בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום כירורגיה פלסטית

החלטה א. בפניי בקשת ב"כ התובעת למינוי מומחים רפואיים בתחום הכירורגיה הפלסטית והפסיכיאטריה בעניינה של התובעת שנפצעה בתאונת דרכים מיום 12/10/97. בהחלטה קודמת מיום 21/11/07 (בש"א 13743/07 הוריתי למומחה הרפואי בתחום האורתופדי ד"ר ד. קרת, ולמומחה הרפואי בתחום הנוירולוגי ד"ר נ. צלניק, שכבר בדקו את התובעת בעבר, לחזור ולבדוק את התובעת. האורתופד ד"ר ד. קרת התבקש להתייחס גם לצלקות בגופה של התובעת ולציין האם יש בצלקות אלה כדי להותיר נכות, והאם יש בהן כדי להצדיק מינוי מומחה נפרד בתחום הפלסטי. הנוירולוג ד"ר נ. צלניק התבקש להתייחס לשאלה האם קיימת הצדקה, לפי ממצאי בדיקתו הנוכחית, להפנות את התובעת לביצוע הערכה נוירו-פסיכולוגית, וכן להשיב לשאלה האם לפי ממצאי בדיקתו קיימת הצדקה למינויו בנפרד של מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי עקב התאונה הנדונה. ב. ב"כ התובעת מפנה בבקשתה הנוכחית לחוות דעתו העדכנית של ד"ר ד. קרת מיום 4/1/08 המציין כי הצלקות לא השתנו מאז כתיבת חוות דעתו הקודמת מיום 14/5/01 (בה סבר שהנכות בגין הצלקות היא 0%), אך מוסיף : ”על מנת לאפשר קביעה מלאה והוגנת של נכות בגין הצלקות הנני ממליץ על בדיקת מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית אשר יתייחס לצלקות בגפיים ולצלקות נוספות בראשה (עפ"י תלונות האב ובתו)” ג. עוד מפנה ב"כ התובעת בבקשתה הנוכחית למכתבו של הנוירולוג ד"ר נ. צלניק מיום 31/1/08 שבדק את התובעת מחדש כ-10 ימים טרם כתיבת מכתבו, ואשר מציין כי אינו זקוק להערכה נוירופסיכולוגית, וכי : ”לאור מצבה של התובעת כיום, הכולל בנוסף לקווים שיכולים להתאים ל-PTSD אולי גם אפשרות לקיומם של קווים דכאוניים כרוניים, אני סבור שיש מקום למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה שיתייחס לתסמונת הנפשית של הצעירה במלואה ויבדוק מהי מידת הקשר האפשרי בין כל מרכיב ומרכיב במצבה הנפשי לתאונה” ד"ר נ. צלניק הוסיף שלאור המלצתו זו חוות דעתו הנוכחית תתייחס רק לאלמנטים נוירו-אורגניים טהורים ולא לאלמנטים שמקורם בעיקר נפשי. ד. ב"כ הנתבעת מתנגד לבקשותיה של ב"כ התובעת. בתחום הכירורגיה הפלסטית מדגיש ב"כ הנתבעת שד"ר ד. קרת ציין שלא חל שינוי בצלקות מאז חוות דעתו הקודמת (שניתנה ביום 14/5/01 ובה סבר שהנכות בגין הצלקות היא 0%), וכן מוסיף ב"כ הנתבעת שבכתב התביעה לא נתבקש מינוי בתחום הפלסטיקה, ומכל מקום המלצתו זו של ד"ר ד. קרת בחוות דעתו כיום אינה בגדר "סוף פסוק" ועל בית המשפט להפעיל שיקול דעתו. בתחום הנפשי כותב ב"כ הנתבעת שאין הצדקה ואין בסיס למינויו של מומחה בתחום הנפשי, וכי מכל מקום המלצתו של מומחה רפואי בתחום אחר (בענייננו: מכתבו של ד"ר נ. צלניק) אינה בגדר "סוף פסוק" ושיקול הדעת הוא של בית המשפט. ה. עוד נטען בתגובת ב"כ הנתבעת שהתובענה של התובעת הופסקה בזמנו משום שמצב השיניים טרם התייצב, ולא ניתן היה לקבוע אז את הנכות בתחום פה ולסת, וצויין בהחלטה בדבר הפסקת התובענה שאין בה כדי לפגוע בזכויות מי מן הצדדים, וכי הדיון יתחדש מאותו שלב שאליו הגיע התיק במועד הפסקת הדיון, ואין לאפשר כיום לתובעת לערוך "מקצה שיפורים". ו. טענות אחרונות אלה של ב"כ הנתבעת קיבלו למעשה מענה עוד בהחלטה הקודמת מיום 21/11/07 (בש"א 13743/07). אבהיר: התובעת היא ילידת אוקטובר 1988 ובמועד ארוע התאונה (12/10/97) היתה כבת 9. חוות דעתו הקודמת של המומחה בתחום האורתופדיה ניתנה ביום 14/5/01. נוכח טענות ב"כ התובעת בדבר תלונותיה ו/או החמרת תלונותיה של התובעת סברתי בהחלטתי מיום 21/11/07 שנכון יהיה לאפשר בדיקה חוזרת של התובעת על ידי המומחה בתחום האורתופדיה, שלגביו ביקשתי התייחסותו גם לענין הפלסטי. הוא הדין באשר לבדיקתה החוזרת של התובעת על ידי המומחה בתחום הנוירולוגי, שחוות דעתו הקודמת ניתנה ביום 25/6/02. סברתי שנכון יהיה לאפשר בדיקתה החוזרת של התובעת על ידי המומחה הנוירולוגי שהתבקש להתייחס גם לשאלת הצדקת מינויו של מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי. ז. אני סבור שיש להיעתר לבקשה הנוכחית של ב"כ התובעת למינויו של מומחה רפואי בתחום הכירורגיה הפלסטית כשמובהר שאם ייקבע שלא נותרה לתובעת נכות בגין הצלקות עקב התאונה הנדונה או שאין קשר סיבתי בין נכות כזו לבין התאונה הנדונה, כי אז ינוכה שכר המומחה בתחום זה מן הפיצוי שייקבע. נכון הוא שד"ר ד. קרת כותב בחוות דעתו הנוכחית מיום 4/1/08 שלא חל שינוי בצלקות מאז כתיבת חוות דעתו, אך גם אין באפשרותי להתעלם מכך שהמומחה עצמו מוסיף וכותב: ”על מנת לאפשר קביעה מלאה והוגנת של נכות בגין הצלקות, הנני ממליץ על בדיקת מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית אשר יתייחס לצלקות בגפיים ולצלקות נוספות בראשה (עפ"י תלונות האב ובתו)” ח. כפי שצויין בע"א 1338/90 שיק נ. מטלון, פ"ד מ"ד (2) 216, בעמ' 219 סיפא: ”על-פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז- 1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על-ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על- כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה כדי לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט. ואולם כשהדברים אינם כה ברורים, ייזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויותיו של המבקש על-ידי מניעת מינוי מומחה רפואי כבקשתו” דחיית בקשתה של התובעת בענייננו למינויו של מומחה רפואי בתחום הכירורגיה הפלסטית יהא בה כדי למנוע כל אפשרות של התובעת לנסות ולהוכיח כי נותרה לה נכות בתחום הפלסטי, הגם שהמומחה האורתופד, שחזר ובדק אותה לאחרונה, סובר בחוות דעתו שהוא ממליץ על בדיקת מומחה בתחום הפלסטי כדי לאפשר קביעה מלאה והוגנת של נכות בגין הצלקות. נוכח האמור לעיל, ראוי להיעתר לבקשה וכך אני מחליט. ט. בתחום הפסיכיאטרי כותב הנוירולוג ד"ר נ. צלניק במכתבו מיום 31/1/08, לאחר שחזר ובדק את התובעת 10 ימים קודם לכן, כי לאור מצבה של התובעת כיום, הכולל בנוסף לקווים שיכולים להתאים ל- PTSD , אולי גם אפשרות לקיומם של קווים דכאוניים כרוניים, שראוי למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה אשר יתייחס לתסמונת הנפשית של הצעירה במלואה ויבדוק את מידת הקשר האפשרי בין כל מרכיב ומרכיב במצבה הנפשי לתאונה. נוכח דבריו אלה של ד"ר נ. צלניק, אני סבור שיש להיעתר לבקשה ולמנות מומחה רפואי בתחום הנפשי, וכך אני מחליט. מקובלת עליי בקשת ב"כ התובעת כי ימונה מומחה דובר השפה הערבית. ההחלטה בדבר זהות המומחים תינתן להלן בנפרד. מומחהרפואהמינוי מומחהמומחה רפואיצלקת