החלטה 1. זוהי בקשה מטעם התובע להורות על מינוי מומחה רפואי נוסף בתחום העיניים. יחד עם זאת, מעיון בבקשה גופה עולה כי אין כוונת התובע למינוי מומחה נוסף על פרופ' טרייסטר (להלן: "המומחה") אלא על פסילת מינויו של פרופ' טרייסטר ומינוי מומחה אחר תחתיו. פרופ' טרייסטר מונה כמומחה מוסכם בתיק זה ע"י הצדדים בעקבות תאונת דרכים בה נפגע התובע ביום 24.1.99. המומחה נתן את חוות דעתו ביום 19.12.02 ועל פיה אין קשר בין התאונה לבין השינויים ברשתית. לפנים משורת הדין קבע המומחה 5% נכות לתובע, אשר אינם קשורים לתאונה. המומחה נחקר על חוות דעתו במסגרת הדיון ביום 14.1.04. לאחר חקירת המומחה הגיש ב"כ התובע בקשה להשתחרר מייצוג התובע ובקשה זו הוגשה ע"י התובע עצמו, שאינו מיוצג. 2. בקשתו של התובע מבוססת על כך כי המומחה סבר כי התובע אינו אמין, דבר הבא לידי ביטוי, לטענת התובע, בכך שצוין שסרב לבצע צילום בעוד שלא סרב. עוד טוען התובע כי מעדות המומחה בבית המשפט הסתבר כי חלק מהמסמכים הרפואיים לא הגיעו לרשותו של המומחה, ועל כן המומחה לא ביסס את חוות דעתו על תשתית עובדתית ראויה. התובע טוען כי חוות הדעת לא הסתמכה על צילום עדכני אשר היה נחוץ לקבוע אם חלה הרעה אובייקטיבית במצב הרשתית. על המומחה היה לדרוש הצילום הנוסף כתנאי לעריכת חוות הדעת. התובע טוען כי קיימת סתירה בין יכולת הראיה בפועל של התובע לבין יכולת הראיה לה טוען המומחה. לטענת התובע, המומחה ביטל משמעות בדיקת האופטומטריסט אליו הפנה את התובע בטענה כי המדובר בראיה סובייקטיבית. כך גם לא סיים המומחה את בדיקת ראייתו של התובע. 3. הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם, אך במקרים חריגים ייעתר בית המשפט למינוי מומחה נוסף ואין המקרה נשוא התביעה נמנה עליהם. המומחה נחקר על חוות דעתו ובית המשפט, עם תום החקירה, ציין כי חקירתו הממושכת של המומחה לא שינתה את מסקנותיו ולא גרמה לערעור אמינותו. יתרה מכך, התייחסות התובע בבקשתו לממצאים ומסקנות של רופאים אחרים אשר היו בדעה שונה מזו של המומחה - אין בכך הצדקה למינוי מומחה נוסף, שהרי תמיד תהיינה מצויות באותו מקרה דעות רפואיות שונות. 4. דיון כאמור, הבקשה דנן מבחינה מהותית הינה בקשה לביטול מינוי המומחה, וכך תינתן גם החלטתי. מומחה אשר ממונה מטעם בית המשפט (ובדומה - מומחה אשר הוסכם על הצדדים) הינו חלק ממנגנון הבירור המשפטי, והוא משמש מעין זרוע ארוכה של בית המשפט בתחום הרפואה. פסילת מומחה רפואי תיעשה בנסיבות חריגות. פסילה כגון דא מוצדקת כאשר קיימת פגיעה בכללי הצדק הטבעי, כאשר נמצא פגם היורד לשורשו של עניין, כגון פגם בשיקול הדעת של המומחה, חוסר תום לב או משוא פנים. אי תקינות שאינה יורדת לשורש העניין ואינה פוגעת בעבודתו של המומחה ובאובייקטיביות של חוות הדעת, אינה צריכה להביא לביטול המינוי (ראה - רע"א 600/96 אדרי מוטי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, דינים עליון, כרך נב, 658); בר"ע (מחוזי ת"א - כב' השופט גורן) 7644/97 מימוני יעקב נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, לא פורסם; ת"א (ת"א) 613/95 דוד ששון נ' מתכת ששון (1984) בע"מ, דינים מחוזי, כרך לב (2), 599. באשר למינוי מומחה נוסף, מצב זה נחוץ כאשר אין בית המשפט יכול להגיע למסקנות הנחוצות לצורך הכרעתו על יסוד חוות הדעת וחקירת המומחה, כאשר למשל, אין התאמה בין הממצאים עליהם מבסס המומחה את מסקנותיו לבין התוצאה אליה הוא מגיע. 5. לאורן של הלכות אלו, נבחן את חוות דעת המומחה ואת המסקנות אליהן הגיע כעולה מחוות הדעת ומחקירתו. המומחה בחוות דעתו מציין שהשינויים ברשתית העין סביר שנובעים ממחלת ה- CSR. בחקירתו מסביר המומחה, כי - "הסי.אס.אר זו מחלה שבה יש פגם בדרך כלל זמני בשכבה שמתחת לרשתית, בשכבת האיזולציה שמפרידה בין הדמית שזאת השכבה עם הכלי דם המפרישה לבין הרשתית. בעקבות הפגם בשכבת האיזולציה הזאת והתאים שמצפים אותה נקראים האיפתליום הפיגמנטרי יוצאים נוזלים מהדמית הן מתחת לרשתית ומרימים את הרשתית באותו אזור. אם האזור הוא מחוץ למרכז הראיה הוא לא פוגע בראיה, ואם האזור הוא כולל את מרכז הראיה הוא עלול לפגוע בראיה" (עמ' 2 לפרוטוקול). המומחה מציין בחוות הדעת כי לפי הבדיקות הקודמות והשינויים העדינים ב- RPE בעין ימין, סביר להניח שחדות ראייתו האמיתית של החולה בעין ימין היא 6/12 ולא הראיה לה טען בבדיקתי ובבדיקת האופטומטריסט. המומחה מסביר בחקירתו כי קיימת בדיקה של תשבורת העין (מספר משקפיים) שהיא אובייקטיבית (עמ' 6 לפרוטוקול), וזאת תחילה קבע האופטומטריסט. ויש בדיקת חדות הראיה שהיא בדיקה סובייקטיבית. המומחה מסביר בחקירתו כי מכיוון שבדיקת חדות הראיה היא סובייקטיבית, נדרש מעין סיוע לממצאים אלו. מעיון שערך במסמכים ובעין של הנפגע לא מצא המומחה שינוי במרכז העין או בקרקעית העין שאחראית על חדות הראיה מאלו שנצפו בסמוך לאחר התאונה (עמ' 5,6 לפרוטוקול). המומחה מסביר כי התקף טרי של מחלת ה- CSR הוא ברור ואף אחד מהמסמכים, אף לא אלו שהוצגו למומחה בדיון, ולכאורה לא עמדו בפניו בעת כתיבת חוות הדעת, לא תואר התקף חריף אחד גם טרם התאונה. כל שתואר הוא שינוי RPE בעין ימין. מכל האמור עולה כי המומחה בחקירתו מסביר ומבהיר את חוות דעתו כי ייתכן והתובע סובל ממחלת ה- CSR ואשר החלה טרם התאונה. לא נמצא במסמכים כל התקף חריף של המחלה טרם התאונה או לאחריה. בשל כך המומחה לא מצא לנכון לקבל בדיקת חדות הראיה שהינה סוביקטיבית ללא שהיה לכך תימוכין אובייקטיבי כלשהו. יתרה מכך, אף ביצוע צילום עדכני FA)) לא ישנה מהעובדה כי בסמוך לתאונה לא עבר המבקש התקף חריף של המחלה ועל כן גם המומחה עומד על דעתו כי אין קשר בין נכות התובע לתאונה. 6. סוף דבר. המומחה הסביר והבהיר את חוות דעתו בדרך שאין בה כל סיבה להביא לכדי פסילת חוות הדעת, ואשר עונה לטענות המבקש בבקשתו זו. אין זה המקרה בו מדובר בפגם היורד לשורש העניין בשיקול הדעת של המומחה. אין פגיעה בכללי הצדק הטבעי, אין חשש למשוא פנים או כל סטייה אחרת מן הכללים החלים על מומחה בבית המשפט. חקירתו מאפשרת לבית המשפט להגיע למסקנות הנחוצות להכרעתו, וקיימת התאמה בין הממצאים לבין המסקנות. אשר על כן הבקשה נדחית. התובע ישא בהוצאות הבקשה בסך 750 ₪ בתוספת מע"מ לטובת הנתבעות. התשלום יבוצע בתום ההליך המשפטי. עינייםמומחהרפואהמינוי מומחהמומחה רפואי