צו מניעה שמירה על סודיות

החלטה 1. הדיון בהליך זה התקיים בהעדר נציגי ציבור. נציגי הציבור הוזמנו והופיעו, אולם בשל השעה המאוחרת בה התקיים הדיון - נאלצו לעזוב. הצדדים הסכימו לקיים את הדיון ללא נציגי ציבור. 2. המבקשת הגישה בקשה לצו מניעה אשר: יאסור על המשיב לפנות למי מלקוחות המבקשת, ושגדר האיסור על המשיב יחול על כל פניה מצידו ו/או מי מטעמו למי מלקוחות המבקשת, לצורך מטרה מסחרית כלשהי שבה המשיב משמש כמוכר, בעצמו או מטעם אחרים ושמי מלקוחות המבקשת הינו הקונה. 3. טענות המבקשת: בבקשה ובתצהיר שצורף לה נטען כי המשיב התחייב לשמירת סודיות ואיסור תחרות במבקשת: המבקשת טענה כי יש לה כ- 200 לקוחות ברחבי הארץ, וכי השקיעה עמל ניכר במשך שנים רבות ביצירת לויאליות מצד לקוחותיה כלפיה. המבקשת טענה כי מעל מחצית מלקוחותיה אינם מפרסמים עצמם ב"דפי זהב" או באינדקס אחר בדומה לו, וההכרות של המבקשת עם אותם לקוחות נוצרה במשך השנים בדרך של הכרות אישית. כן נטען כי רשימת הלקוחות של המבקשת מקנה למבקשת יתרון עיסקי כלפי מתחריה, שכן רשימת הלקוחות הרבים של המבקשת הינה מידע עיסקי, שאינו נחלת הרבים והוא אינו ניתן לגילוי בנקל על ידי אחרים. לטענת המבקשת במסגרת תפקידו במבקשת, נפגש המשיב מפעם לפעם עם לקוחותיה וקיבל מהם הזמנות לרכישת מוצרים שונים. עוד נטען כי את כל הידע בביצוע מכירות שטח (מהצד האופרטיבי) של מוצרי צבעים, חומרי גימור ודברים בענף תעשיית רהיטי העץ, רכש המשיב אצל המבקשת. כמו כן, במהלך עבודתו של המשיב אצל המבקשת, צבר המשיב ידע בקשר להרכבי החומרים וכן הגיע למשיב מידע בדבר שיטת התמחור וקביעת המחירים אצל המבקשת. בתחילת חודש פברואר 2000, הופסקה העסקתו של המשיב במבקשת. הפסקת העסקתו של המשיב במבקשת נעשתה בהסכמת שני הצדדים וזאת לאחר שמזה מספר חודשים לפני כן, "שידר" המשיב את דבר מבוקשו להפסיק לעבוד אצל המבקשת. במהלך חודש מרץ 2000 התברר למבקשת, כי המשיב עבר לעבוד כסוכן מכירות אצל אחת הפירמות המתחרות עם המבקשת בשם חב' שחם - שחמורוב בע"מ, ושבמסגרת העסקתו שם הוא פונה ללקוחות המבקשת ומציע להם הצעות לרכישת מוצרים מתחרים לאלה המשוקים על ידי המבקשת. 4. טענות המשיב: המשיב הגיש תצהיר תשובה מטעמו ובו טען כי אין הוא חתום על הסכם אי תחרות וכי פורטר מכיון שסירב לחתום על הסכם כזה. המשיב טען כי לאחר פיטוריו מצא עבודה בחברה אחרת וכי בעבודתו החדשה, איננו עושה שום שימוש ב"סודות" המבקשת, ואין לו כל כוונה לעשות שימוש ב"סודות" כאלה, מה גם, שאין למבקשת כל סוד שהוא, וכל טענותיה בתצהיר לעניין סודות אינן נכונות, בלשון המעטה. המשיב טען כי רשימת הלקוחות איננה סוד וכי אין אמת בטענת המבקשת כי רשימת הלקוחות היא סודית ואיננה ניתנת להשגה. לטענת המשיב, כל הלקוחות בתחום מפרסמים את עצמם בדרכים שונות. המשיב טען כי אין לויאליות של לקוחות, החשיבות בתחרות על הלקוחות היא המחיר ולא ה"היכרות האישית", המחיר ותנאי האשראי אינם סוד, אומנות המכירה איננה סוד, לא ידועים לו הרכבי החומרים. 5. המצהירים נחקרו על תצהיריהם. הצדדים סיכמו טיעוניהם בכתב. 6. לאחר שעיינתי בכל החומר שבפני אני קובעת כדלהלן: א. הסוד המסחרי שבגינו מתבקש צו המניעה הינו רשימת הלקוחות של המבקשת. אין צורך לחזור ולפרט את ההלכות הרבות בהן נקבע כי רשימת לקוחות הינה סוד מסחרי של המעסיק, הראוי להגנה אף בהעדר הסכם חתום בין העובד למעבידו. ב. המבחן שיש להשתמש בו לצורך הקביעה אם מדובר בסוד מסחרי בר הגנה הינו, בין השאר, מבחן הקשר האישי שבין העובד לשעבר ללקוח. ג. מקובלת עלי טענת המשיב כי רשימת הלקוחות הפוטנציאליים העשויים לרכוש ממוצרי המבקשת אינה סודית, וניתנת להשגה בנקל בעזרת שימוש בדפי זהב ומקורות נוספים בהם מפרסמים אותם לקוחות את עסקיהם. ד. הדגש צריך להיות מושם על הקשר האישי שבין הלקוח לאיש המכירות, ובמיוחד באשר ליחסי האמון הנוצרים בין הלקוח לאותו איש מכירות. אותו קשר ואותם יחסי אמון, לרבות ההיכרות של איש המכירות את הלקוח, את הרגלי הרכישה שלו ואת העדפותיו - הם הסוד המסחרי הראוי להגנה, שכן אלה נותנים לעובד יתרון ועדיפות על פני כל אדם אחר שינסה למכור מוצרים ללקוח. ה. מחקירת המצהירים עולה כי חלק מלקוחות המבקשת רכשו ורוכשים גם ממוצרי החברה בה מועסק המשיב היום. ו. כן עולה מחומר הראיות כי המשיב חדל לעסוק באזור הדרום ב- 5/99, ומאז ועד פיטוריו הועסק באזור הצפון. כלומר: כבר ממאי 99' אין לתובע קשר עם הלקוחות שבאזור הדרום, ולפיכך אין מקום ליתן הגנה לגבי אותם לקוחות, שכן חלפה כמעט שנה מהמועד האחרון שבו מכר המשיב ללקוחות אלה. ז. לפיכך יינתן צו לגבי הלקוחות באזור הצפון שלהם מכר המשיב החל מ- 5/99 ועד למועד עזיבתו. הצו לא יחול לגבי לקוחות המבקשת שרכשו מוצרים מחברת שחם-שחמורוב בה מועסק המשיב בתקופה שבין 5/99 ועד לפיטורי המשיב. ח. בנסיבות העניין יעמוד הצו בזמנו לתקופה של 10 חדשים ממועד סיום עבודתו של המשיב במבקשת. 7. לאור כל האמור לעיל ניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיב לפנות למי מלקוחות המבקשת, במישרין או בעקיפין, לצורך מטרה מסחרית כלשהי שבה המשיב משמש כמוכר, בעצמו או מטעם אחרים ושמי מלקוחות המבקשת הינו הקונה. 8. א. כלקוחות של המבקשת ייחשבו הלקוחות אשר רכשו מוצרים מהמבקשת לפחות פעם בחודש בתקופה שבין 5/99 ועד 2/2/00. ב. לקוחות של המבקשת אשר בתוך תקופה זו רכשו לפחות פעמיים מוצרים מחברת שחם-שחמורוב - לא ייכללו ברשימת הלקוחות שעליה יחול הצו. 9. המבקשת תמציא, בתוך שבוע מקבלת החלטה זו, רשימה מפורטת של לקוחות העומדים בקריטריונים דלעיל, ותצרף חשבוניות לתמיכה. הרשימה תומצא לב"כ המשיב. 10. המשיב ימציא, תוך שבוע מקבלת רשימת המבקשת, חשבוניות של חברת שחם-שחמורוב לגבי לקוחות המבקשת העומדים בקריטריונים המפורטים בסעיף 8 (ב) לעיל. 11. ב"כ הצדדים יגבשו את רשימת הלקוחות שעליה יחול הצו. לא יעלה הדבר בידי הצדדים - יפנו בבקשה לבית הדין לגיבוש הרשימה. 12. לאחר שתגובש רשימת הלקוחות עפ"י ההנחיות דלעיל - ייכנס הצו לתקפו. 13. הצו יעמוד בתקפו עד ליום 2.11.00, אם לא ישונה בהחלטה אחרת. 14. על המבקשת להפקיד בקופת בית הדין, בתוך 21 יום מהיום, ערבות בנקאית בסך 15,000 ש"ח להבטחת נזקי המשיב. לא תופקד הערבות - יפקע הצו. צו מניעהצוויםסודיות