החלטה רקע בפני בקשה למינוי מומחה בתחום נוירוכירורגי. המשיבות 1 ו- 2 מתנגדות לבקשה, בטענה כי "הפגיעה אורתופדית מובהקת" וכי "אין נזק נוירולוגי". זאת בהסתמך על חוות דעת מומחה בית המשפט, ד"ר קליגמן, אשר התייחס לחוות דעתו של המומחה מטעם המבקש וחלק על ממצאיו לרבות התייחסותו לסעיף 37(7)ג': "ד"ר זערור קבע נכות לפי סעיף המתאים להגבלה בטווח התנועות. מכאן טענתו שנכותו הינה נוירולוגית אינה נכונה. סעיף 37(7)ג' הינו סעיף אורתופדי ולא נוירולוגי." לפיכך, לטענת המשיבות "אין ולו ראשית ראיה לבעיה" בתחום הנוירוכירורגי ועל כן יש לדחות הבקשה. כמו כן מעלות המשיבות טענה בדבר חוסר מעש מצידו בשלב מינוי המומחה מטעם בית המשפט ולפיכך כעת הינו מושתק מלטעון כנגד תחום המינוי. המסגרת הנורמטיבית סמכותו של בית המשפט למינוי מומחים מוגדרת בשתי התקנות הרלוונטיות לענייננו הן תקנות 127 ו-130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון:14/6/05], וזו לשונן: 127."חוות דעת רפואית רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו." 130. "מומחה מטעם בית המשפט (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי; הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים, לעניין שבמחלוקת בין בעלי הדין". על מנת להיעתר לבקשה, על בית המשפט לאזן בין הצורך האמיתי במינוי מומחה לבין שמירה על זכויות המשיבה. מושכלת יסוד היא כי בית המשפט ימנה מומחה רפואי רק כאשר מהמסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו עולה האפשרות שנגרמה לנפגע נכות עקב התאונה נשוא כתב התביעה וכאשר הדברים אינם ברורים, יזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויות התובע, מקום בו האפשרות היחידה להוכיח עניין שברפואה היא ע"י מינוי מומחה. קרי, משהובהר כי קיימת "ראשית ראיה", הוכחה מינימלית לקיומה של אותה פגיעה או נכות לה טוען התובע, וכי זו נגרמה עקב התאונה, אין לדחות בקשתו למינוי מומחה רפואי. גישה מקילה זו, הטיב לתאר כב' השופט יצחק עמית בבר"ע (חיפה) 109/06 - ג’ ח’ נ' נואף אבו מוך ואח' . תק-מח 2006(1), 5381: "הגישה בעניין מינוי מומחים בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא מקלה, שכן על-פי החוק לנפגע אין אפשרות להוכיח את נכותו הרפואית על-ידי הבאת מומחים מטעמו. לכן, די ברף נמוך של "ראשית ראיה" לצורך מינוי מומחה רפואי - רע"א 1338/80 גבריאל שיק נ. מטלון רונית פ"ד מד(2) 216; רע"א 3497/98 רזין נ. המגן חברה לביטוח בע"מ פ"ד נב(5) 136. עוד נקבע בפסיקה כי די בקשר סיבתי בדרגת הסתברות נמוכה להצדיק את המינוי - רע"א 219/91 אבנר הראל נ. סהר חברה לביטוח בע"מ, דינים יט 361. עוד בנושא זה ולגישה ליברלית למינוי מומחה, ראה החלטתו של השופט הראל בת.א (שלום ת"א) 24794/05 אסתר ארביב נ. הפניקס הישראלי חב' לביטוח." מהכלל אל הפרט לא אכחד כי המקרה שבפנינו גבולי למדי. מחד קיימת בתיק חוות דעתו של ד"ר זערור ובה התייחסות לפגיעה הנוירוכירורגית. מאידך, טענות מצד מומחה בית המשפט ד"ר קליגמן באשר לחוות דעתו של ד"ר זערור לעניין העדר נזק נוירוכירורגי. לאור הגישה המקלה בפסיקה בעניין הדרישה לראשית ראיה במקרים כגון דא בה דוגל אף בית משפט זה, הריני לקבוע כי מתקיימת ראשית ראיה על מנת לבסס הצורך במינויו של מומחה רפואי. סופו של יום, הריני נעתר לבקשה ומורה על מינויו של פרופ' שקד מבית חולים תל-השומר שיב"א. בשכר טרחתו של המומחה ישא התובע בסך של 3/4 ואילו הנתבעת תישא בסך של 1/4. המינוי ייכנס לתוקפו לאחר שב"כ התובע יודיע על כך כי שכר הטרחה אשר סוכם עם המומחה מצוי בידיו. תשומת לב המומחה כי בבית המשפט בחיפה נהוג לקבוע את שכר הטרחה על סך 3,800 ₪ בתוספת מע"מ. מומחהמינוי מומחה