החלטה מבוא: בפני שתי בקשות; בבש"א 14958/05 מתבקש בית המשפט להורות למהנדס עיריית פתח תקווה (היא הנתבעת 4), או מי מטעמו, להתייצב ליתן עדות במסגרת תובענה זו, כשהוא מביא עימו את תיק בנין מס' 9763, הוא תיק הבניה של המבנה נשוא התובענה, וכן כל מסמך הקשור בהיטל ההשבחה ו/או כופר החניה ו/או היתר הבניה של המבנה נשוא התובענה, ככל שאינו מצוי בתיק הבניין. הנתבעים הגישו תגובה, לפיה הם מתנגדים לבקשה. בבש"א 14180/05 (אשר נפתחה בטעות גם כבש"א 14235/05) מבקשים נתבעים 1-2 מבית המשפט להורות על מחיקת כל הסעיפים הנוגעים לעניין היתר הבנייה בכתב התביעה שהוגש ע"י התובעים. התובעים התנגדו לבקשה. העובדות הצריכות לעניין ביום 27.6.00 הגישו התובעים כתב תביעה כנגד הנתבעים לתשלום פיצויים בגין נזקים שהתובעים טוענים שנגרמו להם, בין היתר, עקב כך שהנתבע 1 בנה 14 יחידות דיור במקום 10 יחידות דיור בבניין נשוא כתב התביעה ועל כן לא הוצא היתר בנייה לבניין עד עצם היום הזה. עילת התביעה כנגד נתבעים 4-5 היא שהנ"ל אישרו טופס 4 לאכלוס הבניין. במסגרת כתב התביעה ביקשו התובעים מבית משפט זה להורות, בין היתר, על מינויה של ב"כ ככונסת נכסים לצורך הוצאת היתר בנייה לבניין נשוא כתב התביעה ועל השתת הוצאות הכינוס על הנתבעים. לאחרונה החלו הנתבעים 1-2 לטפל בנושא הוצאת היתר הבנייה. בסוף חודש מאי קיבלו חלק מהתובעים הודעה מן הנתבעת 4, כי הנתבעת 1 הגישה בקשה להיתר בניה וכי הם מוזמנים לעיין בתיק הבניין. במסגרת העיון בתיק הבניין, נתגלו מספר מסמכים שלא גולו במסגרת הליך גילוי המסמכים. לאור האמור, הגישו התובעים בקשה להגשת תצהיר משלים ביחס למסמכים חדשים שנתגלו בתיק הבניין (בש"א 13773/05). בינתיים, ביקשה הנתבעת 4 מנתבעים 1-2, כי על מנת שניתן יהיה להוציא היתר בנייה ידאגו להמצאת הסכמת בעלי הדירות להגדלת מספר הדירות בבנין מ- 10 ל-14. כן הודיעה הנתבעת 4 כי יהא על התובעים להסיר את מחסום החנייה שהוצב על ידם ולהמציא תשריט חניות מהטאבו. בהתאם לאמור, פנתה ב"כ של הנתבעים 1-2 לב"כ התובעים בבקשה, כי תמסור בשם התובעים את הסכמתה לבקשה להוצאת היתר בנייה. בתגובה השיבה ב"כ התובעים כדלהלן: "מכל מקום, כפי שכבר מסרתי בעבר, אינני מטפלת בנושא היתר הבנייה ואין בידי יפוי כח ליתן הסכמה כגון דא מטעם מרשיי." הנתבעים 1-2 מבקשים ללמוד מהודעת ב"כ התובעים, לפיה אינה מטפלת ואינה מוסמכת לטפל בנושא היתר הבניה, כי לא היה בידה יפוי כח לתבוע בשם התובעים סעדים הקשורים בהוצאת היתר הבניה ולכן עתרו להורות על מחיקת הסעיפים בכתב התביעה, הקשורים בהוצאת היתר הבניה והנשיאה בהוצאות הכרוכות בכך. ביום 28.6.05 ניתנה החלטתי בבש"א 13773/05, לפיה התרתי לתובעים להגיש תצהיר משלים. ביום 29.6.05 התנהל דיון הוכחות. בתחילת הדיון ביקש ב"כ הנתבעים 1-2 מבית המשפט, כי ישקול בשנית את החלטתו בעניין התצהיר המשלים לאור התגובה שהוגשה מטעמם, באיחור, באותו היום. במסגרת אותה תגובה ציין ב"כ הנתבעים 1-2 כי מן הראוי להמתין עם ההחלטה בבקשה לצירוף תצהיר משלים עד למתן החלטה בבקשה למחיקת סעיפים מכתב התביעה. ביום 14.7.05 הגישו התובעים תצהיר משלים מטעמם, בהתאם לאמור בהחלטתי בבש"א 13773/05. דיון והכרעה: בש"א 14180/05: לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. מקובלת עלי עמדת ב"כ התובעים, לפיה ייפוי הכוח הנמצא בידה מסמיך אותה לנהל את התביעה שבפני בשם התובעים ואין הוא מסמיך אותה לפעול להוצאת היתר בנייה מאת הרשויות. עמדתה של ב"כ התובעים באשר להיקף ייפוי הכוח אשר נמסר לה ניתנה עוד בראשית 2001, אז הודיעה לנתבעת 4 כי אין בידה ייפוי כוח לטיפול בבקשה להוצאת היתר בניה. ייפוי הכוח המצוי בידי ב"כ התובעים מסמיך אותה לתבוע את הנתבעים בגין מחדליהם הנטענים, אשר אחד מהם הוא היעדרו של היתר בניה כדין ובתוך כך לעתור לקבלת סעדים אשר מטרתם ריפוי אותו מחדל נטען. אשר על כן דינה של הבקשה להדחות. לאור התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי לנכון לשנות מהחלטתי בבש"א 13773/05. בש"א 14958/05 לטענת התובעים, הנתבעות 4 ו-5 בחרו, באופן תמוה, להביא כעד מטעמן את מי ששימש מהנדס העיר פתח תקווה עד לשנת 1997, שלוש שנים קודם שהוגשה התובענה, וזאת בהתעלם ממצב הדברים הקיים עד היום, בו לא ניתנה כל תשובה לשאלת קיומם של היטל השבחה, כופר החנייה ובעיקר אי הוצאת היתר בנייה. לטענת התובעים, את התשובות לכך ניתן יהיה לקבל ממהנדס העיר הנוכחי, או מי מטעמו. הנתבעים 1-2 מתנגדים לבקשה, בין היתר, מהטעם כי הוגשה באיחור ומשום ש"רוב העניינים שהיו במחלוקת בין הצדדים באו כבר על פתרונם, למעט היתר הבנייה, אשר כאמור לעיל הוצאתו עוכבה עד היום ע"י המבקשים וע"י בא כוחם, אשר נמנעה מלתת הסכמת הדיירים להוצאת היתר הבנייה מהסיבה כי אין בידה יפוי כח מתאים". הנתבעות 4-5 התנגדו אף הן לבקשה, בין היתר, מהטעם כי: "מהנדס העיר הנוכחי הוא עובד של הנתבעות 4 ו-5 ואין לתובעים כל אפשרות לזמנו לעדות מטעמם, גם לפי כללי האתיקה המקצועית" עוד הן טוענות, כי אין לזמנו גם מן הטעם שהנתבעות 4-5 בחרו להביא את עדותו של המהנדס אשר כיהן בעת האירועים נשוא התובענה. לא מצאתי ממש בטעמי ההתנגדות של הנתבעים. זכותו של בעל דין להעדת עדים הינה מנשמת אפו של ההליך השיפוטי. זימון העדים עניין הוא לביהמ"ש - ברם, ביהמ"ש לא יסרב לבקשת בעל דין לזימון עד אלא אם שוכנע כי עדותו תהיה בלתי רלבנטית בעליל או כי מניעי בעל הדין המבקש להזמינו פסולים הם ושלא ממין העניין והתובענה. נימוק נוסף שיהיה בו להצדיק סירוב לזימון עד הינו כמובן בבקשה המוגשת בשלבים מאוחרים של הליכי המשפט (ראה בבר"ע (ב"ש) 655/04 חגי טרייסטר נ' עזרא ערוסי ואח', לא פורסם- ניתן ביום 13.9.04). בע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן נון, פ"ד מו(3) 738, פסק כב' השופט מ. חשין, כי בדין דחה ביהמ"ש בקשה לזימון עדים שהגישו התובעים באותו העניין לאחר ששלמה פרשת הראיות כולה, נקבע מועד הסיכומים, התובעים החליפו את בא כוחם וזה הגיש באותו שלב מאוחר בקשה לפתיחת הראיות מחדש ולזימונם של עדים. בעניין דנן, לעומת זאת, הוגשה הבקשה לזימון עדים טרם נסתיימה פרשת התביעה. ממילא, לאור העובדה כי העד אשר הזמנתו מתבקשת הינו עובד הנתבעת 4, לא הייתה אפשרות לגבות ממנו תצהיר עדות ראשית. מקובל עלי הסברה של ב"כ התובעים באשר לצורך להעיד את מהנדס העיר. אני סבורה כי עדותו עשויה לסייע לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. יש לציין כי הנתבעים לא הודיעו כי בכוונתם להעיד את מהנדס העיר. לכן, רשאים התובעים לבקש להזמינו מטעמם. סיכומם של דברים: בש"א 14958/05 מתקבלת. בש"א 14180/05 נדחית. הוצאות הבקשות יקבעו בסופו של ההליך. עדיםדיון