בית הדין הנכבד מתבקש בזאת להורות על מניעת פרסום מכרז פומבי למשרת מרכז בכיר בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, וזאת עד למתן פסק דין סופי בתביעה העיקרית. ## ואלו נימוקי הבקשה: ## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש, מר ראובן לוי, ת.ז. _________, עובד מסור וותיק של המשיבה, המועסק בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת משנת 1985, ושימש בתפקידי מפתח שונים, לרבות מרכז מדור אזרחי. 2. המשיבה, הנהלת בתי הדין, ח.פ. _________, באמצעותה מנוהלים בתי הדין בישראל, והאחראית על פרסום מכרזים פנימיים ופומביים לאיוש משרות. ## ב. מסכת העובדות ## 3. המבקש, מר ראובן לוי, מועסק בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת מאז שנת 1985, ושימש בתפקידי סגן מרכז מדור אזרחי ומרכז מדור אזרחי במשך שנים רבות, תוך צבירת ניסיון רב וידע מקצועי מעמיק. 4. ביום 14/2/01 פרסמה המשיבה מכרז פנימי למשרת מרכז בכיר בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת (להלן: "המשרה"), אליו הוזמנו עובדי בתי הדין להגיש מועמדותם. 5. המבקש הגיש את מועמדותו למשרה ביום 3/5/01, לאחר שהמשיבה הסכימה להאריך את המועד להגשה, וזאת על אף שחלף המועד המקורי, מה שמעיד על רצונה של המשיבה לבחון את מועמדותו ברצינות. 6. המזכיר הראשי של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, מר שמואל כהן, מילא טופס הערכה בעניינו של המבקש ביום 12/4/01, בו העניק לו ציונים גבוהים במיוחד בכל הפרמטרים, ואף המליץ על קיצור פז"מ (פרק זמן מינימלי) בשנה, המעיד על הערכה חיובית ביותר לתפקודו. 7. בנוסף, המזכיר הראשי ציין בטופס הגשת המועמדות של המבקש כי הוא "מתאים למשרה המוצעת. ממלא תפקיד זה תקופה די ארוכה לשביעות רצוני ורצון הנשיא, שופטי בית הדין ובאי בית הדין", עדות חד משמעית להתאמתו. 8. ביום 1/5/01 החלה המשיבה להעסיק את המבקש בפועל במשרה האמורה, מה שמעיד על הכרה ביכולותיו ובהתאמתו לתפקיד, עוד בטרם התכנסה ועדת הבחינה. 9. ביום 14/6/01 התכנסה ועדת בחינה לדון במועמדותו של המבקש, אשר הורכבה מגב' רחל דוד (יו"ר), גב' שרה לוי ומר יצחק מזרחי. 10. המבקש השיב כראוי על כל השאלות המקצועיות שהוצגו לו בפני הוועדה, וכל חברי הוועדה היו בדעה שהתובע השיב כראוי על השאלות, עובדה המעידה על בקיאותו ויכולותיו המקצועיות. 11. למרות זאת, ועדת הבחינה, בדעת רוב, החליטה כי המבקש אינו מתאים למשרה, וזאת בהתבסס על הערכות שנתיות קודמות מיום 22/2/00 ומיום 28/2/01, תוך התעלמות מוחלטת מהערכה עדכנית וחיובית יותר מיום 12/4/01. 12. נציג ההסתדרות בוועדה, מר יצחק מזרחי, סבר כי יש לקבוע שהמבקש מתאים למשרה, וביקש לתת משקל רב להופעתו המרשימה בפני הוועדה, אך דעתו נדחתה. 13. החלטת הוועדה התעלמה מהמלצות חמות של נשיא בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, כב' השופט אברהם יצחקי, וסגנו, כב' השופט משה בן-דוד, אשר תמכו במועמדותו של המבקש וציינו את תפקודו המצוין לאורך שנים. 14. המבקש הגיש השגה על החלטת ועדת הבחינה, אך טרם קבלת תשובה רשמית, החל הליך זה בבית הדין, וניתן צו ארעי המונע את פרסום המכרז הפומבי. 15. פרסום מכרז פומבי למשרה, בטרם מיצוי הליכי הבחינה וההשגה בעניינו של המבקש, עלול ליצור מצב בלתי הפיך ולפגוע בזכויותיו של המבקש, אשר מילא את התפקיד בפועל והוכר כמתאים לו על ידי ממוניו. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## פגמים מהותיים בהליך הבחינה ## 16. ועדת הבחינה התעלמה באופן מוחלט מהערכה עדכנית וחיובית ביותר מיום 12/4/01, אשר ניתנה על ידי הממונה הישיר על המבקש, המזכיר הראשי, וכללה המלצה לקיצור פז"מ, דבר המעיד על פגם מהותי בשיקול דעתה של הוועדה. 17. ההתעלמות מהערכה זו, תוך התבססות בלעדית על הערכות קודמות, יש בה משום חוסר סבירות קיצוני, שכן היא מתעלמת מהתפתחות מקצועית ושיפור בתפקודו של המבקש, כפי שבאו לידי ביטוי בהערכה המאוחרת. 18. טענת הוועדה בדבר "שוני קיצוני" בין ההערכות אינה עומדת במבחן המציאות, שכן בחינת הציונים מעידה על שיפור עקבי, ואין בה כדי להצדיק התעלמות מוחלטת מהערכה עדכנית וחיובית. 19. התנהלות הוועדה, אשר העניקה משקל מוחלט להערכות קודמות תוך התעלמות מהיבטים מקצועיים עליהם לא הייתה מחלוקת, מעלה חשש כבד לפגמים בשיקול הדעת, ואף לחוסר תום לב. 20. העובדה שהמבקש הופתע לגלות בפני הוועדה כי מכתב נזיפה משנת 1998 עדיין מצוי בתיקו, וכי ההערכות לגביו אינן טובות מספיק, מעידה על חוסר שקיפות ופגיעה בזכותו של המבקש לדעת על בסיס אילו נתונים נשקלת מועמדותו. ## חוסר סבירות קיצוני בהחלטת הוועדה ## 21. החלטת ועדת הבחינה, לדחות את מועמדותו של המבקש על אף המלצות חמות של נשיא בית הדין וסגנו, אשר העידו על מסירותו, בקיאותו ויכולותיו המקצועיות, לוקה בחוסר סבירות קיצוני. 22. התעלמות הוועדה מהעובדה שהמבקש מילא את המשרה בפועל במשך תקופה מסוימת, לשביעות רצונם המלאה של ממוניו, מהווה התעלמות מנתון מהותי ורלוונטי ביותר להערכת התאמתו לתפקיד. 23. קביעת הוועדה כי המבקש אינו מתאים למשרה, כאשר כל חברי הוועדה הסכימו כי השיב כראוי על השאלות המקצועיות, מעידה על כך שההחלטה לא התבססה על שיקולים מקצועיים ענייניים בלבד. 24. מתן משקל מיוחד לפרמטרים של משמעת, כושר הבעה בעל פה, עצמאות, יוזמה ויחסי עבודה, תוך התעלמות מהשיפור שהוצג בהערכה האחרונה, מעיד על גישה נוקשה ובלתי סבירה מצד הוועדה. 25. חוסר האחידות בדעות חברי הוועדה, כאשר נציג ההסתדרות סבר כי יש לקבוע שהמבקש מתאים למשרה, מחזק את הטענה כי החלטת הרוב לוקה בחוסר סבירות ואינה משקפת הערכה אובייקטיבית. ## פגיעה בזכות לשימוע הוגן ## 26. המבקש הופתע לגלות בפני הוועדה על קיומו של מכתב נזיפה משנת 1998 ועל הערכות שאינן טובות מספיק, מבלי שניתנה לו הזדמנות מספקת להתייחס לטענות אלו מראש ולהכין את הגנתו כראוי. 27. העובדה שהמבקש סבר שמכתב הנזיפה אינו מצוי עוד בתיקו האישי, וכי הופתע לשמוע שהוא עדיין שם, מעידה על פגיעה בזכותו לדעת את מלוא הנתונים הרלוונטיים המשמשים בסיס להחלטה בעניינו. 28. אי מתן אפשרות למבקש להציג את מלוא הראיות והטיעונים מטעמו, במיוחד לאור ההסכמה הדיונית לזירוז הדיון, פגעה בזכותו להליך הוגן ושקוף. 29. חוסר השקיפות בהצגת הנתונים בפני המבקש, ובמיוחד ההתעלמות מהערכה חיובית עדכנית, מונעת ממנו את היכולת להתמודד באופן אפקטיבי עם הטענות שהועלו נגדו. 30. זכותו של עובד לשימוע הוגן מחייבת כי כלל הנתונים הרלוונטיים, הן החיוביים והן השליליים, יוצגו בפניו באופן מלא וברור, וכי תינתן לו הזדמנות אמיתית להגיב עליהם, דבר שלא התקיים במקרה זה. ## חובת תום הלב והגינות המכרז ## 31. המשיבה, כרשות ציבורית, מחויבת לפעול בתום לב ובהגינות כלפי עובדיה, ובמיוחד בהליכי מכרזים, כאשר עליה לשקול את כלל הנתונים הרלוונטיים באופן אובייקטיבי ושקוף. 32. התנהלות ועדת הבחינה, אשר התעלמה מהערכה חיובית עדכנית ומהמלצות ממונים בכירים, תוך התבססות על הערכות קודמות בלבד, אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות תום הלב וההגינות המנהלית. 33. הסכמת המשיבה להגשת מועמדותו של המבקש לאחר חלוף המועד, ולאחר מכן העסקתו בפועל במשרה, יצרה אצל המבקש ציפייה לגיטימית כי מועמדותו תיבחן בכובד ראש ובהגינות. 34. פרסום מכרז פומבי למשרה, בטרם מיצוי הליכי ההשגה בעניינו של המבקש, מהווה פגיעה בחובת תום הלב ועלול לסכל את זכויותיו של המבקש באופן בלתי הפיך. 35. חובת ההגינות מחייבת את המשיבה לבחון את מועמדותו של המבקש באופן מלא ומקיף, תוך מתן משקל ראוי לכלל הנתונים, לרבות ניסיונו, תפקודו בפועל והמלצות ממוניו. ## פגיעה בעקרון השוויון ## 36. דחיית מועמדותו של המבקש, על אף ניסיונו הרב, תפקודו המצוין והמלצות ממוניו, תוך התעלמות מנתונים חיוביים, עלולה להוות פגיעה בעקרון השוויון, שכן היא אינה מבוססת על שיקולים ענייניים בלבד. 37. אם המשיבה הייתה מאפשרת למועמדים אחרים להגיש מועמדותם לאחר חלוף המועד, ודוחה את מועמדותם על בסיס שיקולים דומים, הדבר היה מעלה חשש לאפליה. 38. העובדה שהמבקש היה המועמד היחיד למשרה במכרז הפנימי, מחייבת בחינה קפדנית במיוחד של החלטת הוועדה, על מנת לוודא שלא נגרמה לו פגיעה בלתי מוצדקת. 39. עקרון השוויון מחייב כי כל המועמדים למשרה ייבחנו על בסיס קריטריונים אובייקטיביים ושקופים, וכי לא יינתן משקל יתר לנתונים שליליים תוך התעלמות מנתונים חיוביים, כפי שקרה במקרה זה. 40. פגיעה בעקרון השוויון בהליכי מכרזים עלולה להוביל לפגיעה באמון הציבור ברשויות המדינה ובטוהר המידות, ולכן יש להקפיד על קיומו באופן מחמיר. ## סעד זמני למניעת מצב בלתי הפיך ## 41. פרסום מכרז פומבי למשרה, בטרם מיצוי הליכי הבחינה וההשגה בעניינו של המבקש, עלול ליצור מצב בלתי הפיך, שכן הוא יערב צדדים שלישיים ויקשה על תיקון העוול שנגרם למבקש. 42. מתן סעד זמני, בדמות מניעת פרסום המכרז, נחוץ על מנת לשמור על המצב הקיים ולאפשר לבית הדין לדון בתביעה העיקרית באופן יסודי ומעמיק, מבלי שהמבקש ייפגע באופן בלתי הפיך. 43. הנזק שייגרם למבקש מפרסום המכרז הפומבי, בדמות פגיעה במוניטין, אובדן הזדמנות תעסוקתית ופגיעה בביטחון התעסוקתי, עולה בהרבה על הנזק שייגרם למשיבה מדחיית פרסום המכרז. 44. מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקש, שכן מניעת פרסום המכרז אינה פוגעת באופן מהותי באינטרס הציבורי, בעוד שפרסומו עלול לגרום נזק בלתי הפיך למבקש. 45. מתן הסעד הזמני יאפשר לבית הדין לבחון את טענות המבקש לגופן, ולקבל החלטה צודקת והוגנת, מבלי שהמצב בשטח ישתנה באופן שיסכל את האפשרות להעניק סעד אפקטיבי. ## חשיבות ההמלצות של ממונים בכירים ## 46. המלצותיהם של נשיא בית הדין וסגנו, אשר מכירים את המבקש שנים רבות ומעידים על תפקודו המצוין, הן בעלות משקל רב ומהוות אינדיקציה חזקה להתאמתו למשרה. 47. התעלמות ועדת הבחינה מהמלצות אלו, ללא נימוק ענייני מספק, מעידה על פגם מהותי בשיקול דעתה ועל חוסר הבנה של חשיבותן של המלצות ממונים בכירים. 48. ממונים בכירים, אשר עובדים עם המבקש באופן יומיומי, הם בעלי הידע והניסיון הטובים ביותר להעריך את יכולותיו, כישוריו והתאמתו לתפקידים ניהוליים. 49. מתן משקל זניח להמלצות אלו, תוך התבססות על הערכות קודמות שאינן משקפות את המצב העדכני, פוגע באמון הציבור בהליכי המכרזים וביכולתם של ממונים להשפיע על קידום עובדיהם. 50. חשיבותן של המלצות ממונים בכירים בהליכי מכרזים הוכרה בפסיקה, ועל כן התעלמות מהן מהווה פגם המצדיק התערבות שיפוטית. ## פגיעה בציפייה לגיטימית ## 51. העסקת המבקש בפועל במשרה, לאחר שהוגשה מועמדותו, יצרה אצלו ציפייה לגיטימית כי מועמדותו תיבחן באופן חיובי וכי הוא ימונה לתפקיד באופן קבוע. 52. דחיית מועמדותו, לאחר תקופה בה מילא את התפקיד לשביעות רצון ממוניו, פוגעת בציפייה לגיטימית זו ועלולה לגרום למבקש נזק נפשי ומקצועי. 53. רשות ציבורית מחויבת לפעול באופן שיטפח אמון הציבור בה, ופגיעה בציפייה לגיטימית של עובד עלולה לכרסם באמון זה. 54. הציפייה הלגיטימית של המבקש התחזקה לאור ההמלצות החמות של נשיא בית הדין וסגנו, אשר העידו על התאמתו המלאה לתפקיד. 55. פגיעה בציפייה לגיטימית, במיוחד כאשר היא נובעת מהתנהלות בלתי סבירה של רשות ציבורית, מצדיקה מתן סעד שיפוטי. ## אי התאמה בין דרישות המשרה להערכה ## 56. דרישות המשרה כללו, בין היתר, "כושר לניהול צוות עובדים ולקיום יחסי עבודה תקינים", "כושר הבעה בכתב ובעל פה" ו"כושר לניהול משא ומתן", פרמטרים בהם המבקש קיבל ציונים גבוהים בהערכה האחרונה. 57. התעלמות ועדת הבחינה מהשיפור בציונים בפרמטרים אלו, תוך התבססות על הערכות קודמות, מעידה על אי התאמה בין דרישות המשרה לבין אופן הערכת המועמד. 58. אם הוועדה סברה כי פרמטרים אלו הם קריטיים, היה עליה לתת משקל רב יותר להערכה העדכנית, אשר שיקפה שיפור משמעותי בתחומים אלו. 59. העובדה שהמבקש מילא את התפקיד בפועל, וזכה לשבחים על תפקודו, מעידה כי הוא עומד בדרישות המשרה, וכי החלטת הוועדה אינה משקפת את המציאות. 60. אי התאמה זו בין דרישות המשרה לאופן הערכת המבקש, מעלה חשש כי החלטת הוועדה לא הייתה מבוססת על שיקולים ענייניים ומקצועיים בלבד. ## פגיעה במוניטין ובביטחון התעסוקתי ## 61. דחיית מועמדותו של המבקש, לאחר שנים רבות של עבודה מסורה ותפקוד מצוין, עלולה לפגוע קשות במוניטין המקצועי שלו ובביטחונו התעסוקתי. 62. עובד ותיק ומסור, אשר מילא תפקידים בכירים לשביעות רצון ממוניו, זכאי להגנה מפני פגיעה בלתי מוצדקת במוניטין שלו. 63. פרסום מכרז פומבי למשרה, בטרם מיצוי הליכי ההשגה, עלול להעביר מסר שגוי לגבי יכולותיו של המבקש ולפגוע בסיכוייו להתקדם בעתיד. 64. פגיעה בביטחון התעסוקתי של עובד ותיק, במיוחד כאשר היא נובעת מהחלטה בלתי סבירה, עלולה לגרום לו נזקים כלכליים ונפשיים משמעותיים. 65. בית הדין מתבקש להגן על זכויותיו של המבקש ולמנוע פגיעה בלתי מוצדקת במוניטין ובביטחון התעסוקתי שלו. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית הדין הנכבד מתבקש להורות על מניעת פרסום מכרז פומבי למשרת מרכז בכיר בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, וזאת עד למתן פסק דין סופי בתביעה העיקרית. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.פרסוםסעד זמנימכרז