##מתי תאושר בדיקה חוזרת או מינוי מומחה נוסף בפלתד## בקשות לבדיקה רפואית חוזרת או למינוי מומחה נוסף עקב החמרה או שינוי במצב הרפואי בתביעות לפי חוק הפלת"ד מחייבות עמידה ברף הוכחתי מוגדר. בית המשפט ייעתר לבקשות אלו רק כאשר מוצגת ראשית ראיה מספקת או ראיה המצביעה על שינוי משמעותי במצב הרפואי, תוך בחינת הקשר הסיבתי לתאונה. בהיעדר תשתית המעידה על שינוי מהותי או קשר סיבתי לתאונה הנדונה, הבקשות יידחו. ##הסמכות להורות על בדיקה חוזרת לפי תקנה 14 לתקנות מומחים## על פי המתואר בתיק ##ת"א 1300-02-16 (שלום תל אביב - יפו)##, עלתה שאלת סמכותו של בית המשפט להורות על בדיקה חוזרת של נפגע על ידי מומחה שמונה מטעמו בתחום האורתופדי, וזאת מכוח ##תקנה 14 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986##. באותו מקרה צוין כי במסגרת תקנה זו מוסמך בית המשפט, בכל עת וכל עוד לא ניתן פסק דין, ליתן הוראות למומחה רפואי על פי בקשת המומחה, על פי בקשת בעל דין ואף מיוזמתו של בית המשפט עצמו. במסגרת הדיון בתיק ##ת"א 1300-02-16 (שלום תל אביב - יפו)##, הובאה ההחלטה בעניין ##בר"ע 637/05 (המחוזי בירושלים)##, שם נקבע כי קיימים מקרים שבהם ראוי לערוך בדיקה נוספת לנפגע, והוראות בית המשפט יכול שיכללו בדיקה רפואית נוספת או בדיקה מחודשת בשל החמרה או הקלה שחלה במצבו הרפואי של הנפגע. עם זאת, נקבע כי כדי להורות על בדיקה מחדש של הנפגע, נדרש שתוצג בפני בית המשפט ראיה המצביעה על שינוי משמעותי. עוד צוין בהקשר זה כי חלוף זמן רב מאז ניתנה חוות דעתו של המומחה עשוי לשמש שיקול לבדיקה מחדש. באותו עניין הוגשה הבקשה דווקא מטעם הנתבעת, אשר טענה לשינוי במצבו הרפואי של התובע בהשוואה לקביעת המומחה המקורי. בית המשפט מצא כי עולה אפשרות ממשית לשינוי משמעותי במצב אגודלו של התובע, וקבע כי אין לחסום את דרכה של הנתבעת מלהוכיח שחל שיפור במצבו של התובע, ולכן הורה על עריכת בדיקה חוזרת. ##בירור טענת החמרה מול המומחה הקיים בתחום האורתופדי## ההליך הדיוני המתאים לבירור טענת החמרה אינו מוביל בהכרח לבדיקה פרונטלית מיידית או למינוי מומחה נוסף, אלא נבחן תחילה מול המומחה שמונה בתיק. במקרה שנדון במסגרת ##ת"א 23111-10-19 (שלום תל אביב - יפו)##, מינה בית המשפט תחילה מומחים בתחום האורתופדי, הנוירולוגי ותחום אף-אוזן-גרון (א.א.ג.). בהמשך ההליך הגיש התובע בקשה למנות מומחים בתחום פה ולסת ופסיכיאטריה, ולצד זאת עתר לשלוח אותו לבדיקה חוזרת על ידי מומחה בית המשפט שמונה בתחום האורתופדי, או לחלופין למנות מומחה בתחום רפואת הכאב בשל החמרה נטענת במצבו. בית המשפט נדרש לאופן שבו יש לברר טענת החמרה זו, וקבע כי לעניין ההחמרה בתחום האורתופדי יש להעביר תחילה את החומר הרפואי לידי המומחה האורתופדי שמונה בתיק כדי שיחווה את דעתו בדבר החמרת מצבו הרפואי של התובע. מנגנון זה מאפשר לערכאה הדיונית לקבל עמדה מקצועית ראשונית מהמומחה המכיר את התובע ובדק אותו בעבר, בטרם תוכרע השאלה אם יש צורך בעריכת בדיקה קלינית חוזרת או בהרחבת יריעת המומחים לתחומים נוספים כגון רפואת כאב. ##דרישת הקשר הסיבתי בין ההחמרה לבין התאונה## סוגיה מרכזית בבחינת בקשה לבדיקה חוזרת היא שאלת הקשר הסיבתי שבין ההחמרה הנטענת לבין תאונת הדרכים נשוא התביעה. על פי המתואר בתיק ##רע"א 48962-05-16 (המחוזי מרכז)##, נדונה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא להורות על בדיקה חוזרת של מומחה אורתופד, על אף טענות להחמרת מצב רפואי. באותו מקרה, בעקבות טענת הנפגע להחמרה במצבו, התקבלה תגובת המומחה האורתופדי אשר הבהיר כי מתוך עיון בתיעוד הרפואי אכן חלה החמרה בכאביו של התובע, בעטיה עבר בדיקת CT נוספת ביום 13.7.15 שבה נמצאה פריצת דיסק לימין במרווח החוליות L4-5. ואולם, המומחה הבהיר באותה תגובה כי החמרה זו מיוחסת לאירוע נוסף של תנועה לא נכונה של הגב, שלווה בכאבים עזים עד כדי התעלפות ופנייה לחדר מיון בבית החולים וולפסון ביום 20.6.15. המומחה ציין כי עוצמת הכאב שיקפה את פריצת הדיסק הבין-חולייתי L4-5 שאירעה באותו מועד, וכי עד לאותו אירוע נוסף לא חל שינוי מהותי במצבו יחסית למצב שנצפה בבדיקתו כשנה לאחר התאונה ושבעטיה נקבעה נכותו. משכך, המומחה אישר כי קיימת החמרה קלינית והדמייתית, אך ייחס אותה לאירוע חבלתי נוסף ולא לתאונה נשוא התביעה. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהפנה לקביעה בפסק הדין בעניין אסתר אמר לפיה רק שינוי מהותי ומשמעותי במצבו הרפואי של הנפגע יש בו להצדיק בדיקה חוזרת על ידי מומחה בית המשפט. בנוסף, נזכרה החלטה קודמת לפיה בכל הקשור לאופן קיומו של ההליך הדיוני, ערכאת הערעור אינה שמה את שיקול דעתה תחת שיקול דעתה של הערכאה המבררת, ואין בהעדפת דרך דיונית אחרת כדי להצדיק התערבות. ##רף ראשית הראיה למינוי מומחים נוספים עקב החמרה## הכלל הבסיסי למינוי מומחה רפואי בתביעות לפי חוק הפלת"ד דורש הצגת ראשית ראיה לקיומה של נכות עקב התאונה, ודרישה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מבוקש מינוי של מומחה נוסף עקב החמרה. במקרה שנדון במסגרת ##ת"א 64215-01-20 (שלום תל אביב - יפו)##, הוגשה בקשה מטעם תובע למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגיה, אשר הוגשה בפעם השלישית באותו תיק. התובע טען כי בתקופה האחרונה חלה החמרה במצבו הרפואי והוא החל לסבול מכאבי גב המקרינים לאזור הגפיים התחתונות. לאחר עיון בטענות הצדדים, בתצהיר התובע ובמסמכים שצורפו, קבע בית המשפט כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח שקיימת ראשית ראיה שיש בה בסיס להורות על מינוי מומחה רפואי נוסף, ודחה את הבקשה. לעומת זאת, במקרים שבהם ראשית הראיה קיימת אך נחשבת לדלה, עשוי בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין הנטל על הצדדים באמצעות הטלת מימון הביניים על התובע. כך, על פי המתואר בתיק ##ת"א 2926-04-20 (שלום תל אביב - יפו)##, הונחה בפני בית המשפט שוב בקשת התובע למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי בשל החמרה במצבו. בית המשפט עיין בטענות ובמסמכים הרפואיים ומצא כי ראשית הראיה שהוצגה (הפניה לטיפול פסיכולוגי) הינה קלושה. יחד עם זאת, כדי שלא למנוע מהתובע את האפשרות להוכיח את טענתו, הורה בית המשפט על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה להערכת מצבו הבריאותי והאם הנכות נובעת מהאירוע הנטען, אך קבע כי המינוי ייעשה במימון ביניים של התובע עצמו. על פי כללי הדיון הנהוגים, בכל הנוגע לרשימות אזכורים המופיעות ברצף בחומר הגלם, האזכור העליון הוא המחייב לעניין הקשרו, ובעניין זה הופיע התיק ##ת"א 20875-01-22 (שלום בת ים)## כחלק מאותה רשימה. ##צעדים מעשיים לניהול בקשות לבדיקה חוזרת או למינוי נוסף## 1. איסוף תיעוד רפואי המעיד על שינוי משמעותי: בטרם הגשת בקשה לבדיקה חוזרת לפי תקנה 14, יש להצטייד במסמכים רפואיים קונקרטיים, כגון בדיקות הדמיה חדשות, המלמדים על שינוי מהותי במצב הרפואי ולא על תלונות כלליות בלבד. 2. ביסוס הקשר הסיבתי לתאונה המקורית: יש לוודא כי המסמכים הרפואיים אינם מצביעים על אירוע חבלתי חדש, נפילה או תנועה לא נכונה שגרמו להחמרה, אלא קושרים את ההחמרה ישירות לאירוע התאונה שנדון בתיק. 3. פנייה מקדימה להעברת חומר לעיון המומחה: במידה וקיים כבר מומחה שמונה בתיק באותו תחום, מומלץ לעתור להעברת החומר הרפואי החדש לעיונו למתן עמדה מקדימה בטרם דרישה לבדיקה קלינית חוזרת. 4. היערכות למימון ביניים במקרים גבוליים: כאשר הראיות להחמרה או לצורך במינוי מומחה בתחום חדש הן קלושות (כגון הפניה לטיפול בלבד), יש לקחת בחשבון כי בית המשפט עשוי להתנות את המינוי בתשלום שכר טרחת המומחה על ידי המבקש כמימון ביניים. ##שאלות ותשובות## ##ש:## מהי הסמכות של בית המשפט להורות על בדיקה חוזרת של נפגע בתביעת פלת"ד? ##ת:## סמכות זו קבועה בהוראות ##תקנה 14 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986##, לפיה רשאי בית המשפט בכל עת, כל עוד לא ניתן פסק דין, להורות למומחה על בדיקה נוספת או בדיקה מחודשת של הנפגע עקב החמרה או הקלה במצבו. ##ש:## מהו הרף הראייתי הנדרש לצורך הוראה על בדיקה מחדש של מומחה? ##ת:## כפי שנקבע בפסיקה, נדרשת ראיה המצביעה על שינוי משמעותי ומהותי במצבו של הנפגע, כאשר חלוף זמן רב מאז מתן חוות הדעת עשוי לשמש שיקול נוסף בעניין זה. ##ש:## האם נתבעת יכולה לדרוש בדיקה חוזרת של הנפגע? ##ת:## כן. על פי המתואר בתיק ##ת"א 1300-02-16 (שלום תל אביב - יפו)##, כאשר מונחת בפני בית המשפט אפשרות ממשית לשינוי משמעותי במצב הנפגע (לרבות שיפור במצבו), בית המשפט לא יחסום את דרכה של הנתבעת להוכיח זאת ויורה על בדיקה חוזרת. ##ש:## כיצד משפיע אירוע חבלתי מאוחר על בקשה לבדיקה חוזרת בשל החמרה? ##ת:## אם ההחמרה הרפואית משויכת לאירוע נפרד או חבלתי נוסף ולא לתאונת הדרכים הנדונה, יישלל הקשר הסיבתי הדרוש והבקשה לבדיקה חוזרת תידחה, כפי שנקבע בתיק ##רע"א 48962-05-16 (המחוזי מרכז)##. ##ש:## מה קורה כאשר ראשית הראיה למינוי מומחה נוסף היא קלושה? ##ת:## במקרים שבהם ראשית הראיה קלושה, כגון הפניה לטיפול בלבד, בית המשפט רשאי למנות מומחה רפואי מטעמו כדי לא לחסום את דרכו של בעל הדין, אך להטיל את עלות שכר טרחתו כמימון ביניים על המבקש עצמו.מומחהרפואהתאונת דרכיםהחמרת מצבמומחה רפואי מטעם בית משפטמומחה רפואימומחה מטעם בית המשפט