עורך דין פירוק חברה | רונן פרידמן משרד עורכי דין

על פי תקנה 2 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987, הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 יחולו על הליכי פירוק של חברה במידה ואינן סותרות את הוראות תקנות הפירוק ובשינויים המחויבים לפי העניין. ברע"א 4290/12 עמותת מוסדות חזון ישעיה נ' רשם העמותות ואח' (4.7.12). נקבע כי תקנה 362 לתקנות סדר הדין חלה גם בהליכי פירוק חברה ויש לראות בבקשה למינוי מפרק זמני כבקשה לסעד זמני. המשמעות היא, שיש לבחון אם הראיות שהוצגו מלמדות, ולו לכאורה, שהתקיימה אחת או יותר מעילות הפירוק, וכן יש לבחון את מאזן הנוחות, דהיינו, את הנזק שייגרם כתוצאה ממינוי מפרק זמני, לעומת הנזק שייגרם כתוצאה מדחיית הבקשה. ##התנגדות לבקשת פירוק חברה:## אדם הרוצה להתנגד לבקשת פירוק יגיש לבית המשפט כתב התנגדות מאומת בתצהיר ויפרט בו את נימוקי ההתנגדות. כתב ההתנגדות יוגש שבעה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה והעתק ממנה יומצא למבקש. ##מינוי מפרק זמני:## מטרת המינוי של מפרק זמני היא להגן על מבקשי הפירוק מפני שינוי לרעה של מצבם. שינוי כזה עלול להיגרם הן בעקבות הברחת נכסים והן על ידי שימוש בכספי החברה וברכושה לטובת בעלי החברה או לטובת אלה שהם חפצים ביקרם והן על ידי המשך הניהול הכושל של בעלי השליטה שהביאו את החברה עד למצב של פירוק (צ' כהן, פירוק חברות, מהדורה שניה, כרך א', עמ' 260-261) (להלן: "צ'. כהן, פירוק חברות). מינוי מפרק זמני מביא להפקעת ניהול העסקים מידי האורגנים המוסמכים בחברה והעברתם לידי מפרק. על כן יש לנקוט במינוי מפרקים זמניים בזהירות (פר"ק (מחוזי ת"א) 36681-04-13 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' אי די בי חברה לפיתוח בע"מ (11.6.13); צ' כהן, פירוק חברות , בעמ' 262-265. ##פירוק חברה מרצון:## סעיף 244 לפקודה קובע כי פירוק חברה ייעשה באחת מהדרכים הבאות: פירוק בידי בית המשפט; פירוק מרצון; בפירוק מרצון בפיקוח בית המשפט. הגם שכל הדרכים מובילות, בסופו של יום, למתן צו חיסול לחברה הרי שלכל אחת מהן ישנם מאפיינים שייחודיים שנובעים מאופיה ומהותה של אותה דרך. השוני בין אלה בא לידי ביטוי בין היתר בעילות הפירוק; מידת מעורבותו של בית המשפט; תוצאות הפירוק; ועוד. הליך פירוק מרצון מוסדר בפרק י"ג לפקודה וכשמו כן הוא – הליך רצוני. באשר לאופיו של הליך זה: " ייחודו של הליך פירוק מרצון הוא בהתרחשותו מחוץ לכותלי בית המשפט ומקל חומר שעה שעסקינן בחברה סולבנטית שאין לה נושים אשר עלולים להיפגע מההליך" (ראו גם ספרה של ציפורה כהן פירוק חברות כרך א 25 (מהדורה שנייה, 2016). הפקודה מכירה בשני סו גים של פירוק מרצון: האחד, פירוק מרצון על ידי בעלי המניות; השני, פירוק מרצון על ידי הנושים (צפורה כהן, בעמ' 26). ההבדל העיקרי בין השניים נובע ממידת כושר הפרעון (או העדרו) של החברה ובא לידי ביטוי מעשי בעיקר בשליטה על זהות המפרק ומינויו. אבן הבוחן בהקשר זה היא האם הפירוק מרצון נעשה על יסוד הצהרת כושר פרעון אם לאו; במקרה הראשון, עסקינן בפירוק מרצון על ידי בעלי המניות, ואילו במקרה השני עסקינן בפירוק מרצון על ידי הנושים. ##האם הגשת צו פירוק מהווה סיום עבודה ?## אחת השאלות שנדונו בבית המשפט היא, האם הגשת בקשת פירוק מהווה ניתוק ביחסי העובד מעביד בין העובדים לחברה, באופן המסיים את התקופה בגינה רשאים העובדים להגיש תביעת חוב. בית המשפט פסק כי בקשת פירוק, מהווה אף התראה לחברה, המזהירה אותה כי עליה לאמץ את כל כוחותיה ומשאביה ולפרוע את חובה לאלתר, בכדי להימנע מכניסה לחדלות פירעון, כלומר הגשת בקשת פירוק בידי עובדים מהווה אזהרה חמורה למעביד, כי עליו לשלם לאלתר את חובותיו, או להתפרק. לכן, לא ניתן לגרוס כי בכל עת שמוגשת בקשת פירוק עניין לנו בפיטורין או התפטרות דה-פקטו. צו פירוק קבוע מהווה מעצם טיבו גם צו לפיטורי כל עובדי החברה. זאת, בכפוף ליכולת המפרק לבקש אישור להוסיף ולהעסיק אחדים מהם בכדי לסייע לו לנהל את ענייני הפירוק. מכאן עולה, כי המועד הנכון לסיום יחסי העבודה בין הצדדים הינו מועד מתן צו הפירוק ובהתאם לכך יש לחשב את שכר העבודה ופיצויי הפיטורים. פירוק חברהעורך דין