##כיצד מחושבת הכנסה רעיונית מנכס לצורך הבטחת הכנסה?## חישוב הכנסה רעיונית מנכסי מקרקעין או מזכויות בנייה לצורך שלילת או הפחתת גמלת הבטחת הכנסה מותנה בהוכחת היכולת הממשית להפיק מהם רווח. לפי הדין, נטל ההוכחה לקיומה של יכולת הפקת ההכנסה מוטל ישירות על המוסד לביטוח לאומי, והבחינה נעשית לפי נסיבותיו הפרטניות של המבוטח. ##התנאים לתשלום הגמלה ומבחן ההכנסות## תשלומה של גמלת הבטחת הכנסה, וכן השלמת הכנסה, מותנה על פי החוק במספר תנאים מצטברים ובראשם מבחן הכנסות. בהתאם למתואר בהליך ##ב"ל 5382-12-13 (אזורי לעבודה ירושלים)##, הזכאות לגמלה נבחנת לאור היקף המקורות הכספיים שברשות המבוטח, לרבות בחינת בעלות בנכסים וזקיפת הכנסה רעיונית מנכסי מקרקעין או מזכויות בנייה. בהקשר זה, כפי שצוין בתיק ##ב"ל 9391-12-20 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)##, לפי סעיף 5(א) לחוק, גמלת הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה משולמת למי שאין בידו הכנסה. הבסיס הנורמטיבי להגדרת הכנסה מעוגן בסעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980. בהתאם להוראות סעיף 9(4) או סעיף 9(א)(4) לחוק, כפי שפורט בהליכים ##ב"ל 3495-10-11 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)## ו-##ב"ל 16587-08-10 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)##, המונח ##הכנסה## כולל הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה. ##הגדרת נכס והחריגים שבדין## בחינת היקף הרכוש הנלקח בחשבון נשענת על הוראות סעיף 9(ג) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980. כפי שעולה מעיון במקרה שנדון בהליך ##ב"ל 47572-08-10 (אזורי לעבודה ירושלים)## וכן בהליך ##ב"ל 16587-08-10 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)##, סעיף 9(ג) לחוק מגדיר ##נכס## כדלקמן: כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל. עם זאת, הגדרה זו כפופה למספר חריגים מהותיים שאינם נכללים בחישוב המצבת הנכסית: 1. למעט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. 2. למעט סכום שאינו מובא בחשבון. 3. למעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח (המוגדרת בסעיף זה כדירת מגורים). הבחנה זו מוציאה מכלל החישוב את דירת המגורים גרידא של המבוטח, ובלבד שאינה משמשת למטרות השתכרות או הפקת רווחים, וממקדת את זקיפת ההכנסה בנכסים עודפים או בנכסים חיצוניים. ##מנגנון חישוב ההכנסה מנכס לפי תקנה 10## אופן חישוב ההכנסה מנכס, לרבות במצבים שבהם הנכס אינו מניב פירות באופן מעשי, מוסדר באמצעות תקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982. בהתאם לסעיף 10(א) לתקנות הבטחת הכנסה, כהכנסה חודשית מנכס יראו את השיעורים הנקובים בפסקאות (2) ו-(3) לתקנה לפי העניין, כשהם מחולקים ב-12, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה, או את סכום ההכנסה החודשית המופקת ממנו בפועל – לפי הסכום הגבוה יותר. בנוסף, כפי שצוין בהליך ##ב"ל 3495-10-11 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)##, תקנה 10(א)(2) לתקנות קובעת אבחנה ברורה בין סוגי נכסים שונים, ומבדילה בין: * נכס מקרקעין המשמש לצרכי חקלאות. * נכס המשמש לצרכי מגורים. * נכס המשמש לצרכי מסחר. חלוקה זו משפיעה על בסיס החישוב של השווי הנכסי הנזקף לחובת מבקש הגמלה. ##הסייג הפסיקתי: דרישת היכולת להפיק הכנסה ונטל הראיה## אף שלשון תקנה 10 מאפשרת לכאורה זקיפת הכנסה רעיונית בהיעדר הפקה בפועל, בתי הדין לעבודה החילו סייג מהותי ביחס להפעלתה. במסגרת ההכרעה בתיק ##עב"ל 17435-10-11 (ארצי לעבודה)##, וכן כפי שנפסק בתיק ##דב"ע מג/162-04 (ארצי לעבודה)##, נקבע כי יש לפרש את תקנה 10 כאילו הוספו בה המילים: ##ובלבד שיש ביכולתו של בעל הנכס להפיק את ההכנסה##. עקרון יסודי זה מבהיר כי כללי החישוב שהוסמך שר העבודה והרווחה להתקין מכוח סעיף 9 לחוק כפופים לכך שרק סכומים שיש ביכולתו של מבקש הגמלה להפיקם יובאו בחשבון ההכנסה מנכס, ותהא שיטת החישוב אשר תהא. משמעות הדבר היא שלא ניתן לייחס הכנסה ערטילאית שאינה ניתנת למימוש. יתרה מזו, נקבע מפורשות כי חובת הראיה לקיומה של היכולת להפיק הכנסה מונחת לפתחו של הטוען לקיומה – כלומר על המוסד לביטוח לאומי. ככל שהמוסד לביטוח לאומי אינו עומד בנטל להראות כי המבוטח מסוגל באופן קונקרטי לממש את הנכס או להפיק ממנו רווחים, נשללת האפשרות לזקוף לחובתו הכנסה רעיונית. ##מעמדן של זכויות בנייה בחישוב ההכנסות## סוגיה מרכזית שנבחנה בהליכים שונים נוגעת לזקיפת הכנסות בגין שווי זכויות בנייה. על פי המתואר בהליך ##עב"ל 17435-10-11 (ארצי לעבודה)## ובתיק ##ב"ל 5382-12-13 (אזורי לעבודה ירושלים)##, אין כל סיבה שלא לזקוף הכנסות בגין שווי זכויות בנייה, כל עוד הן בעלות ערך כספי, וכל עוד ניתן להפיק מהן הכנסה בפועל. מצב דברים דומה עלה בהליך ##עב"ל 31641-04-10 (ארצי לעבודה)##, שם צוין כי ככלל, ניתן לראות בזכויות בנייה על גג דירת מגורים או בזכויות בנייה בקרקע עודפת של דירת מגורים כהכנסה מנכס לעניין סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, אף אם אין מופקת מהן הכנסה בפועל. מנגד, כאשר מדובר בזכויות שאינן ניתנות למימוש על ידי מבקש הגמלה עצמו, עולה קושי משפטי. כך למשל, במקרה שנדון בהליך ##ב"ל 16587-08-10 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)##, נבחנה שאלת הכללת שווי זכות הבנייה בדירת בן שנבנתה מעל ביתו של המבוטח, תוך בחינה האם יש ביכולתו הריאלית של התובע להפיק מכך הכנסה. ##שומת שווי, ריבוי בעלים והפחתות בנכסי מקרקעין## החישוב של הכנסה רעיונית מקרקע או מדירה המוחזקת בחלקים משותפים מצריך הערכה שמאית מדויקת. מקרה הממחיש את אופן גזירת השווי ואת השפעת ריבוי הבעלים על הזכאות נדון בתיק ##ב"ל 47572-08-10 (אזורי לעבודה ירושלים)##. באותו עניין עמדו במחלוקת שאלת שווי חלקה של התובעת בדירה על פי דו"ח השמאי לאחר הפחתת 20% בשל ריבוי בעלים, וכן השאלה האם ניתן לסווג סכום זה כ"סכום שאינו מובא בחשבון". בפסק הדין נקבע כי שווי חלקה של התובעת בדירה עמד על 18,800 ש"ח לפני פטירת האם, ועל 25,000 ש"ח לאחר פטירתה. על פי סכומים אלה נקבע כי יש לחשב את הכנסתה הרעיונית מן הדירה ולהפחית את שיעור ההכנסה הרעיונית שנתקבל מגמלת הבטחת ההכנסה שהתובעת הייתה זכאית לה. נסיבות מקרה זה מדגימות כיצד זכויות בעלות חלקיות בירושה או בנכס מקרקעין משותף מומרות להכנסה חודשית רעיונית המקטינה את שיעור הקצבה. יצוין כי בעניין תיק ##ב"ל 18098-12-18 (אזורי לעבודה חיפה)## מופיע רישום הליך בלבד ללא פירוט נסיבות נוספות. ##החובה בעריכת מבחן פרטני ושלילת הסדרים גורפים## בבחינת הזכאות לקצבאות קיום, עמד בית המשפט העליון על החשיבות שבנקיטת גישה אינדיבידואלית המותאמת למידת היזקקותו של הפרט. נקבע כי בישראל מקובל לבחון את הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה באמצעות "מבחן פרטני", כך שהיא תינתן אך ורק לאלה הנזקקים לה. בית המשפט העליון הצביע על הבעייתיות המובנית באימוץ הסדרים כוללניים: "הסדרים גורפים, מעצם טיבם, אינם מתחשבים במצבו הפרטני של כל אדם ואדם. הם מבוססים על מבחנים סטטיסטיים ועל הערכה שמוחלת באופן אחד וללא הבחנה. קיימת בהם בעייתיות טבועה בשל נכונותם להתעלם מנסיבות של מקרים קונקרטיים... המחוקק בחוק הבטחת הכנסה היה ער לחשיבות בקביעת מנגנון בירור פרטני ואינדיבידואלי. דרך זו הולמת את חשיבות הזכות העומדת על הפרק ומרכזיותה של גמלת הבטחת הכנסה בהגנה על הזכות". מנגנון הבירור הפרטני מחייב אפוא את המוסד לביטוח לאומי לבחון את המצב הכלכלי והעובדתי הממשי של מבקש הגמלה, ולא להסתמך על הנחות שרירותיות בדבר פוטנציאל כלכלי שאינו בר-מימוש. ##צעדים מעשיים בהתמודדות מול זקיפת הכנסה מנכסים## 1. דרישה מהמוסד לביטוח לאומי להוכיח יכולת הפקה בפועל: כאשר פקיד התביעות זוקף הכנסה רעיונית מנכס מקרקעין או מזכויות בנייה שאינם מניבים תשואה, יש להעלות טענה מקדמית המבוססת על ##עב"ל 17435-10-11 (ארצי לעבודה)## שלפיה חובת הראיה לקיומה של יכולת הפקת הכנסה מוטלת עליו. 2. הצגת ראיות בדבר היעדר יכולת מימוש: יש להמציא מסמכים המעידים כי אין ביכולתו של המבוטח להפיק הכנסה מהנכס – כגון קיומם של סכסוכי ירושה, מגבלות תכנוניות, בעלות משותפת מורכבת או מניעות חוקית אחרת. 3. בחינת סיווג הנכס לפי תקנה 10(א)(2): יש לוודא כי המוסד לביטוח לאומי סיווג את המקרקעין בצורה מדויקת (נכס חקלאי, נכס מגורים או נכס מסחרי), שכן לכל סיווג נקבעו שיעורי חישוב שונים בתקנות. 4. שומת שווי והפחתה בשל ריבוי בעלים: בנכסים המוחזקים במוסע או בחלקים בלתי מסוימים, יש לדרוש עריכת שומה שמאית וניכוי שיעור הפחתה בגין מושע וריבוי בעלים (כגון הפחתה של 20% כפי שהוכרה בהליך ##ב"ל 47572-08-10 (אזורי לעבודה ירושלים)##). 5. החרגת דירת המגורים: יש לוודא כי זכויות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי המבוטח בלבד, ושאינם משמשים להשתכרות או לרווח, הוחרגו כליל מחישוב מצבת הנכסים בהתאם להוראות סעיף 9(ג) לחוק הבטחת הכנסה. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם המוסד לביטוח לאומי רשאי לזקוף הכנסה מנכס שאינו מניב דמי שכירות או רווח בפועל? ##ת:## כן, לפי תקנה 10(א) לתקנות הבטחת הכנסה ניתן לחשב הכנסה חודשית מנכס גם אם אין מופקת ממנו הכנסה. עם זאת, בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בתיק ##עב"ל 17435-10-11 (ארצי לעבודה)##, תנאי לזקיפת ההכנסה הוא שקיימת בידי בעל הנכס יכולת ממשית להפיק ממנו הכנסה, ונטל הראיה להוכחת יכולת זו מוטל על המוסד לביטוח לאומי. ##ש:## האם זכויות בנייה על גג או בקרקע נחשבות כנכס לצורך מבחן ההכנסות? ##ת:## על פי הנפסק בהליך ##עב"ל 31641-04-10 (ארצי לעבודה)## ובהליך ##עב"ל 17435-10-11 (ארצי לעבודה)##, ניתן ככלל לראות בזכויות בנייה על גג דירת מגורים או בקרקע עודפת כהכנסה מנכס לעניין סעיף 9 לחוק, ובלבד שמדובר בזכויות בעלות ערך כספי שניתן להפיק מהן הכנסה בפועל. ##ש:## אילו נכסים מוחרגים במפורש מהגדרת "נכס" בחוק הבטחת הכנסה? ##ת:## בהתאם להוראות סעיף 9(ג) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, מוחרגים מהגדרת נכס: מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, סכום שאינו מובא בחשבון, וכן זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח (דירת מגורים). ##ש:## כיצד משפיעה בעלות משותפת על חישוב השווי של נכס מקרקעין? ##ת:## כפי שעולה מההליך בתיק ##ב"ל 47572-08-10 (אזורי לעבודה ירושלים)##, בעלות משותפת עשויה לגרור הפחתה בשומה השמאית של שווי החלק בנכס (כגון הפחתה של 20% בשל ריבוי בעלים), ורק לאחר הפחתה זו מחושבת ההכנסה הרעיונית המנוכה מגמלת הבטחת ההכנסה.הבטחת הכנסה