הפרת חובות נאמנות כעובדים

החלטה 1. בפנינו בקשה למתן צווי מניעה וצווי עשה זמניים כנגד המשיבים. התבקש מתן צווים הצהרתיים. הבקשה הוגשה לבית הדין כבקשה דחופה שעילותיה, על פי הנטען בבקשה בהפרת התחייבויות חוזיות על ידי המשיבים 1,2,5,6 לרבות חובות נאמנות כעובדים, קיום חוזה ושימוש בזכות הנובעת מחוזה בחוסר תום לב על ידי המשיבים האמורי; פעולות בניגוד לחובת תום הלב הכללית הקבועה בסעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973; גרם חפרת חוזה; הפר חובה חקוקה כלפי המבקשות וכן הפרת הוראות חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט - 1999 בכל הנוגע להתערבות בלתי הוגנת בעסקי המבקשות ובגילוי סודותיהן המסחריים. 2. הבקשה הדחופה הוגשה לבית הדין ביום 29.3.00. מספר ימים לאחר מכן, ב- 10.4.00 הוגשה על ידי המבקשות תביעה למתן צווי עשה וצווי מניעה קבועים (עד ליום 31.12.00), צווים הצהרתיים ולפיצויים בגין נזק. הנזק הנטען בגין פעולות הנתבעים הינו כל שינוי שיגרם בפרופורציות בין הפרמיה של הביטוח של התובעות (המבקשות) לבין פרמיות הביטוח של כל מבטח אחר אצל מי מהסוכנים או הסוכנויות של התובעות. רכיב זה בתביעה לא כומת ובית הדין התבקש לאפשר תיקון כתב התביעה או פיצול הסעדים עד אשר יוכלו התובעות להעריך את סכום הנזק ככל שיגרם כתוצאה מפעולות הנתבעים - המשיבים. 3. המבקשות הינן חברות העוסקות בעסקי ביטוח. המבקשת 1 (להלן : שמשון הינה חברה בת של המבקשת 2 (להלן: "מגדל") והן עומדות בימים אלה בפני מיזוג. 4. עניינה של הבקשה נסב סביב המשיבים 1 ו2- מר יעקב כץ ומר חזי שייב (להלן: "מר כץ ומר שייב") עובדים בכירים אשר התפטרו מעבודתם בשמשון ביום 14.11.99. מר כץ ומר שייב התקשרו עם המשיבה 3 (להלן: "הפניקס") בשותפות עיסקית להקמת המשיבה 4 (להלן: "עוז סוכנות"). המשיבים 5 ו- 6 (להלן : "הגב' ברקוביץ ומר שמעוני") שהתפטרו מעבודתם בשמשון במהלך חודש ינואר 2000 מועסקים היום בעוז סוכנויות. 5. על פי הנטען בבקשה התפטרו מר כץ ומר שייב בצוותא חדא מעבודתם בשמשון, בתקופה רגישה מאוד בקבוצת מגדל, במועד בו דובר אודות מיזוג פעילויות בין מגדל לשמשון, תקופה של ספיקות, אי וודאות וערעור שגרת העבודה הרגילה. לטענת המבקשות, החלו מר כץ ומר שייב מייד לאתר עזיבתם בפעילות ומגעים עם סוכנים וגורמים אחרים שהקבוצה מצוייה עימם בקשרים מסחריים ואף פעלו לגייס ארבעה עובדים של המבקשות לעבודה בעוז סוכנויות, לרבות מר שמעוני והגב' ברקוביץ. לטענת המבקשות משתמשים מר כץ ומר שייב לצורך פעילותם וו לא רק בכישוריהם המקצועיים בתחום הביטוח, אשר חלק ניכר מהם הוקנה להם במהלך עבודתם בקבוצה, אלא אף במגוון גדול של סודות מסחריים וידע מצטבר לגבי הגורמים עימם מצויה הקבוצה בקשרים עסקיים, טיבם של עסקים אלו והתנאים המסחריים של הקשרים. המבקשות טוענות כי מר כץ ומר שייב עושים שימוש בידע סודי לו נחשפו עקב מעמדם הבכיר בקבוצה ומפיקים מכך רווח בלוני ראוי, לטובתו של מתחרה ולטובתם. 6. לטענת המבקשות, פעילותם של המשיבים, ובעיקר מר כץ ומר שייב, יוצרת מצב חדש וחמור מאוד, אפילו בתנאים של שוק פתוח, ותחרותי ומסחרי ואפילו בהתחשב בהלכות החדשות ביותר של בית הדין לעבודה בעניין איסור תחרות ושמירה על סודות מסחריים עסקיים. לטענתן, המקרה שלפנינו חורג מהמקרה הרגיל שבו מתבקש בית הדין להגביל עיסוקו של עובד תוך שהוא מאזן בין מספר עקרונות יסוד: חופש העיסוק, חופש ההתקשרות, עניין הציבור בתחרות חופשית, בניידות עובדים ובמעבר מהיר וחופשי של מידע במשק. 7. על פי הנטען בבקשה ובתצהיר התומך בה, תצהירה של הגב' רות לפידות - ראש תחום משאבי אנוש של קבוצת מגדל, עושים מר כץ ובעיקר מר שייב המסייע לו, שימוש במידע סודי הנוגע למיזוג הצפוי בין המבקשות, פרטים מסחריים עיסקיים ואישיים הנוגעים לסוכנים והסוכנויות הטובים ביותר של מגדל וכן בנוסחה חדשה בענין תגמול שכר המפקחים שפותחה בקבוצת מגדל עובר לעזיבתם של מר כץ ומר שייב, במגמה להטעות ולהציג בפני המפקחים את הירידה הצפויה בשכרם אם יישארו בשירות המבקשות, כדי לשכנעם לעבור לעבוד עבורם. המבקשות טוענות כי המיוחד והשונה במקרה זה, לעומת מקרים אחרים בהם עובדים חדלו לעבוד בקבוצה ועברו לעבוד בחברות מתחרות, היא כי במקרה זה העובדים הבכירים ביותר נהגו כלפי המבקשות בחוסר תום לב מובהק, שקר וכזב, תוך גרימת נזק לעסקי המבקשות, ניצול הידיעות שלהם וההיכרות שלהם עם המבקשות ונוהגיהן כל השנים. 8. כאמור, המבקשות עתרו למתן צווי עשה, צווי מניעה וצווים הצהרתיים זמניים. רשימת הסעדים המבוקשים ארוכה (עמודים 16-19 לבקשה). צווי העשה והמניעה המבוקשים הינם רחבים וגורפים, ונביאם כלשונם : צווי עשה "למשיבים 1 ו2-: 1. להפסיק לאלתר את עיסוקם במסגרת המשיבה 4 אן למענה בכל הנוגע לעסקי ביטוח. 2. להפסיק לאלתר כל מגע עם המשיב 3 או מי מסוכניה, נציגיה, שלוחיה, עובדיה או יועציה בכל הנובע לעסקי ביטוח. 3. להפסיק לאלתר כל מגע עם המשיבים 5 ו6- בכל מנוגע לעסקי ביטוח. 4. להפקיד לאלתר בידי בית הדין הנכבד כל עותק, מקור, דיסקט תוכנה וכיוצ"ב אמצעי טכנולוגיים אשר נוגעים לשינוי נוסחת התיגמול של המפקחים ולסימולציות לגביה, כפי שהוכנו במבקשות. למשיבה 3: 5. להפסיק לאלתר את כל הקשרים העסקיים שלה בכתב או בעל פה עם המשיבים 1 ו2- ועם המשיבה 4 בכל הנוגע לעסקי ביטוח. למשיבה 4: 6. להפסיק לאלתר את כל הפעולות המשפטיות שהיא עושה מטעם המשיבים 1, 2 ו- 3. למשיבים 5 ו6-: 7. להפסיק לאלתר את עיסוקם במסגרת המשיבה 4 או למענה בכל הנוגע לעסקי ביטוח. 8. להפסיק לאלתר בכל מגע עם המשיבים 1 ו- 2 בכל הנוגע לעסקי ביטוח." צווי מניעה: "למשיבה 1 ו2-: 1. לרימנע מקיום קשר מקצועי עם כל אדם או אישיות משפטית אשר יש בו כדי לגרום להפרת החוזים של המבקשות עס עובדיהן, סוכניהן, שלוחיהן, נציגיהן או מבוטחיהן. 2. להימנע משימוש או מסירה או העברה בדרך כלשהי של מידע כלשהו או סודות מסחריים או מקצועיים של המבקשות אשר הגיעו לידיהם במהלך עבודתם או עקב עבודתם. 3. להמנע מכל פעולה משפטית אשר יש בה שימוש שלא בתם לב כלפי המבקשות בזכות הנובעת מחוזה או גם כזו שאינה נובעת מחוזה בניגוד לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973. 4. להמנע מהפרת חובה חקוקה בסעיף 496 לחוק העונשין על ידי גילוי מידע סודי שנמסר להם אגב מקצועם מלאכתם או עיסוקם . 5. להמנע מהמשך הפרת החוזים שלהם כמפורט בבקשה. 6. להמנע מכל מגע עסקי או מקצועי עם המשיבים 3, 4, 5 ו- 6. למשיבה 3: 7. להמנע מהמשך גרימה של הפרת חוזים של המשיבים 1 ו - 2 עם המבקשות. 8. להמנע מהמשך גרימה של הפרת חוזים של המשיבים 5 ו- 6 עם המבקשות. 9. להמנע מכל פעולה משפטית שהיא עם המשיבה 4. 10. להמנע מכל פעולה משפטית שיש בה שימוש שלא בתם לב כלפי המבקשות בזכות הנובעת מחוזה או גם כזו שאינה נובעת מחוזה בניגוד לתוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973. 11. להמנע מקשר מקצועי ועסקי כלשהו עם כל עובד, סוכן, נציג, שלוח, מבוטח או אדם שיש לו קשר מקצועי או עסקי עם המבקשות או מי מהן. 12. להמנע מקשר מקצועי ועסקי כלשהו עם המשיבים 1,2,5 ו6-. 13. להמנע מקיום קשר מקצועי עם כל אדם או אישיות משפטית אשר יש בו כדי לגרום להפרת חוזים של המבקשות עם עובדיהן, סוכניחן, שלוחיהן או מבוטחיהן. 14. להמנע מכל פעולה משפטית אשר יש בה שימוש שלא בתם לב כלפי המבקשוונ בזכות הנובעת מחוזה או גם כזו שאינה נובעת מחוזה בניגוד לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973. 15. להמנע מהמשך גרימה של הפרת חוזים של המשיבים 1 ו- 2 עם המבקשוונ. 16. להמנע מהמשך גרימה של הפרת חוזים של המשיבים 5 - 6 עם המבקשות. 17. להמנע מכל פעולה משפטית שהיא עם המשיבה 3. 18. להמנע מכל פעולה משפטית שיש בה שימוש שלא בתם לב כלפי המבקשות בזכות הנובעת מחוזה או גם כזו שאינה נובעת מחוזה בניגוד לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973. למשיבים 5 ו6-: 19. להמנע מקיום קשר מקצועי עם כל אדם או אישיות משפטית אשר יש בו כדי לגרום להפרת חוזים של המבקשוונ עם עובדיהן, סוכניהן, שלוחיהן או מבוטחיהן. 20. להמנע משימוש או מסירה או העברה בדרך כלשהי של מידע כלשהו או סודות מסחריים או מקצועיים של המבקשות אשר הגיעו לידיהם במהלך עבודתם או עקב עבודתם. 21. להמנע מכל פעולה משפטית אשר יש בה שימוש שלא בתם לב כלפי המבקשות בזכות הנובעת מתוזה או גם כזו שאינה נובעת מחוזה בניגוד לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973. 22. להמנע מהפרת חובה הקוקת בסעיף 496 להוק העונשין על ידי גילוי מידע סודי שנמסר להם אגב מקצועט מלאכתס או עיסוקס. 23. להמנע מהמשך הפרת החוזים שלהם כמפורט בבקשה. 24. להמנע מכל פעולה משפטית שהיא עם המשיבה 4. 25. להמנע מכל פעולה משפטית אשר יש בח שימוש שלא בתם לב כלפי המבקשות בזכות הנובעת מחוזה או גם כזו שאינה נובעת מחוזה בניגוד לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973. 26. להמנע מקשר מקצועי ועסקי כלשהו עם המשיבים 1,2,5 ו6-". (ההדגשות אינן במקור ומובאות על מנת להמחיש את היקפם הרחב של הצווים המבוקשים, לגבי כל המשיבים) 9. מר כץ, מר שייב, הגב' ברקוביץ ומר שמעוני הגישו תנצהירי תשובה, ולמעט מר שמעוני גם נחקרו בפנינו. כך גם הגב' לפידות, המצהירה מטעם חמבקשות. 10. ב"כ סיכמו טענותיהם בכתב בהרחבה. בסיכומיהן טוענות המבקשות כי חמשיבים 1, 2, 5 ו- 6 הפרו במצח נחושה את חוזי העבודה שלהם וחובותיהם כעובדים וגרמו גם להפרת תוזים של אחרים. לטענתן המשיבים רומסים ברגל גסה כל הגינות בסיסית וסודיות שמן הדין ומן הצדק שתחול במערכת יחסי עובד ומעביד - והכל בכסות של חופש העיסוק. הטענה המרכזית בידי המבקשות היא כי חוק יסוד: חופש העיסוק, פסיקת בית הדין לעבודה וההלכה בפסק הדין בענין צ'ק פוינט (עב 164/99, בש"א 99/27 דן פרומר, צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ נ' רד גארד בע"מ, טרם פורסם, ניתן ביום 4.6.99) לא הפכו את יחסי חעבודה ואת יחסי האמון בין עובד ומעביד לשטח הפקר שבו הכל מותר, ולא הפכו את סעיפי איסור התחרות באשר הם, ואפילו מצומצמים וסבירים - לאות מתה. המבקשות טוענות כי לו היה מדובר בעובד אשר עבר לעבוד אצל מתחרה, או מציע מכישוריו לטובת מתחרה - לא היו עותרות בתביעה ובקשה זו. לטענתן, מדובר בשוק שבו הקשרים ההעסקיים ופרטיהם של קשרים אלו מהווים כח מכירה רב, וכי המשיבים מיקמו את עצמם כגוף עצמאי המוכר פוליסות ביטוח וזכאי בגינם לעמלות והטבות כספיות ובכך הציבו עצמם ישירות בתחרות עם המבקשות. ובמילים אחרות : מדובר למעשה ב"גניבת לקוחות" ותחרות בלתי הוגנת בעליל. האמנם? 11. יאמר כבר עתה כי לאחר ששקלנו את כל העדויות והראיות שהובאו בפנינו בהליך זה בשים לב הן להלכות הכלליות הנוגעות למתן סעד זמני והן להלכות הנוגעות למתן סעד זמני שיש בו כדי להטיל מגבלה על חופש עיסוקו של אדם לא שוכנענו ברמה הנדרשת בהליך זמני כי אכן כך פני הדברים וכי יש מקום ליתן בידי המבקשות את הסעדים הרחבים להם הן עותרות, כולם או חלקם. 12. נקודת המוצא לדיונינו היא בראש ובראשונה זכותם החוקתית של המשיבים 1, 2, 5 ו- 6 לעסוק או לעבוד בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד ולהתקשר בקשרי עבודה או עיסוק עם מי שליבם חפץ. (פס"ד צ'ק פוינט שם בסעיף 14 ; בג"ץ 1683/93 יבין פלסט ואח- נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד מז(4), 702 בעמ' 705, 708) 13. כאמור, המבקשות טענו בבקשה כי מקרה וה חורג מהמקרה הרגיל בו מתבקש בית הדע לחגביל עיסוקו של עובד, תוך שהוא מאזן בין מספר עקרונות יסוד. איננו מקבלים טענה זו. כפי שכבר פורט לעיל, ההגבלות המבוקשות בהליך זה על חופש עיסוקם של המשיבים רחבות וגורפות ביותר בהיקפן. בית הדין התבקש (בין היתר) להפסיק ולאסור בצו זמני את עיסוקם של מר כץ ומר שייב במסגרת עסקם החדש, עוז סוכנויות, בכל הנוגע לעסקי ביטוח; להפסיק על מגע בין מר כץ ומר שייב עם הפניקס או מי מסוכניה, נציגיה, שלוחיה, עובדיה או יועציה בכל הנוגע לעסקי ביטוח; להפסיק את כל ההקשרים העיסקיים בין מר כץ ומר שייב לבין הפניקס בכל הגוגע לעסקי ביטוח; להפסיק כליל את פעילותה של עוז סוכנויות; להפסיק לאלתר את עבודתם של מר שמעוני וגב' ברקוביץ בעוז סוכנויות, להפסיק כל מגע בינם לבין מר כץ ומר שייב בכל הנוגק לעסקי ביטוח; ועוד. יוטעם כי על פי ההתחייבויות החוזיות להן טוענות המבקשות ואולן הן עותרות להפעיל ככתבן וכלשונן, מדובר בהגבלת עיסוק רחבה ועל פיה מבקשים לאסור על מר כץ ומר שייב לבוא בקשרי עבודה או מסחר עם סוכני ביטוח או סוכנויות ביטוח שהיו קשורות באופן פעיל לחברות שבקבוצת מגדל בתקופת עבודתם בקבוצה, לתקופות, של 24 חודשים ו- 6 חודשים מתום סיום יחסי העבודה (בסייג מסויים, שיפורט להלן). לגבי הגב' ברקוביץ ומר שמעוני ההגבלה אותה מבקשים להפעיל הינה הימנעות מוחלטת למשך תקופה של שישה חודשים מיום סיום העבודח מלעסוק בתחום הביטוח במישרין או בעקיפין, בין כיועץ, בין כסוכן ובין כמפקח ובכל עיסוק אחר הקשור לביטוח, במישרין או בעקיפין, בין כעצמאי ובין כעובד שכיר. בנוסף - המנעות במשך 24 חודשים מיום סיום העבודה מלבוא בקשרי עבודה או מסחר עם אדם או גוף אשר קבוצת מגדל היו איתם בקשרים עיסקיים בנושאי ביטוח, או מי שנוהל איתו מו"מ לשם קשירת קשרים עיסקיים בנושאי ביטוח - אלא בהסכמת החברה בכתב, עפ"י שיקול דעתה המלא בלא צורך במתן הנמקה. 14. בית דין זה כבר עמד על כך שכל הגבלה, מלאה או חלקית, על חופש עיסוקו של אדם, שהיא זכות יסוד חוקתית הקנוייה לו - הגבלה היא. מה גם שבעניננו המבוקשת היא רחבה ביותר בהיקפה, לגבי כל המשיבים. 15. העובדה כי במקרה שלפנינו המשיבים 1 ו- 2 בחרו להקים עסק חדש משלהם ואשר במסגרתו מועסקים כיום המשיבים 5 ו- 6 אין בה, גם במקרה זה, כדי לשנות את מסגרת הדין הנורמטיבית. שאלות היסוד החוקתיות והמשפטיות המתעוררות ועקרונות היסוד העומדים בפני איזון שיפוטי הם אותם העקרונות שנדונו בפסק דינו העקרוני של בית הדין הארצי בענין צ'ק פוינט: חופש העיסוק של המשיבים, האפשרות להעסקתם של הגב' ברקוביץ ומר שמעוני בעוז סוכנויות, חופש התקשרותם של חצדדים לכרות חוזי עבודה, זכותן הקניינית של המבקשות בסודותיהן המסחריים (ככל שהוכחו); האפשרות להסכים על הגבלת חופש עיסוקם של העובדים - מר כץ, מר שייב, מר שמעוני והגב' ברקוביץ; אינטרס הציבור בתחרות הופשית בשוק הביטוח (על כל המשתמע מכך); עניין הציבור בניידות עובדים ובמעבר מהיר וחופשי של מידע במשק - כל אלה עומדים גם בהליך וה לאיזון ולהכרעה. 16. הדרך שבה בית הדין לעבודה ילך בה בדונו כיום בנושא הגבלת חופש עיסוקו של עובד היא ברורה. הדגש הערכי והמשפטי מושם באופן בולט וברור על עקרון היסוד של חופש העיסוק. הדעה על פיה הגבלת עיסוקו של אדם נוגדת את טובת הציבור וכן את המדיניות הדוגלת במשק תחרותי וחופשי קנתה אחיזה איתנה ומובילה בפסיקתו של בית הדין לעבודה. (פס"ד צ'ק פוינט בש"א 202423/99 תוכנה ועוד בע"מ נ' אייזנברג בבית דין זה ולאחרונה: בש"א 1035/00 אריה נצר ואח' נ' אס.ג'י.די בע"מ, דעת הרוב מפי כב' הנשיא אדלר) 17. בטרם נדון בהתחייבויות החוזיות ונפקותן וביתר השיקולים שנשקלו מן הראוי להקדים בקצרה רקע עובדתי רלבנטי הן לגבי המבקשות והן לגבי המשיבים. על המבקשות: 18. המבקשות הינן חברות ביטוח, העוסקות בעסקי ביטוח ומורשות להוציא פוליסות ביטוח בתחום ביטוח חיים וביטוח אלמנטרי. (עמ' 1 לפרוטוקול). שמשון הינה חברת בת של מגדל. 19. ביום 22.4.99 אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב תכנית הסדר למיזוג של שלוש חברות, בתוקף מ- 31.12.98. שלושת החברות הן: סלע חברה לביטוח בע"מ (להלן: "סלע") שמשון חברה לביטוח בע"מ ומעוז חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מעוז"). בהתאם לתכנית ההסדר הועברו והוקנו כל נכסיהן, זכויותיהן, חובותיהן והתחייבויותיהן של שמשון ומעוז לסלע ואילו שמשון ומעוז התחסלו ללא פירוק. לאחר מכן שונה שמה של "סלע" ל"שמשוך" חברה לביטוח בע"מ. זהו "המיזוג הראשון". יצויין כי מידע וה הובא בבקשה מבלי שצורפה החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מבלי שצורפה תכנית ההסדר למיזוג החברות ומבלי שנתמך בתצהירה של הגב' לפידות. עם זאת, המשיבים לא חלקו על פרטים אלו בתצהיריהם ומכאן שלפחות בשלב לכאורי זה מסיקים אנו כי אכן כך פני הדברים. 20. ביום 25.11.99 התקבלה החלטה על מיזוגה של שמשון כחברה מעבירה עם חברת מגדל, כחברה קולטת. מיזוג זה טרם הושלם והוא עומד ברקעה של בקשה זו (להלן: "המיזוג השני המתוכנן") 21. החברות: מגדל, שמשון והמגן מהוות יחד את קבוצת מגדל. (עמ' 1 לפרוטוקול) לעדותה של הגב' לפידות - סמנכ"ל למשאבי אנוש בקבוצת מגדל, קבוצת מגדל מונה כיום 1,300 עובדים. מתוכם, בתחום ביטוח חיים עוסקים כ500- עובדים. (לרבות סוכנים, מפקחים ואנשי מכירות). חלקה של קבוצת מגדל בשוק הביטוח הישראלי הוא בשיעור של כ- 40% והיא הקבוצה הגדולה ביותר מבין הקבוצות השולטות בשוק הביטוח. קבוצת מגדל קשורה בקשרי עסקים עם כמעט אלפיים סוכנים וסוכנויות ביטוח. (סעיף 22 לתצהירו של מר כץ וכן עדותה של הגב' לפידות בעמ' 3 לפרוטוקול, על פיה פועלים כ- 1,800 סוכנים וסוכנויות ביטוח מול קבוצת מגדל כאשר חלק מהותי ממספר זה הינם סוכנים פעילים). על המשיבים: 22. המשיב מס' 1, מר יעקב כץ, שימש עובר להתפטרותו כראש אגף ומשנה למנכ"ל שמשון. מר כץ השתחרר משירותו הצבאי בצה"ל בשנת 1979 ומאז הוא עובד בתחום הביטוח. את דרכו בעולם הביטוח החל אצל המשיבה 4, חברת הפניקס, שם עבד במשך כ- 15 שנה, משנת 1979 ועד 1994. (סעיף 3 לתצהירו). בתפקידו האחרון בחברת הפניקס היה מנהל יחידת רכישה. (מנהל unit) ואחראי על מפקחים, המפעילים סוכנים. (עמ' פ לפרוטוקול). בשנת 1994 עבר לעבוד בחברת שמשון, ללא כל תקופת צינון. (סעיף 3 לתצהירו). למר כץ אין מקצוע אחר לבד מעיסוקו בתחום הביטוח. כאמור, מאז שיחרורו מצה"ל ועד היום, במשך למעלה מ- 20 שנה זהו תחום עבודתו היחיד, (סעיף 36 לתצהיר) כפי שהובהר, חלק מהותי וניכר מנסיונו, כישוריו וקשריו המקצועיים והאישיים בענף הביטוח רכש מר כץ במשך שנות עבודתו הארוכות בחברת הפניקס (15 שנה) ואף בטרם החל להיות מועסק בשמשון, בה עבד החל מ1.3.94- ועד להתפטרותו, במחצית 11.99. (כמעט 6 שנים). 23. המשיב מס' 2, מר חזי שייב, אף הוא החל את דרכו המקצועית בתחום הביטוח עם שחרורו מצה"ל, בשנת 1988, ומאז זהו תחום עבודתו היחיד. מר שייב החל אף הוא לעבוד בתחום הביטוח בחברת הפניקס, שם הועסק במשך כ- 6 שנים, משנת 1988 ועד 1994. בתפקידו האחרון שימש כמנהל יחידת רכישה ואחראי על מפקחים. בשנת 1994 עבר לעבוד כמנהל מכירות ארצי של חברת הביטוח "אררט" ואחרי כשנה עבר לעבוד בהברת מעוז, בתפקיד סמנכ"ל. גם מעבר זה בוצע ללא תקופת צינון. עד למיזוג הראשון שימש כסמנכ"ל מעוז וראש אגף מכירות. לאחר המיזוג הראשון שימש כסמנכ"ל וראש אגפי סוכנים ובריאות. (סעיף 3 לתצהירו) כאמור את עבודתו סיים ב- 14.11.99 בהתפטרות. 24. המשיבה 3 - חברת חפניקס היא חברת ביטוח, העוסקת בעסקי ביטוח ומתחרה בקבוצת מגדל. 25. המשיבה 4 - עוז סוכנויות הוקמה על ידי מר כץ, מר שייב והפניקס כסוכנות ביטוח עצמאית. הסכם השותפות בין הצדדים להקמתה של החברה נחתם ב- 13.11.99 יום לפני התפטרותו של מר כץ. על פי האמור בתצהירו של מר כץ (ולא נסתר בכל ראיה אחרת) תשווק עוז את כל סוגי הביטוחים של כל חברות הביטוח, לרבות של מגדל, ככל שזו תסכים לפעול באמצעותה. 26. המשיבה 5 - הגב' דגנית ברקוביץ החלה לעבוד ב- 9.97 בחברת מעוז, כמפקחת. לאחר המיזוג הראשון שימשה כמנהלת מכירות בריאות של שמשון, למשך 7 חודשים. מ- 7.99 מונתה כמנהלת ההדרכה של שמשון (לסוכנים) תפקיד אותו מלאה עד לסיום עבודתה בשמשון, ב- 20.1.00 בהתפטרות. 27. המשיב 6 - מר אלי שמעוני החל לעבוד בשנת 96' בחברת מעוז כמפקח. תפקיד זה הוא מילא עד לסיום עבודתו בהתפטרות ביום 17.1.00. התניות החוזיות הנוגעות להגבלת חופש העיסוק: 28. בראש ובראשונה טוענות המבקשות להפרת התחייבויות חוזיות שנטלו על עצמם המשיבים כץ, שייב, ברקוביץ ושמעוני לאיסור תחרות והגבלת חופש עיסוקם. תניות אלה מופיעות בהסכמי העבודה ועליהם נסמכות המבקשות עליהם חתמו המשיבים האמורים. יצויין כי כל הסכמי העבודה שהוצגו (נספחים מב1/; מב8/; מב11/, ומב15/) נערכו בין חברת מעוז לבין כל אחד מהמשיבים. ההתחייבות החוזית לגבי מר כץ: 29. המבקשות טענו לתחולתם של הוראות חוזיות המופיעות בהסכם ההעסקה של מר כץ, מב1/. המדובר בסעיף 27 להסכם, הקובע כדלקמן : "חובות לאחר סיום יחסי עובד ומעביד 27. א. תקופה של 24 חודשים מתום יחסי עובד ומעביד תהיה תקופת צינון של המנהל ובה יחולו על המנהל הוראות ס"ק (ב) להלן. ב. בתקופת הצינון אסור למנהל לבוא בקשרי עבודה או מסחר עם סוכני ביטוח או סוכניות בביטוח שהיו קשורות באופן פעיל לחברות שבקבוצת מגדל בתקופת עבודתו של המנהל בקבוצה; וכן ו/או להעסיק אנשים שהיו עובדים בחברות של הקבוצה במשך תקופת עבודתו של המנהל בקבוצה. האמור לעיל לא יחול במקרה של קשרי עבודה או מסחר עם סוכני ביטוח או לסוכנויות או עובדים כאמור שהיו קשורים קשר פעיל למקום העבודה החדש של המנהל לפני שהמנהל התחיל לעבוד במקום החדש ובתנאי שבמקרה כזה המנהל לא יגרום לשינוי בפרופורציה בין הפרמיה של הביטוח של חברות הקבוצה לבין פרמיות הביטוח של כל מבטח אחר בגין מקום העבודה שבו הוא עובד ובתנאי נוסף שהמנהל לא יגרום למעבר לקוחות מכל חברה שבקוצה למבטח אחר. כל דבר שאסור למנהל לעשות על פי סעיף זה אסור לו לעשות במישרין או בעקיפין." 30. בתצהיר התשובה העיד מר כך כי טרם התפטרותו קוצרה בהסכמה תקופת החגבלה בת ה- 24 חודשים האמורה בהסכם מב1/ ל- 6 חודשים, על ידי מנכי'ל שמשון - מר מרקוביץ. זאת, אף שמר מורקוביץ היה מודע לכוונתו של מר כץ להתפטר מעבודתו אם לא ייענו דרישותיו הכספיות בעקבות שיחותיו עם מר איזי כהן, מנכ"ל הקבוצה. (סעיף 9 לתצהירו של מר כץ) ובחקירתו הרחיב מר כץ ופירט : "ש. האם לפני 10.99 לא היית ער לכך שבחוזים אחרים בחברת מגדל הממוזגת קיימים סעיפי אי תחרות שונים? ת. ידעתי שבכל החברות קיימים ניסוחים שונים, אולם מכיוון שכולנו התכנסנו לחברה אחת האמנתי בתום לב ש24- חודש זה המספר. לא העלתי בדעתי שיש איפה ואיפה. ש. נודע לי לתדהמתי. מה הכוונה? ת. שאלתי. מקריאה את סעיף 9 לתצהיר. ש.ת. שאלתי את חזי והוא אמר לי. שאלתי אותו לגבי סעיף אי התחרות מאחר ותשובתו של איזי כהן התמהמה בקשר לבקשתי ממאי ומכיוון שדברתי עם מר מרקוביץ שאם פנייתי לא תענה אני אעזוב את מגדל. זה היה לגבי הנושא החומרי. אני אמרתי למר מרקוביץ שאני אעזוב את מגדל. מרקוביץ ניהל אתי מו"מ על קיצור תקופת אי התחרות. כאשר הוא ידע שאני עומד לעזוב את מגדל. אמרתי לו שיש אפשרות ריאלית שאני אעזוב את מגדל. דברתי על זה תקופה של כ6- חודשים, בין מאי לאוקטובר. לא הסתרתי ממנו דבר בענין זה. כשפניתי למר מרקוביץ עוד לא היה לי שום הסכם. ידעתי שאני אעזוב. כששאלתי מסביבי כולל את חזי מה תקופת הצינון אז ידעתי. אמרתי שאני מנהל עם מספר חברות מגעים לשותפות עסקית. ניהלתי מגעים עם חברות אחרות תקופות ארוכות. בסביבות יולי. בערך חודשיים. כאשר ראיתי שאיזי לא חוזר אלי בתשובה הבנתי שאני צריך להתחיל לחשוב על עתידי. אני אמרתי למרקוביץ שאני שוקל לעזוב את מגדל. ש. אתה אומר לו את זה ערב המיזוג השני, תקופה רגישבה והוא מקצר את תקופת ההתחייבות. ת. לא. ניסיתי להפעיל לחץ כדי לקבל תשובה מאיזי כהן. לא רציתי לעזוב את מגדל כי באמת הייתי שם מס' 2 והיה לי טוב מאוד בקבו' מגדל. מכיוון שראיתי שאיזי לא חוזר אלי ומכיוון שהיה לי חבל לעזוב ג'וב רציני ומכיוון שקיוויתי שאקבל בגין המיזוג הראשון תגמול נאות בצורת אופציות כפי שהובטח לי, פניתי למר מרקוביץ בניסיון ללחוץ עליו. אמרתי לו שאני שוקל ברצינות לעזוב. על מנת ללחוץ יותר כדי לקבל תשובה מאיזי שלא התייחס, התחלתי ללחוץ ואמרתי לו שאם אני עוזב אני לא רוצה תקופת צינון כל כך גדולה. נכון שמר מרקוביץ שיתף איתי פעולה. הוא דיווח לרפרנטית למשאבי אנוש". (עמ' 10 שורות 14-41 לפרוטוקול). נתון זה אף אושש בחקירתה של הגב' לפידות: "ש.ת. אני לא ידעתי על קיצור תקופת ההתחייבות של מר כץ ל6- חודשים. ש.ת. זה נודע לי לראשונה כאשר הכנו את התיק לבית המשפט עלעלתי בדפים ומצאתי את המזכר של מיקי שוהם (מי שעסקה בנושאי כ"א בשמשון). ש.ת. מיקי שוהם לא היתה לה סמכות ניהולית, כך עולה מהמזכר שלה שהיא קבלה הנחיה מהמנכ"ל של שמשון לשעבר". 31. עולה איפה כי אכן בפנינו התחייבות חוזית להגבלת חופש עיסוקו של מר כץ, לתקופה של 6 חודשים ממועד סיום עבודתו בשמשון, קרי: עד ליום 15.5.00. התחייבותו החוזית של מר שייב: 32. באשר למר שייב, על פי סעיף 21 להסכם ההעסקה מב8/ מדובר בנוסח התחייבות זהה לסעיף המגביל בעניינו של מר כץ, אלא שתקופת ה"צינון" על פיו נקבעה מלכתחילה ובהסכם עצמו למשך 6 חודשים מתום יחסי עובד ומעביד. התחייבויותיהם החוזיות של הגב' ברקוביץ ומר שמעוני: 33. סעיפי ההתחייבות לגבי משיבים אלו מופיעים בהסכמי ההעסקה שבינם לבין מעוז. (מב11/ ו-מב15/). נוסחן של ההתחייבויות הוא זהה והיקף ההגבלה רחב. נוסח ההתחייבות (מתוך ההסכם מב11/) יובא לשם המחשה: "14. אי תחרות וסודיות 14.1 העובד מתחייב לשמור על סודיות מלאה בכל הנוגע לחברה ובכל הקשור לעסקיה בין בתקופת עבודתה ובין לאחריה. 14.2 במהלך עבודתו, העובד לא יתחרה במישרין או בעקיפין בחברה, או בכל חברה או גוף השייך לקבוצת מגדל, וזאת בעצמו או באמצעות תאגידין אחרים שבשליטתו או בשליטת אנשים אחרים, או במסגרתם. 14.3 העובד מתחייב להמנע כליל, משך תקופה של שישה (6) חודשים מיום סיום יחסי עובד ומעביד בינו ובין החברה, מלעסוק בתחום הביטוח במישרין ו/או בעקיפין בין כיועת, בין כסוכן ובין כמפקח וכן בכל עיסוק אחר הקשור לביטוח, בין בעצמו ובין ע"י מי מטעמו, בין כעצמאי ובין כשכיר של גוף אחר כלשהו. 14.4 מבלי לפגוע באמור לעיל, העובד מתחייב לחמנע במשך 24 הודש מיוט ייום יחסי עובד ומעביד בינו לבין החברה, לבוא בקשרי עבודה או בקשרי מסחר עם שום אדם או גוף אשר החברה או גופים אחרים השייכים לקבוצת "מגדל" היו איתם בקשרים עסקיים בנושאי ביטוח, או כאלו שנוהל איתם מו"מ לשם קשירת קשרים עסקים בנושאי ביטוח וזאת בין בעצמו ובין באמצעות איש אחר או באמצעות תאגידים שבשליטתו אי בשליטת אנשים אחרים או במסגרתם, אלא אם כן יקבל מראש את הסכמת החברה בכתב, אשר תינתן עפ"י שקול דעת החברה המלא, בלא צורך במתן נימוקים כלשהם." 34. מר שמעוני והגב' ברקוביץ טענו כי אין ביחסיהם המשפטיים מול המבקשות סעיפי הגבלת עיסוק שכן בהסכמי העסקתם נקבע מפורשות כי אין ולא יהיה כל קשר בין העובד לבין כל תאגיד אחר, לרבות חברת חאם של החברה (מעוז), חברח שלובה, מסועפת או תאגיד משפטי אחר שאינו חחברה. (סעיף 11 למב11/ סעיף 20 לתצהירו) הטענה חיא כי עם המעבר לעבודה אצל שמשון לא הוחתמו השניים על סעיף חגבלת עיסוק ולפיכך אין כל תניה חוזית ביחסיהם עם מי מהמבקשות. איננו נדרשים להכרעה בשאלה זו במסגרתו של ההליך הזמני. שאלח זו, אם ידרש הדבר, תוכרע במסגרת הזתיק העיקרי וזאת בשים לב גם לתוכנו ונפקותו של הסדר המיזוג (הראשון) לגבי התחייבויות אלו של העובדים כלפי מעסיקתן המקורית, חברת מעוז. נבחן בשלב זה את מעמדה של ההתחייבות החוזית בהנחה שהיא אכן חלה ביחסי הצדדים. עם זאת, מובן כי הספק המתעורר בשאלת עצם קיומה של ההתחייבות החוזית כלפי מי מהמבקשות אף הוא יש בו כדי לשקול, כשלעצמו, כנגד מתן הצווים המבוקשים. המשקל שיש לייחס להתחייבויות החוזיות מול עקרון היסוד של חופש העיסוק: 35. כפי שהובהר כבר שיל, פסיקתו העקרונית והמנחה של בית הדין הארצי בסוגייה וו הא ברורה ועל פיה : "לתניית הגבלת עיסוק בחוזה עבודה אישי אין ליתן, כשלעצמה, משקל רב. יש לייחס לתניה נפקות רק אם היא סבירה ומגנה בפועל על האינטרסים של שני הצדדים, לרבות המעסיק הקודם ובעיקר על סודותיו המסחריים. בהעדר קיומן של נסיבות כפי שיפורטו להן, ובעיקר בהעדר "סודות מסחריים", גובר עקרון חופש העיסוק על עקרון חופש ההתקשרות". (פס"ד צ'ק פוינט, בסעיף 14 לפסה"ד. ההדגשות אינן במקור). בית דין זה בהליך קודם שנדון בפניו כבר עמד על כך שמדובר במהפכת מושגית ומשפטית : אם קודם לכן נקודת המוצא היתה בחינת תניית ההגבלה בהסכם, תוך יישום מבחן הסבירות והמידתיות (סעיף 12 לפס"ד צ'ק פוינט) הרי שכיום, נקודת המוצא של בית הדין בבואו לבחון תניית הגבלה היא כי אין ליתן לה נפקות, אלא בהתקיים נסיבות מסויימות : א. קיומו של סוד מסחרי. ב. הכשרה מיוחדת שעבר העובד על חשבונו של המעסיק הקודם שהשקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרתו. ג. תמורה מיוחדת עבור הגבלת חופש העיסוק. ד. חובת תום הלב וחובת האמון של העובד ו/או המעסיק החדש. 36. נבחן להלן האם אכן התקיימו בעניינם של המשיבים אותן נסיבות אשר בכוחן ליתן נפקות להתחייבויות החוזיות עליהן נסמכות המשיבות באופן שתגברנה על עקרון חופש העיסוק. הגנה על סודות מסחריים של המבקשות: 37. החובה המוטלת על עובד לשמור על סודותיו המסחריים של מעסיקו נובעת מיחסי האמון שביחסי העבודח, מהוראות הדין, ובמיוחד הוראות סעיף 6 לחוק עוולות מסחריות התשנ"ט - 1999. חובה זו כלולה גם בהסכמי ההעסקה עליחם חתמו המשיבים כך, שייב, ברקוביץ ושמעוני. 38. המשיבים אינם מתכחשים לחובתם זו אך טענו להעדר כל סוד מסחרי השייך למבקשות והעידו כי אינם עושים שימוש בכל סוד מסחרי של המבקשות בפעילותם החדשה במסגרת עוז סוכנויות יחד עם חברת הפניקס. 39. האם אכן הוכח קיומם של סודות מסחריים השייכים למבקשות ואשר מכוחם יש להגביל את עיסוקם של המשיבים? 40. יודגש כי אף שנטל ההוכחה הדרושה ברגיל בבקשה למתן סעד זמני הוא ברמה של "לכאורה", הרי שבבקשות שעניינן הגבלת עיסוק יש להקפיד על הוכחה מפורטת ומפורשת. (פס"ד צ'ק פוינט בסעיף 25) ובעניננו על אחת כמה וכמה, כאשר חלק ניכר מהצווים שהתבקשו הינם צווי עשה. (ראה לענין זה : דב"ע נא3-193/ תובנה מכונות תרגום בע"מ נ' סגל פד"ע כג 274) 41. בנוסף, על המעסיק הקודם להוכיח כי השימוש שיעשה בסוד המסחרי שלו (ככול שיוכח), יפגע בעסק שבבעלותו שכן בית הדין לא יתן צו מניעה המגביל את חופש עיסוקו של העובד אלא אם כן עבודתו אצל המעסיק החדש (ובענייננו לגבי מר כץ ומר שייב ) מאיימת על עצם קיומו של המעסיק הקודם. 42. הכלל הבסיסי הוא כי הידע והניסיון שרכש עובד בעבודתו הופכים לחלק מכישוריו והוא רשאי לעשות בהם כרצונו. (פס"ד צ'ק פוינט בסעיף 27 וההפניה לפסק דינה של כב' השופטת שטרסברג-כהן בע"א 1141/92 ורגוס בע"מ נ' כרמקס בע"מ ואח') הדברים יפים במקרה זה במיוחד בעניינם של מר כץ ומר שייב, אשר רכשו נסיון מקצועי וקשרים ענפים במהלך שנות עבודתם הארוכות בחברת הפניקס, עוד בטרם החלו לעבוד בשמשון. (סעיף 26 לתצהידו של מר כץ וסעיף 23 לתצהירו של מר שייב) על כך העידה גם הגב' לפידות בחקירתה: " ש.ת. מר כץ הגיע אלינו מחב' הפניקס, עד כמה שאני יודעת הוא היה מנהל יוניט בח' הפניקס. … ש.ת. עד כמה שאני יודעת הוא היה מנהל מכירות, כאשר מר ליננברג הביא אותו לשמשון. זה תפקיד חשוב. ש.ת. הוא בא עם ידע מוקדם בתחום ביטוח חיים. ש.ת. חזי שייב בא אלינו מהפניקס, אין לי מושג כמה שנים קודם לכן עבד בביטוח. ש.ת. גם הוא היה מנהל יוניט לפני שהוא הגיע אלינו. ש.ת. מנהל יוניט זה אחראי על קבוצה של מפקחים. ש.ת. הוא בכיר מהמפקחים. ש.ת. גם המפקחים נמצאים בקשר עם הסוכנים. גם מנהל המכירות, גם מנהל יוניט. ש.ת. מקובל עליי כי כאשר לפקח יש בעיה עם סוכן הוא פונה למנהל היוניט ויחד הם יכולים לדבר עם הסוכן. ש.ת. אני לא יודעת על כמה מפקחים היה מר כץ אחראי כמנהל יוניט בפניקס. ש.ת. במסגרת תפקידו כמנהל יוניט הוא יכול להפגש עם הסוכנים על פי שיקול דעתו. הוא מכיר את הסוכנים רצוי ומומלץ. ש.ת. מר ליננברג לקח את מר כץ על סמך הידע שלו במכירות ביטוח חיים. ש.ת. מכירות ביטוח חיים בשוק הישראלי." (עמ' 5 לפרוטוקול) 43. הנושאים שלגביהם טענו המבקשות לקיומו של סוד מסחרי היו שלושה : א. מידע סודי לגבי המיזוג השני חמתוכנן. ב. נוסחה חדשה לתגמול מפקחים, לרבות סימולציות ומצגת. (נוסחה זו לא מומשה בינתיים אצל המבקשות). ג. ידע על כל הסוכנים והסוכנויות של מגדל, על כל הפרטים המסחריים, העסקיים והאישיים שלהם. 44. על פי ההגדרה בחוק עוולות מסחריות התשנ"ט - 1999 "סוד מסחרי" הינו מידע עסקי מכל סוג שאינו נחלת הר בים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו. (סעיף 5 לחוק) 45. "סוד מסחרי' אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של "סוד מסחרי" להוכיח את קיומו, היינו - עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של סוד אלא יש להצביע לדוגמא על תוכנח, פורמולה, נוסחה מסויימת, רשימת לקוחות מסויימת, תהליך מסויים וכו'. במסגרת הוכחת ה"סוד המסחרי" על המעסיק הקודם להוכיח גם את הקפו ואת הזמן שעליו להוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי כגון : חשיפתו בפני עובדים הזקוקוים לו לצורך עבודתם ואי חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן. (פס"ד צ'ק פוינט סעיף 25) 46. כבר עתה יאמר כי המבקשות לא עמדו בנטל ההוכחה הנדרש לענין זה: פרטי הנוסחה החדשה לתגמול מפקחים או אף רכיביה לא פורטו בבקשה ובתצהיר התומך בה. מרכיביה של העסקה הובררו למעשח רק בשאלח שהופנתה אל מר שייב בחקירתו הנגדית, מטעם בית הדין. "הקומפוננטים של הנוסחה הזו הם שעל מוצרים שהחברה מרוויחה עליהם יותר כסף איש המכירות מרוויח יותר כסף. את הנוסחה הזו או אחרת יש גם בכלל בפניקס. וגם הופעלה בעבר במגדל." (עמ' 19 לפרוטוקול) אף זהות הסוכנים/סוכנויות שלגביהם נטען לקיומו של מידע "אינטימי" לא פורט וכפי שהוברר מחקירתה של הגב' לפידות הרשימח של הסוכנים/סוכנויות הפעילים מונה בוודאי קרוג ל1000- (!) סוכנים/סוכנויות ואף למעלה מכך. (חלק מהותי מכ1800- סוכנים/סוכניות - עמ' 3 לפרוטוקול). 47. לא רק שקיומם של הסודות המסחריים לא הווכח כדבעי על ידי המבקשות בתצהיר התומך בבקשה או בראיות אחרות אלא שבעדויות המשיבים הופרך לכאורח קיומו של סוד מסחרי שהגנה עליו תצדיק את הגבלת חופש עיסוקם על ידי בית הדין. רשימת סוכנים/סוכנויות ומידע לגביהם: 48. מר כץ העיד בתצהירו כי בשוק הביטוח אין למעשה סודות מסחריים או מקצועיים. ההצלחה במכירות לסוכני ביטוח נעוצה בעבודה קשה ואינטנסיבית של שיווק וקשר מתמיד עם הסוכנים. (סעיף 25 לתצהירו) את הידע שלו בתחום הביטוח ומרבית הקשרים האישיים שלו, שמות הסוכנים/סוכנויות, סוגי ביטוחים וכו' יצר מר כץ עוד קודם לכן, בתקופת עבודתו בפניקס. (סעיף 16 לתצהיר) מידע וה אושש כאמור גם בעדותה של הגב' לפידות. (עמ' 5 לפרוטוקול) 49. מר כץ הבהיר בתצהירו ובעדותו כי בשוק פועלים אלפי סוכני ביטוח הפועלים באופן עצמאי, חיצוניים לחברת הביטוח. בשנים האחרונות מאופיין שוק הביטוח במאפיינים של שוק חופשי, קיים שפע של פוליסות מחברות שונות וכיום גם מבחינה כלכלית, אין לסוכן עדיפות למכור פוליסות השייכות רק לחברת ביטוח אחת ולכן כל סוכן/סוכנות עובדים מול מספר חברות ביטוח (סעיף 17 לתצהיר) 50. בבקשה נטען לקיומם של מגעים בין המשיבים למספר סוכנויו של המבקשות. מר כץ הבהיר בתצהירו כי כל הסוכנים שצויינו היו קשורים עס חברת הפניקס בקשרים עיסקיים (או עם חברות מקבוצת הפניקס לגבי אחת מהסוכנויות) עוד קודם להתפטרותו משמשון (סעיף 18 לתצהירו ובעמ' 13 לפרוטוקול) כפי שהוברר בחקירתה של הגב' לפידות מידע וה נבדק על ידה ונמצא נכון. (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 39-40 וכן בעמ' 6 שורות 11-12) 51. מעדותו של מר כץ הן בתצהירו והן בחקירתו בבית הדין עולה כי המונח בו נקטו המבקשות, קרי - סוכנים או סוכנויות "של מגדל" אינו קיים כלל: מדובר בסוכנויות עצמאיות, שאף אם הן בשליטתה של חברת ביטוח זו או אחרת הן עובדות גם עם חברות ביטוח אחרות. "ש. הסוכנים שעובדים שם שמשון הם 75% משוק הסוכנים. ת. אין מושג כזה "סוכני שמשון". יש בחו"ל מושג של סוכני חברת ביטוח שהסטטוס שלהם שכירים. בארץ סוכני הביטוח הם עצמאיים ועובדים עם מס' חברות ביטוח. ש. השאלה היא לגבי הסוכנים שעובדים בעיקר עם שמשון שאתה מכיר אותם הכרות אישית הרבה שנים ושמוכרים בעיקר פוליסות של שמשון? ת. אני הייתי אחראי על הסוכנויות. הסוכניות עובדות עם מס' חברות ביטוח כל אחת. ש. כמה סוכנויות של שמשון אתה מכיר? ת. הייתי בקשר עם כ200- שעובדות עם שמשון. לא סוכנויות של שמשון אלא עובדות גם עם שמשון וגם עם חברות ביטוח נוספות. גם אם אקח שתי סוכנויות שלמגדל יש בעלות בהן כמו שהם והיחידה המרכזית, ואפילו באחת מהן יש למגדל שליטה, גם סוכנויות אלו עובדות עם מספר חברות ביטוח ולא רק עם שמשון". (עמ' 12 לפרוטוקול) 52. על דברים אלו חזר גם מר שייב בתצהירו. (סעיפים 13-15 לתצהירו) 53. גם אם נראה ברשימת הסוכנים/סוכנויות רשימת לקוחות (או לפחות רשימת "מתווכים" ליצירת לקוחות-מבוטחים, ו/או שמירה על לקוחות-מבוטחים קיימים), הרי שעל פי הפסיקח רשימת לקוחות תוכל להוות סוד מסחרי המגיע כדי זכות קניינית של בעליה רק בנסיבות בהן יוכח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה, ובאותם מקרים שיוכח שיש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה "מן המוכן". (ע"א 9046/96 פרידה בן ברוךואח' נ' תנובה בע"מ ואח' (טרם פורסם) תנאי זה לא התקיים כמובן בעניינם של המשיבים ובוודאי לא בעניינו של מר כץ, אשר הכיר את שוק ביטוח החיים ורכש קשרים ומידע עוד בסרם התקבל לעבודה אצל שמשון, כאשר מידע זה שהיה כבר ברשותו, בהחלט היווה שיקול בקבלתו לעבודח אצל שמשון. (עמ' 8 ,5-6 לפרוטוקול) 54. יתירה מכך, מר כץ העיד כי המידע לגבי עמלות הסוכנים כפי שהיה בידיו עובר להתפטרותו אינו בהכרת עדכני עוד: "ש. כאיש מס' 2 אתה יודע את העמלות של הסוכנים? ת. כן. זה נכון לאותו יום. סוכנויות הביטוח נוהגות בצורה תכופה מאוד לשפר את מערך העמלות שלהם. זה דבר דינאמי. אין שיטתיות באופן ותכיפות השינוי במתן העמלות. נכון ליום עזיבתי ידעתי מהם השינויים בעמלות שנערכו לגבי הסוכנויות השונות. העמלות לא משתנות פר אדם באופן יומי, אלא פר סוכנות. סוכנות מורכבת מעשרות ולפעמים 200 סוכנים. אני לא סוגר עם כל אדם כל יום, אלא סוגר עם בעל הסוכנות. כל שבוע צצה בקשה חדשה. התנאים לא משתנים רק בהסכם אלא בבקשות שונות שעולות בע"פ או בכתב ואני מנהל את המו"מ מול בעל הסוכנות ולעתים עושה זאת גם המנכ"ל. ולעתים גם המפקח על הסוכנויות. ש. כשאה נכנס היום לבעלים של סוכנות יש לך את כל הידע לגבי המגעים הקודמים שלו? ת. יש לי ידע מעודכן ליום עזיבתי. ידע זה עשוי להשתנות גם תוך מס' שבועות." (עמ' 12-13 לפרוטוקול. ההדגשות לא במקור. כמו כן סעיף 5 לתצהירה של הגב' ברקוביץ) יודגש כי מידע זה לא נסתר בכל ראיה על ידי המבקשות, אשר המצהירה מטעמן, הגב' לפידות, העידח לגבי עצמה בכנות רבה כי אינה בקיאח בתחום המקצועי של עסקי הביטוח, אלא עיסוקה ובקיאותה הם בעסקי כח - אדם בלבד, תחום עליו היא מופקדת בקבוצת מגדל. שיטת התגמול למפקחים: 55. גם בענין זה לא הוכח קיומו של סוד מסחרי שהגנה עליו תבסס מוע צווים רחבים להגבלת עיסוקם של המשיבים כפי שהתבקש : כאמור, פרטיה או אף רכיביה של הנוסחה שפותחה לא הובררו בפני בית הדין. בנוסף, מעדותם של מר כך, מר שייב ומר שמעוני עולה כי אותה נוסחה, שבתחילה היתח אכן בידיעתו של צוות מצומצם בלבד שערך את עבודת ההכנה וגיבוש הנוסחה, פורום מנהלי מכירות, הפכה עוד בתחילת חודש 11.99 לנחלת הכלל, ולפחות ידעו אותה כבר עשרות אנשים. (עמ' 18 לפרוטוקול) עוד העיד מר שייב: "אחרי עבודת הצוות כבר היו עשרות אנשים שהכירו את שיטת תגמול הזו והיא כבר לא הייתה בגדר סוד. עשרות אנשים כוונתי למנהלי המכירות של הקבוצה, מנהלי מחוזות, מנהלי אגפים, ובעצם כל המנהלים שהתעסקו במישרין או בעקיפין במכירות תודרכו לפרטי פרטים בשיטה החדשה. אנחנו במהלך שנה שלמה הבאנו את המפקחים להבין שאם הם לא יעשו שינוי בשיטת העבודה שלהם משמעותית תהיה שהם השתכרו פחות כסף ולצורך עניין זה העברנו סמינרים למפקחים לעבוד לפי השיטה החדשה. אני מציג חוברת של סמינר שעשינו בחודש אוגוסט שבו הוסבר למפקחים על המשמעויות של שיטת התגמול החדשה. כשעזבנו את קבוצת מגדל היו עשרות מפקחים שכבר הכירו את השיטה. אין בחוברת זו את השיטה, יש את ההשלכות שלה. ש. האם נכון למועד עזיבתכם יכול היה לדעת מפקח באופן מדויק את שיעור התגמול על פי השיטה החדשה? ת. עשרות מפקחים ידעו את הטכניקה החדשה של השיטה אבל לא הייתה סימולציה ספציפית לכל מפקח. כלומר מפקח יכול היה לקחת את הטכניקה, את הכלים ולעשות לעצמו סימולציה. וזו הסיבה שהדכנו את השיטה לאותם עשרות מנהלי מכירות ומחוזות והם העבירו למפקחים. לשאלת בית הדין האם הייתה נוסחה שעל פיה כל מפקח יכול היה לעשוץ את היישום לגבי עצמו: כן. היתה נוסחה. בפועל עשרות מפקחים ידעו את הנוסחה. המטרה הייתה לא להסתיר אותה כי היא הייתה אמצעי להביא לרווחיות גדולה יותר של החברה. ההצגה הרשמית של השיטה החדשה על ידי מנכ"ל מגדל בעצמו נעשתה בסוף אוקטובר או תחילת נובמבר. אחרי ההצגה שלו הייתה הצגה ספציפית של הנוסחה למנהלי המכירות. אני לא זוכר אם זה היה בסוף אוקטובר או ב3- לנובמבר כפי שאת מציגה לי. אני אומר לך שאת טועה. לא נכון שבאותה הצגה הוסברו רק העקרונות והרעיונות ולא הוצגה הנוסחה עצמה. לא נכון שמנהלי המכירות התחייבו שלא להפיץ את הנוסחה. המטרה שלנו הייתה בעצם לתעל את המפקחים לשיטה החדשה ולהתחיל לחלחל אותה. אין סוד מפרנסה של אדם שזהו בעצם תלוש המשכורת שלהם. ש. האם נכון שהתכנון להוריד את הנוסחה עצמה לימוד הנוסחה ויישומה למפקחים רק בינואר 2000? ת. בינואר 2000 האנשים היו צריכים להיות מתוגמלים לפי השיטה החדשה. אין זה הגיוני שאדם שאמור להתפרנס לפי השיטה החדשה ידע עליה רק שבועיים או חודש קודם לכן. וכך בעצם פעלנו." (עמ' 17-18 לפרוטוקול. ההדגשות אינן במקור) עדות זו לא נסתרה על ידי המבקשות. מידע לגבי תהליכי המיזוג השני המתוכננן ותוצאותיו: 56. בעניין זה נטען כעד מר כץ כי היה מעורה באופן עמוק ומקיף ביותר במשמעותו של המיווג השני המתוכנן מבחינתם של הסוכנים והסוכנויות שעובדים עם קבוצת מגדל וכי ניצל תקופת אי וודאות, חשש והתלבטות מסחרית בעזרת המידע שהופקד בידו. אלא שמר כץ העיד באופן נחרץ ביותר, ועדותו מקובלת עלינו, כי לא שותף כלל בתהליכים שקדמו ובובילו (לעומת מעורבותו במיזוג הראשון) למיזוג השני חמתוכנן ודווקא ענין זה ואי הוודאות באשר להשלכות האישיות היוו במיה משמעותית (יחד עם גורמים נוספים) זרז להתפטרותו. (סעיפים 20 ו- 30-31 לתצהירו) המיזוג ופרטיו נשמרו אכן כסוד, עם שותפי סוד מעטים, אולי 3 במספר - גם מפניו של מר כץ. (הדבר עולה גם מהשאלח שהופנתה אליו בענין זה בחקירתו הנגדית בעמ' 12 לפרוטוקול) 57. בנוסף, מכלל העדויות והראיות לא הוכח ולו לכאורה כי המשך פעולתם של מר כץ ומר שייב בעוז סוכנויות, סוכנות ביטוח עצמאית שהקימו עם חברת הפניקס ו/או המשך עבודתם של הגב' ברקוביץ ומר שמעוני בעוז סוכנויות מאיימת עצם קיומן של המבקשות; זאת בשים לכ לנתונים שהוצגו הן בעדויות המשיבים והן בחקירתה של הגב' לפידות באשר לגודלה של קבוצת המבקשות, היקף פעילותה בכלל ובתחום ביטוח החיים בפרט, לרבות מספר העעובדים המועסקים בה. הכשרה מיוחדת/תמורה מיוחדת: 58. ברי כי אף לא אחד מהמשיבים עבר הכשרה מיוחדת על חשבונן של המבקשות ואלו לא השקיעו משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרתם, או אף השקעה/הכשרה כלשהי בעניינם של מר כץ ומר שייב, אשר הגיעו לעבודה בשמשון/מעוז כשהם כבר אנשי מקצוע "בשלים" ומנוסים ואף עתירי ידע וקשרים שרכשו במסגרת עבודתם הקודמת. תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק אף היא לא ניתנה. למעשה למדנו מעדותה של הגב' לפידות כי החתמה על נוסל סטנדרטי כזה או אחר של התחייבות להגבלת עיסוק נקוטה אצל המבקשות כדבר שבשגרה, לגבי כל תפקיד והדבר מהווה אף תנאי לקבלה לעבודה. "ש.ת. נכון שכל עובד שנכנס לעבוד בקבוצת מגדל נדרש לחתום על סעיף אי תחרות. ש.ת. מדובר בכל עבוד גם במזכירה. ש.ת. אין נוסח סטנדרטי. יש לנו סוגים שונים של עובדים, חוזים שונים וסטנדרטים שונים. ש.ת. לא זוכרת כמה סטנדרטים יש לאי תחרות, לא נראה לי הגיוני שיש שניים. ש.ת. נכון כי עובד שלא חותם לא מתקבל לעבודה." (עמ' 4 לפרוטוקול). חובות תום הלב וחובות האמון: 59. אין ספק כי הבקשה כפי שהוצגה בפני בית הדין, על התצהיר התומך בה פרשה תמונה בהחלט לא מחמיאה לגבי המשיבים - עובדיה לשעבר של שמשון. עיקר ההאשמות והטענות מכוונות כנגד הבכירים מבין העובדים לשעבר: מר כץ ומר שייב. אלא שכאשר נפרשה בפנינו גם גירסת המשיבים התרשמנו כי לא כך הם פני הדברים ולפחות בשלב דיוני וה לא מצאנו כי פעולותיהם של המשיבים, כולם או חלקם חרגו לכאורה מחובות תום הלב וחובות האמון המוטלות עליהם כעובדים ואף עובדים לשעבר. הדברים יפים במיוחד בעניינו של מר כץ, אשר ביקש בדרך לגיטימית למצוא סיפוק לדרישות כספיות שהציב בפני מנכ"ל הקבוצה וכאשר לא נענה לשביעות רצונו חיפש ומצא את המשך דרכו המקצועית כעצמאי בשוק הביטוח, יחד עם מר שייב. בנוסף, בשים לב גם למידע שמסר מר כץ לגבי נסיבות המעבר הקודם שעשה במהלך הקריירה המקצועית שלו (קרי : מהפניקס לשמשון, כיצד נהג אז ולמה ציפו ממנו מנהליו בשמשון עמ' 6 ו- 8 לפרוטוקול ) והואיל ועדות זו לא נסתרה בשלב זה על ידי המבקשות - איך מקום למתן הסעדים שהתבקשו על יסוד טענתן של המבקשות לחוסר תם לב מצד המשיבים. 60. יצויין כי גם לגבי המשיבים ברקוביץ ושמעוני הוצגו שיקולים לגיטימיים לגבי נסיבות התפטרותם. באשר לטענות הנוגעות לתשלום פיצויי פיטורים לגב' ברקוביץ (אף שהתפטרה), בהעדר ידיעה של המבקשות על כוונתה לעבוד עם מר כץ ומר שייב, אכן הוברר כי הגב' ברקוביץ לא מסרה מידע זה לגב' לפידות, לעדותה מכיוון שדרכה טרם היתה ברורה לה בשלב זה וכן נוכח איומים שהושמעו בפניה באשר לאפשרות זו. גם אם כך היו פני הדברים - אין הדבר עולת(בשים לב לכל יתר השיקולים שפורטו לעיל ויפורטו עוד להלן) כדי אינטרס הגובר על עקרון היסוד של חופש חעיסוק ואין בו כשלעצמו כדי לבסס מתן צו גורף כפי שהתבקש כנגד הגב' ברקוביץ, בהעדר קיומם של כל יתר התנאים אשר רק בהתקיימם יעתר בית הדין, במקרים חריגים, להגביל חופש עיסוקו של עובד. שאלת הסעד הכספי, אם וככל שזכאיות לו המבקשות מהגב' ברקוביץ, תתברר במסגרת ההליך העיקרי. סבירות התנייה החוזית: 61. גם על פי מבחן הסבירות והמידתיות שלאורו נבחנה תניית הגבלה בהסכם על פי הפסיקה שקדמה לפסהייד בעניין צ'ק פוינט, נראה כי אין להגביל את עיסוקם של המשיבים מכח ההתחייבויות החוזיות נשוא דיון זה: כאמור, מדובר ביקף הגבלה נרחב ביותר, הכולל לגבי כל המשיבים איסור כמעט מוחלט או אף מוחלט לגבי הגב' ברקוביך ומר שמעוני לעסוק בשוק הביטוח, לתקופה של 6 חודשים. (כזכור, בהתאם לעדותה של של הגב' לפידות מספר הסוכנים וסוכנויות הביטוח הקשורים באופן פעיל עם קבוצת מגדל בקשרי עסקים קרוב ל- 1,000 ואף למעלה מכך, סעיף 21 להחלטה זו לעיל). בנוסף, לגבי הגב' ברקוביץ ומר שמעוני קיימת הגבלה נוספת, אף היא רחבה ביותר בהיקפה וזו משתרעת אף מעבר ל- 6 חודשים, לתקופה של 24 חודשים ממועד סיום העבודה. בשים לב לכך שלא ניתנה הכשרה או תמורה מיוחדת כנגד ההתחייבות וכי הדרישה לחתימה על תניית ההגבלה היווה למעשה תנאי לקבלה לעבודה, ברי כי ההגבלה, נוסחה והיקפה אינו סביר. מהו האינטרס המוגן? 62. בנוסף לכל השיקולים שהובאו לעיל יש לבחון גם במקרה זה מהו למעשה האינטרס עליו מתבקש בית הדין להגן על דרך של הטלת מגבלה על חופש עיסוקם של המשיבים? כאמור - לא הוכחה ברמה הנדרשת קיומם של סודות מסחריים הראויים להגנה על דרך הגבלת עיסוקם של המשיבים. לגבי מעבר עובדים - דומה כי אין צורך להרחיב את הדיבור על האינטרס הנגדי הגובר, והוא אינטרס הציבור במשק חופשי ופתוח ומעבר עובדים בו, וכמובן - חופש עיסוקם של אותם עובדים להתקשר בקשרי עבודה עם מי שיחפצו. למבקשות לא קנויה כמובן כל "חזקה" ובוודאי לא זכות קניינית בעובדיהן. באשר לסוכנים/ סוכנויות ביטוח: הוכח לכאורה כי בשוק הביטוח דהיום פועלים הסוכנים והסוכנויות באופן עצמאי (גם אם השליטה בהם בידי חברת ביטוח מסויימת) ומתקשרים עם מספר חברות ביטוח, כאשר השיקול הוא שיקול ההתאמה לדרישות הלקוח והשיקול העיסקי מבחינת הסוכן/הסוכנויות. (עדותו של מר כץ בעמ' 14 שורות 38-43) למבקשות לא קנויה זכות קניינית בסוכנים/סוכנויות, ואף לא זכות חוזית להמשך התקשרות באותה רמת פעילות שבה עבדו עימם קודם לכן (ולפחות לא הוצגה בפנינו כל ראיה שיש בה כדי לבסס טענה כזה). באשר לאינטרס הציפיה (לשמירה על אותו יחס בין הפרמיה של הביטוח של קבוצת מגדל לבין פרמיות הביטוח של כל מבוטח אחר אצל הסוכנים/סוכנויות, בענין זה כבר נפסק כי לאינטרס הציפיה ניתן בדרך כלל היקף הגנה קטן יותר מאשר זה המוענק לזכות הקניין; לאינטרס הציבור בתחרות חופשית ולחופש העיסוק. (רע"א 3,1/89 אילו ליבוביץ נ' א. את י. אליהו בע"מ ואח'. פ"ד מד (2) 309) שיקולים נוספים: שיהוי, מאזן הנוחיות: 63. מר שייב פירט בתצהירו כי כבר ביום הגשת מכתב התפטרותו ביום 14.11.99 אמר בשיחה עם הגב' לפידות כי בכוונתו ובכוונת מר כץ להקים סוכנות עצמאית בשותפות עם הפניקס (סעיף 6(א) לתצהירו) בסוף חודש 12,99 פנו המבקשות, באמצעות ב"כ מטעמן, אל בא כוחם של מר כץ ומר שייב במכתב התראח ברור ומפורש. (מב7/) הגב' לפידות אישרה בעדותה כי במועד משלוח המכתב התחילו להגיע שמועות שמר כץ ומר שייב נפגשים עם סוכנים של הקבוצה "דבר שמוגדר בסעיפי התחרות שהוא אסור"". (עמ' 4 לפרוטוקול) מר שמעוני העיד בתצהירו כי ביום 17.1.00 התפטר מעבודתו וכאשר נשאל השיב כי הוא עובר לעבוד עם מר כץ ומר שייב. (סעיף 4 לתצהירו) מידע זה אף כלול בבקשח עצמה ובתצהיר התומך בה. (סעיף 40) למרות זאת נעשתה הפנייח אל בית הדין כבקשח דחופה למתן סעדים זמניים רק בסוף חודש מרץ 2000, למעלה מארבעה חודשים לאחר שנודע למבקשות לראשונה על כוונתם של המשיבים כץ ושייב להקים עסק משלהם בשותפות עס חברת הפניקס (שלושה חודשים לאחר שנשלח מכתב ההתראה, מועד בו פעילותם של המשיבים כץ ושייב היתה כבר גלויה לחלוטין בפני המבקשות ואף למעלה מחודשיים לאחר שנודע למבקשות על התפטרותו של מר שמעוני והמעבר לעבודה אצל מר כץ ומר שייב. בנסיבות אלה ובשים לב לאורך תקופת ההתחייבות החוזית העומדת בביסוד הפניה אל בית הדין (לגבי המשיבים כץ ושייב) שוקל גורם הזמן שחלף אף הוא כגגד מתן הצווים שהתבקשו. 64. גילם של המבקשים כץ ושייב, הנסיבות האישיות המיוחדות שנפרשו בפנינו, התמחותם חמקצועי ארוכת השנים בתחום הביטוח באופן בלבדי - כל אלו מטים את הכף יותר לטובת אי מתן הצווים הזמניים מאשר לנתינתם. זאת כמובן גם בשים לב לנתונים שהוצגו בדבר היקף עסקיהן של המבקשות ומספר העובדים המועסקים בקבוצה. יצוין עוד כי על אף הזמן הניכר שחלף מאז סיימו מר כץ ומר שייב את עכודתם לא הצביעו המבקשות על נזק ממשי שכבר נגרם כתוצאה מפעולותיהם במסגרת עוז סוכנויות פרט למעבר של 4 עובדים, ונראה כי מידע וה אף לא נבדק : "ש. האם עד היום הפרה או בוטלה פוליסה כלשהי של קבוצת מגדל בתחום ביטוח החיים לטובת המשיבה 3 או לטובת עוז או באמצעותה. ת. אני לא יודעת על כך. ש. לא פגענו באף פוליסה של חב' מגדל. ת. לא יודעת. לא ניסיתי לבדוק את זה. לא שאלתי את האנשים המקצועיים. מבחינתנו זה לא הדבר העיקרי. ש.ת. מבחינתנו חשוב לנו כי ישמרו על ההסכם על כל חלקיו." (עמ' 5 לפרוטוקול) באשר למעבר העובדים הרי שהיחס המספרי בין מספר העובדים שעברו לעבוד בעוז סוכנויות (שניים לבד ממר שמעוני והגב' ברקוביץ) לבין היקף העובדים המועסקים בכלל ובתחום ביטוח חיים בפרט בקבוצת מגדל (סעיף 21 להחלטה זו לעיל) מכריע אף הוא את הכף בבירור כנגד מתן הצווים הזמניים הגורפים שהתבקשו. 65. באשר לסעדים שהתבקשו כנגד עוז סוכנויות (המשיבות 3 ו4-) משלא הוכיחו המבקשות ברמה הנדרשת בהליך שמני זה זכאות להגבלת חופש עיסוקם של יתר המשיבים ממילא לא קמה גם זכאות לסעדים הזמניים שהתבקשו כפועל יוצא כנגד משיבות אלו. 66. סוף דבר: I. נוכח כל השיקולים והנימוקים שפורטו בהחלטה זו לעיל דין הבקשה על כל חלקיה להידחות. ב. המבקשות תישאנה בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסך כולל של 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק. אמנה בינלאומיתחובנאמנות