החלטה 1. תביעה זו הוגשה בגין תאונה שאירעה ביום 20.4.03 בין ספינת נתב לבין ספינת דייג, ואשר גרמה למותם של שלושת הדייגים אשר היו על ספינת הדייג. התביעה הוגשה כנגד מדינת ישראל, היא המבקשת מס' 1 וכנגד נהג ספינת הנתב, הוא המבקש מס' 2. כעת, בעוד אנו עומדים בסיום פרשת התביעה ובפתח פרשת ההגנה, הוגשה בקשה זו בה עותרים המבקשים (הם הנתבעים בתביעה), לעיכוב ההליכים בתיק לפחות עד לאחר הגשת כתב אישום כנגדם, או עד להחלטה שלא להגישו. ב"כ המבקשים טוען כי על פי בירור אשר נערך בפרקליטות עומד כתב האישום להיות מוגש במהלך הקיץ, וכי חקירתם הנגדית של המבקשים או מי מהם עלולה לפגוע בזכותם הקנויה לניהול ההליך הפלילי בצורה ראויה והוגנת. ב"כ המבקשים מפנה לרע"א 3745/03 - פייסל שיווק בע"מ ו-4 אח' נ' פקיד שומה עכו תק-על 2003(2), 3319 אשר מצביע, לטענתו, על חשיבות זכותם הנ"ל של המבקשים. עוד טוען ב"כ המבקשים כי מאחר שהמשיב מרצה כעת עונש מאסר, ממילא אין חשיבות רבה לזירוז ההליכים בתיק זה. 2. ב"כ המשיב מתנגד לבקשה. ראשית חולק ב"כ המשיב על הטענה לפיה עומד להיות מוגש כתב אישום כנגד שני המבקשים, ובעיקר מדגיש הוא את המילה "לפחות" בבקשתם של המבקשים, שכן ברור, לטעמו, כי אם יוגש כתב אישום יתבקש ביהמ"ש לעכב את ההליכים עד לאחר בירור התיק הפלילי, דבר אשר עלול להימשך חודשים ואף שנים. ב"כ המשיב טוען כי הבקשה הוגשה באיחור, כי זכותו של תובע כי עניינו יישמע ברציפות מיום ליום ומפנה לתקנה 152 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). ב"כ המשיב מפנה גם לרע"א 854/97 - לופטין יצחק ע"י ב"כ עו"ד נ' מוניקה תכשיטים תק-על 97(2), 151, בו נקבע כי אין לעכב הליך אזרחי כל אימת שמתקיים, במקביל, הליך פלילי. כן טוען ב"כ המשיב כי הבקשה מוגשת בחוסר תום לב ומטרתה להתיש את התובע וכי עיכוב ההליכים יפגע בזכותם של האלמנות והיתומים, אשר תביעתם לפיצוי בגין נזקי גוף מתנהלת במקביל בביהמ"ש המחוזי, לקבל פיצוי בגין נזקיהם. 3. אין מקום לקבל בקשה זו. הכלל הוא שמיעת המשפט "מיום ליום" או, למצער, בזריזות האפשרית, והחריג הוא עיכוב הליכים, ולא מצאתי כי יש מקום לחרוג מהכלל; מדובר בתביעה אשר הוגשה ביום 22.5.03 בגין תאונה אשר אירעה, כאמור, ביום 20.4.03, בה נספו שלושה דייגים, בעלי משפחות. אמנם, המבקש נמצא כעת בכלא, אולם אין להסיק מכך שמועד קבלת הפיצוי אינו רלבנטי לגביו. גם אם הוא יימצא בכלא כאשר יינתן פסק הדין, עדיין יוכל להחליט מה ייעשה בכספו (אם תתקבל תביעתו), וליתן הוראות בהתאם. הימצאותו בכלא אינה גורעת מזכותו לבירור תביעתו במהירות הראויה. עד כה התקיימו מספר ישיבות ונחקרו, ארוכות, עדים רבים ובירור התביעה נמצא בעיצומו. למעשה, הסתיימה פרשת התביעה ונותר לשמוע את פרשת ההגנה. תצהירי המבקשים (הנתבעים) הוגשו זה מכבר, וגרסתם כבר גלויה שכן היא נפרשה בתצהיריהם. לכל הפחות מבחינה זו שונה ענייננו מהעניין אשר נדון ברע"א 3745/03 אליו היפנה ב"כ המבקשים. אמנם, חקירה נגדית (כאשר היא נעשית כראוי), עלולה או עשויה (תלוי בנקודת המבט) לחשוף את אשר מבקש הנחקר להסתיר (אם אמנם ישנם עניינים אותם הוא מבקש להסתיר), אולם אין בכך, כשלעצמו, כדי להצדיק עיכוב ההליכים וזאת - גם כאשר צפוי הנחקר להיות מואשם בהליך פלילי בגין אותו עניין. יש לזכור שנחקר חייב להשיב תשובות אמת לשאלות אותן הוא נשאל אולם עומדת לו זכות לסרב להשיב תשובות אשר יש בהן כדי להפלילו ודי בכך, גם על פי רע"א 3745/03 הנ"ל, כדי לספק למבקשים את ההגנה לה הם זכאים, אם וככל שהם זקוקים להגנה כזו. יש עוד להדגיש כי בענייננו, כאמור, הגם שמצויים אנו כשנתיים מאז התאונה, טרם הוגש כתב אישום, ועד שהוא מוגש אין לדעת בבירור מתי יוגש (אם בכלל) וכנגד מי יוגש. אין גם כל טעם לדחייה רק עד שיוגש כתב אישום, או עד החלטה שלא להגישו, שכן אם הוא לא יוגש, או לא יוגש כנגד המבקשים - ממילא לא היה צורך בעיכוב, ואם יוגש כנגד מי מהמבקשים ממילא, על מנת למלא את בקשתם האמיתית של המבקשים, יהא צורך לעכב התיק עד לשמיעת עדויותיהם של המבקשים בהליך הפלילי. על פי הנסיון ניתן להניח, בוודאות גבוהה ביותר, כי במקרה כזה עיכוב ההליכים יהיה לתקופה ארוכה ביותר. אין לכך כל הצדקה. האיזון הראוי בין זכויות הצדדים מחייב דחייתה של בקשה זו וכך אני מורה. שמיעת הראיות תמשך כסדרה. המשיבים ישלמו למבקשים הוצאות בקשה זו, ללא קשר לתוצאות ההליך, בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, נכון להיום. פיצוייםהתנגשותמשפט ימי - דיני ימאות