##מהם התנאים להגדרת צוואה משותפת והדדית לפי הפסיקה?## השאלה המשפטית המרכזית הנדונה היא מהם המבחנים המבחינים בין צוואה משותפת לבין צוואה הדדית, וכיצד נבחן תוקפן של צוואות אלו שנערכו טרם תיקון החקיקה. בשורה התחתונה, צוואה משותפת נשענת על עצם ההחלטה המשותפת של שניים או יותר באשר לתוכנה, בעוד שהדדיות נוצרת רק כאשר קיימת תלות מהותית והסתמכות הדדית בין ההסדרים שקבע כל אחד מן המצווים, כך שההוראות לא היו נערכות לולא אותם הסדרים מקבילים. ##ההבחנה בין צוואה משותפת לצוואה הדדית בראי הפסיקה## בבחינת טיבן של הוראות הנערכות על ידי שני מצווים, נקודת המוצא נעוצה בהגדרה המדויקת של המונחים. כפי שעולה במסגרת ##ע"מ 814/05 (המחוזי ירושלים)##, צוואה משותפת נוצרת בעקבות החלטה משותפת של שניים (או יותר) בקשר לתוכנה של הצוואה. באותו עניין הובהר כי צוואה מסוג זה נערכת בדרך כלל בו זמנית ובמסמך אחד, אם כי אין מניעה מוחלטת שתיערך בשני מסמכים נפרדים ואף שלא באותו מועד עצמו. היסוד המרכזי והמכריע בקיומה של צוואה משותפת הוא עצם קיומה של החלטה משותפת בדבר עריכתה של צוואה שכזו, כפי שנשען על עמדתו של א' ברק בספרו פרשנות במשפט (כרך ח', פרשנות צוואה, עמ' 73). מנגד, המעבר מסטטוס של צוואה משותפת בלבד לסטטוס של צוואה הדדית דורש יסוד נוסף ומכריע של תלות גומלין והסתמכות. במקרה שנדון במסגרת ##ע"א 4402/98 (עליון)##, נבחנה הגדרת צוואה משותפת והדדית, וצוין כי צוואה היא משותפת כאשר היא תוצאה של החלטה משותפת באשר לתוכנה, כאשר דוגמה טיפוסית לכך היא צוואה של בני זוג שהיא פרי החלטה משותפת לערוך צוואה. אולם, צוואה משותפת הופכת להדדית כאשר ההסדרים שקבע אחד המצווים מבוססים על ההסדרים שקבע המצווה השני, ולא היו נערכים לולא אותם הסדרים. יסוד זה מוסיף אלמנט קונקרטי של קשר סיבתי ומחייב בין תניות ההורשה ההדדיות. ##עקרון ההסתמכות ותנאי ההדדיות## העיקרון המכונן המבדיל את הצוואה ההדדית הוא עקרון ההסתמכות בין המצווים. במסגרת ##עמ"ש 36694-10-16##, אשר אוזכר ונותח בתיק ##תמ"ש 48903-09-22 (בתי המשפט לענייני משפחה)##, תוארו התנאים שעל פיהם ייקבע כי מדובר בצוואות הדדיות. באותו מקרה נקבע כי אין מחלוקת שצוואות מסוימות משנת 1991 היו צוואות משותפות בהיותן תוצאה של החלטה משותפת של המנוח והמנוחה לעשותן. עם זאת, לצורך הקביעה האם מדובר בצוואות הדדיות, נדרש כי ההסדרים שקבע אחד המצווים יהיו מבוססים על ההסדרים שקבע האחר (עיקרון ההסתמכות) ולא היו נערכים לולא הסדרים אלה. בפסיקה זו הוצגו דוגמאות מובהקות לקיומה של הדדיות שכזו: 1. צוואות הכוללות הסדר של "יורש אחר יורש". 2. צוואות המורות על הורשה לאותם יורשים, כגון הוראה המצווה הן לקרובים מצד המצווה האחד והן לקרובים מצד המצווה השני. על פי המתואר בתיק ##תמ"ש 48903-09-22 (בתי המשפט לענייני משפחה)##, נבחנה שאלה של תוקפה של צוואה מאוחרת אל מול צוואה משותפת והדדית מיום 4.7.2003 שנערכה טרם תיקון 12 לחוק הירושה. עיון בנוסח הצוואה שם הוביל למסקנה כי היא מהווה צוואה הדדית, שכן היה מדובר במסמך צוואה אחד שעליו חתמו המנוח והמנוחה יחדיו בפני שני עדים, ובו ציוו את רכושם זה לזה. מבנה זה של הדדיות מלאה בהורשה הדדית מבסס את יסוד ההסתמכות המשותף. ##מעמדן של צוואות שנערכו טרם תיקון החוק והפרדתן האנליטית## סוגיה מורכבת נוספת עולה ביחס לצוואות שנערכו טרם תיקון החוק. במקרה שנדון במסגרת ##ת"ע 45887-11-21 (בתי המשפט לענייני משפחה)##, עלתה שאלת בחינת תוקפה של צוואה הדדית שנערכה לפני תיקון חוק הירושה והאפשרות לבטלה באופן חד צדדי לאחר פטירת אחד מבני הזוג. באותו עניין הוגדרה צוואה הדדית כצוואה של שניים (או יותר), שהיא תוצאה של החלטה משותפת באשר לתוכנה, כאשר תכני ההסדרים שקבע אחד המצווים מבוססים על תכני ההסדרים שקבע המצווה השני ולא היו נערכים לולא הסדרים אלה, תוך היסמכות על ההלכה מתוך עניין מלמד, ספרו של ש' שוחט (פגמים בצוואות, מהדורה שלישית התשע"ו-2016, עמ' 18) וספרו של א' ברק (פרשנות במשפט, כרך ה פרשנות הצוואה, עמ' 69). הצוואה באותו הליך נערכה בשנת 1980, וכללה נוסח הצהרה לפיו שני המצווים, תושבי תל אביב מרחוב מסוים, מצווים כל אחד בלב שלם ובנפש חפצה, בהיותם בדעה צלולה וללא כפייה ואונס. לצד זאת, הניתוח האנליטי המהותי נדון גם במסגרת ##בע"מ 1857-24 (עליון)##, במקרה שבו נבחנה הכרעה משפטית בנוגע לתוקפן של צוואות הדדיות שנערכו על ידי בני זוג לפני תיקון חוק הירושה והשלכותיהן על הסדר יורש אחר יורש. כפי שמובא שם מתוך ספרו של הנשיא א' ברק (פרשנות במשפט כרך חמישי: פרשנות הצוואה 72 (2001)), הובהר כי אימוץ ההשקפה לפיה קיים הסדר שלילי בדבר הצוואה המשותפת הינו מרחיק לכת. לפי הדין הכללי, אין כל סיבה שלא לראות, במסגרת ההסדרים הקיימים ועל פיהם, בצוואה המשותפת כצוואתו הנפרדת של כל אחד מהמצווים, וזהו ההסדר שנתקבל. יתרה מזו, באותו עניין הודגש בהסתמך על עמ' 73 לספרו של ברק, כי צוואה משותפת גרידא (שאינה כוללת יסוד הדדי מחייב) היא בגדר צוואה משותפת ותו לא, שמבחינה אנליטית ניתן לראותה כשתי צוואות נפרדות – זו של המצווה האחד וזו של המצווה האחר – אשר אינן תלויות זו בזו. הבחנה זו ממחישה כי ללא ביסוס מובהק של יסוד ההדדיות וההסתמכות שלובת הזרועות, המסמך אינו קושר את חופש הציווי של מי מהצדדים מעבר לצוואה נפרדת רגילה. ##צעדים מעשיים לבחינה משפטית של צוואה משותפת והדדית## 1. בדיקת יסוד ההחלטה המשותפת: יש לבחון האם הצוואה נערכה במסמך יחיד או בשני מסמכים נפרדים, והאם קיימות ראיות לקיומה של החלטה משותפת של שני המצווים באשר לעצם עריכתה ותוכנה. 2. ניתוח תלות ההסדרים ועקרון ההסתמכות: יש להתחקות אחר נוסח ההוראות ולבדוק האם מדובר בהסדר של "יורש אחר יורש", בהורשה הדדית מלאה של הרכוש בין המצווים, או בהורשה לגורמים משותפים (כגון קרובים משני הצדדים), המעידים על כך שההסדר לא היה נערך לולא קביעת המצווה האחר. 3. בירור מועד עריכת הצוואה: יש לאתר את מועד החתימה המדויק על מנת לבחון האם המסמך נערך עובר לתיקון החקיקה (כדוגמת צוואות שנערכו בשנים 1980, 1991 או 2003) ולבחון את השלכות הפסיקה הרלוונטית על אפשרות הביטול החד-צדדי. 4. בחינת רכיבי הכשרות והרצון החופשי: יש לוודא כי הצוואה מכילה אינדיקציות מפורשות לעריכתה בדעה צלולה, בלב שלם, בנפש חפצה וללא כפייה או אונס, בפרט בעת חתימה משותפת בפני עדים. ##שאלות ותשובות## ##ש:## מהי ההגדרה של צוואה משותפת לפי הפסיקה? ##ת:## צוואה משותפת מוגדרת כצוואה של שניים או יותר, הנוצרת בעקבות החלטה משותפת באשר לתוכנה ולעריכתה. על פי הפסיקה, צוואה כזו נערכת לרוב במסמך אחד ובאופן סימולטני, אך אין מניעה עקרונית שתיערך בשני מסמכים נפרדים ואף במועדים שונים, כל עוד מתקיים היסוד המרכזי של החלטה משותפת. ##ש:## מה הופך צוואה משותפת לצוואה הדדית? ##ת:## צוואה משותפת נחשבת להדדית כאשר מתקיים עקרון ההסתמכות, היינו כאשר תכני ההסדרים שקבע אחד המצווים מבוססים באופן ישיר על ההסדרים שקבע המצווה האחר ולא היו נערכים לולא אותם הסדרים הדדיים. ##ש:## אילו הסדרים מהווים דוגמה קלאסית להדדיות בין מצווים? ##ת:## בפסיקה הוגדרו כדוגמאות קלאסיות הסדרים של "יורש אחר יורש", מצבים שבהם בני הזוג מצווים את מלוא רכושם זה לזה, או הוראות המורות על חלוקה שווה ומקבילה לקרובים הן מצד המצווה האחד והן מצד המצווה השני. ##ש:## כיצד נתפסת צוואה משותפת מבחינה אנליטית בהיעדר תלות הדדית? ##ת:## מבחינה אנליטית, כפי שהובהר בפסיקה ועל פי עמדת הנשיא א' ברק, צוואה משותפת שאין בה יסודות הדדיים נשענת על הדין הכללי ונחשבת כשתי צוואות נפרדות שאינן תלויות זו בזו, כך שרואים בה כצוואתו הנפרדת של כל אחד מן המצווים. ##לסיכום## בית המשפט ציין בפסיקתו כי צוואה היא משותפת כאשר היא תוצאה של החלטה משותפת בדבר תוכנה. צוואה משותפת היא הדדית כאשר ההסדרים שקבע אחד המצווים מבוססים על ההסדרים שקבע המצווה השני ולא היו נערכים לולא הסדרים אלה. אין בחוק הירושה הסדרים לגבי צוואה משותפת ולגבי צוואה הדדית והוא "שותק" בענינים אלה. עולה מפסיקת בתי המשפט בישראל שהחילו את הוראות חוק הירושה על צוואה משותפת והדדית כי החלתן של הוראות חוק הירושה על צוואה משותפת ועל צוואה הדדית מעוררת קשיים משום שלכאורה מקצת ההוראות אינן מתיישבות עם צוואות כאלה. דוגמאות להוראות כאלה מצויות בסעיף 8(א) לחוק הירושה, שלפיו הסכם בדבר ירושתו של אדם - בטל; בסעיף 21(ג) לחוק הירושה , שלפיו זכאי מצווה שהפקיד צוואה להחזירה לידיו בכל עת. בסעיף 27 לחוק הירושה, שלפיו הוראת צוואה השוללת או המגבילה את זכות המצווה לשנות את הצוואה או לבטלה - בטלה; בסעיף 28(א) לחוק הירושה שלפיו אין צוואה נעשית אלא על ידי המצווה עצמו ובסעיף 35 לחוק הירושה שלפיו הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. בתי המשפט התגברו על קשיים אלה, בדרך כלל, בלי להכריע בשאלות העקרוניות, מתוך בחינתו של כל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו, כך, לדוגמא, הבחינו בין ההסכם בדבר ירושתו של המצווה וההתחייבות המגבילה את זכותו לשנות את הצוואה הגלומים בצוואה משותפת והדדית, שהם לכאורה בטלים, לבין הצוואה גופה שנערכה על בסיס ההסכם או ההתחייבות - שהיא תקפה. צוואהירושהשאלות משפטיותצוואה משותפת - הדדית