החלטה 1. בפני בקשה חוזרת למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי. התובע, יליד 1961, נפגע לטענתו ביום 13.1.2004, בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. פרופ' גנאל - אשר מונה כמומחה בתחום האורטופדי, קבע בחוות דעתו מיום 5.3.06 כי לתובע 15% נכות, מתוכם 10% בגין נזק עצבי תחושתי לעצב הפרונאלי משמאל, ו- 5% בגין צלקות. ד"ר שטרן - אשר מונה כמומחה בתחום הפסיכיאטרי, העריך כי לתובע היתה נכות זמנית בתחום הנפשי בשיעור 20%, עד ל- 8/06, לאחריה שיעור הנכות הזמנית הולך ופוחת עד כי לאחר 8/08 לא תיוותר נכות לצמיתות. במסגרת שאלות ההבהרה נשאל ד"ר שטרן אם יש מקום לבדיקת התובע גם ע"י נוירולוג. תשובתו היתה כי באם מתבקש מינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה באשר לתופעות של DROP FOOT, VERTIGO, HEADACHE, אשר מהן סובל המבקש לטענתו, הרי שאין סיבה להתנגד למינוי. פרט לתופעות אלו לא ראה ד"ר שטרן סיבה להפנות את התובע לבדיקה ע"י נוירולוג, שכן לדעתו התופעות מהן הוא סובל - מקורן במצבו הנפשי ולא ממקור אורגני מוחי. לאור תשובתו זו של המומחה, עותר כעת התובע, בבקשה זו, למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי. 2. טענות הצדדים לטענת התובע, בהתבסס על תשובתו של ד"ר שטרן והמסמכים הרפואיים אשר צורפו לבקשה הראשונית למינוי מומחים רפואיים, אזי שקיימת ראשית ראייה למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה. הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, על פי התיעוד הרפואי, לממצא הרפואי בו נקב ד"ר שטרן בתשובות לשאלות ההבהרה, בדבר DROP FOOT, התייחס פרופ' גנאל, המומחה הרפואי בתחום האורטופדיה, תוך אבחנה כי התובע לא סובל מצניחת כף רגל. כן טוענים הנתבעים, כי על פי התיעוד הרפואי אשר צורף לכתב התביעה, לא קיימת כל בדיקה אובייקטיבית העשויה לאמת תלונות המבקש בדבר סחרחורות, הגם שלטענתם ישנן בדיקות מסוג זה. עוד טוענים הנתבעים, כי אין לייחס לתשובתו של ד"ר שטרן כי אינו רואה סיבה להתנגד להפניה לנוירולוג, כהמלצה למינוי נוירולוג, ומשמעות התשובה הינה כי הינו מסכים כי שלושת התלונות המפורטות; צניחת כף רגל, ורטיגו וסחרחורות, לא נדונו במסגרת חוות דעתו שלו. 3. דיון לתובע אשר טוען לפגיעה בתאונת דרכים, אין דרך להוכיח נזקיו, אלא בדרך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט. לפיכך, קבעה הפסיקה מבחן גמיש אשר לפיו אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים כאשר קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה; עם זאת, בית המשפט לא יהסס לדחות בקשה כזו, אם אין לה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפניו; כאשר הדברים אינם חד משמעיים, יזהר בית המשפט לבל יצא התובע מקופח על ידי מניעת מינוי מומחה כבקשתו (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד (2) 216). הלכה זו הובהרה, בין היתר ברע"א 3128/97 עמאר נ' סאמי, תק-על 97 (2), 78; באותו עניין נפסק, כי בית המשפט אינו חייב למנות כל מומחה כיד הבקשה הטובה על הצדדים, אלא ימצא אחיזה לפגיעה באותו תחום, כלומר, אם יש בנמצא תשתית, אפילו לכאורית, לצורך מינוי כמבוקש. עוד הובהר בפסיקה, כי גם אם לא הונח בפני בית המשפט התיק הרפואי ה"מלא", אין בכך כדי להביא לדחיית בקשת המינוי על הסף, אלא שומה על בית המשפט להיזקק למסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו ולתת להם את משקלם הראוי (רע"א 9477/04 אריה חב' לביטוח בע"מ נ' עלא, מיום 28.11.04). 4. בענייננו, לא ראיתי בזמנו די בתיעוד הרפואי על מנת למנות מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה, ותחתיו מונה ד"ר שטרן, פסיכיאטר. האם יש בהמלצתו של ד"ר שטרן לשנות תמונה זו? כאמור בת.א. (שלום נצרת) 2164/81 רוזנברג נ' הן (צלטנר, חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים עמ' 1933): " ... ביהמ"ש אינו מחויב לילך בעקבות המלצת המומחה אם הוא סבור כי מבחינה משפטית אין לה יסוד. ... התרשמתי כי המלצתו של ד"ר ... למנות מומחים בתחומים נוספים מושפעת בעיקר מהצורך לטפל בתלונות ולא מקיומו של קשר כלשהוא בין אותן תלונות לבין התאונה". וכאמור בת.א. (ב"ש) 713/81 טורסקי נ' הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ (צלטנר שם בעמ' 688 (לד) 1 מפי כב' השופט ריבלין שדחה המלצת מומחה למנות פסיכיאטר: " ... ביהמ"ש חייב להשאיר בידיו בכל מקרה את ההחלטה הסופית אם למנות מומחה בשטח רפואי מסויים ואל לו להתנער מאחריות זו כליל, גם כאשר הוא מפנה שאלה בעניין למומחה שכבר מונה". 5. ובענייננו. כאמור, המלצתו המרומזת של ד"ר שטרן למנות מומחה בתחום הנוירולוגי התייחסה ל-3 תופעות מהן, לטענתו, סובל התובע:DROP FOOT, HEADACHE, VERTIGO . לעניין ה- DROP FOOT, נושא זה טופל ע"י פרופ' גנאל בחוות דעתו - שהינה מאוחרת בשנתיים מבדיקת התובע ע"י הנוירולוג, אליה מתייחס ד"ר שטרן בתשובות ההבהרה. פרופ' גנאל קבע כי התובע לא סובל מ- DROP FOOT. באשר לתלונות בדבר ורטיגו וכאבי ראש - פרט למסמך מד"ר אביץ אלכסנדר, נוירולוג, מיום 16.4.04, דהיינו 3 חודשים לאחר התאונה, המתאר תלונות על כאבי ראש וסחרחורות בשינוי תנוחה, לא הוצג כל מסמך נוסף מטיפול אצל נוירולוג. באישור של ד"ר שמר, רופא משפחה, מיום 6.6.04, כבר נשללו כאבי ראש. בנסיבות אלו - על יסוד 2 תלונות בודדות משנת 2004, ללא כל רצף טיפולים מאז בדבר סחרחורת בשינוי תנוחה, ולמרות המלצתו של ד"ר שטרן - אינני סבורה שיש למנות מומחה נוסף בתחום הנוירולוגי. אני ערה להלכה הקובעת כי מינוי מומחה רפואי הינו הדרך היחידה העומדת לנפגע להוכיח טענתו בדבר קיום נכות רפואית, אך לטעמי - לא הניח התובע תשתית ראייתית מתאימה לקיומה של נכות בתחום הנוירולוגי - שלא טופלה במסגרת חוות הדעת הקיימות בתיק והמצדיקה מינוי נוסף. אין צו להוצאות. נוירולוגיהמומחהרפואהמינוי מומחהמומחה רפואי