##האם מעסיק מחויב בתשלום אש"ל ומהן אמות המידה הנדרשות להוכחת הזכאות?## סוגיית הזכאות לתשלום דמי אש"ל (ארוחת בוקר, צהריים, ערב ולילה), קצובת כלכלה והחזר הוצאות נלוות מהווה כר נרחב למחלוקות בבתי הדין לעבודה. כפי שנקבע ב-##סע"ש 48788-06-22 (אזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת)##, במסגרתו נבחנה זכאות עובד לתשלום אש"ל מכוח הוראות צו ההרחבה בענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים, נקודת המוצא לבחינת הזכות היא אופי הדרישה מצד המעסיק והשאלה האם העובד נדרש ללון מחוץ למקום לינתו הרגיל משיקולי המעסיק או משיקוליו הפרטיים. תביעות רבות לענייני אש"ל נסבות על הפרשנות המדויקת של הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה והוראות תקשי"ר. עובדים ומעסיקים רבים חוטאים בהבנת מהות הרכיב – האם מדובר בהחזר הוצאות המותנה בהוכחת חסרון כיס בפועל, בתוספת נלווית המותנית בביצוע עבודה בפועל, או שמא בזכות המוקנית אוטומטית מעצם השיוך הענפי. ניתוח הוראות הדין והפסיקה האזורית מלמד כי כל ענף משפטי וכל הסדר הסכמי קובעים תנאי סף שונים לחלוטין, אותם יש לבחון בקפידה. ##תנאי הסף להחלת חובת אש"ל מכוח צווי הרחבה בענף הבנייה והשיפוצים## בענף הבנייה והשיפוצים, שאלת הלינה מחוץ לבית ומיקום העבודה הקבוע מהווים רכיב מפתח בהכרעת בית הדין. בסעיף 47 להסכם הקיבוצי בענף הבנייה משנת 2015 נקבע מנגנון ברור לפיו כל עובד ועובד שיפוצים שיידרש ללון מחוץ למקום הלינה הרגיל שלו עקב דרישת המעסיק, יקבל מן המעסיק ארוחת בוקר, צהריים, ערב ולילה – או את תמורתן. כאשר בוחנים את יישום ההוראה במקרה שנדון ב-##סע"ש 48788-06-22 (אזורי לעבודה ב"ש בשבתו באילת)##, עולה כי עובד אשר בחר מיוזמתו ומשיקוליו האישיים לעבוד וללון בעיר אילת, משיקולי נוחות ובמקום מגורים שסופק לו על ידי מעסיקתו, אינו זכאי לתשלומי אש"ל. באותו מקרה, מקום העבודה הרגיל והקבוע של העובד בכל תקופת העבודה היה בעיר אילת, והוא לא נדרש על ידי המעסיקה לבצע עבודה כלשהי, תחומה בזמן, במקום מרוחק. בהיעדר דרישה מצד המעסיק ללינה מחוץ למקום המגורים הרגיל, נדחתה תביעת העובד לקבלת הרכיב. במקביל, צווי הרחבה בענף השיפוצים כוללים הסדרים נפרדים המשפיעים על תביעות החזר הוצאות. ב-##סע"ש 6641-03-20 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)## נבחנה טענת עובד לתשלום הוצאות אש"ל על בסיס סעיף 66 לצו ההרחבה לשנת 2010. הוראה זו קובעת כי עובד שיפוצים יהיה זכאי לתשלום הוצאות אש"ל בסך 20 שקלים עבור כל יום עבודה (מלא או חלקי), אלא אם המעסיק סיפק לו ארוחה בגין אותו היום. באותו מקרה, בית הדין דחה את תביעת העובד להוצאות אש"ל עקב אי הוכחת דרישה ללינה מחוץ לבית או אי הוכחת אי-אספקת ארוחות. הדגש המשפטי בענף זה מורה כי העדר הוכחה בדבר דרישות המעסיק או העדר ביסוס עובדתי בדבר הימנעות המעסיק מאספקת ארוחות בפועל יביאו לביטול עילת התביעה. ##התפתחות הזכאות לתשלום אש"ל בענף ההובלה: בין החזר הוצאות לתוספת יומי קצובה## בניגוד לענפים בהם נדרשת זיקה ישירה ללינה מחוץ לבית או להוכחת הוצאה בפועל, ענף ההובלה הציג התפתחות נורמטיבית משמעותית אשר שינתה את תנאי הזכאות. ב-##סע"ש 44954-07-24 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)## נדונה תביעתו של נהג הובלה לקבלת תשלומים בגין אש"ל מכוח צווי ההרחבה בענף ההובלה. העובד טען כי דמי אש"ל מהווים החזר הוצאות ולא זכות נלווית, ועל כן הוא זכאי לתשלום עבור כל יום עבודה בפועל בהתאם לתנאי ההסכם הקיבוצי בענף ההובלה משנת 2013. המסגרת ההסכמית בענף ההובלה עברה שינוי מהותי במסגרת ההסכם הקיבוצי משנת 2013, אשר ביטל את סעיף 56א לפרק החמישי להסכם העיקרי וקבע במקומו הסדר חדש. על פי הסעיפים החלופיים שנכנסו לתוקף, העובדים זכאים לקבל תוספת בגין הוצאות אש"ל בסך 50 שקלים ברוטו עבור כל יום עבודה בפועל, וזאת ללא תלות במספר שעות העבודה בפועל במהלך יום העבודה. המשמעות המשפטית המרכזית של תיקון זה, כפי שנותחה ב-##סע"ש 44954-07-24 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)##, היא שההסכם משנת 2013 ביטל לחלוטין את הדרישה הישנה שהעובד יוכיח כי נאלץ לאכול מחוץ לעיר, כמו גם את הדרישה להוכחת שיעור המימון והוצאת הכספים בפועל. השיעור הועמד על סכום קבוע והוצמד למדד. לפיכך, בענף ההובלה, עובד המבצע עבודה בפועל ביום נתון זכאי לתוספת היומית בסך 50 שקלים ברוטו מעצם ביצוע העבודה, ללא צורך בהצגת קבלות או בהוכחת שהייה מחוץ לתחום העיר. ##היעדר ביצוע עבודה בפועל ושהייה בישראל במערכות יחסים בינלאומיות## אחד מעקרונות היסוד בתביעות אש"ל הוא הזיקה ההכרחית לביצוע עבודה בפועל או לשהייה בחו"ל במסגרת תפקיד המצדיק את הכספים הללו. ב-##ד"מ 66409-05-20 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)## עלתה טענת עובד לקבלת החזר הוצאות אש"ל שהוציא, לטענתו, במהלך שהותו בישראל בשתי תקופות נפרדות: הראשונה בין תאריך 17.4.19 לבין תאריך 31.5.19, והשנייה בין תאריך 3.8.19 לבין תאריך 16.8.19. מנגד, המעסיקה טענה כי תוספת אש"ל משולמת מעצם טיבה ומהותה בעבור שהייתו של עובד בחו"ל בתפקיד, וכי מדובר בתוספת אשר אינה משולמת כאשר עובד לן בביתו או שוהה בישראל. בית הדין דחה את תביעת העובד וקבע כי מאחר שאין חולק שהעובד לא ביצע כל עבודה בפועל עבור המעסיקה במהלך תקופות שהייתו בישראל, לא קיימת כל הצדקה משפטית או עובדתית לחייב את המעסיקה בתשלום דמי אש"ל בגין ימים אלו. ##תשלום קצובת אש"ל במגזר הציבורי והחלת הסדרים ייחודיים לפי התקשי"ר## במגזר הציבורי, מוסדר נושא האש"ל במסגרת הוראות תקנון שירות המדינה (תקשי"ר). ב-##ש"ע 48907-12-10 (אזורי לעבודה באר שבע)## נידונה תביעת עובד לקבלת הפרשי שכר בגין שעות נוספות ותשלומי אש"ל. הזכאות הכללית לתשלום קצובת אש"ל מוסדרת בפרק 26 לתקשי"ר. על פי פסקה 26.220(א) לתקשי"ר, עובד זכאי לתשלום קצובת אש"ל אם הוא יוצא לרגל תפקידו אל מקום שאינו בשטח השיפוט של הרשות המקומית של מקום מגוריו, ושנמצא בשטח שיפוט שגבולותיו מרוחקים יותר מ-10 קילומטרים מגבולות שטח השיפוט של מקום עבודתו הרגיל. כמו כן, פסקה 26.220(ב) קובעת כי לצורכי פסקה זו, עובד החייב להתייצב במקום ריכוז (תחנת הסעה), נחשב אותו מקום ריכוז כמקום העבודה הרגיל שלו. עם זאת, המסגרת התקשי"רית כוללת בחובה חריגים והסדרים ספציפיים. כפי שעלה ב-##ש"ע 48907-12-10 (אזורי לעבודה באר שבע)##, על עניינם של מפקחים ביחידת הפיצו"ח הוחל הסדר ייחודי לתשלום אש"ל, אשר נקבע ואושר על ידי נציבות שירות המדינה בהתאם להוראות פסקה 26.241 לתקשי"ר (כנוסחה עד לחודש 11/2009). הוראה זו קבעה כי לגבי עובד הנעדר בקביעות לרגל תפקידו ממקום העבודה שאליו הוא צמוד, על האחראי לפנות לנציבות שירות המדינה בבקשה לקבוע את קצובת הכלכלה. באותו מקרה, פנייה שכזו לקביעת הסדר מיוחד נעשתה בחודש מרץ 1997 ונענתה באישור בחודש אפריל 1997. בית הדין דחה את תביעת העובד לקבלת אש"ל לפי הסעיפים הכלליים 26.222 ו-26.282 לתקשי"ר, וקבע כי משהוראות התקשי"ר קובעות מנגנון מיוחד לקביעת החזרי הוצאות אש"ל וכלכלה, ומשהעובד לא הרים את הנטל להוכיח מדוע אין להחיל עליו הוראות אלה, יש לקבל את עמדת המדינה ולפיה חלות עליו ההוראות המיוחדות שגובשו בהסכם מול נציבות שירות המדינה בהתאם לאופי עבודתו הייחודי. ##סיכום:## בית הדין לעבודה קבע בפסיקתו כי, חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה מהווה "זכות נלווית". כמו כן נפסק כי זכות נלווית, בתור שכזו, אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. את ההגדרה של זכות נלווית במערכת זכויות העובד כלפי מעבידו, הגדיר בית הדין לעבודה כזכות לכסף או לשווה כסף, כך שהיא משתקפת ביציאות העבודה, אשר לעובד ממעבידו, במישרין או בעקיפין, הקשורה בעבודתו, אך אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. כלומר זכות נלווית היא בגדר תגמולים נוספים, הבאים מהיות העובד מועבד. המושג "זכויות נלוות" כולל מגוון של טובות הנאה שלהן זכאי העובד, בנוסף לשכר עבודה במשמעות הצרה של המושג, והן חופשות למיניהן, תגמולי פרישה ופיצויים עקב סיום יחסי עובד-ומעביד, משכורת 13, מענקי חגים, הטבות בעין כגון ארוחות במקום העבודה, דמי הבראה, ביגוד, כיסוי הוצאות המשתלמות, כיסוי הוצאות לרכישת ספרות מקצועית, השתתפות בשכר לימוד של ילדי העובד וכיוצא באלה. המשותף לכל אלה הוא שהם באים למטרה מסוימת שאין הם קשורים ישירות בעצם ביצוע העבודה, אלא רק נלוות לה. בכך ההבדל בין תוספת שכר כגון, תוספת יוקר, תוספת מקצועית, תוספת ותק, לבין זכויות נלוות, שכנגדן אין המעביד מקבל תמורה ישירה בייצור או בשירות. ##צעדים מעשיים לבחינה ולמימוש הזכאות לרכיבי אש"ל## כדי לבחון האם קיימת זכאות לתשלום דמי אש"ל או החזר הוצאות כלכלה, מומלץ לנקוט בצעדים המעשיים הבאים: 1. ##זיהוי המסגרת הנורמטיבית החלה##: יש לבדוק באופן מדויק איזה הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הוראת תקשי"ר חלים על מערכת היחסים החוזית. זכאות מכוח צו ההרחבה בענף הבנייה שונה לחלוטין מזכאות מכוח צו ההרחבה בענף ההובלה או הוראות התקשי"ר. 2. ##בחינת רכיב הדרישה והיזמה##: ככל שמדובר בענף הבנייה או השיפוצים, יש לוודא האם העבודה או הלינה מחוץ למקום המגורים הרגיל נעשו עקב דרישה מפורשת של המעסיק, או שמא מדובר בחלוקת נוחות יזומה של העובד. 3. ##תיעוד ימי עבודה בפועל##: בענפים כדוגמת ענף ההובלה, הזכאות מבוססת על ביצוע עבודה בפועל ביום הנתון (בסך 50 שקלים ברוטו ליום). יש לנהל רישום מדויק של ימי העבודה בפועל ולבחון האם שולמה התוספת היומית כנדרש. 4. ##בדיקת הסדרים ייחודיים במגזר הציבורי##: עובדי מדינה או גופים ציבוריים נדרשים לבדוק האם חל על תפקידם הסדר פרטני שאושר על ידי נציבות שירות המדינה לפי פסקה 26.241 לתקשי"ר, הגובר על הוראות האש"ל הכלליות בתקשי"ר. 5. ##הפרדה בין שהות בארץ לשהות בחו"ל##: עובדים המועסקים בחו"ל אינם זכאים לתשלום דמי אש"ל בגין תקופות בהן שהו בישראל ולא ביצעו עבודה בפועל עבור המעסיקה. ##FAQ Schema: שאלות ותשובות נפוצות בנושא דמי אש"ל## ##ש: האם עובד בנייה שבוחר מרצונו ללון בעיר מרוחקת זכאי לתשלום אש"ל?## ##ת:## לא. על פי סעיף 47 להסכם הקיבוצי בענף הבנייה, הזכאות לארוחות או תמורתן קמה רק כאשר העובד נדרש ללון מחוץ למקום לינתו הרגיל עקב דרישת המעסיק. אם הלינה במקום המרוחק נעשתה מיוזמת העובד ומשיקולי נוחות אישיים, אין הוא זכאי לתשלומי אש"ל. ##ש: האם נהג הובלה צריך להציג קבלות על אוכל כדי לקבל דמי אש"ל?## ##ת:## לא. לפי ההסכם הקיבוצי בענף ההובלה משנת 2013, בוטלה הדרישה להוכחת אכילה מחוץ לעיר או להצגת קבלות. נהג הובלה זכאי לתוספת קבועה בגין הוצאות אש"ל בסך 50 שקלים ברוטו עבור כל יום עבודה בפועל, ללא תלות במספר שעות העבודה באותו יום. ##ש: כיצד מחושבת קצובת אש"ל לעובדי מדינה לפי התקשי"ר?## ##ת:## ככלל, לפי פסקה 26.220 לתקשי"ר, עובד זכאי לקצובה אם יצא לרגל תפקידו אל מחוץ לשטח השיפוט של מקום מגוריו, למקום המרוחק מעל 10 ק"מ מגבולות שטח השיפוט של מקום עבודתו הרגיל. עם זאת, בתפקידים מסוימים קיימים הסדרים ייחודיים שאושרו בנציבות שירות המדינה הגוברים על הכלל הכללי. ##ש: האם עובד המועסק בחו"ל זכאי לדמי אש"ל בעת שהותו בחופשה או בהפסקה בישראל?## ##ת:## לא. דמי אש"ל נועדו לממן הוצאות שהייה וכלכלה בחו"ל במסגרת ביצוע התפקיד. כאשר עובד שוהה בישראל אינו מבצע עבודה בפועל עבור המעסיקה, לא קיימת הצדקה משפטית לתשלום דמי אש"ל בגין תקופות אלה. תשלומי אש"ל