכלל הוא שבית המשפט רשאי להסתייע בדעתו של מומחה רפואי שמונה על ידיו לעניין הצורך במינוי מומחה רפואי בתחום אחר. אולם המלצתו, של המומחה, אינה מחייבת את בית המשפט (רע"א 7039/00 שלמה אליוף נ' סורג שטרנברג (לא פורסם). מומחהמומחה מטעם בית המשפטמינוי מומחה