החלטה עם העברת התיק לדיון בפני , נדרשתי לדון בבקשת התובעת למינוי מומחים רפואיים נוספים בתחום הנוירולוגי והפסיכיאטרי . בקצירת האומר אדון להלן בנימוקי הבקשה : בתחום הנוירולוגי : ב"כ התובע סומך את ידו על תשובותיו של ד"ר הנדל המומחה הרפואי מטעם בית המשפט בה הוא מציין : " בנוגע לממצא הנוירולוגי רבים וטובים באיזור השפלה ...התלבטו בשאלה אם מדובר בבעיה נוירולוגית , בעיה פסיכיאטרית או בעיה אורטופדית ". עוד מצטט ב"כ התובע קביעתו של המומחה בחוות הדעת : " לאמיתו של דבר ייתכן שהבעיה שהובילה לניתוח ולהתקפים שלאחריו איננה " אורתופדית" אלא "נוירולוגית" . מכאן ב"כ התובעת טוען כי , מנסיבות אלה , אף מעצם הצהרתו של המומחה , יהא זה מן הדין להורות על מינוי של מומחה בתחום הנוירולוגי אשר לית מאן דפליג כי דעתו תשפוך אור על הסוגיות השנויות במחלוקת . בתחום הפסיכיאטרי : נטען כי בסע' 2.5 לתשובות לשאלות ההבהרה מיום 4.5.2006 מציין המומחה כי : " התמונה הקלינית של צניחת כף הרגל שחולפת תוך יום ללא טיפול אין לה כל הסבר אורטופדי או נוירולוגי ונותר התחום הנפשי לכן אני ממליץ לבית המשפט למנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי " . מכאן טוען ב"כ התובע כי אין כלל מקום לספק כי מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי הינו סעד נחוץ ונדרש בעיקר בשל המלצת המומחה . עוד הוסיף ב"כ התובעת וציין כי ,המומחה שלל אומנם קיומו של קשר סיבתי בין הנזק לבין התאונה מחד ,ברם מאידך לא השכיל להצביע על מקור הנזק, ולמעט השערות שאין להן כל תימוכין לא היה בפיו ולא כלום . ב"כ המשיבים מתנגדת לבקשה . לשיטתה של ב"כ המשיבים , על פי הקביעה של המומחה מטעם בית המשפט אין כל קשר סיבתי בין פגיעתה ותלונותיה של התובעת ובין התאונה ודי בכך לדחיית הבקשה . עוד היא טוענת , כי אין במסמכים שצורפו לבקשה , משום ראשית ראיה הנדרשת ע"פ הפסיקה לצורך המינויים המבוקשים . בתעודת חדר המיון מיום 14.6.2008 נמצאה התובעת במצב " נוירווסקולרי תקין " בתעודת קופ"ח בסמוך לתאונה, ציין המומחה בתחום הנוירולוגי : "עצבים קרניאליים תקינים, ללא חסר מוטורי, תחושה תקינה, החזרים גידים שווים .." זאת ועוד מתיעוד בי"ח "אסף הרופא" משנת 2005 עולה כי " סה"כ בבדיקה נוירולוגית ללא ממצאים פתולוגיים משוחררת לביתה במצב טוב .." . עוד לשיטתה המומחה ציין בתשובות לשאלות ההבהרה כי " התחום הנוירולוגי נבדק בתקופות האישפוז ואף אושפזה במחלקה הנוירולוגית בביה"ח " מאיר " ( 7.10.02) ולמעשה לא נמצא דבר . באשר לתחום הפסיכיאטרי ב"כ המשיבים טוענת כי , אין כל תיעוד רפואי בעניין ולו מסמך אחד . התובעת לא צרפה כל מסמך רפואי ממנו ניתן ללמוד כי פנתה לטיפול פסיכיאטרי ו/או כי סבלה ממגבלה ו/או פגיעה כלשהי בתחום . בדיון שהתנהל בפני ביום 13.3.2008 חזר ב"כ התובעת על בקשתו , עוד נרשם מפיו : " אני מבקש החלטה בבקשה למינוי מומחה . אין ברשותי מסמך כלשהו בדבר פניה לקבלת טיפול פסיכיאטרי על ידי התובעת , מאז התאונה ועד היום . דיון כאמור בתיק , בתחום האורטופדי מונה ד"ר ד. הנדל כמומחה רפואי מטעם בית המשפט . המומחה מציין בחוות הדעת : " ... טופלה בבי"ח מאיר ( 14/6/1998) . בתחילה לא היו תלונות על כאבי גב . התיעוד הראשון הוא מתאריך 7/9/1998 ובו יש תלונות על כאבים בצוואר,בראש, בגב ,סחרחורת .הוא ממליץ על פיזיותרפיה . האישורים הבאים הם משנת 2000 (כאבי בטן חוזרים) ואינם "אורתופדיים" עד לחודש 01/2001 בו היא מנותחת בדחיפות עקב תמונה נוירולוגית חריפה ( עצירת שתן, חולשת סוגרים וצניחת כף רגל ימין) . ... בבדיקה כיום נמצאה מגבלת תנועה קלה בעמ"ש מתני המקנה נכות בסך 10 % לפי תקנה 37(10)ב' המפנה את הפוסק לתקנה 37(7)א' . ועתה המומחה תוהה , האם הנכות קשורה לאירוע ? המומחה קובע : הנערה היתה ערה לכך שיש בעיתיות בקשר זה ולכן מסרה כי סבלה כל הזמן מכאבי גב אך לא דווחה עליהם מחשש לפגוע בנהג . חשש זה אינו ברור מאחר וביום הפגיעה היתה בחדר מיון ודווחה על פגיעות גופניות ואין שינוי אם היו תלונות נוספות לאחר מכן מאחר והתאונה עברה בכך להגדרה של תאונה " עם נפגעים" . האירוע בתחילת שנת 2001 , כאמור שנתיים וחצי לאחר התאונה , שטופלה ניתוחית, אינו יכול להיות קשור או נובע מהתאונה המקורית . גם בפניתה למיון עקב כאבי בטן לא דווחה על כאבי גב כה ממושכים שיכולים להיות קשורים לכאבי בטן . לאמיתו של דבר יתכן שהבעיה שהובילה לניתוח ולהתקפים שלאחריו איננה " אורטופדית " אלא " נוירולוגית" שאינה קשורה כלל לחבלה למיטב ידיעתי . לאור הנ"ל אקבע שאין קשר סיבתי ולמעשה לא נגרמה בתאונה המדוברת כל נכות אורטופדית צמיתה . משקביעה זו של המומחה לנגד עיניי, התלבטתי בשאלה . אלא משקבע המומחה בסיפא של חוות הדעת כי: "יתכן שהבעיה איננה אורטופדית אלא נוירולוגית" החלטתי להיעתר לבקשה בכל הקשור למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי , כאשר את נוסחת האיזון בין האינטרסים של בעלי הדין תהא על ידי כך שהתובעת תשלם את שכרו של המומחה שימונה . בסכום של 5000 ₪ בתוספת מע"מ . לא שוכנעתי כי יש מקום למנות מומחה פסיכיאטר . על כן , מן המקובץ לעיל , הנני ממנה בזאת כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי את פרופ' ורדי יעקב. המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובעת ויקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי בעקבות התאונה מיום 14.6.1998 ובמיוחד יקבע: האם לוקה התובעת כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות? מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובע ולאילו תקופות? האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבה בעתיד? מהן המגבלות התפקודיות של התובעת, אם בכלל ? האם יהיה התובע זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של הטיפולים האלה לפי המחירים הנכונים היום? המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובעת נכון להיום, וכן יתייחס לבעיותיו הרפואיות של התובעת עובר לתאונה, אם היו לו כאלה. ב"כ בעלי הדין ימציאו למומחה הרפואי את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידיהם והנוגעים לתובעת בתוך 30 ימים מהיום. על המומחה לציין בחוות דעתו מה היו המסמכים הרפואיים אשר היו בפניו טרם מתן חוות דעתו. המומחה מתבקש ליתן חוו"ד תוך 60 יום ורק לאחר ששכר טרחתו ישולם כאמור. תוך 20 יום לאחר קבלת חוות הדעת של המומחה , תגיש התובעת תחשיב נזק מטעמה בצירוף כל המסמכים התומכים . הנתבעת תגיש תחשיב נזק מטעמה בתוך 20 יום מקבלת תחשיב הנזק של התובעת . רפואהמינוי מומחהמומחה רפואימומחה