##דוגמא לכתב תביעה:## ## א. תיאור בעלי הדין ## 1. התובע: מר. _______, ת.ז. _________, המתגורר ברחוב _________, _________. 2. הנתבעת: _______ בע"מ, ח.פ. _________, מרחוב _________, _________. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית הדין מתבקש לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,785 ש"ח בגין השלמת שכר עבודה, בתוספת פיצויי הלנה בשיעור 10% לחודש מיום 1.6.99 ועד למועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ש"ח בתוספת מע"מ, צמודים כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 4. התובע הועסק על ידי הנתבעת בתקופה שבין 1.3.99 ועד 17.5.99. בתחילה, התובע הועסק באתר האינטרנט של הנתבעת, אך לאחר כשבוע הופסקה עבודתו בתחום זה. 5. למרות הפסקת עבודתו באתר האינטרנט, התובע המשיך להתייצב במשרדי הנתבעת, במטה הצעירים, וביצע עבודות עיצוב וגרפיקה עבור קמפיין הנתבעת עד ליום הבחירות. 6. במהלך כל תקופת עבודתו במטה הצעירים, התובע חזר וביקש להסדיר את נושא שכרו, והובטח לו על ידי גורמים שונים בנתבעת כי יקבל תשלום עבור שירותיו. 7. הנתבעת שילמה לתובע סך כולל של 3,215 ש"ח בלבד, בעוד שהתובע זכאי לשכר בסך 3,000 ש"ח לחודש, המסתכם בסך 8,000 ש"ח עבור תקופת עבודתו. 8. עילת התביעה נולדה עם אי-תשלום מלוא שכר העבודה המגיע לתובע בגין עבודתו אצל הנתבעת, ועם הפסקת יחסי העבודה מבלי ששולם לו מלוא המגיע לו. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 9. עניינה של תביעה זו הוא סכסוך עבודה הנוגע לשכר עבודה והשלמת שכר, ועל כן הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה מכוח סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969. ## ה. פירוט הטענות ## ## קיום יחסי עובד-מעביד ## 10. התובע יטען כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעביד לכל דבר ועניין, וזאת על אף טענת הנתבעת כי התובע פעל כמתנדב, שכן התובע השתלב באופן מלא בפעילות הנתבעת, ביצע עבודות חיוניות עבורה, והיה כפוף להוראותיה ולפיקוחה, כפי שמעידים מבחני הפסיקה לקביעת יחסי עובד-מעביד. 11. התובע עבד במשרדי הנתבעת, השתמש בציוד שהועמד לרשותו על ידה, והיה חלק אינטגרלי מצוות העבודה, במיוחד במטה הצעירים, כאשר עבודתו תרמה באופן ישיר ומהותי לקמפיין הנתבעת בתקופת הבחירות, מה שמחזק את הטענה לקיומם של יחסי עובד-מעביד ולא התנדבות. 12. בניגוד לטענת הנתבעת, התובע לא ראה עצמו כמתנדב בשום שלב, וחזר ודרש את שכרו באופן עקבי לאורך כל תקופת עבודתו, התנהגות שאינה מתיישבת עם מעמד של מתנדב אידיאולוגי, אלא עם עובד המצפה לתמורה עבור עבודתו. 13. העובדה כי הנתבעת שילמה לתובע סכומים מסוימים, גם אם חלקיים, מהווה הודאה דה-פקטו בקיומם של יחסי עבודה ובחובתה לשלם שכר, שכן אין כל היגיון בתשלום שכר למתנדב, ובכך סותרת הנתבעת את טענתה בדבר התנדבות. 14. הנתבעת לא הוכיחה כי התובע פעל במסגרת עסק עצמאי כלשהו, וכל פעילותו הייתה ממוקדת ומוכוונת לטובת הנתבעת, תוך השתלבות מלאה במבנה הארגוני שלה, מה שמחזק את המסקנה כי מדובר ביחסי עובד-מעביד ולא בהתקשרות אחרת. ## דרישת שכר עקבית ## 15. התובע יטען כי לאורך כל תקופת עבודתו, ובמיוחד לאחר הפסקת עבודתו באתר האינטרנט, הוא חזר ודרש באופן עקבי וברור את הסדרת נושא שכרו, והבהיר כי אינו מתכוון לעבוד בהתנדבות, כפי שאף אושר בעדותה של עדת הגנה מס' 2. 16. פניותיו החוזרות ונשנות של התובע לגורמים שונים בנתבעת, לרבות לגב' _______ ולמר _______, במטרה להסדיר את תשלום שכרו, מעידות על כך שראה עצמו כעובד הזכאי לתמורה ולא כמתנדב. 17. העובדה כי גורמים בנתבעת, לרבות הגב' _______, ניסו לסייע לתובע בהסדרת שכרו ואף הוסכם עקרונית על העסקתו, מחזקת את טענת התובע כי ציפה לקבל שכר וכי הנתבעת הייתה מודעת לציפייה זו. 18. התנהגותו של התובע, שכללה אף היעלמויות מעבודתו עקב תסכולו מאי-קבלת שכר, אינה מתיישבת עם התנהגות של מתנדב אידיאולוגי, אלא עם עובד המתוסכל מאי-תשלום המגיע לו. 19. הנתבעת לא הציגה כל ראיה לכך שהודיעה לתובע באופן חד משמעי כי לא יקבל תשלום עבור עבודתו, או כי עליו להפסיק להגיע אם בכוונתו לדרוש שכר, ובכך יצרה מצג שווא של הסכמה לתשלום. ## סתירות בעדויות הנתבעת ## 20. התובע יטען כי בעדותו של מר _______, גזבר הנתבעת, התגלו סתירות מהותיות המערערות את אמינות גרסת הנתבעת, במיוחד בכל הנוגע לשיחותיו עם התובע ולטענה כי התובע הציג עצמו כמתנדב. 21. טענת מר _______ כי התובע השיב לו שהוא מתנדב, אינה מתיישבת עם דבריו המיידיים לאחר מכן, לפיהם אמר לתובע כי "משכורת יותר לא יקבל", שכן אין כל היגיון לשיחה על שכר עם מי שמציג עצמו כמתנדב. 22. הסתירה בעדותו של מר _______, לפיה קיבל הוראה לשלם לתובע סכום נוסף בשלב מאוחר יותר, מבלי שבירר את הסיבה לתשלום למי שלטענתו היה מתנדב, מחזקת את הטענה כי הנתבעת ידעה שהתובע אינו מתנדב. 23. העובדה שמר _______ לא זכר את הסיבה לתשלום הנוסף, למרות תפקידו כגזבר האחראי על כל התחומים הכספיים של המפלגה, מעידה על חוסר אמינות בגרסתו ועל ניסיון לטשטש את העובדות. 24. התובע יטען כי הסתירות בעדותו של מר _______, יחד עם העובדה כי הנתבעת לא הציגה כל תקנון או נוהל מסודר להפעלת מתנדבים, מחזקות את המסקנה כי הנתבעת ניסתה להתחמק מתשלום שכר עבודה. ## השתלבות התובע בפעילות הנתבעת ## 25. התובע יטען כי עבודתו במטה הצעירים של הנתבעת הייתה עבודה שגרתית וקבועה, שהשתלבה באופן מלא בפעילות הנתבעת בתקופת הבחירות, והייתה חיונית להפקת חומרי התעמולה והקמפיין. 26. התובע היה שותף מלא בהפקת התעמולה של הנתבעת, היה מעורב בעיצוב והפקה של דברי דפוס וסטיקרים, כפי שעולה מהראיות שהוצגו, ופעילותו זו הייתה חלק בלתי נפרד מהמערך הארגוני של הנתבעת. 27. עבודתו של התובע בוצעה במשרדי הנתבעת, על גבי מחשב שהועמד לרשותו על ידה, ובתיאום ובפיקוח של גורמים בנתבעת, כגון הגב' _______, שהייתה אחראית על מטה הצעירים והמבצעים. 28. התובע יטען כי עבודתו הייתה בעלת אופי מקצועי ונדרשה לה מיומנות ספציפית בתחום העיצוב הגרפי, ולא הייתה בגדר פעילות התנדבותית כללית, אלא עבודה מקצועית שצריכה להיות מתוגמלת. 29. הנתבעת עצמה הודתה כי עבודתו ותרומתו של התובע היו "נהדרים", מה שמעיד על חשיבותה ואיכותה של עבודתו, ועל כך שהייתה בעלת ערך כלכלי עבור הנתבעת. ## היעדר כוונת התנדבות ## 30. התובע יטען כי לא הייתה לו כל כוונת התנדבות, וכי הוא לא ראה עצמו כמתנדב בשום שלב, אלא כעובד המצפה לקבל שכר עבור עבודתו, וזאת בניגוד לטענת הנתבעת. 31. התובע הדגיש כי אינו חבר מפלגה ואף לא הצביע עבורה בבחירות, עובדה המפריכה את הטענה כי פעל מתוך אידיאולוגיה או רצון לקדם את מטרות הנתבעת ללא תמורה. 32. הניסיון של הנתבעת לתאר את התובע כמי שהמשיך להגיע למשרדים מסיבות חברתיות או כדי להציג עבודותיו, אינו משכנע ואינו מתיישב עם העובדות שהוצגו. 33. מצבו הכלכלי הקשה של התובע, כפי שתואר אף על ידי עדת הגנה מס' 2, לפיו נהגו לשלם עבור ארוחותיו, אינו מתיישב עם היכולת או הרצון להקדיש חודשיים וחצי לעבודה ללא קבלת תמורה. 34. התובע יטען כי הנתבעת ניסתה לכפות עליו סטטוס של מתנדב בניגוד לרצונו ולכל התנהגותו, וכי אין מקום לקבל טענה זו כאשר כל הנסיבות מצביעות על כוונת התובע לקבל שכר. ## גובה השכר המגיע ## 35. התובע יטען כי השכר המגיע לו הוא 3,000 ש"ח לחודש, כפי שסוכם עמו בתחילה עבור חצי משרה, וכי מאחר ועבד בהיקף העולה על חצי משרה, יש לחשב שכר זה כשכר נטו. 36. התובע עבד בפועל במשך חודשיים וחצי (מ-1.3.99 ועד 17.5.99), ועל כן השכר המגיע לו עבור תקופה זו הוא 8,000 ש"ח (3,000 ש"ח לחודש 2.5 חודשים). 37. מאחר והנתבעת שילמה לתובע סך של 3,215 ש"ח בלבד, הרי שהיא חייבת לו השלמת שכר בסך 4,785 ש"ח (8,000 ש"ח - 3,215 ש"ח). 38. הנתבעת לא הציגה כל ראיה הסותרת את גובה השכר שסוכם בתחילה, ועל כן יש לקבל את הנתון היחיד שהוצג, קרי 3,000 ש"ח לחודש. 39. התובע יטען כי גם אם לא הוכח בפני בית הדין תעריף השכר המלא שדרש (5,500 ש"ח לחודש), הרי שאין בכך כדי לשלול את זכאותו לשכר המינימלי שסוכם עמו בתחילה, ובהתאם להיקף עבודתו בפועל. ## פיצויי הלנה ## 40. התובע יטען כי אי-תשלום מלוא שכר העבודה במועד מהווה הלנת שכר, המזכה אותו בפיצויי הלנה בהתאם לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. 41. כבוד בית הדין מתבקש לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנה בשיעור 10% לחודש על סכום השלמת השכר, וזאת מיום 1.6.99 ועד למועד התשלום המלא בפועל. 42. פיצויי ההלנה נועדו לפצות את העובד על העיכוב בתשלום שכרו ועל הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מכך, וכן להרתיע מעסיקים מלהלין שכר. 43. בנסיבות העניין, כאשר הנתבעת התכחשה לקיומם של יחסי עובד-מעביד וסירבה לשלם את מלוא השכר, יש מקום לפסוק פיצויי הלנה בשיעור המלא. 44. התובע יטען כי אין מקום להפחית את פיצויי ההלנה, שכן הנתבעת פעלה בחוסר תום לב בכך שלא שילמה את מלוא השכר המגיע לו, וזאת למרות דרישותיו החוזרות ונשנות. ## הוצאות נסיעה ## 45. התובע יטען כי נגרמו לו הוצאות נסיעה בפועל במהלך תקופת עבודתו, וכי הוא הגיש קבלות עבור הוצאות אלו, לרבות עבור מוניות עבור הגב' _______, מתוך הבטחה שיקבל תמורה. 46. עדותם של עדי ההגנה, מר _______ והגב' _______, הייתה מתחמקת בכל הנוגע לקבלות הנסיעה שהועברו על ידי התובע, ואין בכך כדי לשלול את עצם קיומן של ההוצאות. 47. למרות שבהיעדר הקבלות עצמן לא ניתן לקבוע את הסכום המדויק, התובע יטען כי יש לפסוק לו פיצוי כלשהו בגין הוצאות הנסיעה, וזאת על בסיס העובדה שהוצאות אלו אכן נגרמו לו. 48. התובע יטען כי הנתבעת הייתה מודעת להוצאות הנסיעה של התובע, ואף הבטיחה לו החזר, ועל כן עליה לשאת בהן, גם אם לא הוצגו כל הקבלות. 49. כבוד בית הדין מתבקש לשקול לפסוק לתובע סכום גלובלי בגין הוצאות נסיעה, וזאת על בסיס העדויות שהוצגו ועל בסיס העובדה כי התובע נאלץ לשאת בהוצאות אלו לצורך ביצוע עבודתו. ## חובת תום לב ## 50. התובע יטען כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב מובהק בכך שהעסיקה אותו, ניצלה את כישוריו ותרומתו לקמפיין הבחירות שלה, אך התכחשה ליחסי העבודה ולחובתה לשלם לו שכר. 51. הנתבעת יצרה מצג שווא כלפי התובע, לפיו יקבל תשלום עבור עבודתו, ובכך גרמה לו להמשיך לעבוד עבורה במשך תקופה ארוכה, תוך ניצול מצבו הכלכלי. 52. התנהלות הנתבעת, שכללה הבטחות לתשלום מצד גורמים שונים, ולאחר מכן התכחשות מוחלטת, מהווה הפרה בוטה של חובת תום הלב החלה על מעסיק כלפי עובדו. 53. הנתבעת לא פעלה בשקיפות ובאופן הוגן כלפי התובע, ולא הבהירה לו באופן חד משמעי את מעמדו ואת תנאי העסקתו, ובכך פגעה בזכויותיו הבסיסיות כעובד. 54. התובע יטען כי חוסר תום הלב של הנתבעת בא לידי ביטוי גם בניסיון להציג אותו כמתנדב, למרות כל העובדות שהוצגו המעידות על קיומם של יחסי עובד-מעביד. ## אחריות הנתבעת ## 55. התובע יטען כי הנתבעת, כמעסיקה, אחראית באופן מלא לתשלום מלוא שכר העבודה והזכויות הסוציאליות המגיעות לו, ואין היא יכולה להתנער מאחריות זו. 56. הנתבעת, באמצעות נציגיה, הייתה מודעת לעבודתו של התובע, לפיניותיו החוזרות ונשנות בנוגע לשכר, ולכן היא נושאת באחריות ישירה לאי-תשלום המגיע לו. 57. טענת הנתבעת כי לא הייתה ערוכה למצב שבו מתנדבים ידרשו שכר, אינה פוטרת אותה מאחריותה החוקית והחוזית כלפי התובע, במיוחד כאשר הוכח כי התקיימו יחסי עובד-מעביד. 58. הנתבעת, כגוף מאורגן, הייתה צריכה לדאוג להסדרת תנאי העסקתם של כלל העובדים והפעילים מטעמה, ובמיוחד כאשר מדובר בעבודה מקצועית ומתמשכת. 59. התובע יטען כי הנתבעת פעלה ברשלנות ובחוסר אחריות בכך שלא דאגה להסדיר את מעמדו ותנאי שכרו, ובכך גרמה לו נזקים כספיים משמעותיים. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##דוגמא לפסק דין:## 1. התובע הגיש תביעה לשכר עבודה בגין התקופה שבין 1.3.99 ועד 17.5.99 . 2. בכתב ההגנה נאמר כי התובע התקבל לעבודה לחצי משרה בשכר 3,000 ש"ח ברוטו בתאריך 1.3.99 אך לאחר כשבוע ימים פוטר וקבל תשלום בסך 591 ש"ח נטו. הנתבעת הוסיפה וטענה כי התובע המשיך להופיע לעבודה מידי יום ביומו במשרדי הנתבעת אולם עשה כן כמתנדב וכך נאמר לו במפורש אם כי ביקש כי יפעלו להעסקתו מחדש. כן נטען כי לאור לחצים שהפעיל התובע שולם לו סכום נוסף בסך 3,500 ש"ח ברוטו שהינם 2,625 ש"ח נטו לפנים משורת הדין ובסה"כ קבל מהנתבעת 3,216 ש"ח. 3. התובע העיד בבית הדין כי התקבל לעבודה במר"צ בתאריך 1.3.99 והיה אמור לעסוק באתר האינטרנט של המפלגה. בשל חלוקי דעות מקצועיים הופסקה עבודתו לאחר שבוע. לאחר שעבודתו הופסקה באתר האינטרנט פנתה אליו, לדבריו, הגב' דולב ובקשה ממנו להמשיך לעבוד עבור הגופים שעבדה איתם צעירי מר"צ נוער מר"צ ומטה המבצעים והוא אכן עבד עבורם כגרפיקאי. לדבריו, לא סוכם עמו שכר למרות שחזר וטען בברור כי אינו מתנדב והובטח לו לטענתו ע"י אנשים במר"צ כולל שרון דולב ועופר שטרית ראש מטה המצבעים של המפלגה כי יקבל תשלום עבור שרותיו ונאמר לו שהם ידברו עם אנשים שונים בענין זה מאחר ולא היה ברור מאיפה המשכורת שלו אמורה לצאת. עוד מסר כי דרש שכר בסך 5,500 ש"ח לחודש שהינו השכר הסטנדרטי שקבל כל אחד שהועסק שם, לדבריו, וכי עופר שטרית התחייב בפניו 3 ימים לפני הבחירות לשלם לו בגין חודשיים וחצי. אולם כאשר ניגש לקבל את השיק קבל שיק על סך 3,215 ש"ח בלבד. כן הוסיף ומסר כי הגיש קבלות של הוצאות נסיעה שלו שהסתכמו ב- 30 ש"ח ליום וקבלות עבור מוניות לגב' דולב מתוך הבטחה שיקבל תמורתן. עוד ציין התובע כי אינו חבר מפלגה ואף לא הצביע עבורה בבחירות. 4. עד הגנה מס' 1 מר גבריאל דאוס העיד מטעם הנתבעת ומסר כי הוא משמש מזה שנים רבות כגזבר מר"צ, ולפני כן שמש כגזבר ר"צ בטרם הפכה למר"צ, ובמסגרת עסוקו זה הוא עוסק בכל התחומים הכספיים של המפלגה לרבות שכר. לדבריו בתקופת בחירות תהליך קבלת העובדים במר"צ התנהל באופן הבא: ראש המטה שמו בתקופה הרלבנטית לתביעה היה ויקטור בליט. מחלקה שהיתה מעוניינת להעסיק אנשים היתה מעבירה בקשתה לויקטור בליט להחלטתו, וזה האחרון היה מעביר אליו הודעות את מי לגייס ולהחתים על טופס 106 וכמה שכר לשלם לו. לדבריו יש במפלגה הרבה מתנדבים חלקם אינם חברי מפלגה רשומים והם עוסקים בכל מגון התפקידים שמטילים עליהם. כן הוסיף כי למיטב זכרונו לא היו למפלגה כל בעיות עם מתנדבים - ולא נתקל כמתנדבים שבקשו בדיעבד שכר והם אף אינם ערוכים למצב כזה שהיה מביא לקריסת המערך לו היה מדובר באנשים רבים. לגבי התובע, מסר העד, כי ויקטור בליט העביר לגביו הודעה כי הוא יעבוד בתחום האינטרנט והוא מילא טופס 101 בשכר חצי משרה בסך 3,000 ש"ח לחודש. לאחר מס' ימים הודיע ויקטור כי התובע אינו ממשיך לעבוד ויש להוציא לו משכורת לגבי הימים שעבד. לאחר מכן נתקל בתובע עוד פעמיים במסדרונות הנתבעת פעם בהנהלה הראשית ופעם ברח' המסגר 36 שם שכרו משרדים זמניים בתקופת הבחירות. לגבי הוצאות נסיעה מסר העד כי עובד קבל הוצאות נסיעה לפי סיכום מראש עם ויקטור בליט ולגבי עובדים מחוץ לפריפריה של אזור ת"א לא שולמו הוצאות נסיעה כלל. בחקירתו הנגדית הכחיש כי קבל קבלות נסיעה כלשהן של התובע. במענה לחקירתו הנגדית השיב העד כי אין למר"צ תקנון הפעלת מתנדבים ולדבריו אף אינם צריכים תקנון ואישור השר להעסקת מתנדבים מאחר ואינם נופלים בקטגוריה של תקנות הביטוח הלאומי מתנדבים התשל"ח - 1978 מאחר ולמיטב ידיעתו מר"צ אינה גוף צבורי. כן הוסיף ואמר כי הם עושים ביטוח למתנדבים בחב' ביטוח פרטית. 5. עדת הגנה מס' 2 הגב' שרון דולב העידה בבית הדין ומסרה כי הינה יו"ר צעירי מר"צ ואחראית המבצעים. ובמסגרת עבודתה זו היתה אחראית בתקופת הבחירות לקמפיין הצעיר של מר"צ והמבצעים התקשורתיים. לדבריה, רוב האנשים שהסתובבו במשרד ובסניפים היו פעילים מתנדבים, והם עבדו במסירות שעות רבות. כן מסרה כי ניתן לה מספר מצומצם של תקנים 4-5 רובם בתפקידים מבצעיים, והיא יכלה לבחור את העובדים שימלאו אותם אך לא היתה מוסמכת לקבלם לעבודה אלא הציגה אותם בפני מנכ"ל מטה המבצעים עופר שטרית שהיה מעביר זאת לאישורו של ויקטור בליט מנכ"ל הבחירות. כאשר רצתה להמליץ מעבר לתקנים עליהם דברה יכלה לגשת לעופר שטרית ולהמליץ על אדם מסויים אך זה היה נתון לשקול דעתו. לדבריה, את התובע הכירה כאשר הגיע למשרד הצעירים שבו היה מחשב משוכלל יותר מהיתר, כאחראי אינטרנט, אך גם לאחר שהוצא מהעבודה הזו נשאר במשרד עמם ולטענת העדה הניחה כי עשה זאת עקב הנושא החברתי. כן מסרה כי התובע אכן ביצע עבודות עצוב בשביל הקמפיין הצעיר. לבקשת התובע ניסתה לדבר עם גורמים שונים כדי שישולם לו שכר ובשלב כלשהו אף הסכימו הסכמה עקרונית להעסיקו אך התברר לה לאחר מכן שגם מי שאליו הופנתה אינו רשאי לקבל על דעת עצמו לעבודה שלא באמצעות שטרית ובליט. במענה לחקירתה הנגדית לא ידעה העדה להשיב אם קבלה קבלות נסיעה מהתובע וטענה כי אינה זוכרת זאת. 6. בתום פרשת הראיות הגיש כל אחד מהצדדים סיכומים בכתב. איש איש לשיטתו. 7. לאחר שעיינתי בכל מסמכי התיק לרבות המוצגים שהוגשו וסכומי הצדדים והתרשמתי מהעדים כפי שהעידו ונחקרו בפני, החלטתי הינה כדלקמן: לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי התובע התקבל לעבודה באתר האינטרנט של הנתבעת ביום 1.3.99 וכי עבודתו זו הופסקה עקב חילוקי דעות לאחר שבוע אולם לאחר מכן המשיך להתייצב במטה הצעירים של הנתבעת עד יום הבחירות ולבצע עבודות עיצוב וגרפיקה לקמפיין, אם כי לטענת הנתבעת עשה כן כמתנדב. כן אין מחלוקת כי לתובע שולמו סה"כ 3,215 ש"ח. 8. השאלה המרכזית המתעוררת בתיק זה היא, האם במהלך התקופה שלאחר הפסקת עבודת התובע באתר האינטרנט, התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין הנתבעת, כטענת התובע, או שמא מדובר על תקופת עבודה בהתנדבות אשר אינה מזכה בשכר, כטענת הנתבעת. 9. שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד הינה שאלה של סטטוס אשר בית הדין מסיק דבר קיומו או אי קיומו עפ"י מכלול הנסיבות כפי שעלו בפניו ובהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה שהעיקרי שבהם הוא מבחן ההשתלבות על הפן החיובי והשלילי שלו. לא היתה מחלוקת, אף לא מהאמור בכתב ההגנה, בדברי ב"כ הנתבעת בעת הדיון הראשון שנתקיים, ועדות עדת הגנה מס' 2 כי גם לאחר שהופסקה עבוד התובע באתר האינטרנט, לאחר כשבוע, ויש לציין בהקשר זה כי גם לשיטת הנתבעת כשהחל עבודתו ביום 1.3.99 היתה כוונה להעסיקו ולא הגיע למשרדיה מלכתחילה כמתנדב, הוא המשיך להגיע למשרדי הנתבעת והתחיל לעשות עצובים בשביל הקמפיין הצעיר של צעירי מר"צ. משך כל תקופת עבודתו היה התובע שותף מלא בהפקת התעמולה של מר"צ והיה מעורב בעצוב והפקה של דברי הדפוס והסטיקרים שהופצו ע"י הנתבעת לקראת הבחירות כפי שניתן לראות מת/ 1 . גם עדת הגנה מס' 2 הגב' דולב מסרה בעדותה בהקשר זה את הדברים הבאים: "התובע התחיל עשות עצובים בשביל הקמפיין הצעיר ואני חייבת לציין שעבודתו ותרומתו היו נהדרים". (עמ' 11 לפרוטוקול). עבודתו זו השתלבה היטב ותרמה לפעילות הנתבעת שהיתה באותה עת בתקופת טרום בחירות. בשום שלב לא הוכח, ואף לא נטען, כי לתובע היה עסק עצמאי כלשהו במסגרתו נתן שרותיו לנתבעת. 10. זאת ועוד, עלה בברור מחומר העדויות כי לאורך כל התקופה התובע חזר וביקש כי יוסדר עמו נושא השכר ולגרסתו לענין זה יש חיזוק ותמיכה בעדותה של עד הגנה מס' 2 , אשר מסרה כי התובע פנה אליה שוב ושוב כדי שתדבר עם האחראים לדבר (עמ' 11 לפרוטוקול), והיא אף תיארה כיצד השתדלה עבורו ופנתה לגורמים ואנשים שונים בנתבעת כדי לנסות ולהסדיר זאת, ואף ציינה כי הוסכם עקרונית להעסיקו אך הופנתה לגיא דורון עוזרו של רן כהן שאח"כ התברר לה שהוא אינו מוסמך לקבל לעבודה. תיאורו של התובע כמי שחזר ופנה כל העת בבקשה להסדיר את שכרו לא זו בלבד שהיא תומכת בגירסתו שלו, אלא אף מתיישבת עם התנהגותו של מי שרואה עצמו כעובד אך שכרו לא משולם ולא עם מתנדב. זאת ועוד, כאמור לעיל אין מדובר בפניה בדיעבד ולאחר מעשה לקבלת תשלום אלא שהדבר נעשה באופן עקבי כל תקופת העבודה ואיש לא אמר לתובע חד משמעית - לא תקבל כל תשלום ואין צורך שתופיע יותר לעבודה אם בכוונתך לבצע עבודה. לא זו בלבד שהתובע כל העת ביקש שכר אלא שעלה אף מעדות עדת הגנה מס' 2 כי לעתים נעלם מעבודתו עקב תסכולו על שלא קבל שכר. (עמ' 12 לפרוטוקול). 11. גם בעדותו של מר דאוס עד גנה מס' 1 התגלעו סתירות - העד עצמו אישר כי פעמיים נתקל בתובע במשרדי הנתבעת, פעם אחת במסדרונות ההנהלה הראשית ופעם במסדרונות המסגר 36 וטען כי שאל אותו מה הענינים : "הוא ענה לי למיטב זכרוני שהוא מתנדב" (עמ' 7 לפרוטוקול). מיד בהמשך מוסר מר דאוס את הדברים הבאים: " עד כמה שאני זוכר, לאחר הפעם הראשונה שנתקבלתי בו אמרתי לו שמשכורת יותר לא יקבל. אני זוכר שהוצאנו לו אחר כך תלוש של 3,000 או 3,500 ש"ח ואני לא יכול לומר מדוע ויקטור נתן לי הוראה כזו. אני לא זוכר שהיו שינויים בשכר שסוכם עם התובע". 12. כיצד מתיישבים הדברים שנאמרו תחילה, כי התובע, כביכול, השיב בתשובה לשאלה כי הוא מתנדב עם המשך הדברים לפיהם העד אמר לתובע כי משכורת יותר לא יקבל? הרי אם אדם מציג עצמו כמתנדב ורואה עצמו כך, מדוע בכלל נסובה השיחה על משכורת ומדוע יש לומר לו כי לא יקבל שכר? אין בדברים אלה הגיון והם מתיישבים הרבה יותר אם האפשרות כי התובע ניצל גם הזדמנות זו כדי לברר עם גזבר הנתבעת מה קורה עם משכורתו. זאת ועוד, כפי שהצביע ב"כ התובע בסכומיו, מדברים אלה עולה כי מר דאוס קבל הוראה לשלם עבור התובע בשלב מאוחר יותר ואכן שלם בפועל, ותמוה כי כאשר קבל הוראה כזו לא מצא לנכון, לברר לאור הדברים שהסביר בפרוטוקול בתחילת עדותו לגבי נוהל התשלומים בנתבעת, מדוע לשלם שכר למי שלטענתו הציג עצמו בפניו כמתנדב. 13. מחומר העדויות עולה גם כי התובע עבד במסגרת הקבועה אצל הנתבעת, במשרדיה, השתלב בצוות היוצר שלה, היה כפוף לגב' דולב עדת הגנה מס' 2 לצורך בצוע העבודה שהרי היא היתה ראש מטה הצעירים ואחראית המבצעים, ישב עמה פיזית במשרד הממוקם מול מטה המבצעים ובצע עדותו בידיעתם והסכמתם של כל הנוגעים בדבר, ופעילותו היתה כולה למען הנתבעת ולקדום מטרותיה כעולה גם מעדות עדת הגנה מס' 2 ות/ 1 . גם העבודה עצמה בוצעה ע"ג מחשב שהועמד לרשותו ע"י הנתבעת. 14. מכל האמור לעיל הגעתי למסקנה המתבקשת כי התובע אכן עבד עבור הנתבעת ולא שמש כמתנדב. לכך יש להוסיף כי התובע עצמו הדגיש כי לא זו בלבד שאיננו חבר מפלגה אלא שאף לא הצביע עבורה בבחירות. אמנם, יש ואנשים פועלים ומבצעים עבודות שונות ומקדישים מזמנם וממרצם למען מטרה, ארגון או גוף והם עושים כן כמתנדבים לשם קידום רעיון, נושא או אידאולוגיה הקרובה לליבם ללא תמורה וללא קבלת שכר, ואולם במקרה כזה, ובפרט כשמדובר בגוף כנתבעת שהיא מפלגה המקדמת רעיונות ואידיאולוגיות מסויימות, אין ספק כי כפי שתיארו ב"כ הנתבעת והעדים מטעמה, ישנם אנשים הפועלים למענה ועבורה בהתנדבות כאשר מטיבעם של דברים, אנשים אלו עושים כן על מנת לקדם רעיונותיה הקרובים לליבם בהם דוגלים אף הם עצמם כאשר את הסיפוק והתמורה למאמציהם וזמנם הם מוצאים בתרומתם ועשייתם שלהם לשם כך. חששה של הנתבעת כאילו אם תתקבל תביעת התובע יהא בכך מעין תקדים ו תוצף בהמוני מתנדבים שעתה יצבאו על דלתותיה וידרשו תמורה לזמנם ופעילותם עבורה לא נראה כי יש לו על מה שיסמוך - לא זו אופן פעולתו וחשיבתו של המתנדב האידיאולוגי שהוא דפוס המתנדב בגוף כמו הנתבעת. 15. שונה הדבר לגבי התובע, שבשום שלב לא גילה בהתנהגותו והתבטאותו כי הוא רואה עצמו כמתנדב ולא ניתן לכפות סטטוס כזה על אדם כנגד רצונו מקום שכל התנהגותו מגלה כי הוא רואה עצמו כמי שראוי לשכר. הנסיון לתאר את התובע כמי שהמשיך לבוא על מנת להציג עבודותיו בפני שטרנשוס, שהתובע טען כי בכלל הכירו קודם לכן, או כדי להשתלב באוירה החברתית כפי שנסתה להציג זאת עדת הגנה מס' 2 אינו נראה משכנע, ויש להוסיף לכך כי דווקא תיאורה את התובע כמי שמצבו הכלכלי היה בכי רע עד כדי כך שנהגו לשלם עבור ארוחותיו על מנת שלא יצטרך לשאת גם בתשלום זה, אף היא אינה מתיישבת עם מי שיכול להרשות לעצמו להקדיש זמן רב, חודשיים וחצי, לעבודה ללא צפיה לקבלת תמורה וכי יבחר לעשות כן. 16. באשר לתשלום המגיע לתובע, הגם שעלה מחומר הראיות כי התובע עבד בהיקף שעות שבודאי עלה על היקף חצי משרה כפי שסוכם עמו תחילה כאשר נתקבל לעבודה באתר האינטרנט, הרי שלא הובאה כל ראיה התומכת בכך שהתשלום המגיע בגין משרה מלאה אצל הנתבעת הוא אכן 5,500 ש"ח כפי שטען בעדותו כי אנשים אחרים מקבלים בנתבעת כמשכורת סטנדרטית. אשר על כן הנתון היחיד שבפני הוא זה המופיע בנ/ 1 היינו 3,000 ש"ח לחודש, אשר מאחר והתובע עבד מעבר לחצי משרה, יחושבו כשכר נטו. לפיכך היה התובע זכאי לאור תקופת עבודתו לתשלום בסך 8,000 ש"ח. מששולמו לו בינתיים 3,215 ש"ח אני קובעת כי הוא זכאי להשלמת שכר בסך 4,785 ש"ח. בנסיבות הענין, מאחר ואמנם קבלתי גירסת התובע לגבי טענתו כי נתקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין הנתבעת אולם לא הוכח בפני תעריף השכר בו נקב התובע יופחתו פיצוי ההלנה כך שיעמדו על 10% לחודש. 17. באשר לדמי הנסיעות - אני מקבלת את גירסת התובע כי אכן היו לו הוצאות נסיעה בפועל ולענין זה היתה עדותם של עדי ההגנה 1 ו- 2 מתחמקת לגבי הקבלות שהועברו ע"י התובע, לטענתו, אולם בהעדר הקבלות עצמן לא ניתן לקבוע מהו הסכום לו זכאי התובע בגין החזר הוצאות נסיעה, ואף לא נטען ולא הוכח בפני כל תעריף נסיעה בתחבורה צבורית ולפיכך אין מנוס מדחית חלק זה מתביעת התובע בהעדר ראיות. 18. התוצאה איפוא, כי תביעת התובע מתקבלת: אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: א. את הסך 4,785 ש"ח נטו השלמת שכר עבודתו מעבר לתשלום שכבר שולם לו, כשסכום זה ישא פיצוי הלנה בשעור 10% לחודש מיום 1.6.99 ועד התשלום המלא בפועל. ב. הוצאות משפט ושכ"ט עוד בסך 1,500 ש"ח בתוספת מע"מ צמודים כחוק. התשלום ישולם לתובע תוך 30 יום. בבקשת רשות ערעור ניתן לפנות לנשיא בית הדין הארצי בירושלים תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין. כתב תביעהמסמכיםשכר עבודה