פסק דין 1. ערעור על החלטה של ועדה רפואית עליונה מיום 23.12.04 (בטעות נרשם בערעור 5.1.00 יום משלוח ההודעה), לפיה נקבעה נכותו הכוללת של המערער כדי 10% לפי פרט 35(4)ג' למבחנים. הנני נדרש לערעור זה כעת, נוכח החלטת קצין התגמולים מיום 8.1.06, שניתנה בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 6054/04 , לפיה בחירתו של המערער למיצוי זכויותיו נעשתה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959. העובדות הצריכות לענין 2. המערער הוכר כנכה לפי חוק הנכים בגין פגימה בברך שמאל. נכותו נקבעה תחילה ל- 30% לפי פרט 48(2)א, החלטה מיום 14.1.98. בבדיקה חוזרת קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון את נכותו ל- 20% לפי פרט 48(2)ב', החלטה מיום 2.2.99. על החלטה זו לא הוגש ערעור. ביום 28.4.96 פנה המערער למשיב וביקש בדיקה נוספת לשם בחינת נכות מוסבת - פגיעה בברך ימין וגב תחתון - לנכות המוכרת. ועדה רפואית מדרג ראשון נדרשה לפנייתו זו של המערער ודחתה את טענותיו של המערער בנוגע לנכות מוסבת, ואף הפחיתה את דרגת נכותו בגין הפגימה בברך שמאל ל- 10%, לפי פרט 35(4)ג' למבחנים, החלטה מיום 14.6.99. על החלטה זו הגיש המערער ערעור לועדה רפואית עליונה. בכתב הערעור, מיום 29.9.99 הלין המערער על הפחתת הנכות ולדחיית טענותיו בנוגע לנכות המוסבת. בהחלטה מיום 23.12.94, היא ההחלטה נשוא הערעור שבפנינו, דחתה הועדה הרפואית העליונה את טענות המערער. 3. טענות המערער 4. בערעור שבפני מלין המערער על דחיות טענותיו בנוגע לנכות המוסבת וקובל על הפחתת הנכות בגין פגימתו בברך שמאל מ- 20% ל- 10%, בלא שניתן לו יומו להערך להפחתה זו. לטענתו, הועדה לא נתנה דעתה לחוות הדעת שהוגשו מטעמו, בכל הנוגע לנכות המוסבת והתעלמה מקביעת הביטוח הלאומי, אליו פנה לקביעת דרגת נכות כללית, לפיה נכותו זו הינה 30%. 5. דיון 6. הביטוח הלאומי מעיון בכתב הערעור מיום 29.9.99 שהונח בפני הועדה, לא טען המערער לקביעה כלשהי של המוסד לביטוח לאומי בעניינו ולא ביקש להעמיד לעיונה של הועדה הרפואית העליונה, במסגרת הערעור, קביעה שכזו. המערער צירף לכתב הערעור אך ורק את חוות הדעת של המומחה מטעמו, ד"ר טל. כך גם בטיעוניו בפני הועדה, בישיבת יום 23.12.99. משכך, כיצד ניתן לבוא בטרוניה אל הועדה הרפואית העליונה שלא התייחסה לקביעת המוסד לביטוח לאומי? הערעור בנקודה זו נדחה, איפוא. 7. הנכות המוסבת הועדה שללה קיומה של נכות מוסבת בברך ימין והגב התחתון. הועדה בדקה את המערער בדיקה קלינית ומקיפה ומצאה, כי אין נפיחות באזור הברך, התנועות חופשיות והברך יציבה. לא היו סימנים מניסקליים ותנועות הפיקה חופשיות ללא רשרושים. לא נמצאה רגישות בסדק הפרקי ולא נמצאו סימנים של נוזל חופשי. הברך לא מתכופפת תחת משקל הגוף. באשר לגב התחתון מצאה הועדה שאין רגישות ללחץ באזור המותני ולא נמצאה רגישות ולא היו סימנים נוירולוגיים והתנועות היו חופשיות. הועדה בדקה וציינה כי המערער מגיע לכפיפה עד קצות האצבעות עד הרצפה ללא בעיות. הועדה עיינה גם בממצאי בדיקת ה- CT שבוצעה לעמוד השדרה המותני, התייחסה אליהם בפרוטרוט וקבעה כי ה- CT תקין. הועדה רפואית עליונה השוותה ממצאיה אלה לממצאים שבחוות הדעת של ד"ר טל וציינה, כי ממצאיה שונים. הועדה העדיפה את ממצאיה שלה וקבעה בסופו של יום, כי לא מצאה כל סימנים קליניים בברך ימין ובגב התחתון כתוצאה מהפציעה בברך השמאלית ודחתה את הטענה. מדובר, אם כן, בקביעה רפואית-מקצועית של הועדה, לאחר בדיקה קלינית מקיפה והשוואת ממצאיה עם ממצאי המומחה מטעמו של המערער. לא לנו להתערב בקביעה זו. הערעור בנקודה זו נדחה. 8. ברך שמאל מעיון בפרוטוקול הועדה הרפואית העליונה עולה, כי המערער לא טען מאומה לענין הפחתת הנכות בגין הפגימה בברך שמאל מ- 20% ל- 10%. למרות זאת, נדרשה הועדה רפואית עליונה לפגימתו של המערער ובחנה מיוזמתה האם הנכות שהוענקה לו על ידי הועדה מדרג ראשון - 10% - משקפת - נכונה את מצבו. הועדה עיינה בצילומים של הברך שעמדו בפני הועדה מדרג ראשון וקבעה, כי מדובר במצב אחרי שבר של הפלאטו הטיביאלי מקובע בעמדה טובה מאוד עם הנמכה קלה של הפלאטו הלטרלי הטיביאלי ושינויים ניווניים משניים קלים. הועדה ציינה שהשבר מוחזק על ידי שני ברגים. הבדיקה הקלינית שערכה למערער הצביעה על כך שהוא מתהלך ללא צליעה, מתפשט באופן חופשי, מתהלך באופן חופשי ללא צליעה, מסוגל להתהלך על קצות האצבעות ולהתרומם עליהם, מסוגל להתקדם רק בשטח, עומד על העקבים ללא בעיות. עוד מציינת הועדה, כי העמידה יציבה, ללא טוניס שרירים שמור, מסוגל לעמוד על גפה תחתונה אחת בלבד ללא בעיות וללא התקפלות של הברך, מסוגל גם לקפוץ לסירוגין ללא רגישות. יושב בקצה של שולחן עם ברכיים מכופפות ל- °90 ומסוגל ליישר את הברכיים לגמרי ולכופף אותם ב- °135 בשכיבה. עוד מוסיפה הועדה, כי אין נפיחות של הברך ואין סימנים של נוזל חופשי ואין רגישות למישוש בסדק הפרקי, אין דלדול שרירי, סימן מגירה שלילי ומבחן לחמן שלילי. הסימנים המניסקליים שליליים ולא היתה אי יציבות צדדית לא ביישור ולא בכיפוף. הברך לא מתכופפת תחת משקל הגוף. הועדה השוותה בין ממצאיה אלה לממצאים בחוות דעתו של ד"ר טל. הועדה העדיפה את ממצאיה שלה. לא לנו להתערב בקביעה זו שהינה קביעה רפואית-מקצועית, שניתנה לאחר בדיקה קלינית מקיפה והשוואה לממצאים בחוות דעת פרטית. ודוק: המערער לא טען בפני הועדה אודות החלטת הועדה מדרג ראשון בנוגע להפחתת הנכות בגין ברך שמאל. הגם שטען זאת בכתב הערעור שהניח לפני, יכולה היתה הועדה להניח כי הוא זנח את ערעורו בנקודה זו. למרות זאת, הועדה נדרשה, ביסודיות, ובחנה למעשה לכתחילה את מצבו של המערער והגיעה לידי מסקנה שהנכות שניתנה לו משקפת את מצבו. משאין מחלוקת שהועדה הרפואית מדרג ראשון רשאית היתה להידרש לפגישה זו, הגם שפניית המערער לועדה לא היתה בהקשר אליה, ומשניתן לו יומו בענין זה בפני הועדה רפואית עליונה והוא לא ניצל אותו, ומשלמרות זאת הועדה נדרשה ובדקה את ערעורו בסוגיה זו - אינני סבור שיש מקום להתערב בהחלטה. הערעור בנקודה זו נדחה. סוף דבר 9. הערעור נדחה על כל חלקיו. בנסיבות עניינו של המערער לא אחייב אותו בהוצאות. רפואהועדה רפואית (ערעור)ערעורועדה רפואית