באילו מקרים ניתן להגיש תביעת רשלנות מקצועית נגד סוכן ביטוח ? האם כל טעות של סוכן ביטוח מהווה עילה לתביעה ? מהו היקף האחריות של סוכן הביטוח כלפי הלקוח ? האם הפעולות של סוכן ביטוח מחייבות את חברת הביטוח ?

מבוטח פונה לסוכן ביטוח כדי "שישמור עליו" וידאג לו לכיסוי ביטוחי, במקרים מסוימים מדובר ביחסים ארוכי טווח, כאשר סוכן ביטוח מבצע עבור לקוחותיו ביטוחים במספר תחומים - לדוגמא ביטוח רכב, ביטוח דירה, ביטוח לעסק - אם נגרם לכם נזק בעקבות רשלנות מקצועית של סוכן ביטוח מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות נגד סוכני ביטוח. רשלנות מקצועית של סוכן ביטוח - חובת הזהירות

מהו תפקידו של סוכן הביטוח ? מפסיקת בית המשפט בנושא תביעות נגד סוכני ביטוח, עולה כי לסוכן הביטוח חובות זהירות מסוימות כלפי לקוחותיו שכן הלקוח סומך על המקצועיותו בענייני ביטוח. במקרה בו נטען לרשלנות מקצועית של סוכן הביטוח, השאלה הנשאלת היא מהי החובה הרלבנטית, האם אכן מוטלת היא על הסוכן ואם כן האם הופרה בהתרשלות שגרמה נזק ? בית המשפט עמד על פערי הכוחות העמוקים בין הצדדים, הנובעים ממקצועיותו וניסיונו של המבטח לבין העדרם של אלו אצל המבוטח. נקבע כי ביחסיו של המתקשר עם סוכן הביטוח נוצרת ציפייה אצל הלקוח, כי הסוכן ישמור על עניינו בצורה הטובה ביותר, דבר המצדיק הטלת חובת גילוי רחבה יחסית על סוכן הביטוח.

 

באילו מקרים ניתן להגיש תביעה נגד סוכן ביטוח ?

כתב תביעה נגד סוכן ביטוח על רשלנות מקצועית, מוגש בדרך כלל בטענת רשלנות מצידו אשר גרמו לנזקים הנובעים מהעדר כיסוי ביטוי וכן מהעדר טיפול בתביעה. להלן סוגי תביעות נגד סוכן ביטוח: ##(א)## תביעה שהתיישנה בגלל טעות של סוכן ביטוח שלא התריע התריע בפני הלקוח שעליו להגיש תביעה לבית המשפט שתעצור מרוץ ההתיישנות. ##(ב)## תשובות לא נכונות בהצעת הביטוח שמולאה בסיועו של סוכן הביטוח וגרמו בדיעבד לאי כיסוי ביטוחי ביחס למקרה ביטוח. ##(ג)## סוכן ביטוח שהתרשל, והפר את חובותיו לברר את כל האפשרויות העומדות בפני הלקוח. ##(ד)## רשלנות של סוכן ביטוח בכך שלא הציע ללקוח לרכוש הרחבות לביטוח. ##(ה)## לקוח שמגיש תביעת ביטוח ומגלה ומתברר לו כי לא הונפקה פוליסה ועל כן הוא אינו מבוטח. ##(ו)## טענה המייחסת לסוכן הביטוח התרשלות במה שקשור לתשלום דמי פרמיה. חשוב לזכור כי בית המשפט יכול לקבוע כי הפעולות של סוכן ביטוח מחייבות גם את חברת הביטוח וככל שהייתה רשלנות ו/או מחדל מצד סוכן הביטוח, ניתן לחייב גם את הסוכן וגם את חברת הביטוח בגינה.

 

אחריות סוכן ביטוח כלפי לקוח - מה אומרת הפסיקה ?

##(1)## ברע"א 5695/06 בהא סייף נ' פוזי מרעי ואח' הוגשה תביעה נגד סוכן ביטוח ונפסק כי מחובתו סוכן הביטוח להסביר ללקוח שמעוניין לרכוש פוליסה מתאימה את מגוון האפשרויות הביטוחיות, וכי הכיסוי הביטוחי המוצע תואם את צרכיו. על סוכן הביטוח לבאר ללקוח תניות מרכזיות ביטוחיות, ולמנוע ממנו טעויות שעשויות להביא לביטול הפוליסה, להעמידו לעת חידוש על שינויים משמעותיים בנוסח פוליסה שגרתי שחודשה מדי שנה, ליידעו בדבר מועד סיום מתקרב של פוליסה, ואף ביחס לכוונת מבטח שלא לשוב ולחדש פוליסה שחודשה בעבר. ##(2)## בע"א 3214/98 אמנון שלוס נ' רגומי (1978) בע"מ, במסגרת תביעה נגד סוכן ביטוח, הוכרה אחריותו של סוכן ביטוח, עם תרומת אשם מצד הלקוח. במקרה זה, ניתנו תשובות לא נכונות בהצעת הביטוח שמולאה בסיועו של סוכן הביטוח, וגרמה לאי כיסוי ביטוחי ביחס למקרה ביטוח, מה שהותיר את המבוטח עם נזק ניכר. נקבע שם כי סוכן ביטוח יכול וצריך לצפות כי מתן תשובות לא נכונות בהצעה יכול להוליך לביטול הפוליסה על ידי חברת הביטוח וזו מומחיותו ומיומנותו. ##(3)## בת"א (שלום – ת"א) 51881/06 סוויסה גבריאל נ' מ.י. ישראלית סוכנות לביטוח בע"מ ואח', הוגשה תביעה נגד סוכנות ביטוח ונקבע שהייתה על הסוכן הביטוח חובה לברר את מצב הדירה כ"דירה תפוסה" או "כדירה שאינה תפוסה" ולהסביר ללקוח באופן ברור ומפורש את ההבדל בהגדרות על פי הפוליסה, ולוודא שהכיסוי הביטוחי שנרכש, עונה על צרכיו בהתאם למצב הדירה. ##(4)## בת.א 38870-05-14 (שלום ת"א), מגדל חברה לביטוח נ' צדדי ג', צוין כי מאחר וסוכן הביטוח הוא הגורם המקצועי ובעל המידע בתחום, נדרש מסוכן הביטוח בעת המשא ומתן להציג בפני הלקוח את מגוון האפשרויות המתאימות לבקשתו , ולגלות לו כל מידע רלבנטי באשר לצורות ההתקשרות השונות, וכן עליו לוודא שהכיסוי הביטוחי שמספקת חברת הביטוח הוא ראוי ומספיק לצרכיו של הלקוח.

 

מעמדו של סוכן הביטוח - מתווך או שלוח ?

ברע"א 2281/05 אריה חברה לביטוח נ' קפלנסקי אוזכרו מספר אפשרויות: שהסוכן הוא שלוח של המבוטח, שהוא שלוח של חברת הביטוח, שהוא שלוח של שניהם, שאינו שלוח של מי מן הצדדים אלא מתווך ביניהם, או כי מעמדו יהא תלוי נסיבות. הוכרע כי נקודת המוצא תהא שהסוכן הנו מתווך בין חברת הביטוח למבוטח, אך בכל מקרה ניתן לנסות ולהמחיש יחסי שליחות מוסכמת עם מי מן הצדדים, נחזית או סטטוטורית. באופן טבעי, יש סוכנים בקיאים יותר ופחות בעניינים המשיקים לתחום מומחיותם. אולם ברגיל, סוכן ביטוח אינו הגורם המתאים לכך לגופו של ענין, אף מעבר לשאלה האם הטלת חובת זהירות מעין זו אינה עומדת בניגוד לסע' 20(4) של חוק לשכת עורכי הדין. הכשרתו ומומחיותו של סוכן הביטוח אינה ביעוץ משפטי. זו גם אינה יכולה להיות הציפיה הסבירה ממנו של מבוטח. בפסיקה נקבע כי גם אם ייחשב סוכן הביטוח כמתווך (ולא שלוח) אין הדבר פוטר אותו מכל חובה כלפי הצדדים, שכן תיווך הוא יחס חוזי שמטיל על הצדדים לו חובות שונות, בהן חובת נאמנות, זהירות, והחובה לנהוג בדרך מקובלת ותום לב; ובמקרה המתאים ניתן יהא כאמור להמחיש מעמדו של הסוכן כשלוח של אחד הצדדים (לרבות של המבטחת משיקולים של הגנה על המבוטח כצרכן, במקרים המתאימים לכך, כאשר ברור מאידך שלא כל מקרה הוא מתאים לכך; היינו שהמקרים בהם דן סימן ו' אינם בהכרח בגדר רשימה סגורה). ##העניינים שלגביהם ייחשב הסוכן כשלוח של חברת הביטוח הנם שלושה: ## ##(1)## שלב הכריתה של חוזה הביטוח. ##(2)## קבלת דמי ביטוח. ##(3)## מתן הודעות. חוק חוזה ביטוח מכיר "בקשר האמיץ" של שליחות הנוצר בין חברות הביטוח לבין סוכניה (ר"ע 501/84 הסנה חברה לביטוח נ. רוטבן).

 

האם אחריות סוכן ביטוח כלפי לקוח היא מוחלטת ?

גישת בית המשפט לגבי רשלנות מקצועית של סוכן ביטוח, היא כי אין להפוך את סוכן הביטוח מכוח עוולת הרשלנות והטלת חובות זהירות יש מאין ל"יועץ משפטי" ואין להחליף בין תפקידו של סוכן לזה של עורך דין. אותה חובת נאמנות בה חב הסוכן כלפי מבוטחו, בין מכוח תיווך בין מכוח שליחות, אינה מקימה אחריות מוחלטת אלא חובות מסוימות ולא אחרות. היא לא כוללת ואינה יכולה לכלול חפיפת תחומים עם יעוץ משפטי, השמור באופן מובהק לעו"ד ועולה כדי יעוץ טקטי כיצד לנהל תביעה מול חברת הביטוח. חשוב לציין כי, חברות ביטוח וסוכני ביטוח יוצאים מנקודת הנחה שמבוטחים שמגיעים לכרות חוזה ביטוח, מוסרים מידע מדויק ואמין שמשקף את המציאות. חוק חוזה ביטוח דואג לחברות הביטוח שבמידה והמבוטח לא מוסר את הפרטים האלו, ישנן סנקציות הרשומות בחוק.

 

פוליסת רשלנות מקצועית של סוכן ביטוח

פוליסת הביטוח לאחריות מקצועית שמונפקת לסוכן ביטוח הינה פוליסה המבוססת על מועד הגשת התביעה נגדו ונועדה לשפות את המבוטח (וכיוצא מכך, גם צד ג' שנפגע ממעשיו) רק בגין תביעות המוגשות לראשונה נגד המבוטח בתקופת הביטוח ואשר הודעה עליהן נמסרה לחברת הביטוח בתוך תקופת הביטוח.

 

מה ההבדל בין אחריות עורך דין לבין אחריות סוכן ביטוח ?

עורך דין הנוטל על עצמו ייצוג בתביעת ביטוח הופך למעשה למעין "יומן תזכורות" במה שקשור לצורך להבטיח אי התיישנות התביעה. זו מומחיותו וגם לשם כך נשכרו שירותיו, מבלי לגרוע מחובת שיתוף הפעולה של הלקוח, שאינו יכול לצפות מאידך שינחית תביעה במשרד בא כוחו ויתעלם מפניות אליו להמצאת נתונים ומסמכים הנדרשים לצורך קידום תביעתו. גם סוכן הביטוח הנו מעין "יומן תזכורות" ואין הוא נטול חובות כלפי לקוחו. אך לא במה שקשור לייעוץ משפטי וניהול תביעה. הסוכן למשל אמור להיות מסוגל לעקוב אחרי מועדי הפקיעה של פוליסות קיימות ולתזכר לקוח קיים כי הפוליסה שלו עתידה לפקוע בתאריך מסוים בעוד חודש או חודש וחצי על מנת שיהא סיפק בפני המבוטח להיערך ושלא ימצא עצמו נטול כיסוי.

 

איפה מגישים תביעות נגד סוכני ביטוח ?

חברות הביטוח מנהלות את עסקיהן באמצעות סוכני ביטוח הפזורים ברחבי הארץ, כדי לקדם את המטרות הכלכליות של חברות הביטוח בדרך של מכירת הפוליסות של חברות הביטוח, ובית המשפט פסק כי לא ראוי שאלה יתגדרו בטענה של חוסר סמכות מקומית, מפני תביעות המוגשות באזורים שסוכני הביטוח, שלוחיהם, מוכרים בהם את הפוליסות שלהן. משנקבע כי סוכני הביטוח וסוכנויות הביטוח הם שלוחי חברת הביטוח, ברור כי במקום המצא עסקיהם של שלוחי החברה, שם ניתן גם להגיש תביעות נגד חברות הביטוח. מקום העסק של חברת ביטוח הוא גם מקום עסקיה של כל סוכנות ביטוח, או סוכן ביטוח גם אם הוא עצמאי.

 

5 דברים נוספים שחשוב לדעת על תביעת רשלנות מקצועית נגד סוכן ביטוח

##(1)## נטל ההוכחה של תביעתו כלפי סוכן הביטוח רובץ על התובע - עליו להמחיש שיסודות עוולת הרשלנות מתקיימים במצטבר. ##(2)## לא ניתן להטיל אחריות על סוכן ביטוח רק בשל כך שלא המליץ ללקוח לפנות לעורך דין - הזכות לפנות לעו"ד אמורה להיות ידועה בסבירות לכל מבוטח, גם בלא הפניה של סוכן הביטוח. ##(3)## ניתן לצפות שהמבוטח יעדכן את סוכן הביטוח לגבי שינוי במצבו הרפואי כמי שבידו הנתונים והידיעה על מצבו הרפואי בכל זמן נתון. ##(4)## ההלכה קובעת שחובת זהירות של מבוטח סביר מחייבת אותו ב"מינימום" לעיין בתנאי הפוליסה. ##(5)## העובדה שסוכן ביטוח התרשל אין משמעה שהלקוח פטור. לעיתים יכולה להיות גם ללקוח תרומת אשם.

 

דוגמא לכתב תביעה

## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע, מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________, הינו אדם פרטי אשר נפגע כתוצאה מרשלנותם של הנתבעים. 2. הנתבע 1, מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________, הינו סוכן ביטוח במקצועו, אשר פעל כסוכן ביטוח עבור התובע. 3. הנתבעת 2, חברת _________ בע"מ ח.פ. _________, הינה חברת ביטוח אשר ביטחה את הנתבע 1 בפוליסת אחריות מקצועית לסוכני ביטוח. 4. התובעת 2, גב' _________ ת.ז. _________, תושבת _________, _________, הינה בתו של התובע 1, אשר שימשה כבעלים הרשומים של הרכב נשוא התביעה, אך בפועל לא נגרם לה כל נזק ישיר. ## ב. הסעד המבוקש (באופן מפורט) ## 5. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. סך של 70,744 ש"ח בגין שווי הרכב שנגנב, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 8.10.03 ועד למועד התשלום המלא בפועל. ב. סך של 5,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, ביטול זמן והתרוצצויות שנגרמו לתובע עקב התנהלות הנתבעים. ג. הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 18,000 ש"ח בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל. ד. כל סעד נוסף שייראה לכבוד בית המשפט צודק וראוי בנסיבות העניין. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 6. בחודש מרץ 2003, פנה התובע אל הנתבע 1, סוכן ביטוח במקצועו, בבקשה לבטח רכב מסוג משא אחוד, תוצרת _________ (להלן: "הרכב"), בביטוח מקיף וביטוח חובה. 7. הנתבע 1 החתים את התובע על הצעת ביטוח מקיף למשך שנה אחת, מחודש מרץ 2003 עד מרץ 2004, וכן על הוראת קבע לתשלום דמי הביטוח המקיף. דמי ביטוח החובה נגבו באמצעות כרטיס אשראי. 8. הנתבע 1 הודיע לתובע כי הרכב מבוטח בביטוח מקיף, לאחר שבירר עימו את אמצעי המיגון לרכב. 9. התובע לא קיבל עותק של הפוליסה, ודמי הביטוח לא נגבו באמצעות הוראת הקבע. בפניותיו לנתבע 1, הובטח לו כי לרכב כיסוי ביטוחי מלא אצל חברת _________ (להלן: "הנתבעת 3"), וכי העיכובים הינם פורמליים בלבד. 10. במהלך חודש מאי 2003, ביטח התובע באמצעות הנתבע 1 גם את תכולת הרכב, ששימש להובלת בגדים ומוצרי אופנה. 11. בתאריך 10.8.03 נגנב הרכב על תכולתו. התובע פנה לנתבע 1 להודיע על הגניבה. 12. לאחר מספר ימים, שכר הנתבע 1 עבור התובע רכב מסחרי מסוג _________ למשך 21 יום, על פי תנאי הפוליסה הלכאוריים. 13. משחלפו שבועות ואיש מחברת הביטוח לא יצר קשר עם התובע, פנה שוב לנתבע 1, ורק אז התברר לו כי קיימת בעיה בכיסוי הביטוחי. הנתבע 1 הרגיעו ומסר לו כי הוא מבוטח בביטוח אחריות מקצועית אצל הנתבעת 2, וכי יקבל תגמולי ביטוח בין מהנתבעת 3 ובין מהנתבעת 2. 14. הנתבע 1 שילם לתובע סך של 46,000 ש"ח לסילוק תביעתו בגין תכולת הרכב, והחתים את התובע על מסמך מתאים. 15. התובע נאלץ לרכוש רכב חלופי תוך נטילת הלוואות בסכום כולל של 70,000 ש"ח. 16. עילת התביעה נולדה ביום גניבת הרכב, 10.8.03, עת התברר לתובע כי אין לו כיסוי ביטוחי לרכב עקב רשלנות הנתבע 1. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 17. סכום התביעה מצוי בתחום סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה. 18. מקום מגוריו של התובע, מקום עסקו של הנתבע 1, ומקום התרחשות האירועים הרלוונטיים לתביעה, מקנים סמכות מקומית לבית משפט נכבד זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## חובת הזהירות של סוכן הביטוח ## 19. הנתבע 1, כסוכן ביטוח מקצועי, חב חובת זהירות מוגברת כלפי התובע, אשר סמך על מומחיותו וניסיונו בענייני ביטוח, וציפה כי הנתבע 1 ידאג לענייניו בצורה הטובה ביותר ויספק לו כיסוי ביטוחי הולם. 20. חובת הזהירות של הנתבע 1 כללה את החובה לוודא כי הצעת הביטוח מולאה כהלכה, כי כל התנאים הנדרשים לקיום הפוליסה מולאו, וכי הפוליסה אכן הונפקה ונכנסה לתוקף, וכן ליידע את התובע באופן ברור ומפורש על כל דרישה או תנאי מהותי. 21. הנתבע 1 התרשל בכך שלא וידא את הנפקת פוליסת הביטוח המקיף לרכב, ולא הודיע לתובע על דרישות המיגון החסרות, ובכך הותיר את התובע ללא כיסוי ביטוחי לרכבו, בניגוד מוחלט לחובת הזהירות המוטלת עליו. 22. הפסיקה קבעה כי סוכן ביטוח חייב להסביר ללקוח את מגוון האפשרויות הביטוחיות, לוודא שהכיסוי תואם את צרכיו, ולבאר תניות מרכזיות, ובמקרה דנן הנתבע 1 הפר חובות אלו באופן בוטה. 23. הנתבע 1 פעל בניגוד לציפייה הסבירה של התובע, אשר האמין כי הנתבע 1 דואג לאינטרסיו, ובכך הפר את חובת הנאמנות והזהירות המוטלת עליו כסוכן ביטוח כלפי לקוחו. ## מצגי שווא והטעיה ## 24. הנתבע 1 הציג בפני התובע מצגי שווא חוזרים ונשנים, הן בעל פה והן במעשיו, לפיהם הרכב מבוטח בביטוח מקיף מלא אצל הנתבעת 3, למרות שידע או היה עליו לדעת כי פוליסה כזו לא הונפקה. 25. מצגי השווא של הנתבע 1 כללו את הבטחתו כי העיכובים בהוצאת הפוליסה וגביית דמי הביטוח הינם פורמליים בלבד, וכי קיים כיסוי ביטוחי מלא, ובכך הטעה את התובע לחשוב כי ענייניו הביטוחיים סודרו כהלכה. 26. הנתבע 1 אף שכר עבור התובע רכב חלופי לאחר הגניבה, ושילם מכיסו עבור גרירת הרכב, פעולות אשר חיזקו את מצג השווא בדבר קיומו של כיסוי ביטוחי תקף, והטעה את התובע להאמין כי הוא מבוטח. 27. התובע הסתמך בתום לב על מצגי השווא של הנתבע 1, ופעל על פיהם, ובכך נגרם לו נזק כבד עקב היעדר כיסוי ביטוחי לרכבו שנגנב, כאשר הנתבע 1 ידע או היה עליו לדעת כי מצגיו אינם אמת. 28. הנתבע 1 אף הצהיר בתצהיר התנגדות לביצוע שטר כי פוליסת ביטוח סחורות בהעברה בוצעה באמצעותו, למרות שבפועל לא הייתה קיימת פוליסה כזו, ובכך המשיך להטעות את התובע ואת בית המשפט. ## הפרת חובת הגילוי ## 29. הנתבע 1 הפר את חובת הגילוי המוגברת המוטלת עליו כסוכן ביטוח, בכך שלא גילה לתובע את העובדה המהותית כי פוליסת הביטוח המקיף לרכב לא הונפקה וכי אין כיסוי ביטוחי תקף. 30. חובת הגילוי של הנתבע 1 כללה את החובה ליידע את התובע על דרישות המיגון החסרות, ועל כך שהנתבעת 3 דחתה את הצעת הביטוח עקב אי-מילוי תנאים אלו, מידע שהיה קריטי עבור התובע. 31. הנתבע 1 לא העביר לתובע את המזכר הפנימי של הנתבעת 3 מיום 30.4.03, אשר ציין במפורש כי "אין כיסוי ביטוחי לרכב הנ"ל" עקב אי-התקנת איתוראן, ובכך מנע מהתובע לדעת את מצבו האמיתי. 32. הפסיקה קבעה כי על סוכן הביטוח מוטלת חובת גילוי רחבה יחסית, ובמקרה דנן הנתבע 1 הפר חובה זו באופן יסודי, כאשר לא יידע את התובע על היעדר הכיסוי הביטוחי, למרות שידע או היה עליו לדעת על כך. 33. אי-גילוי המידע המהותי על ידי הנתבע 1 מנע מהתובע לנקוט בצעדים הנדרשים להשלמת הכיסוי הביטוחי או לרכישת ביטוח חלופי, ובכך גרם לו נזק ישיר ועקיף. ## אחריות הנתבעת 2 מכוח פוליסת אחריות מקצועית ## 34. הנתבעת 2 ביטחה את הנתבע 1 בפוליסת אחריות מקצועית לסוכני ביטוח, אשר נועדה לשפות את הנתבע 1 (וכתוצאה מכך גם צד ג' שנפגע ממעשיו) בגין תביעות המוגשות נגדו עקב רשלנות מקצועית. 35. רשלנותו של הנתבע 1, כפי שפורטה לעיל, נופלת בגדר "מקרה ביטוח" כהגדרתו בפוליסת האחריות המקצועית של הנתבעת 2, שכן מדובר בהפרת חובה מקצועית שנעשתה בתום לב, שמקורה במעשה רשלנות, בטעות או בהשמטה, שנעשו על ידי הנתבע 1 במסגרת עיסוקו כסוכן ביטוח. 36. טענות הנתבעת 2 בדבר הפרת תנאי הפוליסה על ידי הנתבע 1, כגון הודאה באחריות או אי-שיתוף פעולה, אינן פוטרות אותה מחבותה כלפי התובע, שכן הפסיקה קבעה כי ביטול פוליסה דורש הודעה מפורשת וכי איחור בהודעה אינו מבטל את הפוליסה אלא אם נקבע אחרת במפורש. 37. גם אם הנתבע 1 הפר את תנאי הפוליסה, אין בכך כדי לבטל את הפוליסה באופן יסודי, והנתבעת 2 לא הוכיחה כי הפרות אלו גרמו לה נזק ממשי או מנעו ממנה לברר את חבותה, ולכן עליה לשאת באחריותה כלפי התובע. 38. הפסיקה קבעה כי גם אם המבוטח לא מילא אחר חובותיו כלפי המבטח, המבטח עשוי להיות פטור מתגמולי הביטוח רק במקרה שהמבוטח עשה דבר במתכוון כדי למנוע מהמבטח את בירור חבותו או להכביד עליו, דבר שלא הוכח במקרה דנן. ## אחריות הנתבעת 3 מכוח דיני השליחות ## 39. הנתבע 1, כסוכן ביטוח, שימש כשלוחה של הנתבעת 3 לעניין המשא ומתן לקראת כריתת חוזה הביטוח ולעניין כריתת החוזה עצמו, בהתאם להוראות חוק חוזה הביטוח. 40. פעולותיו של הנתבע 1, לרבות מצגיו והבטחותיו לתובע בדבר קיומו של כיסוי ביטוחי תקף, מחייבות את הנתבעת 3, גם אם הנתבע 1 סטה ממתחם השליחות שהוקנתה לו על ידי הנתבעת 3. 41. הפסיקה קבעה כי די בהודעת הסוכן למבוטח על כריתת החוזה כדי לחייב את המבטחת, וכי כאשר סוכן הביטוח אינו מסייג את הקיבול אלא מבטיח כי יש כיסוי ביטוחי, הדבר מחייב את המבטח. 42. הצעת הביטוח שמולאה על ידי התובע כללה את כל הפרטים המהותיים הנדרשים לשכלול חוזה ביטוח, לרבות זהות המבטח והמבוטח, סוג הביטוח, מאפייני הרכב ועלות הפרמיה, ובכך התקיימו יסודות גמירת הדעת והמסוימות. 43. הנתבעת 3 אינה יכולה להתנער מחבותה בטענה כי הצעת הביטוח לא אושרה על ידי חתם מוסמך, שכן אמירותיו של הנתבע 1, כשלוחה, גוברות על תניות אלו, והיא מחויבת בחוזה ביטוח בר תוקף כלפי התובע. ## נזקי התובע ## 44. כתוצאה מרשלנותם של הנתבעים, נגרמו לתובע נזקים כבדים, ובראשם אובדן הרכב שנגנב, אשר שוויו הוערך בסך של 70,744 ש"ח, וזאת בהתאם לחוות דעת שמאי שלא נסתרה. 45. התובע נאלץ לשאת בעוגמת נפש רבה, ביטול זמן והתרוצצויות מרובות בניסיון לברר את מצבו הביטוחי ולטפל בנזק שנגרם לו, וזאת עקב התנהלותם הרשלנית של הנתבעים. 46. הנתבעים אחראים, ביחד ולחוד, לפצות את התובע בגין מלוא נזקיו, שכן רשלנותם המצטברת היא שגרמה לאובדן הכיסוי הביטוחי ולנזקים הכספיים והלא-כספיים שנגרמו לתובע. 47. הפיצוי המבוקש בגין שווי הרכב, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, משקף את הנזק הישיר שנגרם לתובע, ומטרתו להשיב את המצב לקדמותו, כאילו הכיסוי הביטוחי היה קיים. 48. הפיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות לטיפול בתביעה הינו פיצוי ראוי והולם בנסיבות העניין, בהתחשב במצוקה ובטרחה שנגרמו לתובע עקב התנהלות הנתבעים. ## התנהלות הנתבע 1 לאחר הגניבה ## 49. התנהלותו של הנתבע 1 לאחר גניבת הרכב, לרבות שכירת רכב חלופי על חשבונו ותשלום סך של 46,000 ש"ח לתובע, מהווה הודאה ברשלנותו ובאחריותו לנזק שנגרם לתובע. 50. הסבריו של הנתבע 1 בדבר תשלומים אלו כ"הלוואה" או "לפנים משורת הדין" אינם מתקבלים על הדעת, ואינם נתמכים בראיות, ומהווים ניסיון להתנער מאחריותו המלאה. 51. העובדה שהנתבע 1 לא תבע את יתרת ה"הלוואה" בתביעתו שכנגד, מחזקת את הטענה כי התשלומים בוצעו כהודאה באחריות ולא כהלוואה. 52. הנתבע 1 אף הודה במכתב שהפנה לנתבעת 2 כי רק ביום 8.10.03 התברר לו שאין פוליסה לרכב, וכי עד אז לא עשה דבר ולא דיבר עם הנתבעת 3, ובכך אישר את רשלנותו באי-בירור מצב הביטוח. 53. התנהלות זו של הנתבע 1, שכללה מצגי שווא, אי-גילוי מידע מהותי ופעולות שנועדו להרגיע את התובע, מוכיחה את רשלנותו ואת אחריותו הישירה לנזקים שנגרמו לתובע. ## דחיית טענות הנתבעים ## 54. טענות הנתבע 1 בדבר ידיעת התובע על היעדר כיסוי ביטוחי, אינן מתיישבות עם העובדות שהוכחו, ועם התנהלותו של הנתבע 1 עצמו, אשר פעל כאילו קיים כיסוי ביטוחי. 55. טענות הנתבעת 2 בדבר קנוניה בין התובע לנתבע 1, או בדבר הפרת תנאי הפוליסה על ידי הנתבע 1, לא הוכחו כדבעי, ואין בהן כדי לפטור אותה מחבותה כלפי התובע. 56. טענת הנתבעת 2 בדבר אשם תורם של התובע, אינה רלוונטית בנסיבות העניין, שכן התובע הסתמך בתום לב על הנתבע 1, ולא היה עליו לדעת על הרשלנות והמחדלים של הנתבע 1. 57. טענות הנתבעים בדבר אי-הוכחת נזקים, נדחות, שכן שווי הרכב הוכח באמצעות חוות דעת שמאי, והנזקים הלא-כספיים הוכחו באמצעות עדות התובע. 58. התביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבע 1 נגד התובע, נדחית, שכן ההסכם בין הצדדים התייחס לסחורה בלבד, והתובע היה רשאי להפסיק את ההתקשרות עם הנתבע 1 עקב התנהלותו הרשלנית. ## פערי כוחות וחובת נאמנות ## 59. בין התובע לנתבע 1 התקיימו פערי כוחות מהותיים, הנובעים ממומחיותו וניסיונו של הנתבע 1 בתחום הביטוח, לעומת חוסר ניסיונו וידעו של התובע, דבר המצדיק הטלת חובות מוגברות על הנתבע 1. 60. הנתבע 1 חב חובת נאמנות מוגברת כלפי התובע, בין מכוח יחסי תיווך ובין מכוח יחסי שליחות, וחובה זו כוללת את הדאגה לאינטרסים של התובע באופן מיטבי. 61. הנתבע 1 ניצל את פערי הכוחות ואת אמון התובע בו, על מנת להציג מצגי שווא ולהטעות את התובע, ובכך הפר את חובת הנאמנות המוטלת עליו. 62. הפסיקה עמדה על פערי הכוחות העמוקים בין סוכן הביטוח למבוטח, וקבעה כי ציפיית הלקוח שהסוכן ישמור על עניינו בצורה הטובה ביותר מצדיקה הטלת חובת גילוי רחבה יחסית. 63. התנהלות הנתבע 1, אשר כללה אי-הנפקת פוליסה, אי-גילוי מידע מהותי והצגת מצגי שווא, מהווה הפרה יסודית של חובת הנאמנות והזהירות המוטלת עליו כסוכן ביטוח. ## רשלנות בהתנהלות מול חברת הביטוח ## 64. הנתבע 1 התרשל בכך שלא העביר את הצעת הביטוח לנתבעת 3 במועד, או שלא וידא את מילוי כל התנאים הנדרשים להנפקת הפוליסה, ובכך הותיר את התובע ללא כיסוי ביטוחי. 65. הנתבע 1 לא עקב אחר מועדי הפקיעה של פוליסות קיימות, ולא תיזכר את התובע בדבר הצורך בהשלמת דרישות מיגון או חידוש פוליסה, ובכך הפר את חובתו כ"יומן תזכורות" של לקוחו. 66. הנתבע 1 לא פעל כסוכן ביטוח סביר ומקצועי, אשר היה אמור לברר את כל האפשרויות העומדות בפני הלקוח, ולהציע לו את הכיסוי הביטוחי המתאים ביותר לצרכיו. 67. הפסיקה קבעה כי סוכן ביטוח אמור להיות מסוגל לעקוב אחרי מועדי פקיעה של פוליסות ולתזכר לקוח, ובמקרה דנן הנתבע 1 כשל בכך באופן מובהק. 68. רשלנותו של הנתבע 1 בהתנהלות מול הנתבעת 3, ובאי-השלמת הליכי הביטוח, היא הגורם הישיר לנזק שנגרם לתובע עקב גניבת הרכב. ## הפרת חובות חקוקות ## 69. הנתבע 1 הפר את הוראות חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981, ובפרט את סעיף 55 לחוק, בכך שתיאר תיאור מטעה את עסקת הביטוח, בנוגע למהותה, היקף הכיסוי, הסייגים והתנאים המוקדמים לקיומו. 70. הפרת חובות אלו על ידי הנתבע 1 גרמה נזק לתובע, ועל כן דין נזק זה כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים לפי דיני הנזיקין, בהתאם לסעיף 108 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח. 71. הנתבע 1 הפר גם את חובותיו מכוח חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, ובפרט את חובותיו כסוכן ביטוח הפועל כשלוח של המבטח, בכך שלא פעל בתום לב ובמקצועיות. 72. התנהלות הנתבע 1, אשר כללה אי-העברת תנאי מהותי לפוליסה לידיעת התובע, מהווה הפרה של חובותיו החקוקות, וגרמה לנזק ישיר לתובע. 73. הפרת החובות החקוקות על ידי הנתבע 1 מקימה עילת תביעה נזיקית נגדו, ומחייבת אותו ואת הנתבעת 2, כמבטחת באחריות מקצועית, לפצות את התובע בגין מלוא נזקיו. ## היעדר אשם תורם של התובע ## 74. התובע פעל בתום לב מלא, והסתמך באופן סביר על הנתבע 1, אשר הציג עצמו כמומחה בתחום הביטוח ודאג לענייניו. 75. התובע לא היה מודע להיעדר הכיסוי הביטוחי, ופעל בהתאם להנחיות ולמצגים של הנתבע 1, ולכן אין לייחס לו כל אשם תורם לנזק שנגרם. 76. טענת הנתבעים בדבר חובת התובע לעיין בתנאי הפוליסה אינה רלוונטית במקרה זה, שכן פוליסה כלל לא הונפקה, והתובע הוטעה לחשוב כי ענייניו סודרו. 77. הפסיקה קבעה כי חובת זהירות של מבוטח סביר מחייבת אותו ב"מינימום" לעיין בתנאי הפוליסה, אך במקרה דנן, כאשר פוליסה לא הונפקה והתובע הוטעה, אין לייחס לו אשם תורם. 78. התובע, כמי שאינו בקיא בענייני ביטוח, הסתמך על הנתבע 1, ואין לצפות ממנו לדעת על מחדליו ורשלנותו של סוכן הביטוח, ולכן אין לייחס לו כל אשם תורם. ## דחיית התביעה שכנגד ## 79. התביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבע 1 נגד התובע, בגין הפסדים מעמלות ואי-המשך טיפול בפוליסות, דינה להידחות במלואה. 80. ההסכם שנחתם בין התובע לנתבע 1 התייחס לסחורה שנגנבה בלבד, ולא לרכב עצמו, ואין בו כדי להקים עילה לתביעה שכנגד בגין הפסדי עמלות. 81. התחייבות התובע להמשיך ולנהל את ביטוחיו אצל הנתבע 1, ככל שהייתה כזו, אינה חוקית, אינה מוסרית ונוגדת את תקנת הציבור, ובוצעה תחת לחץ ועושק מצד הנתבע 1. 82. הנתבע 1 עצמו פעל באופן שפגע בזכויות התובע, הגדיל את הפקדותיו החודשיות לביטוח חיים ללא רשותו, והעביר ביטוחים בין חברות ללא הסכמתו, ובכך הפר את חובותיו כלפי התובע. 83. התובע היה רשאי להפסיק את ההתקשרות עם הנתבע 1 ולעבור לטיפולו של סוכן אחר, ואין כל סיבה להשבה או לפיצוי הנתבע 1 בגין הפסדי עמלות. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.תביעה נגד סוכן ביטוחרשלנות מקצועיתרשלנותסוכן ביטוח