החלטה זוהי בקשה לתשלום תכוף שהוגשה ע"י המבקשת לאחר שפניית בא כוחה למשיבים להמשיך את התשלומים התכופים כפי שנקבעו בהחלטתי מ-20/1/05 שאח"כ עקרונותיה אומצו בהסכמת הצדדים עד ליום 1/11/06. החלטה קודמת ניתנה בבש"א 8876/04 לפיה נפסקו למבקשת תשלומים תכופים בסך 19,000 ₪ לחודש. מאז ההחלטות האמורות ניתנו חוות דעת המומחים הרפואיים מהן עולה כי לתובעת נכות רפואית כוללת בשיעור 100% - בתחום האורטופדי 87.24% הכוללת בעיקרה פגיעה עיצבית ביד שמאל בשיעור 70% ו-20% בגין קשיון נוח של קרסול שמאל; בתחום אף אוזן גרון נכות צמיתה של 10% בגין שינוי צורת האף עם הפרעות בנשימה ו-5% בגין צרידות קבועה; בתחום הנוירולוגי 30% בגין הפגיעה הקוגנטיבית; בתחום הפסיכיאטרי 20% מתוכם 15% בקשר לתאונה נשוא התביעה; בתחום הכירורגיה הפלסטית 32% (לא כולל הנכות בגין סטיה במבנה הגרמי של האף) שעיקרן צלקות בגוף ובפנים ושינוי במבנה הגפיים. כמובן שאין בהוראות החלטה זו כדי להקדים את המאוחר ולקבוע את דעתי, בטרם שמיעת הוכחות, מהי נכותה התפקודית של התובעת והשפעת הנכות הרפואית על צרכיה הסיעודיים. הדברים נרשמו כדי להדגיש את פציעתה הקשה של התובעת בעקבות תאונת הדרכים מיום 14/1/03. נסיבות התאונה לא הובררו עד היום, אולם אין בדעתי להתייחס במסגרת החלטה זו לטענת המשיבים שנסיבות התאונה מצביעות על אורח חיי התובעת טרם התאונה, מעורבות בחברה עבריינית וכיוצ"ב. המבקשת היתה במועד התאונה כבת 23, בראשית חייה הבוגרים. מאז התאונה עדיין אינה עובדת. אמה, עמה היא גרה בדירה שכורה בנווה סביון, מטפלת בה. בתקופות מסויימות קצרות נעזרה בעזרת צד ג' שלא צלחה. לטענת המבקשת, בגלל התנהגותה שלה. על פני הדברים ומהתרשמותי מחקירתה הנגדית הקצרה, הקשורה אך ורק לשאלות נשוא הבקשה לתשלום תכוף, נראה שסבלה הפיזי והנפשי רב. היא נזקקת לסיעוד קבוע ואין לומר כי ניתן להסתפק ב-1,200 ₪ מעבר לסכום שירותים המיוחדים אותם היא מקבלת מהמל"ל. גם אם היא מתפקדת באופן עצמאי במובן יציאות לבילויים או שאין לה סדר יום קבוע והיא ישנה לעיתים במשך שעות הבוקר, אני מתקשה למצוא פתרון, כטענת המשיבים, למי שיעזור לה מידי כמה שעות לכמה דקות כדי להתלבש, להתרחץ להכין ארוחה וכיוצ"ב. אמנם המעיטה את תכיפות ביקוריה במחלקה השיקומית בביה"ח תל-השומר (מאז ההחלטה הקודמת), אולם בסיכום הרפואי מ-14/12/06 נרשם כי היא זקוקה לטיפול נפשי שיקומי פעם בשבוע, הפעלה גופנית 3-2 פעמים בשבוע, הידרותרפיה פעם בשבוע. המבקשת אישרה את הצורך האמיתי שלה במגע שיש לה עם ד"ר אגרנוב, מנהלת היחידה לשיקום פגיעות מוחיות. היא עדיין נזקקת לרשימת התרופות המופיעות במסמך, גם אם תרכוש את התרופות הגנריות במקום נאורנטין, עליה לשלם סכומים נכבדים כהשלמה לסכום הממומן ע"י קופת החולים. אשר על כן אקבע כי הפסד ההכנסה של התובעת מגיע ל-4,000 ₪ בנוסף לסכום המשולם לה כנכות כללית; 5,000 ₪ בגין סיעוד - שגם אם אינו משולם לצד ג' צריך להיות משולם לאמה המעניקה לה עזרה, שהמבקשת אינה יכולה בלעדיה בנוסף לסכום המשולם לה כשירותים מיוחדים (בשיעור 50%); 3,000 ₪ נסיעות המיועדות לטיפולים רפואיים ולחיים הרגילים; 2,500 ₪ בסכום העודף להוצאות דיור, בהתחשב בכך שגם לפני התאונה שילמה בגין שכירת דירה והעובדה (הזמנית) של העדר שוכר לדירה בבאר-שבע ו-2,000 ₪ בגין תרופות. סה"כ 16,500 ₪. לאור עמדת המשיבים בדבר מתן התחייבויות לטיפולים הרפואיים השונים, לאביזרים כמו נעליים ולאפשרות לבחון התאמת דיור בבדיקת הצרכים ומימון מטעם המשיבים, לא הבאתי בחשבון הסכום החודשי הוצאות צפויות כאלה. לאור המועד שנקבע למתן הצעתי לפשרה, ועל מנת שיהיה מרווח זמן מספיק לניהול הפשרה או במקרה אחר לשמיעת ראיות, תהיה תקופת התשלום התכוף מ-1/11/06 ועד 1/9/07 - 10 חודשים, ובסך הכל 165,000 ₪. הסכום כולו ישולם לידיו הנאמנות של ב"כ המבקשת בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% מהסכום שנפסק בצירוף מע"מ. תשלום תכוף