צו הירושה אינו אלא צו המצהיר, מי הם יורשיו של הנפטר ומה שיעור חלקו של כל אחד מהם בעיזבון בהתאם לחוק הירושה , תשכ"ה-1965. אין בית המשפט קובע בהליך הנדון את היקף נכסיו של הנפטר ואת פירוטם, כשם שאינו קובע את חלקו של יורש בנכס מסוים מעבר לחלקו על-פי חוק הירושה , מכוח הסכם שעשה אותו יורש עם יורש אחר או מכוח רכישה שרכש מהמנוח עצמו לפני פטירתו. מכאן, ששאלת תוקפם של מסמך המתנה או של ההסכם לא עמדה כלל לדיון ולא יכולה הייתה לעמוד לדיון בהליך של הוצאת צו הירושה , והצו שניתן אינו בגדר מעשה-בית-דין, החוסם את המערער בטענתו, כי רכש זכויות במגרש בנוסף לזכויותיו בו כיורש על-פי הצו. ## חוק הירושה:## חוק הירושה מלמד כי עקרון יסוד בדיני הירושה הוא כוחו של המוריש לשנות מצוואתו מתי וכפי שיחפוץ. כך, הסכם בדבר ירושתו של אדם שנעשה בחייו של אותו אדם - בטל (סעיף 8 לחוק) התחייבות של אדם לעשות צוואה , לשנותה או לבטלה - "אינה תופסת" (סעיף 27(א) לחוק); הוראה בצוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה - בטלה (סעיף 27(ב) לחוק). בהעדר עיגון לכוונה משותפת אחרת של כותבי צוואות הדדיות, ולוּ באופן משתמע, אין, לטעמי, מקום לסטות מהוראות אלה. דעתי היא, כי אין בהדדיוּת בצוואות כשלעצמה כדי שניצור פרזומציה, כי כוונת הצדדים היתה להתנות על הוראות הדין אם אכן ניתנות הן להתנייה. ## תיקון צו ירושה:## הכלל הוא כי צו ירושה, כמותו כפסק דין והוא למעשה מכריע (ולפיכך מסיים), את העניין נשוא הדיון בו. כלל זה נובע מהצורך בסופיות הדיון, וודאות הדין ויציבותו. אלא שלכלל זה יש חריג הקבוע בסעיף 72 לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965. חריג זה לכלל בדבר סופיות הדיון, מאפשר "לפתוח" מחדש את צו הירושה שניתן ע"י ביהמ"ש, וזאת בהתקיים תנאים מסוימים. מפאת מרכזיות העניין נביא לשון הוראת חוק זו במלואה ככתבה וכלשונה: "72. תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום (א) נתן רשם לענייני ירושה או ביהמ"ש, צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צוים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו, ואולם, ראה רשם לענייני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאם לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן, ולא עשה כן בהזדמנות הסמוכה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט". מהוראת חוק זו ניתן ללמוד, כי גם מקום שהמבקש לתקן או לבטל את צו הירושה, יכול היה להעלות הטענות בהזדמנות סמוכה ראשונה למתן הצו ולא עשה כן, אין לרשם הירושה סמכות לדחות הבקשה, אלא היא תועבר לטיפול בית המשפט לענייני משפחה. מכאן עדיין לא ניתן ללמוד על תכלית החיקוק בכל הנוגע לתנאים שבהתקיימם יבטל או יתקן בית המשפט צו ירושה שניתן כדין. יחד עם זאת, לשון החוק מקפלת בתוכה את תמצית המבחן שעל בסיסו יקום ויפול דבר ; ברור לקורא את הוראת סעיף 72 לחוק הירושה לעיל, כי המחוקק קבע מבחן אובייקטיבי - סובייקטיבי שעניינו "מבחן פוטנציאל הפעולות הסביר" שהמבקש את תיקון צו הירושה אמור לנקוט בהן. בעשותו כן, בוחן המחוקק את שתי החלופות להלן: א. האם יכול היה מבקש הצו להביא העובדה או הטענה לפני מתן הצו? ב. האם יכול היה מבקש הצו לעשות כן בהזדמנות סמוכה ראשונה לאחר מתן הצו? המבחן בעל מימד כללי ואובייקטיבי בהציבו את השאלה : "האם יכול היה המבקש להביא הטענה או העובדה החדשה?". המבחן כולל גם מימד קונקרטי וסובייקטיבי בהציבו את השאלה : "ולא עשה כן בהזדמנות הסמוכה הראשונה?". מנגד ועד כמה שלשון החוק מקפלת מבחן אובייקטיבי-סובייקטיבי כאמור, אין בה בהוראת החוק, תיאור מדוייק של השיקולים שעשויים לשמש את בית המשפט בדיון בבקשה לתיקון צו ירושה ומכאן הצורך להידרש לפסיקת בית המשפט העליון. פסיקה זו אימצה באופן מובהק את המבחן האובייקטיבי, תוך שתרה אחר "פוטנציאל הפעולות הסביר" שמבקש תיקון צו הירושה אמור לעמוד בו בכל מקרה ומקרה. כך שירטטה לה הפסיקה את דרך הפעלת שיקול הדעת השיפוטי לעניין בקשה לפי סעיף 72 לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965 ממקרה למקרה תוך שקבעה אבני דרך שלא ניתן לסטות מהם. ראה: ע"א 516/80 לשינסקי נ' הנאמן על נכסי החייב מנפרד לשינסקי, פ"ד לו(4) 337 (1982); ע"א 601/88 עז' המנוח רודה נ' שרייבר, פ"ד מז(2) 441, 459 (1993); ע"א 5640/92 אלוני נ' באומן, פ"ד מט(5) 353, 378-379 (1996); ע"א 4440/91 טורנר נ' טורנר, פ"ד מז(2) 436 (1993); רע"א 8920/08 ‏גנאיים אנעאם חמזה נ' האפוטרופוס הכללי (13/5/2010); עמ"ש (חיפה) 13757-05-10 מ.י. נ' ש.כ., (5/10/2010); בש"א (משפחה ת"א) 15126/07 מ.ג. נ' ח.ח., (5/7/2009); ת"ע (משפחה י-ם) 41880/07 פלונית נ' אלמונים (28/12/2009); ש. שוחט, מ. גולדברג, י. פלומין, דיני ירושה ועיזבון (מהדורה שישית) 162-159 (2005)). ש' שילה פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (תשס"ב) 77-84. הנה כי-כן, עיון מעמיק בהלכה הפסוקה מלמד על 'עשרת הדברות' להפעלת שיקול הדעת השיפוטי בבקשות לתיקון צו ירושה לפי סעיף 72 לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965 ואלו הן: ראשית, קבלת בקשות לתיקון צו ירושה הן בגדר חריג ולא הכלל (הלכת שרייבר); שנית - מניין הזמן: אמנם האיחור או השיהוי נמדדים מהיום שבו נודעה "העובדה החדשה" ולא מיום הפטירה (הלכת אלוני), אך יחד עם זאת, יש לזכור כי בגדר אותה "עובדה חדשה" באה גם עובדה שהייתה אפשרות כי המבקש ידע עליה, לו בדק כדבעי (הלכת לשינסקי); שלישית, יש לבחון, את מידת האיחור בהגשת הבקשה ובהבאת העובדה והטענה החדשות לפני ביהמ"ש? (הלכת לשינסקי); כן יש לברר מהו הסברו של המבקש לאיחור בהגשת הבקשה, ומהי מידת הסבירות או אי הסבירות להסבר זה? (הלכת לשינסקי); הדגש אינו על מידת השיהוי אלא על ההסבר לשיהוי ומידת סבירותו של הסבר זה. נוסחת האיזון בהקשר זה קבעה שככל שההסבר לשיהוי סביר יותר לא תהווה מידת השיהוי, מכשול, אף אם מדובר באיחור של שנים (פסק הדין המחוזי בעניין מ.י. נ' ש.כ); יחד עם זאת ובמבחן המציאות, למשך הזמן יש בהחלט משמעות ; הגם שהיו מקרים שתוקנו צווי ירושה או צווי קיום צוואה לאחר 30 יום, 3-7 שנים, הרי שמקום שהתקופה עלתה על 10 שנים, הדבר נתפס "כשיהוי בלתי סביר" (פסק הדין של כב' השופטת גליק בענין מ.ג. נ' ח.ח לעיל); מכל מקום, ככל שהשיהוי נמשך לאורך זמן רב יותר, כך גם יהפוך נטל השכנוע מצד המבקש להסברת השיהוי לכבד יותר (פסק הדין של כב' השופטת בן ציון גרינברגר בפסק הדין בעניין פלונית נ' אלמונים) ##האם היעדר צו ירושה מונע הוכחת זכויות מקרקעין## השאלה המשפטית המרכזית היא האם היעדר צו ירושה מונע הוכחת זכויות מקרקעין וניהול תביעות הנוגעות לנכסי עיזבון. על פי העולה מן ההליכים המשפטיים, הצגת צו ירושה תקף מהווה תנאי הכרחי להוכחת זכויות קנייניות מכוח עיזבון, והיעדרו מעמיד קושי ראייתי ודיוני ממשי בהוכחת מעמד היורשים ותביעת זכויותיהם. עמידה על זכויות במקרקעין שמקורן בהורשה מחייבת אפוא הסדרה מוקדמת של מעמד היורשים בצו שיפוטי מתאים. ##מעמדו הראייתי של צו הירושה בהוכחת זכויות קנייניות## במסגרת תביעות לסעד הצהרתי ולבירור זכויות במקרקעין, הוכחת מעמד היורש היא תנאי יסודי לתביעת הזכות. במסגרת ##ת"א 44350-02-21 (שלום ירושלים)## עלתה שאלת היעדר צו ירושה תקף המונע את הוכחת הזכויות במקרקעין מושא פסק הדין. באותו עניין נטען למעמד כיורשים של מנוחים המופיעים בלוח התביעות (כאשר צווי הירושה ללא תרגום צורפו לתצהיר התובע עמ' 38–42). הקושי הראייתי קיבל משנה תוקף כאשר עד למועד הדיון לא הוצא צו ירושה לחלק מהמנוחים בשרשרת ההורשה, על אף שבחודש יוני 2016 נעשתה פנייה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להוצאת צו (ת"ע 34322-06-16). הקושי המהותי שבהיעדר צווים נדון גם במסגרת ##ת"א 39862-03-24 (המחוזי מרכז)##, מקום בו נדונה הצגת צו ירושה כראיה משפטית להוכחת זכויות קנייניות במקרקעין במסגרת תביעה לסעד הצהרתי. בית המשפט הבהיר כי לא הוצג צו קיום צוואה, צו ירושה או כל מסמך רלוונטי אחר, לא כנגד הגשת התביעה ואף לא כנגד הגשת התשובה לבקשה לסילוק על הסף, וזאת אף שנטען לזכויות במקרקעין עוד משנת 1988. באותה החלטה נקבע מפורשות כי זכויות קנייניות בעיזבון מנוח אינן מוקנות מכוח אמירה בתצהיר, אלא כנגד התקיימותם של תנאים מפורשים אשר נקבעו בהוראות הדין, וכנגד הוצאתו של צו התואם את הוראות הדין. ##הליכים כנגד חליפי בעלי דין ודרכי זיהוי יורשים בהיעדר צו## סוגיה מרכזית נוספת עוסקת בדרך הנקוטה מקום שבו מבקש בעל דין לתבוע יורשים כחליפיו של בעל דינו. במסגרת ##רע"א 29338-02-26 (עליון)## נדונה שאלת הצורך בהמצאת תמצית רישום מורחבת של מנוח לצורך זיהוי יורשיו בהיעדר צו ירושה בהליך אזרחי. בפסק הדין צוין כי "דרך המלך" בה נדרש לפסוע המבקש לתבוע יורשים כחליפיו של בעל דינו, היא נקיטה בהליכים מתאימים המאפשרים את זיהויים כדין, היינו הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, כפי שעלה בפסיקה קודמת (ע"א 297/91; ע"א 110/89; בע"מ 220/16). עם זאת, הובהר כי אין זו הדרך היחידה, וכי ייתכנו הליכים המופנים כלפי "יורשים פוטנציאליים" מקום בו זהותם של היורשים לא נקבעה כדין (רע"א 10860/05; רע"א 4779/05). ##תיקון צו ירושה והשפעתו על מסת נכסים רחבה## סוגיית זהות היורשים משליכה באופן ישיר על חלוקת נכסים בהיקף נרחב, לרבות נכסי מקרקעין מניבים ומגרשים. במסגרת ##רע"א 73862-01-26 (עליון)## נדון הליך בנוגע לשכר טרחת עורך דין שנגזר מתיקון צו ירושה שקבע את זהות יורשי המנוח. המנוח הותיר אחריו נכסי מקרקעין לא מעטים: חמש דירות מגורים, חנות, וחלק בשיעור 7.8% במגרש עליו עמדו "אולמי ורסאי". מאחר שהמנוח לא הותיר אחריו צוואה, הוגשה במקור בקשה למתן צו ירושה מבלי שהוזכרה בה אחת האחיות, וביום 27.1.2016 ניתן צו ירושה חסר. בעקבות פנייה לרשם לענייני ירושה ביום 25.2.2020 לעתירה לתיקון הצו, ניתן ביום 30.9.2020 צו ירושה מתוקן שכלל את כלל היורשים כדין. עובדות אלו ממחישות את ההשלכות הממוניות של דיוק בצווי הירושה ואת הליכי התיקון הנדרשים כאשר הצו המקורי אינו משקף את מלוא מצבת היורשים. ##הסדרת צווי ירושה לצורך שחרור כספי עיזבון מבנקים## הצורך בהצגת צו ירושה פורמלי אינו מתמצה בזכויות מקרקעין, אלא מהווה תנאי הכרחי גם בהתנהלות מול גופים פיננסיים. במסגרת ##ת"ק 86188-12-25 (שלום בת ים)## נדון עניין שבו צו ירושה מהווה תנאי משפטי להעברת כספי עיזבון מחשבון בנק בהתאם להוראות חוק הירושה. באותו מקרה, צווי ירושה ביחס לשני עיזבונות ניתנו בתאריך 19.12.2019, כאשר התובע הוגדר כאחד משלושת היורשים של הוריו. בית המשפט ציין כי ככל שהפנייה לבנק בוצעה קודם למתן הצו, ולא הובהר מתי בוצעה ואם הייתה תלויה ועומדת בקשה לצו ירושה, נדרש היה להפסיק את ההליך או לבטל את הפנייה לפי סעיף 125ו לחוק הירושה. בהקשר של תביעות עיזבון נוספות העולות מן הפסיקה, עולה אזכורו של ##ע"א 749/18 (עליון)## שבו נוהל ההליך בשם עיזבון מנוח באמצעות יורשיו לפי צו ירושה. ##צעדים מעשיים להוכחת זכויות במקרקעי עיזבון## 1. הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה טרם הגשת תביעה: אין להסתמך על תצהירים גרידא להוכחת זכויות קנייניות, אלא חובה להצטייד בצו שיפוטי מתאים בהתאם להוראות הדין. 2. הגשת תרגום כדין לצווי ירושה: ככל שצווי הירושה ניתנו בשפה שאינה עברית, יש לדאוג לתרגומם כדין טרם הגשתם לתיק בית המשפט כדי למנוע כשלים ראייתיים. 3. איתור יורשים ובדיקת שלמות הצו: טרם חלוקת מקרקעין או הגשת תביעות שכר טרחה הנגזרות מהם, יש לוודא כי הצו כולל את כלל היורשים; במקרה של השמטה, יש לפעול לתיקון הצו מול הרשם לענייני ירושה. 4. נקיטת הליכים נגד יורשים פוטנציאליים בעת הצורך: במקרים שבהם נדרש לתבוע חליפי בעל דין וטרם הוצא צו ירושה, יש לבחון פנייה להליכים נגד יורשים פוטנציאליים או המצאת תמצית רישום מורחבת של המנוח. 5. בדיקת תלוי ועומד לפי סעיף 125ו לחוק הירושה: בעת פנייה לשחרור כספי עיזבון מחשבונות בנק, יש לוודא את מועד מתן הצו ובמידת הצורך להסדיר או לבטל פניות מוקדמות אם בקשה לצו ירושה תלויה ועומדת. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם תצהיר המעיד על זכויות בעיזבון מספיק לצורך הוכחת בעלות במקרקעין? ##ת:## לא. כפי שנקבע במסגרת ת"א 39862-03-24, זכויות קנייניות בעיזבון מנוח אינן מוקנות מכוח אמירה בתצהיר, אלא אך ורק כנגד התקיימות תנאים מפורשים הקבועים בדין והוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה כדין. ##ש:## מהי "דרך המלך" לתביעת יורשים כאשר בעל הדין נפטר? ##ת:## במסגרת רע"א 29338-02-26 הובהר כי "דרך המלך" לזיהוי ותביעת יורשים כחליפיו של בעל דין היא הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, אם כי קיימים מקרים שבהם ניתן לנקוט הליכים כלפי "יורשים פוטנציאליים" או להסתייע בתמצית רישום מורחבת. ##ש:## מה הדין כאשר צו ירושה ניתן ללא הכללת אחד היורשים? ##ת:## כפי שעולה מעובדות רע"א 73862-01-26, ניתן לפנות לרשם לענייני ירושה בבקשה לתיקון צו הירושה, כך שהצו המתוקן יכלול את היורש שהושמט ויקבע מחדש את מצבת הזכויות בכלל נכסי העיזבון. ירושהשאלות משפטיותצו ירושהצווים