החלטה 1. בפניי מונחת בקשה לאפשר גילוי ועיון במסמכים ואישורים רפואיים הנוגעים לבדיקות הרפואיות שבוצעו לתובעת (להלן: "המבקשת") ע"י הרופאים מטעם הנתבעת (להלן: "המשיבה"). 2. רקע עובדתי המבקשת עותרת לקבלת תגמולי ביטוח בגין אי כושר לפי פוליסת ביטוח חיים בשל החמרה במצבה הרפואי. המבקשת נבדקה ע"י רופאים מטעם המשיבה, בטרם הוגשה התביעה דנן ובהתאם לממצאי בדיקות אלו אושרה חלקית תביעתה של המבקשת. ביום 1.8.06 ניתן תצהיר גילוי מסמכים מטעם המשיבה ובו פורטו, בין היתר, כי מצויים ברשות המשיבה חוות דעת רפואיות וחומר רפואי. חרף פניית ב"כ המבקשת לקבל העתק ממסמכים אלו, לא הועברו העתקי המסמכים ו/או תגובה של המשיבה. לפיכך, עותרת המבקשת לאפשר עיון במסמכים הרפואיים. 3. טענות הצדדים לטענת המבקשת, בשיטת המשפט הנוהגת בישראל קיים עיקרון-על שעניינו גילוי מירבי בין הצדדים. יתרה מכך, לטענת המבקשת, המסמכים המבוקשים לא הוכנו לצורך הליך משפטי כי אם בהתאם לדרישות המשיבה ולכן אין להכיר בטענת חיסיון, אם תועלה ע"י המשיבה. לא זו אף זו, לטענת המבקשת, בנסיבות דנן אין המדובר במסמכים שמטרתם העיקרית או הדומיננטית היתה לקראת משפט צפוי. המבקשת טוענת כי הבדיקות הרפואיות בוצעו תוך שיתוף פעולה מלא של המבקשת עם המשיבה. לטענת המבקשת, במצב דברים זה חלה חובה על המשיבה להעביר לידי המבקשת את העתקי המסמכים הרפואיים שנערכו במסגרת אותו שיתוף פעולה. 4. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה, עם פניית המבקשת להעברת המסמכים הרפואיים נשוא הבקשה, השיבה המשיבה כי מדובר במסמכים פנימיים אשר נערכו טרם הגשת התביעה ואשר אינם רלוונטים לבירור המחלוקות בתביעה דנא ולפיכך חל עליהם חיסיון. יתרה מכך, לטענת המשיבה, בעת עריכת הבדיקות הרפואיות למבקשת, צפתה המשיבה הליכים משפטיים ועל כן המסמכים חסויים. 5. דיון הגישה הכללית המוצאת את ביטויה בתקנות סדר הדין ובפסיקה, הינה כי על בעלי הדין לפעול "בקלפים גלויים", בלא הפרעות, כדי לחסוך משאבים, ובמיוחד משאבים שיפוטיים [ראה: רע"א 5756/06 אליהו חברה לבטוח בע"מ נ' פי.אד בע"מ ואח']. תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת כי בעל דין רשאי לבקש מבעל דין אחר לעיין במסמך שנזכר בכתבי טענותיו ובתצהיריו ולהעתיקו. בנוסף, תקנה 120 לתקנות קובעת כי בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך בהוצאות. קיימת גם האפשרות כי צד יתנגד לאפשר עיון במסמכים בטענת חיסיון. ביסוד ההליך המשפטי עומדת חשיפת האמת (ראה רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פד"י מט (4) עמ' 54). עיקרון זה מונח בבסיס דיני הראיות. יחד עם זאת, הדין הכיר במצבים של חיסיון, אך הגישה כלפיו הינה חשדנית, ורק במקרים מיוחדים וחריגים יוכר החיסיון (ראה רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' עפרה גלעד, פד"י מט (2) 516). מסמך שהוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון בפני גילוי (רע"א 6546/94 הנ"ל). מקור החיסיון בו מדובר הוא במשפט המקובל (ראה ספרו של י. קדמי על הראיות - הפן האזרחי, עמ' 798; ת"א 1056/91 נתיב נ' כלל פס"מ תשנ"ג (3) 423). הטעם העיקרי העומד ביסודו של חיסיון זה הינו, הרצון לאפשר לאדם להכין עצמו לקראת משפט כשהוא חופשי מהחשש כי הכנתו תיחשף בפני יריביו (ראה רע"א 1412/94 הנ"ל). החיסיון חל גם על חומר שהוכן על ידי אדם שלישי לבקשת עורך דין או לקוחו (ראה ע"א 327/68 זינגר ואח' נ' ביינון ואח' פד"י כב (2) 602). בעבר הלכה זו חלה כאשר די היה על הטוען חיסיון להראות שאחת מן המטרות שעמדה ביסוד הכנת המסמכים היתה הליכים משפטיים צפויים על מנת להחיל עליהם את דין החיסיון (ראה - ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ואח', פד"י כט (1) 169; ת"א (ת"א) 99378/98 בש"א 115828/99 יעקב בוגנים נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, דינים שלום, כרך טו, 532). כיום, לפי רע"א 1412/94 הנ"ל: "... אין די בכך שאחת המטרות המשניות שעמדו ביסוד המסמך היא הצפי של ההליך המשפטי. לדעתנו, תנאי לתחולת החיסיון הינו כי המטרה העיקרית או הדומיננטית בהכנתו היתה ההכנה לקראת משפט. אכן, מסמך שהיה נערך בין כה וכה, מטעמים ענייניים שאינם קשורים למשפט צפוי, אינו צריך ליהנות מחיסיון רק משום שאותו מסמך נערך גם משום תרומתו האפשרית למשפט צפוי" (וראה גם: רע"א 2235/04 בנק דיסקונט נ' אלי שירי (לא פורסם) ). 6. המסמכים אותם מבקשת המבקשת לגלות, הינם תוצאות בדיקות רפואיות שנבדקה המבקשת ע"י רופאי המשיבה, בעקבות פנייתה לקבלת תגמולי ביטוח, מיום 2.4.04. לאחר בדיקתה ביום 29.7.04 אישרה המשיבה את תביעת המבקשת ושילמה לה תגמולי ביטוח במשך 8 חודשים, החל מ- 4/04 ועד 12/04, כאמור בסעיף 17 לכתב התביעה. בהמשך, על יסוד מסמכים רפואיים נוספים, אושרה תביעתה עד ליום 28.2.05. המשיבה חדלה מתגמולי ביטוח למבקשת החל מחודש 3/05. 7. לאור השתלשלות העניינים כמפורט לעיל, בעת עריכת המסמכים הרפואיים נשוא הבקשה לא ההסתברות הממשית להליכים משפטיים היתה המטרה הדומיננטית אשר לשמה נערכו המסמכים האמורים, אלא בירור חבות המשיבה כלפי מבוטחתה המבקשת. ואכן, בעקבות בדיקת המבקשת, אושרה תביעתה. כך גם לגבי מסמכים נוספים, ככל שאלו קיימים לתקופה שלאחר 28.2.05. בדיקת התובעת נעשתה לצורך המשך בירור התביעה ולא מתוך צפי להליכים משפטיים, שזיכרם לא עלה באותה עת. גם אם היתה מטרה משנית בהכנת המסמכים, מתוך צפי לתביעה עתידית, במקרה ותוצאות הבדיקה יחייבו דחיית הדרישה לתגמולי ביטוח - לא זו היתה המטרה הדומיננטית בהכנתם. 8. השאלה העומדת במחלוקת בבסיס החלטה זו נדונה בהכרעה עקרונית בנושא חיסיון חוות דעת של רופא, מטעם היחידה לפניות הציבור למפקח על הביטוח, מיום 6.3.01, בו דובר במקרה בו מבוטח איבד את כושר עבודתו לפני מספר שנים וחברת הביטוח הכירה בחבותה לשלם לו תגמולי ביטוח. לאחר זמן נדרש המבוטח, על פי דרישת חברת הביטוח, לעמוד לבדיקת רופא תעסוקה, ואכן נבדק. לאחר מכן הודיעה חברת הביטוח למבוטח כי הגיעה למסקנה שכושרו לעבודה חזר ועל כן הופסק תשלום תגמולי הביטוח. לאחר מכן ביקש המבוטח לעיין בתוצאות הבדיקה, אך חברת הביטוח סירבה. חברת הביטוח טענה כי היות והמסמך הוכן לקראת ההליכים המשפטיים הצפויים ולשם הכנת הגנתה מפני הליכים אלו, עומדת לה טענת חיסיון לגבי תוצאות הבדיקה. בהכרעת המפקח על הביטוח נקבע כי מוטב שטענה זו תיבחן ע"י בית המשפט המוסמך, אך מצאו לנכון לציין כי היה על חברת הביטוח להתכבד ולפרט מהי הסיבה המדויקת בגינה היא סבורה כי חוות דעתו של המומחה חסויה ולא להסתפק בכתיבת פסיקה כללית. בדנן, כאמור, טענת המשיבה הינה כללית ולא מפורטת, ובכך אין די. לכך יש להוסיף אמרת האגב של כב' השופט סטרשנוב בת"א (ת"א) 2739/99 , 43, עליתה מערכות מחשבים בע"מ נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ, בעניין בו מעמיד עצמו מבוטח לבדיקה רפואית בפני מומחה רפואי של הצד שכנגד - "משל למה הדבר דומה? לתובע בגין נזק גוף שמעמיד עצמו לבדיקה בפני מומחה רפואי של הצד שכנגד. כלום יעלה על הדעת שחוות הדעת שהוכנה על ידי המומחה לא תגולה לתובע-הנבדק? סבורני, כי כשם שחובה על הצד שדרש מהנפגע להעמיד עצמו לבדיקה בפני מומחה מטעמו לחשוף את חוות דעת המומחה (ראה סיפא לתקנה 128 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, המחייבת להמציא עותק מחוות הדעת לצד שכנגד), אם כי על פי דין, כן קיימת גם חובה על חברת ביטוח לחשוף חוות דעת של שמאי מטעמה שהעריך נזקי מבוטח על פי פוליסת הביטוח. על אחת כמה וכמה אמורים הדברים, שעה שהמבוטח היה קואופרטיבי ושיתף פעולה עם השמאי ונתקבל אצלו הרושם, כי השמאי פועל על פי שיגרת העבודה בחברת הביטוח, כפי שמשתקף בתנאי הפוליסה". 9. דין המסמכים הרפואיים שבענייננו הינו זהה. הבדיקה הרפואית והמסמכים הרפואיים נערכו על מנת שהמשיבה תוכל לברר את חבותה ולאמוד את מצבה הרפואי של המבקשת. יתרה מכך, על יסוד המסמכים הרפואיים הללו שילמה המשיבה למבקשת על פי הפוליסה ולא הוכח ע"י המשיבה כיצד היא עלולה להיפגע מחשיפת המסמכים הרפואיים לגמולי ביטוח. 10. בשולי הדברים אציין שיקול נוסף לחשיפת המסמכים הרפואיים אודות בדיקתה של המבקשת ע"י רופאי המשיבה, הקשור בזכותו של כל אדם לדעת ולקבל מידע על בדיקה רפואית אותה עבר. כך גם נקבע בחוק זכויות החולה התשנ"ו-1996, סעיף 18 (א) - "מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, המתייחסת אליו". "מטופל" - הינו חולה וכל המבקש או מקבל טיפול רפואי. "טיפול רפואי" - כולל פעולת אבחון רפואי (סעיף 2 לחוק זכויות החולה). מכאן - שיש לראות במבקשת משום "מטופל" - שכן נעשה לגביה אבחון רפואי, וחובת המטפל למסור לידיה את המידע מן הרשומות הרפואיות. זכות זו הינה ביטוי לאוטונומיה של הפרט, ונגזרת מזכויות היסוד של כל אדם על גופו (ראה רע"א 1412/94 הנ"ל; חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, סעיף 4). בענייננו, המבקשת זכאית לדעת מה מצבה הרפואי כפי שנקבע בבדיקות. 11. אשר על כן, ניתן בזה צו המחייב את המשיבה למסור למבקשת עיון בכל המסמכים הרפואיים הקשורים למבקשת, תוך 30 יום מהיום. המשיבה תישא בהוצאות המבקשת בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ. רפואהעיון במסמכיםמסמכים