החלטה 1. מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' רביד) לדחות בקשה לפסילת המומחית הרפואית שמינה בתחום הנוירוכירורגיה. בהחלטתו, התייחס בית-המשפט קמא לשני הטעמים המרכזיים שעליהם ביססה המבקשת את בקשת הפסילה: הטענה שהמומחית הרפואית פנתה בכתב רק לבא-כוח המשיבות וציינה כי תעביר לידיו "טיוטא" של חוות-דעת בטרם תעביר את חוות-הדעת הסופית לבית-המשפט, והטענה שהמומחית בדקה את המשיבה 1 בטרם העבירה לה המבקשת את המסמכים הרפואיים מטעמה. 2. בית-המשפט המחוזי דן בעקרונות הנוגעים לפסילת מומחה רפואי שמונה על-ידי בית-המשפט ובחן את טענות המבקשת, והגיע לכלל מסקנה כי במקרה זה "בהתנהגותה של המומחית לא נפל פגם מהותי, היורד לשורשו של ענין, בעטיו יש להורות על פסילתה", וכי אין בהתנהלותה של המומחית כדי להעיד "על פגם בשיקול דעתה המקצועי, על חוסר תום לב ועל משוא פנים". בתוך כך, ציין בית-המשפט כי למרות החשש הלכאורי להיעדר אובייקטיביות של המומחית שמקימה התנהלותה, הרי שבנסיבות המקרה הספציפי לא נפגע שיקול דעתה העצמאי. בית-המשפט עמד על כך שאותה "טיוטא" לא נשלחה בפועל לבא-כוח המשיבות, ולא נמצא כי הלה היה מעורב באופן כלשהו בהכנת חוות הדעת. עוד ציין בית-המשפט כי בהינתן שחוות-הדעת טרם הוגשה לבית-המשפט, הרי שהשגגה ניתנת לריפוי. בנסיבות אלה, נמצא לו לבית-המשפט המחוזי, כאמור, כי אין בהתנהלות המתוארת של המומחית "כדי לסתור החזקה בדבר היות חוות דעת המומחית, לכשתוגש, פרי שיקול דעתה שלה לבדה". ביחס לטענה בדבר בדיקת המשיבה 1 בטרם הועמדו המסמכים הרפואיים מטעם המבקשת בפני המומחית, קבע בית-המשפט כי משלא נטען שחוות-הדעת נערכה מבלי שעמדו אותם מסמכים בפני המומחית, ולאור ההלכה לפיה פגם זה ניתן לריפוי באמצעות משלוח שאלות הבהרה למומחית וחקירתה בנושא, לא מקים הדבר פגם המצדיק את פסילתה של המומחית. 3. בבקשת רשות הערעור שמונחת בפני חוזרת המבקשת על הנימוקים שהשמיעה בבית-המשפט המחוזי בתמיכה לבקשתה, וטוענת כי בנסיבות המקרה פעלה המומחית בבחינת "מומחית 'מטעם' המשיבות". בתשובתן לבקשה, הדגישו המשיבות כי מכתביה של המומחית הופנו, בשלב ראשון, לבא-כוח המשיבות בלבד היות שבא-כוח המבקשת לא העביר למומחית, כמקובל, את פרטי ההתקשרות עמו, וכי בא-כוח המשיבות ביקש מהמומחית למען את כל מכתביה לבאי-כוח שני הצדדים. עוד ביקשו המשיבות לחדד את השתלשלות העניינים העובדתית כולה, בשים לב לתאריכים שבהם התקיימה חליפת המכתבים בין המומחית לבין הצדדים ובית-המשפט. סקירה זו מצביעה, לשיטתן, על כך שבפועל לא עולה חשש לפגיעה בשיקול דעתה העצמאי של המומחית. הבקשה והתשובה לה הולידו רצף של התנצחויות עובדתיות בין הצדדים באשר לאופן התנהלותם של הצדדים זה מול זה, ושל המומחית מולח הצדדים ומול בית-המשפט קמא. אשר כפי שיובהר מייד, אין צורך של ממש להידרש להן. 4. עיינתי ושבתי ועיינתי בטענות השונות של הצדדים באשר להשתלשלות העובדתית במקרה זה. בסופו של יום, נמצא לי כי גם אם תתקבל גרסתה של המבקשת ביחס להשתלשלות העניינים, אין מקום להתערב בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי שלא לפסול את המומחית שמינה. אכן, מומחה שמונה על-ידי בית-המשפט משמש כעין זרוע ארוכה של בית-המשפט, וחלה עליו החובה לפעול בתום לב, ללא משוא פנים ובהתאם לדין. הנחת המוצא היא כי המומחה אכן פועל באופן הגון שכזה, ולפיכך, לא כל פגם בהתנהלותו או בהתנהלותם של הצדדים מולו יביא לפסילת חוות-דעתו. יחד עם זאת, באתי לכלל החלטה שלא להתערב בהחלטת בית-המשפט - לא בלי היסוסים. כפי שציין בית-המשפט קמא, פנייה בלעדית של המומחה לאחד מבעלי הדין, תוך הבעת כוונה להעביר לעיונו טיוטא של חוות-הדעת טרם הגשת חוות הדעת הסופית לבית-המשפט מעלה חשש כבד להיעדר אובייקטיביות והנה מנוגדת, על-פניו, להוראות הדין. מוטב היה לה למומחית לו לא הייתה מכריזה על כוונה שכזו (אף שזו לא התממשה). ראוי הוא שמומחה שנתמנה על-ידי בית-המשפט ינחה עצמו על-פי הכללים המקובלים ויברר את טיב ההוראות החלות עליו קודם שיפעל. ברם, לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים במסגרת בקשת רשות הערעור, לא שוכנעתי כי ראוי להתערב במסקנתו של בית-המשפט המחוזי, כי במקרה זה לא היה בהתנהלותה של המומחה כדי לפגום בפועל בשיקול דעתה העצמאי עובר לעריכת חוות-הדעת הרפואית בעניינה של המשיבה 1. כפי שציין גם בית-המשפט המחוזי, למבקשת עומדת האפשרות לפנות למומחה בשאלות הבהרה באשר לחומר שעמד בפניה עובר לכתיבת חוות-הדעת. משכך, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך-דינן של המשיבות בסכום של 5,000 ש"ח. רפואהפסילת מומחהמומחה רפואי מטעם בית משפטמומחה רפואימומחה מטעם בית המשפטמומחה