## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע: מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________. 2. הנתבע: עורך דין _________, ת.ז. _________, בעל משרד ברחוב _________, _________. ## ב. הסעד המבוקש (באופן מפורט) ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. סך של 23,700 ₪ בגין השבת שכר הטרחה ששולם לנתבע, עקב הפרת ההסכם והתרשלותו המקצועית. ב. סך של 10,000 ₪ בגין נזקים עקיפים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתרשלות הנתבע, לרבות הצורך לשכור שירותי עורך דין חלופי והעוגמת נפש שנגרמה. ג. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגין הליך זה, בתוספת מע"מ כחוק. ד. ריבית והצמדה על כל הסכומים הנ"ל מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 4. התובע שכר את שירותיו של הנתבע, עורך דין במקצועו, לצורך ייצוגו בתביעה שהוגשה נגדו בבית המשפט לענייני משפחה ב_________, שעניינה הוכחת אבהות ותביעת מזונות. 5. בהתאם להסכם שכר הטרחה בין הצדדים, שילם התובע לנתבע סך כולל של 23,700 ₪, וזאת על בסיס הבטחת הנתבע כי יעניק לתובע טיפול וייצוג הולם ומקצועי. 6. הנתבע התרשל בייצוגו של התובע, בין היתר בכך שכתבי ההגנה שהגיש היו קצרים ותמציתיים באופן שאינו הולם את מורכבות התיק, ולא פעל להשגת פסיקה ומאמרים רלוונטיים להבנת התיק וביסוס קו ההגנה. 7. כתוצאה מהתרשלותו של הנתבע, נאלץ התובע לשכור שירותי עורך דין אחר לצורך המשך ייצוגו בתיק, ולשאת בתשלום שכר טרחה נוסף. 8. משפנה התובע לנתבע בבקשה להשבת כספו, הציע הנתבע להשיב לו סך של 5,000 ₪ בלבד, בטענה שהיתרה תשמש לשכר טרחה בגין שעות עבודה שהקדיש לתיק, הצעה שאינה סבירה ואינה משקפת את הנזק שנגרם לתובע. 9. עילת התביעה נולדה עם גילוי התרשלותו של הנתבע והצורך לשכור עורך דין חלופי, וכן עם סירובו של הנתבע להשיב את מלוא שכר הטרחה ששולם לו. ## ד. הנזקים ## 10. כתוצאה מהתרשלותו של הנתבע והפרת ההסכם, נגרמו לתובע הנזקים הבאים: א. נזק ישיר: תשלום שכר טרחה בסך 23,700 ₪ לנתבע, עבור שירותים שלא ניתנו באופן מקצועי והולם. ב. נזק עקיף: הצורך לשכור שירותי עורך דין חלופי ולשאת בעלויות נוספות, אשר נבעו ישירות מהתרשלות הנתבע. ג. עוגמת נפש: התובע נאלץ להתמודד עם מצב משפטי מורכב ללא ייצוג הולם, דבר שגרם לו ללחץ נפשי רב, חוסר וודאות ופגיעה באמון במערכת המשפטית. ד. אובדן זמן ומשאבים: התובע נאלץ להשקיע זמן ומשאבים רבים בחיפוש אחר עורך דין חלופי ובתיאום מחדש של הטיפול בתיק, במקום להתמקד בענייניו האישיים. ה. פגיעה בסיכויי התיק: התרשלות הנתבע עלולה הייתה לפגוע בסיכויי התובע בתיק המקורי, ולו במישור המוראלי וההתנהלותי, אף אם בסופו של דבר הוכחה האבהות. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת חובת הזהירות המקצועית ## 11. הנתבע, כעורך דין, חב חובת זהירות מקצועית כלפי התובע, הכוללת את החובה לנהוג במיומנות, בידע ובכישורים הנדרשים מעורך דין סביר בנסיבות דומות, וכן להפעיל שיקול דעת מקצועי ראוי לטובת ענייני הלקוח. 12. הנתבע הפר את חובת הזהירות המקצועית בכך שלא השקיע את המאמץ הנדרש בהכנת כתבי ההגנה, אשר היו קצרים ותמציתיים באופן שאינו משקף את מורכבות התיק ואת הצורך בהגנה מקיפה ויסודית על זכויות התובע. 13. אי-פעולתו של הנתבע להשגת פסיקה ומאמרים רלוונטיים להבנת התיק ולביסוס קו ההגנה, מהווה הפרה של חובת הזהירות המקצועית, שכן עורך דין סביר היה פועל לאיסוף מידע משפטי רלוונטי לצורך ייצוג מיטבי של לקוחו. 14. התנהלות הנתבע, אשר לא סיפק ייצוג הולם ומקצועי כפי שהתחייב, גרמה לתובע נזקים ישירים ועקיפים, ובכך קמה עילת תביעה בגין רשלנות מקצועית על פי פקודת הנזיקין. 15. הפסיקה קבעה כי עורך דין המקבל על עצמו טיפול בענייני לקוח, חב חובה לנהוג כבעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת לנהל את התיק באחריות סבירה, והנתבע כשל בעמידה בסטנדרט זה. ## הפרת הסכם שכר הטרחה ## 16. בין התובע לנתבע נכרת הסכם למתן שירותים משפטיים, במסגרתו התחייב הנתבע להעניק לתובע טיפול וייצוג הולם ומקצועי בתמורה לשכר טרחה בסך 23,700 ₪. 17. הנתבע הפר את ההסכם הפרה יסודית בכך שלא סיפק את השירותים המשפטיים ברמה המקצועית וההולמת שהובטחה, ובכך לא עמד בהתחייבויותיו החוזיות כלפי התובע. 18. אי-השקעת המאמץ הנדרש בהכנת כתבי ההגנה ואי-איסוף חומר משפטי רלוונטי, מהווים הפרה של תנאי יסודי בהסכם, לפיו הנתבע יפעל במקצועיות ובמסירות לטובת ענייני התובע. 19. כתוצאה מהפרת ההסכם על ידי הנתבע, נאלץ התובע לבטל את ההתקשרות עמו ולשכור שירותי עורך דין חלופי, ובכך נגרמו לו נזקים כספיים ישירים ועקיפים. 20. התובע זכאי להשבת מלוא שכר הטרחה ששולם לנתבע, שכן הנתבע לא עמד בחובותיו החוזיות ולא סיפק את התמורה המלאה והראויה עבור הסכום שקיבל. ## חובת נאמנות ומסירות ללקוח ## 21. עורך דין חב חובת נאמנות ומסירות עליונה ללקוחו, המחייבת אותו לפעול לטובת האינטרסים של הלקוח בכל עת, תוך הקפדה על יושר, הגינות ושקיפות מלאה. 22. הנתבע הפר את חובת הנאמנות והמסירות בכך שלא פעל במלוא המרץ והמקצועיות הנדרשים לקידום ענייני התובע, ובכך פגע באמון שנתן בו התובע. 23. התנהלות הנתבע, אשר לא דאג להכין הגנה מקיפה ויסודית, אינה עולה בקנה אחד עם חובת המסירות ללקוח, שכן היא עלולה הייתה להותיר את התובע חשוף לסיכונים משפטיים מיותרים. 24. הגישה המקובלת בפסיקה מדגישה את חשיבות חובת הנאמנות של עורך הדין, וקובעת כי הפרתה עלולה להקים עילה לתביעה בגין הפרת חובותיו כלפי הלקוח. 25. הצעת הנתבע להשיב סך של 5,000 ₪ בלבד מתוך שכר הטרחה ששולם, אינה משקפת את חובת הנאמנות וההגינות כלפי לקוח ששילם סכום משמעותי עבור ייצוג שלא ניתן כראוי. ## אי-השקעה ראויה בתיק ## 26. הנתבע לא השקיע את המשאבים והזמן הנדרשים לטיפול הולם בתיק, כפי שמתחייב מעורך דין סביר ומקצועי, ובכך פגע בסיכויי התובע להציג הגנה אפקטיבית. 27. כתבי ההגנה הקצרים והתמציתיים שהוגשו על ידי הנתבע מעידים על חוסר השקעה מספקת בניתוח התיק, איסוף עובדות רלוונטיות וגיבוש אסטרטגיה משפטית מקיפה. 28. אי-פעולתו של הנתבע להשגת פסיקה ומאמרים רלוונטיים, מצביעה על חוסר רצון או יכולת להעמיק בחומר המשפטי הנדרש לטיפול בתיק מורכב כזה. 29. עורך דין סביר היה מקדיש זמן רב יותר למחקר משפטי, לניתוח עובדתי ולהכנת כתבי טענות מפורטים, על מנת להבטיח את הייצוג הטוב ביותר עבור לקוחו. 30. חוסר ההשקעה של הנתבע בתיק, בניגוד להתחייבותו לייצוג הולם ומקצועי, מהווה הפרה של חובותיו המקצועיות והחוזה כלפי התובע. ## נזקים כספיים ישירים ועקיפים ## 31. התובע נשא בתשלום שכר טרחה בסך 23,700 ₪ לנתבע, עבור שירותים שלא ניתנו באופן מקצועי והולם, וסכום זה מהווה נזק ישיר שנגרם לו. 32. כתוצאה מהתרשלות הנתבע, נאלץ התובע לשכור שירותי עורך דין חלופי, ולשאת בתשלום שכר טרחה נוסף, אשר מהווה נזק עקיף שנגרם לו. 33. הנזקים הכספיים שנגרמו לתובע הם תוצאה ישירה של התנהלותו הרשלנית והפרת ההסכם על ידי הנתבע, ועל הנתבע לפצות את התובע בגינם. 34. התובע זכאי לפיצוי בגין כלל הנזקים שנגרמו לו, לרבות אלו שאינם ניתנים לכימות מדויק, כגון עוגמת נפש ואובדן זמן, אשר נבעו ישירות מהתנהלות הנתבע. 35. הסכום המבוקש בתביעה זו משקף את הנזקים הכספיים שנגרמו לתובע, הן בגין השבת שכר הטרחה והן בגין הנזקים העקיפים והלא ממוניים. ## חוסר מקצועיות ואי-הבנה בתחום ## 36. טענת התובע כי הנתבע אינו מומחה ואינו מבין דבר בנושא הנדון, אף אם לא הוכחה על ידי מומחה, נתמכת בהתנהלותו הכללית של הנתבע בתיק. 37. כתבי ההגנה התמציתיים ואי-השקעה במחקר משפטי מעידים על חוסר בקיאות מספקת של הנתבע בתחום דיני המשפחה הספציפיים הרלוונטיים לתיק. 38. עורך דין המקבל על עצמו תיק בתחום מסוים, מחויב להיות בעל הידע והמומחיות הנדרשים באותו תחום, או לרכוש אותם באופן יסודי טרם הטיפול בתיק. 39. חוסר המקצועיות של הנתבע בא לידי ביטוי בכך שלא סיפק לתובע את הייצוג המקיף והמעמיק שהיה נדרש בתיק בעל השלכות כה משמעותיות על חייו. 40. התובע הסתמך על מצג הנתבע כי יעניק לו ייצוג מקצועי, וגילה בדיעבד כי רמת המקצועיות שהוצגה בפועל הייתה נמוכה מהמצופה וממה שהובטח. ## הצעת הפשרה הבלתי סבירה ## 41. הצעת הנתבע להשיב לתובע סך של 5,000 ₪ בלבד מתוך 23,700 ₪ ששולמו, אינה סבירה ואינה הוגנת, ומהווה ניסיון להתנער מאחריותו המלאה. 42. הנתבע הודה למעשה בכך שקיימת עילה להשבת כספים, אך הציע סכום זעום שאינו משקף את היקף הנזק שנגרם לתובע ואת חומרת התרשלותו. 43. הצעת הפשרה הבלתי סבירה מחזקת את טענות התובע בדבר התרשלות הנתבע, שכן עורך דין שפעל כראוי לא היה מציע השבה חלקית כזו. 44. התובע דחה את הצעת הפשרה של הנתבע בצדק, שכן היא לא כיסתה את נזקיו ולא שיקפה את אחריותו המלאה של הנתבע למחדליו. 45. כבוד בית המשפט מתבקש להתעלם מהצעת הפשרה של הנתבע, שכן היא אינה רלוונטית לקביעת אחריותו המשפטית ואינה מהווה הודאה מלאה בנזק. ## חובת גילוי נאות ושקיפות ## 46. עורך דין חב חובת גילוי נאות ושקיפות כלפי לקוחו, לרבות יידועו על מצב הדברים לאשורו, על הוראות החוק והפסיקה החלות על מקרהו, ועל משמעות כל מסמך עליו הוא חותם. 47. הנתבע לא עמד בחובת הגילוי הנאות בכך שלא סיפק לתובע הסברים מפורטים ומקיפים אודות האסטרטגיה המשפטית, הסיכונים והסיכויים בתיק. 48. אי-השגת פסיקה ומאמרים רלוונטיים מנעה מהתובע לקבל תמונה מלאה ומעמיקה של מצבו המשפטי, ובכך נפגעה יכולתו לקבל החלטות מושכלות. 49. חובת השקיפות מחייבת את עורך הדין לדווח ללקוחו באופן שוטף על התקדמות התיק ועל כל התפתחות משמעותית, דבר שלא נעשה באופן מספק על ידי הנתבע. 50. הפרת חובת הגילוי והשקיפות פגעה באמון התובע בנתבע וביכולתו להבין את ההליכים המשפטיים בהם היה מעורב. ## אחריות חוזית ונזיקית מקבילה ## 51. אחריותו של הנתבע כלפי התובע קמה הן במישור החוזי, בגין הפרת הסכם שכר הטרחה, והן במישור הנזיקי, בגין רשלנות מקצועית. 52. הפסיקה קבעה כי חובה חוזית ונזיקית של עורך דין כלפי לקוחו הן אחת, וכי הפרתן תיבחן בדקדוק הגדרותיו ותכניו של סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש. 53. התובע זכאי לתבוע את נזקיו הן בעילה חוזית והן בעילה נזיקית, כאשר כל אחת מהעילות מבססת את זכותו לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו. 54. הנתבע כשל בעמידה בסטנדרט המקצועיות והזהירות הנדרש מעורך דין, ובכך הפר הן את התחייבויותיו החוזיות והן את חובותיו הנזיקיות כלפי התובע. 55. כבוד בית המשפט מתבקש לקבוע כי הנתבע אחראי לנזקי התובע הן מכוח דיני החוזים והן מכוח דיני הנזיקין, ולחייבו בפיצוי מלא. ## עוגמת נפש ופגיעה באמון ## 56. התרשלותו של הנתבע גרמה לתובע עוגמת נפש רבה, לחץ נפשי וחוסר וודאות, נוכח הצורך להתמודד עם הליך משפטי מורכב ללא ייצוג הולם. 57. הפגיעה באמון התובע במערכת המשפטית ובעורכי הדין, כתוצאה מהתנהלות הנתבע, מהווה נזק בלתי ממוני משמעותי שיש לפצות בגינו. 58. התובע נאלץ להשקיע זמן ואנרגיה רבים בחיפוש אחר עורך דין חלופי, דבר שהוסיף לנטל הרגשי והנפשי שהיה נתון בו. 59. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובע פיצוי הולם בגין עוגמת הנפש והפגיעה באמון שנגרמו לו כתוצאה מהתנהלות הנתבע. 60. הפיצוי בגין עוגמת נפש נועד לפצות את התובע על הסבל והמצוקה שנגרמו לו, ומהווה חלק בלתי נפרד מהסעד המבוקש בתביעה זו. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.עורך דיןתביעה נגד עורך דיןתביעות קטנות