מה עושים אם חולים לפני טיסה - ביטול כרטיסי טיסה ?

פסק דין 1. 1. התובעת ובעלה, התכוונו לנסוע לחופשה בחו"ל, בין התאריכים 27.3.07-20, והזמינו חבילת נופש מהנתבעת 1, אשר רכשה עבורם, מהנתבעת 2, כרטיסים בטיסת שכר ושירותי הקרקע לשהייה בחו"ל. 2. 2. למצער, התובעת חלתה, ביום 18.3.07, יומיים לפני מועד הטיסה, ואושפזה בו ביום בבית חולים עד ליום 22.3.07. 3. 3. התובעת, דרשה מהנתבעות, ביחד ולחוד, את החזר מלוא התשלום אותה שילמה עבור חבילת הנופש לה ובעלה, בסך של 5,860 ₪ (להלן - "התשלום"), כאמור בסיפא לכתב התביעה. בדיון טענה התובעת, כאמור בעמ' 1, שורות 16-15 לפרוטוקול, כי היא לא תובעת כסף ובסך הכל, תובעת נסיעה חלופית, במועד אחר. 4. 4. הנתבעת 1 טענה, כי התובעת אינה זכאית להחזר התשלום, ממנה לפי ההזמנה וכן הואיל ולא היה בידי התובעת ביטוח רפואי, להבטחת החזר התשלום בגין מחלה, בכפוף לתנאי הפוליסה, אין לה להלין אלא על עצמה. 5. 5. לדברי הנתבעת 1, הוצע לתובעת, לרכוש פוליסת ביטוח נסיעות, במועד ביצוע הזמנת חבילת הנופש, וכן הוצע בשנית, ב"דף המסלול" שהונפק לתובעת. 6. 6. הנתבעת ,1 הוסיפה וטענה, כי היא משמשת כגורם מתווך בלבד, מול הנתבעת 2, אשר מוכרת את חבילת הנופש. 7. 7. כך גם טענה הנתבעת 1 בכתב ההגנה כי עלה בידה, כגורם מתווך, לשכנע את הנתבעת 2 לגבות סך של 350$ לאדם בגין הביטול, ולא לגבות את מלוא דמי הביטול שעמדו על סך של 710 $ לאדם, וכן הנתבעת 1 עצמה, נאותה לפנים משורת הדין, ובהתחשב בנסיבות הביטול, לוותר על גביית העמלות, להן היא זכאית בגין ביצוע התווך למכירת חבילת הנופש. 8. 8. הנתבעת 2 טוענת, כי היא רכשה כרטיסי טיסה, בטיסת שכר, עבור התובעת ובעלה וכן רכשה את יתר שירותי הקרקע הנדרשים במסגרת חבילת הנופש, מנותני שירותים בחו"ל. לטענתה, הפיצוי המוסכם לפי ההסכם, בינה לבין הנתבעת 1, עם ביטול הזמנה, הוא תשלום סך של 700 $ לאדם. למרות זאת, מאשרת הנתבעת 2 כי היא הגיעה להסכמה עם הנתבעת 1, לחייב התובעת מחוץ לכתלי בית המשפט, במחצית הפיצוי המוסכם, בסך של 350 $ לאדם. 9. 9. לטענת הנתבעת 2, היא אינה צריכה לשאת בהוצאות התובעת בגין אשפוזה, בה בעת, שהיא ביצעה פעולות של רכישת כרטיסי טיסה וסידור שהייה בבית מלון וכו', על מנת להבטיח את חופשת התובעת ובעלה. לצורך כך, שילמה הנתבעת 2 תשלומים, אותם לטענתה, לא עלה בידה לגבות חזרה, בין אם במכירת כרטיסי הטיסה לנוסעים אחרים, שלדבריה לא היו בנימצא, ובין אם בביטול ההזמנות בחו"ל (כאמור בעמ' 4, שורות 27-24, לפרוטוקול). דיון: 10. 10. התובעת טוענת כי מחלתה ואשפוזה נכנסים לגדר סיכול, כהגדרתו בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן - "חוק החוזים תרופות"). 11. 11. התובעת, כפי שנלמד ממכתב השחרור מבית החולים וכפי שעולה גם מעדותה, לא יכלה לצפות את מחלתה וכאביה, ואשפוזה היה במפתיע. מנגד, הוכח כי היה ידוע לתובעת, כי עליה לדאוג לביטוח רפואי. 12. 12. התובעת, צרפה לכתב התביעה את אישור הנסיעה, מהנתבעת 1, מיום 8.3.07, בו נאמר שיש להבטיח בטוח רפואי וכן בהנחיות מהנתבעת 2, שהועברו אף הן לתובעת, וצורפו לכתב התביעה, נאמר בסעיף 8, כי יש להצטייד בביטוח בריאות ומטען לכל תקופת הטיול. 13. 13. התובעת העידה בעמ' 1 שורות 14-13 לפרוטוקול: "חשבתי לעשות את הביטוח הרפואי יום לפני, נסעתי כמה פעמים לחו"ל ותמיד עשיתי יום לפני, אף פעם לא נאמר לי שצריך לעשות במקום". דהיינו: היטב ידעה התובעת, כי עליה לדאוג לביטוח רפואי, אך לתומה סברה כי ניתן לעשות כן בסמוך ביותר למועד הנסיעה המתוכננת. 14. 14. גם אילו דאגה התובעת, לביטוח רפואי לכל תקופת הטיול, לא היה די בכך כדי לכסות את הוצאותיה בגין ביטול הנסיעה עקב אשפוזה, יומיים לפני הטיול. 15. 15. השתכנעתי, כי האשפוז, אכן היה אירוע פתאומי, בנסיבות בהן לא היה על התובעת לצפות את האירוע הקונקרטי, והאשפוז אכן מנע מהתובעת את האפשרות לטוס לחו"ל. 16. 16. יחד עם זאת, לתובעת, רשלנות תורמת לנזקיה , בכך שנמענה, עד סמוך ביותר למועד הנסיעה, לדאוג לביטוח , ועליה לשאת על כן בחלק מנזקיה. בפרט, בהתחשב בכך שיכלה לצפות מצב של צורך בביטוח, ככל אדם שעשוי להיזקק לכך, באופן בלתי צפוי . זאת מעבר לכך שהודע לה על חובתה לתשלום מלוא דמי הביטול, עם הזמנת הנופש. 17. 17. יש לבחון עד היכן יש להטיל את נטל ההוצאות, בגין ביטול הנסיעה על כתפי הנתבעות, או מי מהן. זאת בפרט, היכן שהיטב היה ידוע לתובעת, כי עם ביצוע ההזמנה היא מחוייבת בתשלום 100% דמי ביטול, כאמור באישור ההזמנה שצורף לכתב התביעה, ובפרט, היכן שמדובר בטיסות שכר, אשר מחיריהן הנמוכים, נעוצים בין היתר, באי היכולת לשנות את מועד הטיסות, ולו גם בכפוף לתשלום "קנס" או תוספת כלשהי בגין שינויים בטיסה. 18. 18. על התחשבות בספק שירותי נופש, במתן הזדמנות, לביטול ההזמנה, ניתן ללמוד מהוראת חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, בהתייחס לקיצור תקופת הביטול הנוהגת בעיסקת מכר מרחוק, המאפשרת ביטול עד 7 ימים בלבד ממועד ביצוע ההזמנה, כאמור בסעיף 14(ד)(2) לחוק, ולא לתקופה של 14 יום כמתחייב בעיסקאות אחרות, כאמור בסעיף 14 (ג) לחוק. 19. 19. לא הובאו ראיות מספיקות ע"י הנתבעת 1, שהיא הסוכן הראשי שביצוע ההזמנה מבוצע דרכה, לכך שהתובעת הותרתה בדבר חשיבות רכישת הביטוח לתקופה שלפני הנסיעה המתוכננת . מנגד, לא נסתרה טענת הנתבעת 1 , כי היא הודיעה לתובעת כבר במועד ההזמנה, כי יש להזמין ביטוח נסיעות. 20. 20. בהתייחס לנתבעת 2, בתנאים הכלליים שלה, שנקבעים מכוח תקנות שירותי תיירות (גילוי נאות), התשס"ג-2003, נאמר כי מומלץ לנוסע לבטח את עצמו על חשבונו בביטוח נרחב, המכסה נזקי נוסע כתוצאה מאשפוז, כולל מצב של ביטול הזמנה, כאמור בעמ' 39 בסיפא של הפרק "ביטוח ואחריות" , בחוברת שהוגשה בדיון ע"י הנתבעת 2 (להלן: "החוברת" ). לא הוכח כי החוברת ובה התנאים הכלליים נמסרה לתובעת ע"י הנתבעת 1 שהיתה אחראית כסוכן כלפיה. 21. 21. בנסיבות אלו, של הצעה לביטוח, מצד הנתבעת 1, ופירוט הצורך בביטוח, וחשיבות הביטוח גם לצורך ביטול ההזמנה, יש להתחשב בהם בקביעת גובה הפיצוי לתובעת, בגין הביטול. 22. 22. לעניין ביטול נסיעתו של בעלה של התובעת לנופש, אני קובעת כי לא התרחש אירוע מסכל בעניינו, בשונה מנסיבות הביטול של אשתו, התובעת.עליו, לשאת בהוצאות הכרוכות בהחלטתו, הברוכה כשלעצמה ,להישאר לצידה בבית החולים. אין להטיל על הנתבעות, או מי מהן, את הנטל הכספי הנוסף , הכרוך באשפוז התובעת, בהימנעות בעלה מנסיעה. 23. 23. טענת התובעת, כי בעלה לא יסע לבד, לא די בה, כדי להצדיק שינוי ההסכם/ההזמנה ותנאיה , בדיעבד, המחייב תשלום מלוא דמי הביטול. אין להרחיב כמפורט להלן, את דוקטרינת הסיכול, ביחס לבעלה של התובעת, בפרט היכן שלא הוכח, שהוא בלבד יכול היה לסעוד אותה, בשעה שהיא מושגחת בבית חולים, ע"י צוות רפואי ולא נאמר כי הוא בן משפחה יחיד שלה. 24. 24. דוקטרינת הסיכול, בחוק החוזים תרופות, צומצמה בפסיקת בית המשפט העליון, בשאלת גדריה. הסיכול הוא , כאמור בחוק: "אירוע שהצדדים לחוזה לא חזוהו מראש ולא חייבים היו לחזותו מראש". 25. 25. אין ספק כאמור לעיל, כי האשפוז של התובעת, גרם לכך שהחוזה בלתי אפשרי לקיום מבחינתה. בה בשעה, התובעת יכולה היתה לחזות מראש, אפשרות למניעה חיצונית כלשהי בלתי צפויה, לביצוע הנסיעה והנופש. כדברי בית משפט בע"א 715/78 כץ נ' נצחוני, בה אפילו מלחמה לא הוכרה כבלתי צפויה, ונדחתה טענה בדבר היותה אירוע מסכל (פד"י ל"ג(3) 639, 643). 26. 26. יחד עם זאת, במסגרת בחינת קיום ההסכם, בשל סיכול, בהתקיים נסיבות של שינוי מהותי, מחויב המתקשר, לנהוג בתום לב, ולא לעמוד על ביצועו, ויהי מה. 27. 27. בענייננו, התרשמתי מהתנהגות הנתבעות ופעולותיהן, כי הן נהגו בתום לב, כל אחת בתחום אחריותה. לא התרשמתי מזלזול וחוסר מתן שירות כמצופה מהן. להיפך, הוא הנכון, הנתבעת 1, הסכימה לוותר על העמלות המגיעות לה בגין ההזמנה והנתבעת 2, הסכימה לתשלום מחצית דמי הביטול, בסך כולל של 700 $. הגם, שבכתב ההגנה, חזרה בה הנתבעת 2 מהסכמתה, לאור סירוב התובעת להצעתה זו, ונקיטתה בהליכים משפטיים כנגדה. 28. 28. לסיכום, המדובר בנסיבות בלתי צפויות של אשפוז וביטול נסיעה של התובעת בגינו; מסירת מידע לתובעת במועד ההזמנה על צורך בביטוח נסיעות, כולל ביטוח רפואי; וכן נסיבות בהן, הביטול הטיל הפסד כספי גבוה על הנתבעות שביצעו את ההזמנה ושילמו בגינה, למרות ההתראה שניתנה בעת ההזמנה על עלות הביטול למזמין - התובעת. ומנגד, התעורר ספק בדבר הבהרת החשיבות לתובעת, בעריכת ביטוח לתקופה שלפני הנסיעה. 29. 29. לפיכך, בהתחשב בנסיבות ובקביעות שנקבעו לעיל, אני מחייבת את הנתבעת 1 בתשלום לתובעת, בגין דמי הביטול בסך של 1,800 ₪, בהיותה המתווך והסוכן הראשי לעיסקה, אשר האחריות למתן ההתראה בדבר חשיבות הביטוח המוקדם, מוטלת לפיתחה. הנתבעת 2, שהיא הגורם שביצע ושילם עבור ההזמנה, תשלם לתובעת סך של 1,000 ₪ , בגין דמי ביטול. 30. 30. אני מחייבת את כל אחת מהנתבעות, בתשלום סך של 100 ₪ בלבד, לתובעת, להוצאות משפט , בהתחשב בכך שהוצע פיצוי ראוי על ידם, קודם לדיון, אותו דחתה התובעת. 31. 31. התשלומים, ישולמו תוך 30 יום מהיום, וישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הדין עד ליום התשלום בפועל. תביעות נגד חברות תעופהתעופהרפואהביטול טיסהשאלות משפטיות