החלטה נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין התשל"ז - 1977, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332 (2) לחוק הנ"ל, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה התשכ"א - 1961, נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 10 +67 לפקודת התעבורה, ניסיון להחזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7 (א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים התשל"ג - 1973 וס' 25 לחוק העונשין תשל"ז - 1977. העובדות על פי כתב האישום הן כדלקמן: המשיב נפסל בבית משפט לתעבורה בבאר שבע מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 40 חודש ו- 24 חודש וזאת ביום 6.7.04 בשני תיקים שונים. ביום 6.1.05, על כביש ב"ש דימונה, כביש בין עירוני ראשי בעל שני נתיבי נסיעה לכל כיוון, נהג המשיב ברכב מסוג פולקסווגן גולף כשהחזיק ברכב באבקה במשקל 279.82 גרם, הנחזית להיות סם מסוג הירואין בסוברו כי האבקה היא סם מסוכן ובידיעה כי בתמורה להעברת הסם, הוא צפוי לקבל 1,000 ₪. המשיב החזיק גם סך של 12,240 ₪ במזומן ו- 380 דינר ירדני במזומן. בהגיע המשיב לצומת, שהינו צומת מרומזר עצר בנתיב הפניה שמאלה כשבמסלול הנסיעה של המשיב, היו כלי רכב רבים. באותו זמן השוטר, אודי אבוקסיס, שנהג בניידת משטרתית, חצה את הצומת, הבחין במשיב והיטה את רכבו באופן שחסם את דרכו. המשיב בזהותו את הרכב המשטרתי החל לנסוע במהירות לאחור, נגד כיוון הנסיעה, תוך שהוא עולה על נתיב הנסיעה המהיר כאשר כל הזמן זורמת תנועת כלי רכב במקום. (המהירות המותרת היא 90 קמ"ש) התאונות בכביש נמנעו בזכות העובדה שכלי הרכב הרבים שנסעו בכביש סטו לנתיב האחר. לאחר כ- 80 מ' של נסיעה אחורנית עלה המשיב על אי תנועה. הניידת עצרה באופן שחסמה דרכו של המשיב, אשר יצא מרכבו והחל לברוח רגלית לכוון הכביש, תוך שהוא מסכן עצמו והשוטר הרודף אחריו ומפריע לתנועה בכביש עד שנעצר על ידי השוטר . 3. המשיב הודה בקיומן של ראיות לכאורה למעט העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה מכיוון שהסעיף לא דן באדם שנוהג ברכב והפסיקה עוסקת בהתפרעות וזריקת אבנים. המשיב בחקירתו הראשונה שמר על זכות השתיקה. בחקירתו השניה, הודה במיוחס לו , לרבות בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. בסופו של יום התברר כי אף שהמשיב סבר שמעביר הוא סמים ולשם כן גם הובטח לו התשלום, התברר בדיעבד שהחומר שנמצא לא היה סם אלא אבקה. 4. מעשיו של המשיב בדרך ואופן שבוצעו תוך נסיעה אחורנית בכביש ראשי סואן בו רכבים לרב סיכנה את הנוסעים בכביש ואלצה אותם לסטות ממסלול נסיעתם ורק בדרך נס לא נפגעו נוסעים בכביש. בדרך נהיגתו פגע המשיב בשימוש החופשי והבטוח של הנוסעים בכביש ודי בכך כדי לגבש את העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. (לענין זה ראה ע.פ. 1796/92 אשרף אבו מוסא נגד מדינת ישראל דינים עליון 98 כרך כה ס' 9. וע.פ.1184/00 מחמיד ג'מאל נגד מדינת ישראל נד(3) עמ' 1 ועפ 7976/00 (לא פורסם). הפסיקה, בניגוד לעמדת ב"כ המשיב, דנה בנאשמים אשר נהגו ברכב. גם אם לא היה מדובר בסיכון חי אדם בנתיב תחבורה, (לא זה המקרה שבפני) עדיין המעשים המיוחסים למשיב חמורים דיים כדי להקים עילה למעצר. עצם הנהיגה בזמן פסילה, דרך ואופן הנהיגה, העברת האבקה שהוא סבור שהיא סם מסוכן שנמצאה ברכבו, יש כדי להקים עילה למעצר ואף להצביע על מסוכנות. 5. ב"כ המשיב פירט בהרחבה את עברו של המשיב ואת הסיבות להידרדרותו, אלה שיקולים לשלב הטיעונים לעונש, בשלב המעצר הדגש הוא על מסוכנות וחלופת מעצר ראויה. מדובר במשיב צעיר כבן 25 שנה, ולו עבר פלילי הכולל תקיפת שוטר, נהיגה פוחזת של רכב והפרעה שוטר. המשיב ריצה בעבר מאסר בפועל. ביום 6.7.04 נדון המשיב בתיק תעבורה פל 1063/03 בפני כב' השופט לנדסמן, בין היתר, למאסר בפועל של 6 חודשים שהומר לעבודות שירות. בו ביום נדון גם בפני כב' השופטת גליקליס בתיק אחר, פל 30/02 בין היתר, למאסר בפועל שירוצה בחופף למאסר שהוטל עליו בתיק פל 1063/03. טרם יבשה הדיו על החלטות בית משפט לתעבורה, ובעת שהמשיב אמור היה לבצע עבודות שירות, בוצעו העבירות נשוא כתב האישום. המשיב בהתנהגות, שעה שנהג בזמן פסילה, הוכיח שאין ליתן בו אמון שיקיים התנאים שיקבע בית המשפט. עצם העובדה שנהג בעת פסילה בתקופה שהוא מבצע עבודות שירות יש כדי ללמד, שאין מורא בית משפט עליו. בנסיבות אלה לא יהיה בחלופת המעצר, גם אם נורמטיבית היא, כדי לנטרל את מסוכנותו של המשיב, שלא ניתן ליתן בו כל אמון. לפיכך, אני מורה על מעצרו של המשיב עד סיום ההליכים נגדו. רכבהחזקת סמיםסמים